פסק דין 10826-11-09 פלוני נ' המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא-תל השומר ואח'

מבוא 

1. התובע, יליד 18.12.72, עותר לפיצוי בגין נזקים אשר נגרמו לו, לטענתו, בעקבות הליך רפואי שעבר בבית החולים שיבא-תל השומר ביום 14.11.02. התביעה הוגשה נגד בית החולים (להלן:"שיבא") אשר הינו בית חולים ממשלתי ונגד מדינת ישראל.

    

   תמצית טענות הצדדים

    

2. מכתב התביעה עולה, כי בשנת 1992 נפגע התובע במהלך עבודתו ועיקר הפגיעה הייתה באצבעות 4 ו-5 ביד שמאל. בעקבות פגיעה זו עבר התובע מספר הליכים רפואיים בבתי חולים שונים. לגבי אחד מהם משנת 1994 הוגשה תביעת רשלנות נוספת שהסתיימה בפשרה. בין היתר, עבר התובע בשנת 2001 קטיעה יזומה של אצבע 4 והעברת אצבע 5 לאזור הגדם של אצבע 4. בשל חשד להיעדר חיבור באזור השתלת אצבע 5 הופנה התובע לייעוץ בבית חולים שיבא.

    

3. לטענת התובע, פרופ' אנג'ל מבית חולים שיבא סבר, כי קיים חוסר חיבור באזור ההשתלה והמליץ על ניתוח לחיבור העצם. התובע טוען, כי טרם הניתוח הוא חתם על הסכמה לביצוע ניתוח חיבור עצם. בהמשך התברר לו, כי בוצע ניתוח שונה לחלוטין מהמתוכנן ואשר לגביו ניתנה הסכמתו. התובע טוען, כי מדו"ח הניתוח עולה, כי לאחר חשיפת המסרק התברר שקיים חיבור. עוד צוין, כי בוצע ניתוח לכריתת בסיס מסרק 5 כאשר לא צוין ממצא אחד אשר מצדיק את הכריתה האמורה.

    

4. התובע טוען, כי לאחר הניתוח חלה החמרה קשה במצב היד והוא סבל מכאבים קשים והגבלה בתנועות שורש כף היד והאצבעות. לטענתו, הומלץ על קטיעת אצבע 4 ובוצעה כריתה כאמור בשנת 2004. התובע טוען, כי אף לאחר הכריתה המשיך לסבול מכאבים ועבר טיפולים נוספים ופנה פעמים רבות לבתי חולים לקבלת טיפול וכי הוא צפוי לעבור טיפולים נוספים בעתיד. התובע טוען, כי הוא מוגבל קשות בפעילות יומיומית, ידו מעוותת וכושר השתכרותו נפגע. בהמשך, עקב הימשכות הכאבים, עבר התובע מספר ניתוחים בניסיון לכרות נוירומות מאזורי הצלקות הניתוחיות וניסיון רביזיות לצלקות. התובע מציין, כי אף נדונה אפשרות של כריתת כף היד ושורש כף היד.

    

5. לטענת התובע, נכותו נגרמה על ידי נכס שבשליטת או בחזקת בית החולים ואין בידו לדעת את הנסיבות הממשיות שגרמו לפגיעה והאירוע מתיישב יותר עם המסקנה שבית החולים התרשל מאשר עם מסקנה הפוכה. לטענתו, יש להורות על היפוך נטל הראייה. התובע מוסיף וטוען, כי נכותו והפגיעה נגרמו על ידי דבר מסוכן בחזקת בית החולים ולכן על הנתבעים להראות, כי לא הייתה התרשלות מצדם.