פס"ד שעניינו קבלת בקשת קטינה באמצעות אמה לרישום בן זוג של האם כאב פסיכולוגי לקטינה

1. לפני תביעת התובעת מיום 25.11.20 , בשם הקטינה , להורות למשרד הפנים לרשום את הנתבע 3 , כאביה הפסיכולוגי של הקטינה ולהוסיף לשם משפחתה של הקטינה את שם משפחתו .

הנתבע 2 הוא יהודי , שהתגרש מהתובעת כעשרה חודשים לפני הולדת הקטינה  , לאחר שנולדו להם שני ילדים משותפים  . הקטינה נולדה  בתוך 300 הימים שאחרי גירושי אמה מהנתבע 2 . סעיף 22 לחוק מרשם אוכלוסין תשכ"ה 1965 דורש פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך כדי לרשום אדם כאביו של קטין שנולד לאישה שהיתה נשואה לאחר בתוך 300 יום שלפני מועד הלידה .

הנתבע 3 נרשם בתחילה , כחודשיים לאחר הולדת הקטינה  , כאביה של הקטינה במשרד הפנים מבלי שניתן פסק דין המורה על רישום כאמור . לאחר שמשרד הפנים גילה את הטעות  , במועד מאוחר למועד בו הנתבע 2 הגיש תביעה להצהיר כי הוא אביה של הקטינה , הרישום נמחק . מאז ועד היום לקטינה אין אב רשום .

2. תביעת הנתבע 2 להצהיר כי הוא אביה של הקטינה נדחתה על הסף בפסק דינו של בית משפט זה ( כב' השופטת רחל ברגמן ) מיום 8.1.07 . פסק הדין ניתן לאחר שהוגש תסקיר בו הובעה הדעה כי בדיקת רקמות לברור סוגיית האבהות עלולה לפגוע קשות בטובת הקטינה ובמעמדה האישי . בית המשפט קבע כי הנתבע 2 לא גילה כל ענין בקטינה מאז לידתה . עוד נקבע כי הקטינה מכירה אב אחד מאז לידתה ( הנתבע 3 ) . בירור שאלת האבהות הביולוגית עלול להדביק לה פגם ממזרות , לפגוע בכבודה ובגיבוש הזהות העצמית שלה . הנתבע 2 הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי . ביום 28.1.08 נדחה הערעור ( כב' השופטים שושנה שטמר , יצחק עמית , יעל וילנר ) בתיק ע"מ 526/07 . נקבע כי במתח בין האינטרסים השונים והזכויות הלגיטימיות של האב , הציבור והקטין , גוברת זכות הקטין שטובתו לא תפגע . נקבע כי אין מחלוקת שבירור זהות האב הביולוגי עלול להביא לפגיעה בקטינה . בסעיף 23 של פסק הדין נקבע כי כאשר הקטינה תתבגר תוכל לפעול לבירור זהות אביה הביולוגי  .
3. ב"כ התובעת מפנה לשני פסקי דין של בית המשפט לעניני משפחה ( תמ"ש 8096-02-10 , כב' השופטת אסתר ז'יטניצקי רקובר ותמ"ש 50330/04 , כב' השופטת סיוון ) בהם קבע כי בית המשפט כי האב המגדל הוא אב רעיוני או אב פסיכולוגי תוך הימנעות מדיון בשאלות של אבהות ביולוגית העלולות לפגוע בטובת הקטינה .
4. עמדתו הראשונית של הנתבע 2 , כאמור בכתב הגנתו מיום 18.1.21 , היתה כי אינו מתנגד למתן הסעד המבוקש . בדיון שהתקיים בתביעה ביום 6.5.21 חזר בו הנתבע 2 והסביר כי עמדתו הראשונית ניתנה תחת לחץ של ב"כ בתיק הפש"ר , אשר הציע לו להסכים לסעד המבוקש בתיק זה כדי שהיה לו יותר קל להגיע להסכם פשרה עם התובעת לגבי חוב מזונות עבר בגין שני ילדיהם . הנתבע 2 טען כי הוא עדיין לא יודע מי האב הביולוגי של הקטינה .
5. הנתבע 3 מבקש לקבל את התביעה .
