עמ"ש
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
|
32613-01-20
01/12/2020
|
בפני השופטים:
1. סגן הנשיא שאול שוחט - אב"ד
2. עינת רביד
3. נפתלי שילה
|
| - נגד - |
המערער:
נ' ג'
עו"ד בעז קראוס
|
המשיבים:
1. ר' ד' ג'
2. ר' ל'
עו"ד נסים שלם (בשם משיב 1)
|
| פסק דין |
השופט נפתלי שילה:
לפנינו ערעור על החלטות בית המשפט לענייני משפחה מיום 9.12.19 ומיום 6.1.20 (תמ"ש 40566-12-15 מפי כב' השופטת איריס ארבל – אסל), שקבע שאין מקום לשנות מהחלטתו הקודמת לפיה כל אחד מהצדדים יישא בשכר טרחת כונסת הנכסים שמכרה נכסי מקרקעין שהצדדים קיבלו בירושה, על פי חלקם היחסי במקרקעין.
א. רקע עובדתי
- ביום 20.12.15 הגישה המשיבה 1 (להלן גם: ר') תביעה לפירוק שיתוף בארבעה נכסי מקרקעין שהצדדים – שהם אחים - קיבלו בירושה מהוריהם המנוחים. המדובר בשני מגרשים בג' (להלן: המגרשים), דירה בי' ודירה בת'.
- למערער (להלן גם: נ') היו 10/12 חלקים מהמגרשים ו- 11/12 חלקים מהדירה בי'. לר' היו 1/12 חלקים מהמגרשים ומהדירה בי'. למשיבה 2 (להלן: ל') שהיא אחות של נ' ור', היו 1/12 חלקים מהמגרשים.
- נ' הגיש כתב הגנה שבו הודיע שהוא מסכים לפירוק השיתוף בכל הנכסים הנ"ל.
- ביום 14.2.16 התקיים דיון בתובענה הנ"ל בפני, בעת שכיהנתי בבית המשפט לענייני משפחה. אציין כבר עתה, שהצדדים לא התנגדו שאהיה חלק מהמותב שדן בערעור זה וגם בערעור קודם שעסק בנושא זה ונדון בפנינו לפני יותר משנה, על אף שדנתי בתחילת הליך פירוק השיתוף בשבתי בבית המשפט קמא. באותו דיון נדונה שאלת אופן ביצוע פירוק השיתוף וההוצאות הכרוכות בכך. ב"כ נ' טען בדיון כי:
"מאחר שמדובר בנכס שהרוב המוחלט שייך למרשי, מאחר ומדובר בנכסים יקרי ערך ולא יעלה על הדעת שתביעה כזו תסב למרשי נזק קשה. מדובר בנכסים מאוד יקרים. אם חברי מסכימים שכל אחד יקבל שכר טרחה מהלקוח שלו פתרנו את הבעיה אם לא מסכימים לכך אני אמצא כונס נכסים שיבצע את העבודה בעלויות נמוכות" (עמ' 3 שורות 22-25).
ב"כ של ל' הציע ששלושת באי כוח הצדדים ימונו יחדיו לכונסי נכסים וב"כ של נ' הציע לבצע את מלאכת הכינוס בחינם עבור כולם (עמ' 4 שורות 7-9).
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת