פסיקת מזונות בת נכה שזוכה לתקציב גבוה מכמה גופים

בפנינו תביעת אב להפחתת מזונות הבת.

בתם של הצדדים בגיל 15, חולת C.P. ספסטי בארבע גפיים, משותקת, סיעודית באופן מלא, ואף סובלת מפיגור.

ניתנו כבר מספר החלטות ביניים בתיק זה, ואף נקבע דיון.

כיום טוען האב: בשנת 2006 הייתי פעם אחרונה בדיון, מאז השתנו דברים, כגון שדמי קצבת המוסד לביטוח לאומי עלו לסך 7000-8000 ש"ח. ובשנת 2013 בקשתי להפחית מזונות, לא קבלתי פסק דין, רק החלטה שכבר נפסק בבית הדין הגדול. היום המצב הוא שלבת יש כל חודש 14,000 ש"ח וכן חיסכון של 3.5 מיליון ש"ח. אני משלם כל חודש מזונות 1200 ש"ח. אני מרוויח כל חודש 4000-5000 ש"ח. כן יש לבת תרומות ונדבות. לכן אבקש להיפטר ממזונות לגמרי כי הילדה עשירה, ומדין צדקה אני פטור ממזונותיה. הבת צורכת רק 3000-4000 ש"ח. רק מנסים לעקוץ את הבעל. הבת הייתה מאושפזת מרשלנות רפואית של האם ובית חולים. בעת החלטת בית הדין הגדול לא היו הפיצויים ולא דמי הביטוח לאומי החודשיים. יש לאם אף ריבית על הפיקדון בכל חודש 4000 ש"ח.

מגיבה ב"כ האם: החלטת בית הדין הייתה בשנת 2014 או 2015.

ונזכיר האמור בהחלטת בית הדין דנן מיום ח' בסיון תשע"ט (11.6.19):

בית הדין עיין בתיק ומתברר כי בית הדין הגדול כבר דחה את בקשת האב להפחתת מזונות, בהחלטתו מיום 15.1.06, ואף בית הדין האזורי, לאחר דיון מעמיק, כולל באשר לכספי הפיצויים שהתקבלו מבית החולים הדסה, דחה את בקשתו להפחתת מזונות, במסגרת החלטתו מיום 29.12.14.

כך שבית הדין כבר אמר שבדיון משנת 2014 ככר עלתה סוגיית הפיצויים, ובכל זאת, נדחתה בקשת המבקש. 

כך שעניין הפיצויים היה על הפרק כבר בעת מתן החלטת בית הדין האזורי שדחה את תביעת האב להפחתת מזונות.

מוסיפה ב"כ האם: האב משתכר 25,000 ש"ח, יש לו רכב הסעות חדש שהוא קנה. האם מקבלת כ 8000 ש"ח מהמוסד לביטוח לאומי, וכן 4000 ש"ח מהכונס של המדינה, כי הפיצויים נמצאים אצל הכונס. הפיצויים היו 2.5 מיליון ש"ח, היא לא קבלה זאת אליה, זה אצל הכונס, זה כסף שאמור להגיע לילדה.

ומתארת את מצב הבת: הילדה רק בשכיבה כל הזמן, כל הקהילה מגויסת 24 שעות לסייע לבת, היא עולה המון כסף, ויש רכב הסעות נכה, לבדיקות וניתוחים בהדסה. הבת עברה המון ניתוחים גם לאחרונה. היא חולת CP. לאחרונה האם שילמה 12,000 ש"ח לניתוח גב. האב לא בקשר עם הבת. היו דיונים עם עו"ס. הוא לא מכיר את הבת ולא רוצה להכיר את הבת. קבעו אתו זמנים לראות את הבת והוא הודה שלא רוצה לראות את הבת. קשה להרים אותה כל בוקר, יש לי עוד שלשה ילדים קטנים ואני מתמודדת לבד.

האם מגיבה לשאלת בית הדין: יש טיטולים, תרופות, יש בחורות שבאות בתשלום לעזור עם הבת, תרופות, רכב. ואני כבולה אליה כל היום ולעקוב אחרי מצבה הרפואי. קנינו דירה והתאמנו אותה לבת בעוד 60,000 ש"ח, כסאות גלגלים, מחשב מיוחד, היא סיעודית לחלוטין. יש לה הליכון, מנוף. אני לא עובדת, אני צריכה לטפל בה, לשאת בעול ולטפל גם בילדים באחרים, תשלום לרופאים. נופשונים וחופשות לבת. נופשון כ-3000 ש"ח, פעמיים בשנה.

האב מגיב: היינו בדיון בבית המשפט והשופט אמר שתביא קבלות מה שילמה. את כל הציוד היא קבלה מהמדינה. האם משקרת. היא נוסעת לחופש עם בעלה. הבת בגן מהבוקר עד 5.00 אחר הצהרים, יתכן ויש מתנדב. הכול היא קבלה מהרשויות. אני לא בקשר עם הבת, האם פתחה לי תיקים שאני מנסה לחטוף את הבת. האם קנתה דירה לעצמה מהכסף של הבת. היא חוסכת כל חודש. גם טיטולים היא מקבלת. הם חולבים אותי וקונים דירה לעצמם בכסף.

מגיבה ב"כ האם: האישה בקשה מבית המשפט לקנות דירה לבת, לכן הם פנו לבית המשפט, והוא לא אישר לקנות את הדירה, דירת שישה חדרים, אך לא הייתה דירת קרקע אחרת, ברמות, ובית המשפט לא אישר תקציב כזה. מה שהוא משלם זה אפילו לא חצי טיטולים, והאם חייבת עזרה. ביטוח לאומי בדקו את הכול ולא סתם נתנו תקציב. האב הגיש תביעה למרות שלא היו שינוי נסיבות, מצב הבת רק מחמיר.

האב מגיב: היו הרבה המצאות. ההוצאות זה כלום.

עד כאן עיקרי טענות הצדדים ההדדיות.

ובכן, האם מודה כי היא מקבלת תמיכת המוסד לביטוח לאומי ודמי פיצוים חודשיים, בסך כולל של 12,000 ש"ח לחודש. ברם, בניגוד לטענות האב, מתברר שהאם לא מקבלת גם קצבת סך הנ"ל מהביטוח לאומי וגם פיצויים, אלא הפיצויים הופקדו בידי כונס, ולאם משתלם מכך 4000 ש"ח בכל חודש.  מקבלת קצבת ביטוח לאומי בסך 8000 ש"ח לחודש עבור הבת.

בית הדין האזין לתביעת האב לביטול חיובו במזונות הבת, אך מחליט לדחותה.