פסק דין בתביעה קטנה נגד יבואנית רכב בגין גיר בעייתי ברכב יד שניה

1. התובעים הם בני זוג. הנתבעות הן חברות העוסקות, בין היתר, במכירת כלי רכב משומשים. בתאריך 6/11/18, רכשו התובעים מנתבעת 1 בעד סך 46,000 ₪ רכב משומש מסוג "ניסן קשקאי" שנת ייצור 2010 (להלן: "הרכב"). בעת רכישת הרכב הנסועה בו עמדה על כ- 77,500 ק"מ.
2. התובעים ביצעו בדיקת קניה ובמסגרתה עלו מספר פגמים ברכב ובין היתר פגם במערכת תיבת ההילוכים, לגביה נקבע, כי היא אינה תקינה זאת משום שיש "נקישה בשילוב הילוכים ותושבת תיבת הילוכים פגומה". על אף מכלול הפגמים שציין מכון הבדיקה לגבי הרכב, החליטו התובעים לרכוש אותו, זאת בהתבסס על כתב אחריות שמסרה הנתבעת לתובעים (נספח ב' לכתב ההגנה), על פיו ניתנה אחריות מלאה על תיבת ההילוכים לפרק זמן של חצי שנה, או נסועה של 10,000 ק"מ, לפי המוקדם.
3. בכתב האחריות נקבע כי קיימת אחריות מלאה על חלקים פנימיים בלבד בתיבת ההילוכים, אך זו לא כוללת החלפת מצמד, גלגל תנופה, מזלגות, אגן שמן ומחשב גיר שאינן חלק ממערכת תיבת ההילוכים.
4. על פי הנטען בכתב התביעה, מאחר שבטופס הבדיקה נמצא ליקוי בתיבת הילוכים כאמור, הופנו התובעים, לאחר רכישת הרכב למוסך באשקלון, אך לא עלה בכוחו של האחרון לתקן את הליקוי.
5. התובעים ניגשו למשרדי נתבעת 2 ומשם נשלחו למוסך "צמרת" באשדוד, וזאת לאחר שהבחינו ברעש הבוקע מתיבת ההילוכים במהלך הנסיעה, רעש זה תואר על ידי התובעים כ"שריקה".
6. המוסך אליו הופנו התובעים, קרי, מוסך "צמרת" קבע, כי יש צורך בהחלפת תיבת ההילוכים, אך הנתבעות לא הסכימו להחליף תיבה זו והפנו את התובעים למוסך "חיים גירים" בחולון, לשם שיפוץ הגיר. התובעים טוענים כי מוסך חיים גירים לא הצליח לתקן את בעיית השריקה ולכן שבו התובעים למוסך צמרת, שקבע שוב שיש צורך בהחלפת תיבת ההילוכים.
7. התובעים עותרים לסעד בסך 20,000 ₪, המשקף לשיטתם את עלות החלפת תיבת ההילוכים, כשבסכום זה נכלל רכיב עוגמת נפש, הפסד ימי עבודה וכן "עבודה זמן בדיקות".
8. הראיות שצירפו התובעים לביסוס תביעתם בהיבט של כשל בתיבת ההילוכים, מתבססות על עדותם בדבר הרעש הבוקע מתיבת ההילוכים, אבחנותיו של מוסך "צמרת" שקבע כי "נמצא רעש שריקה במהירות 55 קמ"ש ל- 40 קמ"ש בהאטה", אבחנה נוספת מטעם מוסך "צמרת" לפיה יש צורך בהחלפת תיבת הילוכים וחוות דעתו של מהנדס מכונות בהתמחות רכב, מר בנימין דווידיאן אשר קובעת בתמצית כי בתיבת ההילוכים המותקנת ברכב זה מסוג תיבת הילוכים רציפה, ישנו רעש מסוג "יללה (כמו רעש של שריקה) בזמן האטה".
