פסק דין בנושא תשלום זכויות של מבקש מקלט מאריתריאה ע"י רשת "אושר עד"

1. התובע, עובד נתין אריתריאה המבקש מקלט בישראל, הועסק משך כשנה ורבע במרכול 'אושר עד' בשכונת תלפיות בירושלים. בתביעה שלפנינו עותר התובע לתשלום זכויות סוציאליות שונות הנובעות מתקופת עבודתו במרכול ומסיומה.

במרכז התביעה ניצבת מתכונת העסקה משולשת ומורכבת שבעטיה נתגלעה בין הצדדים חזית מחלוקת רחבת היקף, באופן יחסי, הנוגעת למרבית ההיבטים הקשורים בעבודת התובע. החל מהתפקיד המדויק שמילא התובע; זהות מעסיקתו; צו ההרחבה שחל על יחסי הצדדים; גובה שכר התובע וגם מידת האותנטיות של תלושי שכרו; נסיבות סיום יחסי העבודה; גובה הזכויות הסוציאליות להן התובע זכאי והשאלה מי חייב בהן. כמו גם שאלת זכאות התובע לפיצויים לא ממוניים.

2. נפתח אפוא בעיקרי הרקע העובדתי כפי שהתבררו מן מהמסכת הראייתית שנפרשה לפנינו, ובה כתבי הטענות שהגישו הצדדים, המסמכים והתצהירים שהוגשו בתמיכה לכתבי הטענות והעדויות שנשמעו לפנינו. נוסיף מיד כי בשים לב לאופיין של המחלוקות בהליך, חלק ניכר מהתשתית העובדתית שנוי במחלוקת חריפה בין הצדדים. למעשה, הרושם שנותר הוא שההסכמות בין הצדדים במידה רבה שוליות. על כן נפתח 'בבסיס' העובדתי הדרוש להבנת הדיון וביתר הסוגיות נעסוק בפרקים המתאימים.

תשתית עובדתית

3. הצדדים: הנתבעת 1, חברת אחד מעל כולם בע"מ (להלן: המעסיקה או אחד מעל כולם) מחזיקה הן ברישיון חברת כוח אדם והן ברישיון קבלן שירותי ניקיון (עמ' 18 שורות 9-8). לעיוננו הניחה עותק מרישיון לפעול כקבלן כוח אדם, בלבד. הרישיון ניתן לה ביום 30.4.2017 (נספח א' לתצהיר עדותה הראשית).

הנתבעת 2, מרב מזון כל בע"מ (להלן: המפעילה או מרב מזון), מנהלת 3 מרכולים בעיר ירושלים שהתמחותם במתן שירות למגזר החרדי, והידועים בשמם 'אושר עד'.

התובע, עובד נתין אריתריאה המבקש מקלט בישראל, הוצב על ידי המעסיקה לעבודה במרכול 'אושר עד' בשכונת תלפיות בירושלים, משך 16 חודשים. מיום 1.11.2016 ועד ליום 28.2.2018.

4. תנאי העסקת התובע: שעות עבודת התובע תועדו על ידי המעסיקה בשעון נוכחות שהוצב מטעמה במרכול, והופעל באמצעות טביעת אצבע (עמ' 6, בשורות 31-30 עד עמ' 7, בשורה 2). מדובר בשעון נוכחות נפרד מזה שתיעד את שעות עבודתם של עובדי מרב מזון (עמ' 11, בשורה 30). אף על פי כן הועמדו לעיוננו שני דוחות נוכחות בלבד, לחודשים נובמבר 2016 וינואר 2017. התובע טען כי פרט לשני דוחות אלה לא נמסרו לו במהלך תקופת עבודתו דוחות נוכחות נוספים. המעסיקה הצהירה כי אלו שני הדוחות היחידים שמצויים ברשותה (תצהיר גילוי מסמכים מיום 30.1.2019). ועד לסוף ההליך לא הבהירה מה עלה בגורל הדוחות האחרים. נוסיף כי על פי התובע הוא עבד במתכונת עבודה קבועה בת 6 ימים בשבוע. בימים א' – ה' מהשעה 07:00 בבוקר ועד לשעת סגירת המרכול בחצות. וביום ו' מהשעה 06:00 ועד 15:00 (סעיף 9 לתצהיר התובע). דוחות הנוכחות תומכים במתכונת עבודה בת 6 ימים בשבוע. אולם אינם תומכים בשעות העבודה הנטענות.

