פס"ד התנגדות ילדיו של המנוח לצוואתו על פיה הזוכה בעיזבונו הנה בת זוגו בלבד

עניינו של פסק דין זה בבירור התנגדות לקיום צוואת המנוח ***** ז"ל שהוגשה על ידי ילדיו המתנגדים, לאחר שהמנוח ציווה בה את כל רכושו לזוגתו הנתבעת – מבקשת צו הקיום.

ילדי המנוח התנגדו לבקשת קיום הצוואה בעילות שונות, לרבות, היות המנוח לא כשיר קוגניטיבית לעשותה, היותו נתון להשפעה בלתי הוגנת של הנתבעת, שהחתימה על הצוואה איננה של המנוח (טענת זיוף) וכי נפלו בה פגמים צורניים.

נוכח הטענות, מונו מומחים מטעם בית המשפט. לאחר קבלת חוות הדעת, וכמפורט בפתח סיכומי המתנגדים, הם אינם עומדים עוד על טענות הזיוף והיעדר הכשרות. נותרו, אם כן, טענות בדבר השפעה בלתי הוגנת ומעורבות הנתבעת בעריכת הצוואה. כן חזרו המתנגדים על הטענה כי בצוואה נפלו פגמים צורניים, שגם אם אין בהם לבדם לפסול את הצוואה, יש בהם כדי להפוך את נטל ההוכחה לאמיתות הצוואה ולהעבירו אל הנתבעת. 

הצדדים והרקע הרלוונטי:

1. המתנגדים הם ילדיו של המנוח ***** ז"ל אשר הלך לעולמו ביום 27/04/18 (להלן: "המנוח"). המנוח היה חבר ובן קיבוץ *****. במשך חייו היה בזוגיות עם 4 נשים, עם שתיים מהן הביא ילדים לעולם- שלושה ילדים מכל אישה, ובסך הכול שישה ילדים – הם המתנגדים.
2. הנתבעת היא זוגתו הרביעית של המנוח איתה חי בזוגיות כ- 10 שנים עד לפטירתו. לנתבעת ארבעה ילדים מנישואיה, ללא ילדים משותפים עם המנוח.
3. המנוח והנתבעת הכירו בקיבוץ ובתוך חודשים ספורים עברו להתגורר יחד בדירה ששכרה הנתבעת בקיבוץ.
4. בחודש ינואר 2018 אובחן המנוח כסובל מסרטן ריאות ונפטר כאמור ביום ****** בבית החולים *****. המנוח ערך שתי צוואות בפני עדים, צוואה מיום 26/3/2018 (להלן: "הצוואה הראשונה"), וצוואה כמעט זהה לה מיום 22/4/18 (להלן: "הצוואה השנייה"), שנערכה ימים ספורים לפני פטירתו, בשתיהן הוריש את כל רכושו לנתבעת. עיקר העיזבון – בית בקיבוץ.
5. ביום 29/5/2018 הגישה הנתבעת בקשה לקיום צוואה, אליה כאמור התנגדו המתנגדים בעילות שונות, לרבות, שהחתימה על הצוואה איננה של המנוח; שהמנוח לא היה כשיר קוגניטיבית לעשותה; שהיה נתון תחת השפעה בלתי הוגנת של הנתבעת; וכי בצוואה קיימים פגמים צורניים. הדיון בבקשה עבר לבית המשפט.
6. נוכח טענת הזיוף, מונתה ביום 28/1/19 הגב' סימה אנקונה כמומחית מטעם בית המשפט להשוואת כתבי יד. ביום 12/3/19 הוגשה חוות דעתה של המומחית אשר מצאה התאמה בתכונות הכתיבה בין החתימות שהובאו לבדיקתה, וקבעה כי לא נמצאו סימנים המעלים חשד לזיוף. מסקנתה הייתה כי שתי החתימות על גבי הצוואות נכתבו על ידי המנוח.
7. בהמשך לדיון שהתקיים ביום 28/1/19 ניתנה החלטה על מינויה של ד"ר ורד טל, כמומחית מטעם בית המשפט, לתת חוות דעתה בנוגע למצבו הרפואי של המנוח במועד עריכת הצוואה. ביום 4/11/19 לאחר שלא התקבלה כל הודעה מד"ר טל, הוריתי על ביטול המינוי ותחתיה מיניתי את ד"ר איזבלה גרינברג לעריכת חוות דעתה ביחס למצב המנוח ביום 22/4/18, מועד עריכת הצוואה השנייה.
8. ביום 7/5/2020 הגישה המומחית את חוות דעתה בה קבעה כי חרף מחלתו הקשה, היה המנוח ***** ז"ל במצב קוגניטיבי שמור, והייתה לו היכולת להבין את מהותה וטיבה של הצוואה והשלכותיה, וכי ביום 22/4/18 היה כשיר לחתום על צוואתו.
9. לאור חוות דעת המומחיות ושמיעת הראיות, הודיעו המתנגדים כי הם אינם עומדים על הטענות כי אחת החתימות על הצוואה איננה של המנוח וכי לא ידע להבחין בטיבה של הצוואה. תחת זאת מיקדו את התנגדותם בשלוש טענות עיקריות: השפעה בלתי הוגנת; הצוואה מזכה את מי שנטל חלק פעיל בעריכתה; בצוואה קיימים פגמים צורניים.
10. התקיימו שלוש ישיבות הוכחות במהלכן נחקרו המומחית ד"ר גרינברג, בעלי הדין והעדים מטעמם.
11. הצדדים הגישו סיכומים בכתב וכעת ניתן פסק הדין.

טענות המתנגדים:

12. הנתבעת פעלה באופן מתוכנן ומכוון להחתים את המנוח על צוואה בה הוא מוריש לה את כל רכושו, ומדיר ממנה את כל ששת ילדיו. נטען כי הנתבעת הייתה מעורבת בעריכת הצוואה, תוך השפעה בלתי הוגנת על המנוח, וכשהוא מצוי תחת השפעת תרופות חזקות.