6. ב"כ היועמ"ש מתנגדת לקבלת התביעה . עמדתה פורטה במלואה בתגובה המשלימה מיום 6.6.21 . נטען כי הסעד המבוקש הוא חזרה על שאלה עובדתית שבית המשפט המחוזי קבע בפסק דין חלוט שאין מקום לבררה כל עוד הקטינה טרם הגיעה לגיל 18 . פסק הדין של בית המשפט המחוזי מהווה מעשה בית דין המצדיק לדחות את התביעה על הסף . נטען כי בתי המשפט האזרחיים נהגו בזהירות רבה בכל הנוגע לקביעת ממצאים והכרעה במסגרת הליכי אבהות בשל החשש כי ממצאים אלו יביאו לפגיעה במעמד האישי של הקטין אם זה יתברר בבית הדין הרבני . לגבי ההשלכות של תיקון מספר 3 לחוק מידע גנטי על בירור תביעות אבהות שיש בקביעת ממצאים במסגרתן כדי לפגוע במעמדו האישי של קטין , יש שתי גישות בפסיקה . לפי גישה אחת סעיף 28ה לחוק מידע גנטי נועד למנוע בירור תביעות שכאלה גם על דרך הבאת ראיות שאינן בדיקה לסיווג רקמות . לפי הגישה השניה ניתן להביא ראיות נסיבתיות שאינן בדיקת רקמות לאחר שבית המשפט השתכנע באמצעות תסקיר או חוות דעת מומחה כי הבירור משרת אינטרסים הגוברים על הנזק האפשרי למעמדו האישי של הקטין . לגבי בע"מ 7038/12 מדובר במקרה בו נערכה חוות דעת מומחה אשר המליצה על הכרעה בשאלת האבהות לטובת יציבותה הנפשית של הקטינה. בית המשפט העליון אישר את פסיקת בית המשפט המחוזי לאחר שהשתכנע כי כללי ההכרעה ההלכתיים היו מביאים לתוצאה הפוכה בבית הדין הרבני ולכן   בית המשפט המחוזי הקים חומה בצורה בין ההכרעה האזרחית לבין כל אפשרות להשתמש בפסק הדין בדיון עתידי בשאלת כשרותה של הקטינה להינשא .  ב"כ היועמ"ש סבורה כי במקרה שלפנינו נוכח אמירת הנתבע 2 בדיון אין כזו חומה בצורה ולכן אין להכיר בנתבע 3 כאב פסיכולוגי  .
7. הנתבעת 5 , אשר צורפה להליך כידיד בית המשפט בהחלטתי מיום 5.3.21 , סבורה כי יש לקבל את התביעה . על בסיס הפניות לפסקי דין של בתי המשפט ובתי הדין הרבניים נטען כי הכרה בנתבע 3 , האב המגדל , כאביה הפסיכולוגי של הקטינה , לא צפויה לגרום כל נזק למעמדה האישי וכשרותה להינשא . הנתבעת 5 מפנה לפסיקת כב' השופט שנלר בעמ"ש 24955-03-11 . נטען כי כל עוד לא מבוקש לבצע בדיקה גנטית בית המשפט לא מוגבל בסוגיות הלכתיות או בירור ראייתי . פסק דינו של כב' השופט שנלר אושר בבע"מ 7038/12 . האמנה בדבר זכויות הילד מחייבת להגן על זכותה של הקטינה לאב רשום ושם משפחה הכולל את שמו של האב הרשום . הודגש כי הנתבע 2 לא הגיע לבית המשפט בידיים נקיות . בית הדין הרבני ממילא יראה בתיק משרד הפנים כי הקטינה היתה רשומה בעבר כבתו של הנתבע 3. לכן דחיית התביעה לא תיתן לקטינה הגנה במישור המעמד האישי שלא תהיה קיימת אם התביעה תתקבל .   
8. הקטינה השתתפה בדיון לפי בקשתה , חרף התנגדות ב"כ היועמ"ש לכך . הקטינה הסבירה כי סיפור התביעה הוא סיפור חייה . עוד הסבירה הקטינה כי שם משפחתה היום כולל את שם המשפחה של הנתבע 2 , למרות שאין לה כל קשר אליו ולא כולל את שם המשפחה של אביה המגדל הנתבע 3 , אותו היא מכירה ככזה כל חייה .
9. לאחר ששקלתי טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל מנימוקי ב"כ התובעת , הקטינה וב"כ ידיד בית המשפט , וכפי שיפורט להלן .
