פס"ד משלים בתביעה להסדרי שהות עם הנכדים על-אף התנגדות ההורים

תביעה לקביעת הסדרי שהות בין הורי הורים לנכדיהם על אף התנגדות הורי הקטינים לקיומם.

רקע רלוונטי וטענות הצדדים

1. התובעים, הוריו של הנתבע 1 (להלן 'הנתבע') עתרו לקביעת הסדרי שהות עם נכדיהם, ילדיהם הקטינים של הנתבעים, ילידי 2006, 2009 ו-2010 (להלן 'הקטינים'), אותם לא ראו כשלוש שנים טרם הגשת התביעה. זאת לטענתן מפאת סירוב הנתבע "שנקלע למעגל קסמים אובססיבי המונע ממנו לראות את טובת ילדיו" ומשום "נקמה בלתי רלוונטית".

2. בכתב התביעה טענו התובעים שהיחסים בין הצדדים היו מצוינים "עד לירידת המסך השחור ביניהם ביוזמתו הכפייתית" של הנתבע, שהחליט, מסיבות בלתי מובנות 'לפרוש מהעסק המשפחתי'. לטענתם עד למועד זה היו מעורבים מאוד בחיי הקטינים, נהגו להוציא אותם מהגנים והם הרבו ללון בביתם. לאחר פרישת הנתבע מהעסק המשפחתי התקיים קשר בינם לבין הקטינים והנתבעת, ללא ידיעתו של הנתבע, אך זה נותק בהמשך בהוראת הנתבע. לטענתם ביום 21.9.2017 שלח הקטין הבכור לתובע מסרון באופן יצירתי "ודי לחכימא" וכתב "היי סבא, אני מתגעגע אליך מאד, חג שמח, שנה טובה, מקוה שניפגש". הקטין אף הצליח "בשלב כלשהו" לשלוח לתובעת, "לפי בקשתה", תמונה של אחיו וביום 1.4.2018 אף "הצליח להגניב שיחה קצרצרה ואחרונה" לתובעים.

3. בכתב ההגנה טענו הנתבעים שהתובעים הסתירו במכוון את הסכסוך הקשה בין הצדדים ואת ההליכים הרבים שהתנהלו ביניהם. לטענתם, הנתבע לא פרש מהעסק המשפחתי אלא סולק ממנו בחטף וביוזמת התובעים. כתוצאה מכך משפחת הנתבעים היתה שרויה בכאוס, נישואי הנתבעים עמדו בפני משבר קשה, חלה התדרדרות קשה במצבו הנפשי של הנתבע ששקע בדיכאון כבד והשיל 17 ק"ג ממשקלו. לטענתם רק ניתוק הקשר מהתובעים אפשר להם לשקם את חיי המשפחה ולהשיב את המשפחה כולה לחיים נורמליים ותקינים, ויצירת קשר עם התובעים תהא הרסנית עבורם ובאופן ישיר תהא הרסנית גם על נפשם של הקטינים.

4. עם הגשת התביעה, ובטרם הוגש כתב ההגנה, הורה בית המשפט על עריכת תסקיר באמצעות עובדת סוציאלית לסדרי דין מהאגף לשירותים חברתיים במקום מגורי הנתבעים והקטינים, שיבחן את טובת הקטינים בכל הקשור לקיום הסדרי שהות עם התובעים.

5. לאחר שהוגש כתב ההגנה התקבל התסקיר שנערך על ידי הגב' XXX, עובדת סוציאלית לחוק סדרי דין (להלן 'התסקיר'). בפרק הסיכום וההמלצות של התסקיר נכתב כך:

"מדובר במשפחה בסכסוך עסקי-משפחתי חריף, שהחל לפני כ-6 שנים אולם הרוחות והרגשות המעורבים בו טרם נרגעו. מספר ניסיונות גישור עסקי כשלו. הורי הקטינים, פלוני ופלונית, מתנגדים בנחרצות, לקשר בין הוריו של פלוני לילדיהם. פלוני מתאר משבר נפשי קשה בעקבות הנתק ממשפחתו ומהעסק, וחושש, כי כל עיסוק מחודש בנושא – יחזיר אותו למצב משברי, ממנו התקשה מאוד לצאת בעבר.

לאחר התייעצות עם המפקח המחוזי, לאור ייחודיות ומורכבות המקרה, החלטנו, כי לא ניתן לחייב את ההורים בחידוש הקשר בין הסבים לנכדיהם. אנו סבורים כי התערבות כזו, בניגוד לרצון ההורים, תכניס את הילדים לקושי וקונפליקט נאמנות חמור, כאשר שני הוריהם, האפוטרופוסים הטבעיים והאחראים הבלעדיים עליהם – מתנגדים מאוד לקשר זה. יתכן כי גישור בתחום המשפחה יוכל לסייע ורצוי כי יהיה זה שילוב של מטפל משפחתי עם תעודת מגשר".

6. בדיון שהתקיים ביום 29.10.2018 הביעו התובעים טרוניה על מסקנות התסקיר וטענו שהיה על העו"ס לפנות לבית המשפט בבקשה לאפשר לה לפגוש את הקטינים. התובעים נשאלו האם הם מבקשים לזמן את העו"ס לחקירה והשיבו באמצעות בא כוחם שלא, והוסיפו: " החקירה לא תועיל מאחר והעו"ס לא עשתה את עבודתה נאמנה, לא פגשה את הילדים והרימה ידיים מוקדם מידי. היא כתבה שלא פגשה את הילדים כי ההורים מתנגדים. ביהמ"ש לא יודע בעצמו את התשובות וצריך שאני אחקור ואבזבז זמן שיפוטי בשביל חקירה של עו"ס שלא פגשה את הקטינים? איזה כלים יש לעו"ס לבחון את הדברים? היא לא יכלה לבחון את זה לעומק. האבא אומר שיש לו לפי מה שהיא פירטה, חמש בעיות. עבר משבר אישי, לא יצא ממיטתו, איבד ממשקלו 17 ק"ג... הגברת הזאת היא מוכשרת לבדוק ממה סובל האבא? מאיזה בעיות נפשיות? היא מסוגלת? מה היא תגיד על דוכן העדים? ברור שבתיק הזה צריך לבדוק ממה סובל האב כי ברור שזאת הבעיה שלו ולא של הנכדים, הוא רואה עצמו במרכז העניינים. יש לה מענה איך קרה ששלוש שנים הכול התנהל על מי מנוחות? אז אני אבזבז זמן שיפוטי במקום שאתקדם. אני חושב שביהמ"ש יכול, מסוגל וצריך למנות מומחה. מומחה שיכול להשיב על כל השאלות ועל כל התהיות שיש לי" (עמ' 3 לפרוטוקול שורה 10 ואילך).