פסק דין בעניין מומחים רפואיים המשמשים כפוסקים בוועדות רפואיות

הנשיא סטפן אדלר

   בבתי הדין לעבודה נוהגת זה שנים שיטה ייחודית למינוי מומחים-יועצים רפואיים (להלן: מומחים), הממונים כמומחי בית הדין בתובענות במשפט הביטחון הסוציאלי. המומחים ממונים מתוך רשימה ייעודית שזו מטרתה ועל פי ההלכה הפסוקה, נחשבים כ"אורים ותומים" בשאלה הרפואית המובאת בפני בית הדין לעבודה, במסגרת שיקולי בית הדין במתן הכרעתו הסופית בתובענה.

   השאלה העולה בפנינו בפסק דין זה, היא האם יש להימנע ממינויים של מומחים המשמשים גם כפוסקים בוועדות רפואיות הפועלות מכוח חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: חוק הביטוח הלאומי)?  

   ראשיתו של פסק הדין, בשתי תובענות שונות שנוהלו בבתי הדין האזוריים בענייניהם של מבוטחים שונים. בכל אחת מהתובענות, ניתנה החלטה למינוי מומחה בית הדין, המשמש גם כפוסק בוועדה רפואית הפועלת מכוח חוק הביטוח הלאומי (להלן: ועדה רפואית). טרם קבלת חוות דעתו של המומחה, הוגשה בכל אחת מהתובענות בקשת המבוטח למינוי מומחה אחר. הבקשות שהוגשו נומקו בכך שקיים טעם לפגם במינויו של מומחה המשמש כפוסק בוועדה רפואית, שכן הדבר יוצר חשש לניגוד עניינים בפעולתו של המומחה. בכל אחת מהתובענות, נדחתה הבקשה למינוי מומחה אחר. משכך נקבע, הוגשה בכל אחת מהתובענות בקשת רשות ערעור לבית דין זה. בקשות רשות ערעור אלה נדונו כערעורים ובהסכמת הצדדים נדונו במאוחד.

   טרם שנבוא לטרקלינו של פסק הדין נציין, כי נוכח פטירתו המצערת של נציג העובדים שישב בדיון, מר יהודה בן הרוש ז"ל, בא במקומו, בהסכמת הצדדים, מר אלי וייץ.

תמצית העובדות הרלוונטיות לענייננו

והחלטת בית הדין בכל אחת מהתובענות

(1) תובענתו של מר לגזיאל וההחלטה מושא הערעור

2.        מר שמואל לגזיאל הוא המערער בעב"ל 389/09 (בר"ע 172/08) (להלן: מר לגזיאל) . ביום 21.9.2004, בעת נסיעה לביצוע עבודה, כמעט ונגרמה למר לגזיאל תאונה, כשרכב אחר חתך את נתיב נסיעתו. מר לגזיאל ביצע בלימת חירום. הוא חש בדפיקות לב חזקות וכאבים בחזה ומכיוון שלא חלפו פנה לחדר מיון באותו יום. מר לגזיאל הגיש למוסד לביטוח לאומי (להלן: המוסד) תביעה להכרה באוטם שריר הלב בו לקה כ"פגיעה בעבודה", אולם תביעתו נדחתה על ידי המוסד.

   בעקבות הדברים, הגיש מר לגזיאל תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בערעור על החלטת המוסד (בל 6549/05). בית הדין האזורי הכיר באירוע שארע למר לגזיאל כ"אירוע חריג" ומינה את ד"ר אילן מיטס שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי.

3.        ביום 9.1.2008, טרם הגשתה של חוות הדעת, הגיש מר לגזיאל "בקשה דחופה למינוי מומחה אחר" תחת המומחה שמונה. טעמה של הבקשה היה, כי המומחה שמונה משמש כפוסק בוועדות רפואיות. מר לגזיאל התייחס בבקשתו לטעמים שהועלו ב בג"ץ קופטי בו נדונה הסוגיה בעבר וכן למסקנות הוועדה לבדיקת סוגיית הוצאתן של הוועדות הרפואיות מהמוסד לביטוח לאומי (להלן: ועדת גולדברג).

   חוות דעתו של המומחה הוגשה ביום 13.1.2008.

   תגובת המוסד לבקשה התקבלה ביום 23.1.2008, ובה הובעה התנגדות לבקשה, מן הטעם שאין זה נכון לשנות את ההלכה המשפטית הנוהגת על יסוד המלצות כלליות של גופים לבר משפטיים.

   בית הדין האזורי (בל 6549/05 השופטת אפרת לקסר) דחה את בקשתו של מר לגזיאל למינויו של מומחה אחר. בפתח הדברים, ציין בית הדין האזורי כי בינתיים, וטרם הגשת תגובתו של המוסד לבקשה, הוגשה חוות הדעת של המומחה. דחיית הבקשה נשענה על טעמים אלה: (א) ההלכה המחייבת היא אין כל מניעה למנות כמומחה בית הדין רופא המשמש כפוסק בוועדות רפואיות; (ב) אין בהמלצות ועדת גולדברג כדי להצדיק סטייה מההלכה דנן. 

          החלטה זו היא מושא הערעור בעבל 389/09.

(2) תובענתו של מר בן חסיד וההחלטה מושא הערעור

4.        מר יצחק בן חסיד הוא המערער בעב"ל 390/09 (בר"ע 273/08) (להלן: מר בן חסיד) . ביום 13.8.2006 הגיע מר בן חסיד למקום עבודתו הקודם על מנת לקבל את הפיצויים המגיעים לו בעקבות פיטוריו. הוא נוכח לדעת שהפיצויים נמוכים משמעותית מהסכום שציפה לקבל. מר בן חסיד התרגז מאוד ונכנס ללחץ וחוסר אונים. סמוך לאחר מכן, החל לסבול מכאבי ראש חזקים והתקשה לתפקד. הוא נטל כדור משכך כאבים והלך לישון מוקדם. למחרת, קם כשפניו מעוותים, הוא מגמגם, וחש חולשה בגפה העליונה הימנית. הוא פנה לרופא המשפחה שהפנה אותו לבית חולים. מר בן חסיד הגיש למוסד תביעה להכרה באירוע המוחי בו לקה כ"פגיעה בעבודה", אולם תביעתו נדחתה על ידי המוסד.

   בעקבות הדברים, הגיש מר בן חסיד תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, בערעור על החלטת המוסד (בל 1942/07). בית הדין האזורי הכיר באירוע שארע למר בן חסיד כ"אירוע חריג" ומינה את ד"ר אברהם רפופורט שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי.

5.        ביום 24.3.2008, טרם שהוגשה חוות הדעת, הגיש מר בן חסיד "בקשה דחופה למינוי מומחה אחר" תחת המומחה שמונה. טעמה של הבקשה היה, כי המומחה שמונה משמש כפוסק בוועדות רפואיות. המערער התייחס בבקשתו ל בג"ץ קופטי, למסקנות ועדת גולדברג ולהמלצותיהם של גורמים אחרים.

   חוות דעתו של המומחה נערכה ביום 24.3.2008 והוגשה לבית הדין ביום 26.3.2008.