10. התביעה אינה עוסקת בבירור עובדתי מכל סוג שהוא של שאלת האבהות הביולוגית . לכן אין רלוונטיות לפסיקה שהובאה בתגובת ב"כ היועמ"ש בענין זה . התובעת והקטינה לא מבקשות מבית המשפט לקבוע כי הנתבע 3 הוא האב הביולוגי של הקטינה . לא מבוקש לבצע בדיקת רקמות . לא מבוקש להביא ראיות נסיבתיות ולכן אין צורך בתסקיר או בחוות דעת מומחה . כל מה שמבוקש הוא ליצור התאמה בין מציאות החיים של הקטינה מיום לידתה לפיה היא מכירה אב אחד , הנתבע 3 , לבין הרישום במשרד הפנים . קביעה מפורשת שכזו לפיה הנתבע 3  הוא אביה הפסיכולוגי של  הקטינה  , מציבה את אותה חומה בצורה עליה דיבר בית המשפט העליון בבע"מ 7038/12 בין התוצאה של פסק הדין בתיק זה לבין כל השלכה אפשרית על דיון עתידי בבית דין דתי בשאלת כשרותה של הקטינה  להינשא כדת משה וישראל .
11. הסקירה ההלכתית אותה הביאה עמותת מרכז צדק לנשים כידיד בית המשפט , שתוכנה לא נסתר , הניחה את דעתי כי הכרה בנתבע 3 כאב פסיכולוגי , תוך הדגשה כי אינה מבוססת על כל בירור עובדתי של האבהות הביולוגית , אינה מרעה את מצבה של הקטינה בכל דיון עתידי בבית הדין בשאלת כשרותה להינשא לעומת מצבה היום . אין כל תשתית המאפשרת לקבוע כי קבלת התביעה לכשעצמה תגרום נזק לקטינה . לפיכך , יש משקל בכורה לרצונה הברור של הקטינה כי אביה המגדל ירשם במשרד הפנים כאביה הפסיכולוגי כבר היום והיא תוכל להוסיף לשם משפחתה את שם משפחתו . רצון זה מתיישב עם אמנות בינלאומיות בכל הנוגע לזכותה של הקטינה  לאב רשום באופן התואם את מציאות חייה מאז לידתה .
12. לטעמי העובדה כי בגיל 18 הקטינה תוכל לברר בעצמה את סוגיית האבהות הביולוגית לפי המסלול שנקבע בחוק מידע גנטי , אינה בעלת משקל מכריע בהחלטתי היום . ראשית , אין אינדיקציה לכך שהקטינה מעוניינת ללכת במסלול ארוך , מורכב ומסוכן זה . שנית , עלי לדון בתביעה שהובאה לפני ולא לדחות את הסעד המבוקש רק משום שאפשר להגיע לאותה תוצאה בעתיד הקרוב בדרך אחרת .
13. פסק הדין של בית המשפט המחוזי בע"מ 526/07 אינו יוצר מעשה בית דין . בית המשפט המחוזי מנע בירור בדרך של בדיקת רקמות או בדרך אחרת של המחלוקת שהיתה קיימת אז , ולשיטת הנתבע 2 קיימת גם היום , בדבר זהות האב הביולוגי של הקטינה . התביעה שלפני עוסקת בשאלה אחרת של אבהות פסיכולוגית . אין מחלוקת כי לקטינה בה אנו עוסקים יש אב פסיכולוגי אחד , הנתבע 3  . הגיעה העת כי גם משרד הפנים יכיר במציאות זו .
14. לא מצאתי כל טעם טוב לייחס משקל מכריע לעמדות המשתנות של הנתבע 2 בנוגע לתוצאת ההליך . לא שוכנעתי כי שינוי העמדה נעשה בתום לב . התרשמתי כי אינטרסים כלכליים בדמות הפעלת לחץ על התובעת לוותר על חוב מזונות עבר בגין ילדים אחרים שבגרו הוא שעומד בבסיס העמדות המשתנות . אין כל סיבה שבית המשפט יאפשר לבעל דין המשנה עמדתו לפי נוחותו להכריע בשאלה האם פסק דין זה מקים חומה בצורה המגינה של הקטינה בבירור הלכתי עתידי , אם לאו .
15. על כן , אני מורה למשרד הפנים לרשום את הנתבע 3 כאביה הפסיכולוגי של הקטינה .