9. נתבעת 1 טענה כי היא הבעלים של נתבעת 2 ועל כן מבחינתה התביעה רלוונטית לגביה בלבד. בכתב הגנתה ציינה נתבעת 1, כי הרכב נמכר לתובעים עם כתב אחריות ולאחר שהתובעים בדקו את מצבו ובכל זאת מצאו לנכון לרכוש אותו. הנתבעת 1 התחייבה לשאת על חשבונה את תיקון הרכב, אך לשיטתה הרכב תוקן על חשבונה במוסך בחולון וזאת לאחר כמעט 5 חודשי שימוש שעשו התובעים ברכב ממועד רכישתו. נתבעת 1 הדגישה, כי תיבת ההילוכים עברה שיפוץ ולאחר מכן אף הוחלפה בתיבה משומשת אחרת, הכל על חשבונה ומתוך רצונה לקיים את מכלול התחייבויותיה כלפי התובעים.
10. אשר לליקוי הספציפי שעליו הצביעו התובעים–אותה שריקה הבוקעת מתיבת ההילוכים בעת האטת מהירות הנסיעה, טענה נתבעת 1, כי לאחר בדיקה מעמיקה שהיא ביצעה הרי שמדובר ברעש טבעי של תיבת ההילוכים, מגלגלי התמסורת המצויים בה ועל כן, אין מדובר בליקוי, או בבעיה, כי אם פעולה סבירה של תיבת ההילוכים. עוד טענה נתבעת 1, כי מדובר בצליל טבעי ונלווה של תיבת ההילוכים. אין מדובר בפגם תפקודי כלשהו והראיה לכך היא שהתובעים עושים שימוש ברכב שגמע מאז מכירתו כ-35,000 ק"מ נוספים.
11. נתבעת 1 תמכה את עמדתה בדבר תקינות תיבת ההילוכים באמצעות חוות דעתו של מהנדס מכונות-מומחה לרכב, מר שלמה נצר. בחוות דעת זו צוין כי קיים "צליל" הבוקע מתיבת ההילוכים, אך אין מדובר "בבעיה" כי אם בפעולה סבירה של תיבת ההילוכים. המהנדס נצר הדגיש בחוות דעתו, כי תיבת ההילוכים מתפקדת כהלכה ועל אף הצליל הנשמע בהאטה בתיבת ההילוכים, הרי שאין מדובר בפגם תפקודי, אלא בצליל בלבד ועל כן, אין מדובר כלל בפגם.
12. אם נבור את הבר מן התבן, הרי שתביעת התובעים מתבססת על כתב האחריות הכולל את התחייבות הנתבעות כלפי התובעים לתיקון תיבת ההילוכים. הנתבעות לא התכחשו לחובתן לתיקון תיבת ההילוכים ולמעשה עיקר טענת ההגנה מתמצית בכך שתיבת ההילוכים תקינה, הרכב מתפקד באופן סביר והראיה לכך היא שהתובעים עושים בו שימוש יומיומי וללא כל חשש.
13. בהקשר זה אני מוצא לנכון להפנות לת"א (י-ם) 9670/00 מילר נ' יוניון מוטורס בע"מ (פורסם בנבו). שם קבעה כב' השופטת מ' אגמון-גונן, כי:

"בפסיקה נקבע, כי על התובע להוכיח את תנאי סעיף האחריות, וכן כי חלה אחריות על המקרה נשוא המחלוקת. משהוכחו תנאים אלו על ידי התובע, יעבור נטל ההוכחה לנתבעת, אשר תידרש להוכיח כי התקלה ברדיאטור נכנסת בגדר החריגים לאחריות".

               בפסק דין זה הפנתה כב' השופטת אגמון-גונן, לפסק דינו של כב' השופט א' אור בע"א 787/88 סלים שבו נ' דימלר בנץ א.ג.  תקדין עליון 91(1), 640, עמ' 641, שם נקבע כי: