פס"ד קיזוז הפסדים, סיווג הכנסות, תושבות חברה ועניינים נוספים

המערערת, חברת Knockagh International Ltd (להלן: "המערערת") הינה ברוב שנות המס שבמחלוקת "חברה משפחתית", והמערער, מר אלעד ברקן (להלן: "המערער") הינו "הנישום המייצג", כמשמעותם של מונחים אלה בסעיף 64א לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: "פקודת מס הכנסה" או "הפקודה"; המערער והמערערת יכונו להלן יחדיו: "המערערים").

המערערת החזיקה במניות חברה קנדית בשם Diversinet Corp (להלן: "דיברסינט"). בשנת 2013 התפרקה חברת דיברסינט. בשנות המס 2011 עד 2013 מכרה המערערת את מניות חברת דיברסינט, תוך שלטענתה נוצרים לה הפסדים כבדים. בהיות המערערת חברה משפחתית והמערער הנישום המייצג שלה, נזקפו הפסדים אלה למערער. בה בעת, בשנות המס שבערעור זה, קיבל המערער הכנסות מחברה שאת שמה ביקש שלא להזכיר בפסק הדין, ולכן היא תכונה להלן: "חברת X" (בחלק ב' של פסק הדין, בו תידון הכנסה זו, אפרט את טעמי הבקשה למניעת פרסום שם החברה ומדוע החלטתי להיעתר לה). לטענת המערער הוא בעל כ- 1/3 ממניות חברת X וההכנסה שקיבל ממנה, היא רווח הון אשר נבע לו כתוצאה מרכישה עצמית של חברת X של חלק ׁׁׂׂ(קטן) ממניותיה מידיו. את רווחי ההון ממכירת מניות חברת X, קיזז המערער מהפסדי המערערת ממכירת מניות דיברסינט.

המשיב אינו מקבל את דיווחי המערערת והמערער. הוא סבור כי אין להכיר למערערת בהפסדים ממכירת מניות דיברסינט, וכי אין לסווג את הכנסות המערער מחברת X כרווחי הון. טענה מרכזית שבפי המשיב, הרלוונטית לכל הסוגיות השנויות במחלוקת, היא כי במשך שנים, המערערים לא שיתפו פעולה עם המשיב ונמנעו באופן שיטתי ומכוון ממסירת מידע רלוונטי לשם עריכת הביקורת השומתית. לדברי המשיב בסיכומיו, גם לאחר שנים של דיונים, "עדין רב הנסתר על הגלוי בפרשות בהן דן הליך זה".

במסגרת הדיונים בבית המשפט אוחדו מספר ערעורים, הנוגעים למערער ולמערערת ביחס למספר שנות מס והמעלים שורה של מחלוקות הנוגעות, במידה כזו או אחרת, זו לזו. המחלוקות, לפי סדר חשיבותן, הן בתמצית המחלוקות הבאות:

• שאלת ההכרה בהפסדי המערערת (וממילא, כנישום מייצג, הפסדי המערער) ממכירת מניות חברת דיברסינט בשנים 2013-2011. סכום הפסדי ההון, בהתאם לחישוב המירבי אליו הגיעה המערערת, הוא כ- 45 מיליון ₪.
• שאלת סיווג הכנסתו של המערער מחברת X במרוצת השנים 2014-2012, בסך של כ- 18 מיליון ₪.
• המשיב טוען כי לכל המאוחר החל משנת 2006 המערערת היא חברה תושבת ישראל, והוא הוציא למערערת שומה לשנת 2006 בסך של כ- 14.5 מיליון ₪ (בסופו של דבר העמיד המשיב את המחלוקת על סכום נמוך במעט, כ- 11.8 מיליון ₪).
• שאלת ההכרה בהפסדי הון נוספים שהיו למערערת במרוצת השנים, בסכומים נמוכים יותר [כתוצאה ממכירת קרנות "הרמס", ממכירת שטרי הון "בזיקלנד", והפסדי הון נטענים נוספים].
• מחלוקות נוספות שדרשו הכרעה: בקשה לעיון מחדש בהחלטה, ושאלת הטלת קנס גרעון.

בשים לב לאופי השאלות הדורשות הכרעה, ייפרס תחילה הרקע הכללי הנדרש (ואשר נחיצותו המלאה תתברר בהמשך) ולאחר מכן תיבחן כל אחת מהמחלוקות בפני עצמה, בחלקים נפרדים שייוחדו לכך.

עובדות ורקע כללי

1. המערער, אזרח ותושב ישראל, הוא ד"ר למדעי המחשב, ממציא פטנטים, יזם שבבעלותו היו מספר חברות וחוקר באקדמיה.
2. אביו של המערער, מר מרדכי ברקן (להלן: "מרדכי"), עורך דין במשרד ברקן את ברקמן עורכי דין, מהנדס אלקטרוניקה בהכשרתו וממציא פטנטים. גם מרדכי הנו אזרח ותושב ישראל.
3. סבו של המערער, מר חיים ברקמן ז"ל, יליד שנת 1907, עבד כעורך דין במשרד ברקן את ברקמן עורכי דין, והיה אזרח ותושב ישראל אף הוא.
4. בשנת 1994 הוקמה המערערת באיי הבתולה הבריטיים, BVI, אשר בים הקריבי, והיא לא דיווחה על הכנסותיה למשיב עד לשנת 2010, המועד בו לטענתה הפכה לתושבת ישראל.
5. מיום הקמת המערערת ועד לפטירתו בשנת 1998, היה מר חיים ברקמן ז"ל, סבו של המערער (להלן: "הסב"), בעל מלוא מניות המערערת. במועד הקמת המערערת, היה הסב בן 88. לדברי המערערת, המניות הוחזקו עבור הסב בנאמנות על-ידי מר אוטו אלטשולר ז"ל, בעל אזרחות שוויצרית, והוא שניהל מחו"ל את המערערת. לטענת המערערים, לאחר פטירת אוטו אלטשולר בשנת 2007, ניהל את ענייניה בנו, מר דניאל אלטשולר, אף הוא תושב שוויץ, ולצידו כיהנו אף דירקטורים אחרים – כולם תושבי חוץ.