לתובע נמסרו על ידי המעסיקה תלושי שכר וכולם צורפו לתצהיר עדותו הראשית. לאמור בהם ולמידת האותנטיות שלהם נחזור בהמשך הדברים. לעת עתה נאמר כי שכר התובע שולם בצ'קים של המעסיקה. במרבית החודשים (להוציא 12/16, 11/17 – 2/2018), נמסרו לתובע על ידי המעסיקה שני צ'קים בכל מועד תשלום שכר. האחד, בגובה "שכר הנטו" כפי שהוא מופיע בתלוש השכר (להוציא חודש 3/2017 שם התווספו לשכר הנטו 300 ₪). והשני, בסכומים שונים שנעו סביב 5,000 ₪. במרבית המקרים (להוציא צ'קים מיום 10.10.2017), על הצ'ק שתאם את תלוש השכר הופיע שמו של התובע ואילו הצ'ק השני הושאר 'פתוח'. ככלל, התובע הפקיד את שכרו בחשבון הבנק שלו בבנק הפועלים, סניף תלפיות.

5. ההסכמים: המעסיקה ומרב מזון התקשרו ביניהן בשני הסכמים: האחד, הסכם מחודש ינואר 2015 לאספקת שירותי כוח אדם (נספח ב' לתצהיר המעסיקה) (להלן: הסכם כוח האדם). השני, הסכם מיום 30.3.2014 לאספקת שירותי ניקיון (נספח 2, לתצהיר מרב מזון) (להלן: הסכם הניקיון). יוער, כי בשעתו היה שמה של המעסיקה 'ניקיון אחד מעל כולם בע"מ' ו'בכובעה' זה חתמה על שני ההסכמים. בשני ההסכמים כלולה תניה ולפיה אחד מעל כולם היא מעסיקתם של העובדים שיבצעו את העבודה הנדרשת, ועל כן גם מחויבת בתשלום שכר עבודתם, תשלום התנאים הסוציאליים וכדומה. ההסכמים אינם כוללים את רכיבי השכר שתשלם אחד מעל כולם לעובדים או את עלות השכר המינימלית שצפויה אחד מעל כולם להתחייב בה. למעשה, ההתייחסות היחידה לתמורה כספית מופיעה ב'נספח תמורות' להסכם הניקיון, שצורף לתצהיר מרב מזון, שם נכתב בכתב יד של מאן דהוא כי בעבור סניף אשקלון/לוד ישולם לאחד מעל כולם תשלום חודשי בגובה 75,000 ₪.

עד כאן עיקרי העובדות ומכאן ליריעת המחלוקת.

תמצית המחלוקות

6. על פי התובע תפקידו במרכול היה עובד ניקיון בלבד, ובו עסק עד אשר פוטר על אתר. שכרו החודשי עמד על 13,000 ₪ שפוצלו, שלא כדין, בין תלושי שכרו הפיקטיביים לתשלומים הנוספים. על יחסי הצדדים חל צו ההרחבה בענף הניקיון. המעסיקה ומרב מזון הן מעסיקותיו במשותף וגם אם יאמר אחרת הרי שמרב מזון הפרה את חובותיה שבהתאם לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011 (להלן: החוק להגברת האכיפה). על כן חבה בזכויותיו הסוציאליות.

אחד מעל כולם מודה כי היא מעסיקתו של התובע. אולם טוענת כי הועסק אצלה כעובד כללי עד לעזיבתו הפתאומית. כמו כן היא מכחישה בכל תוקף את תחולת צו ההרחבה לענף הניקיון על העסקתו, וטוענת כי היא פועלת כחברת כוח אדם, וזה עיקר עיסוקה. לגרסתה, שכרו של התובע שולם במלואו וכדין, על פי האמור בתלושי שכרו. בנוסף עותרת אחד מעל כולם לקיזוז תמורת הודעה מוקדמת, תמורת שעות שהתובע דיווח אך לא עבד ונזקים שגרם לה.

מרב מזון טוענת כי שרותי הניקיון שסופקו לה על ידי אחד מעל כולם סופקו במסגרת מיקור חוץ אותנטי ולא נקשרו בינה לבין התובע יחסי עבודה. ובכל אופן לא הפרה את הוראות החוק להגברת אכיפה.

נדון אפוא במחלוקות אלה כסדרן.

תפקידו של התובע

7. התובע הוא עובד ניקיון: למן ראשית ההליך ועד לסיכומיו טען התובע כי הועסק במרכול כעובד ניקיון בלבד. לבד מעדותו, שככלל הותירה רושם מהימן, ושבה הבהיר כי עסק בניקיון סניף המרכול, לרבות באמצעות מכונת ניקיון (עמ' 9, בשורות 26-12), הניח התובע לעיוננו עותקים מתלושי שכרו ומהצ'קים שמסרה לו המעסיקה. עיון באלה מעלה כי למעט בשני תלושי השכר הראשונים, על כל התלושים האחרים נרשמה המחלקה אליה השתייך כ"מחלקה: 121 אחזקה תלפי(ות)". על גבי הצ'קים לפקודתו נרשם לעתים "מולו (קיצור שמו של התובע – רב"ה) תלפיות ניקיון – משכורת חודש..." (ראו למשל: משכורת חודש 12/0216 ו - 2/2017). לחלופין, במקום המילה ניקיון נרשם אחזקה.