פסיקת פיצויים לדיירים בגין ליקויי בניה

תביעה בגין ליקויי בנייה.

רקע עובדתי

1.            התובעים התקשרו במהלך שנת 1996 עם חברת בניוגה ישראל (1994) חברה ליזום ופיתוח בע"מ, בהסכמים לרכישת דירות קוטג' בבתים דו-משפחתיים, בפרוייקט מגורים בהר יונה בנצרת עילית. חברת בן-יוגה החליפה את שמה לשם הנתבעת מס' 1 (להלן: " הנתבעת").

הנתבעת היא אפוא  "מוכר" כהגדרתו בחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973.

נתבעת 2 היא חברת "האם" של הנתבעת, נתבע מס' 3 הוא מנהל הנתבעות 1-2 והנתבע מס' 7 הוא המהנדס שפיקח על הבנייה.בהיעדר יריבות חוזית כלפי התובעים, ומאחר שהנתבעים 3 ו- 7 נמחקו לאחרונה בהסכמה (פסק דין מיום 16.1.2008 בש"א 1037/08) אתייחס בהמשך לנתבעת בלבד.

נתבעים 4-5 הם האדריכלים מתכנני הדירות.

נתבע 8 הוא מהנדס הקונסטרוקציה.

נתבעת 6 (המדינה) התקשרה בהסכם פיתוח עם הנתבעת.

              החזקה בדירות נמסרה בסוף שנת 1997 ובעת מסירת החזקה, חתם כל אחד מהתובעים על פרוטוקול מסירה בו פירט ליקויים שונים בדירה. הנתבעת ביצעה תיקוני שנת בדק כמפורט ברשימות התיקונים שנעשו בכל דירה ודירה, שנחתמו על ידי התובעים (למעט מספר תובעים שסירבו לחתום).

סמוך לאחר מסירת החזקה בדירות, הוגש כתב התביעה דנן. הנתבעת שלחה הודעות צד שלישי למתכננים, ליועצים ולקבלני המשנה שנטלו חלק בבנייה. כמקובל בתיקים מעין אלו, התובעים תמכו תביעתם בחוות דעת מומחה מטעמם (המהנדס איתן קרמר מאבן פינה - הנדסה אזרחית מייסודו של המהנדס בן עזרא) והנתבעת תמכה הגנתה בחוות דעת מומחה מטעמה (המהנדס ד"ר עמי גלזמן).

אציין כי החוזים כללו תניית שיפוט מקומית לבתי המשפט בחיפה, ולכן נדונה התביעה בבית משפט זה. 

2.            ביום 22.6.00 הגיעו הצדדים להסדר דיוני שקיבל תוקף של החלטה ולפיו הסכימו הצדדים על מינויו של המהנדס סוקל כמומחה מוסכם (להלן: " המומחה" או " מומחה בית המשפט") על מנת שיקבע את הליקויים ואת הדרך בה יבוצעו תיקוני הרטיבות בדירות (להלן: " ההסדר הדיוני"). 

              בחוות דעתו מיום 14.1.2001 העריך המומחה את עלות התיקונים בדירות התובעים וברכוש המשותף. במסגרת חוות הדעת, התייחס המומחה לנושאים המשותפים לכלל דירות התובעים. בהמשך התייחס בנפרד לאי ההתאמות בכל דירה ודירה ולעבודות הפיתוח, וחילק את האחריות בין הנתבעים לבין הצדדים השלישיים.

            לאחר מכן, נחקר המומחה על חוות דעתו ובעקבות החקירה ולאור החלטת בית המשפט לפיה נתבקש להעריך עלויות של פריטים לגביהם סבר שאין מדובר באי התאמות, הוציא תחת ידיו מסמך נוסף הנוקב בעלויות התיקון של אותם פריטים (נספח ח' לסיכומי התובעים, להלן: " חוות הדעת המשלימה").

3.            ויהי לאחר הדברים האלה, הודיעו הצדדים לתיק בית המשפט ביום 24.12.2002 כי הגיעו להסדר דיוני נוסף " אשר יהא בכוחו לצמצם המחלוקות בתיק" ולפיו יבוצע הסדר תיקונים בדירות על מנת לפתור את בעיית הרטיבות, כאשר תחילה יבוצעו תיקונים בשלוש דירות ולאחר מכן ינהלו הצדדים מו"מ לגבי יתר הדירות. הצדדים הסכימו כי העבודות יבוצעו על פי הוראותיו, בהנחיתו ובפיקוחו של המהנדס שמואל וסלי מחברת "איטומקס",  מומחה לאיטום שנבחר על ידי התובעים (להלן: " מומחה האיטום"). כן הוסכם כי שכרו של מומחה האיטום ישולם לו על ידי הנתבעת, שתהא אחראית לליקויים בביצוע עבודות האיטום.

להסדר הדיוני ניתן תוקף של החלטה, וכשנה לאחר מכן, הודיעו הצדדים כי לאחר שבוצעו תיקוני איטום ותיקונים נוספים בשלוש הדירות הראשונות, תמשיך הנתבעת  בביצוע התיקונים במתכונת זו ביתר הדירות, מה שיביא לצמצום המחלוקות בתיק.

4.            יכול הקורא לסבור כי בעקבות התיקונים, כל שנותר לבית המשפט הוא לפסוק במספר מחלוקות, ולא היא.

במקום שהתיק יסתיים בשנת 2002 או בסמוך לכך, התארך עניינו של התיק בשש שנים נוספות (!!!) עד לאחר השלמת ביצוע התיקונים בכל הדירות, בהנחיית מהנדס האיטום, ולאחר המתנה לתקופות החורף כדי לבחון אם התיקונים בוצעו כהלכה. בתחילת חודש 1/05 חזרו התובעים והודיעו כי למרות התיקונים שבוצעו נותרו בעיות רטיבות בדירות (שמולביץ, שפירא, שניצקי, היינריך, שרייר קירבוסקי וסגל) - ראה מכתבו של ב"כ התובעים מיום 3.1.2005.

לאחר "הפצרות" חוזרות ונשנות של הצדדים ובעקבות מספר החלטות של בית המשפט, הוציא מהנדס האיטום תחת ידו ביום 23.8.06 חוות דעת, בה התייחס לבעיות הרטיבות בכל אחת מהדירות והמליץ על תיקונים שונים ובדיקות שונות לאיתור הליקויים. בהמשך, ולבקשת הצדדים, צירף לחוות הדעת אמדן כספי לעלות התיקון או הבדיקה לגבי כל אחת מהדירות, בסכום כולל של 108,300 ש"ח, לא כולל מע"מ עבור כל הדירות. הנתבעים פנו למומחה האיטום בשאלות הבהרה ותשובותיו ניתנו בחודש 6/07. לאחר מכן, הגישו הנתבעים בקשה לפסול את חוות הדעת, בקשה שנדחתה בהחלטתי מיום 16.8.2007 (בש"א 10705/07).