פס"ד העוסק בשלוש תובענות בין בני זוג בעניין משמורת ומזונות קטינות וכן בתביעה רכושית בין הצדדים

 ההליכים

1. הצדדים נישאו ביום ..... והתגרשו ביום ...., לאמור לאחר ובעקבות נקיטת הליכים כאן.
2. אין עורר כי התובעת (להלן גם "האישה", "האם") מאסה בחייה עם הנתבע (להלן: "האב") וביקשה, כזכותה, לכתוב סיפור חייה מחדש עם מי שהיא ככל הנראה חיה עמו כיום ואשר אכן, בעמוד 3 לפרוטוקול הוגדר על ידה "חבר ילדות טוב שלי".
3. אם כך חפצה התובעת, והנתבע לא עמד בדרכה, הכיצד מצאנו עצמנו נאלצים להכריע בהליכי משמורת, מזונות ורכוש?
4. בכתב התביעה הרכושי שהגישה (תמ"ש 30360-07-16), ביקשה התובעת כי יוקנו לה לא פחות מ- 80% בדירת המגורים וכי תקבל היא יותר משווי מחצית זכויותיו הכספיות של הנתבע, שהרי לשיטתה הנתבע גם מפרנס עיקרי גם אלים.
5. בכתב תביעתה למזונות שתי קטינות, כיום כבנות 10 ו- 7.5 שנים (תמ"ש 30291-07-16), נדרש הנתבע לתשלום מזונות שוטפים (בנוסף לנשיאה במלוא הוצאות החינוך והרפואה) בגובה סך 8,872 ₪ לחודש (סעיפים 28 ו- 29 לכתב התביעה), לאמור, תביעה למזונות בגובה כ- 11,000 ₪ לפחות והכל בהינתן העובדה כי הכנסות הנתבע לכאורה הן בסך כ- 9,000 ₪ לחודש והכנסות התובעת, לכאורה, גבוהות משלו.
6. בכתב תביעתה למשמורת (תמ"ש 30401-07-16) דרשה התובעת לקבל משמורת בלעדית בקטינות ולא סרה מעמדתה, גם אם משסברו שירותי הרווחה אחרת.
7. הוסף לכך דרישות התובעת לקבל שווה ערך לחלק ונחלה בדירת הורי הנתבע, בשל שיפוץ כביכול שנערך בה ותמצא לך הסבר, הכיצד הגענו לצורך במתן פסק דין מפורט.

על כללו של דין

8. הבה נזכור כי בבוא צד למצות זכויותיו הדיוניות, חב הוא בתום לב דיוני (וראה: בע"מ 7784/12 פלונית נ' פלוני {פמ"מ – 28/7/2013}).
9. למעשה, חובה זו היא מוגברת כאשר עסקינן ביחסי משפחה (וראה: תמ"ש (ת"א) 10955-04-10 י' פ' נ' א' מ' {פמ"מ – 30/1/2012}).
10. הנובע מחוק יחסי ממון בין בני זוג, החל על הצדדים, הוא כי נכסים שבאו בירושה או במתנה אינם ברי איזון וכי חלוקת הנצבר, אגב הנישואין, היא בשווה. חלוקה שאינה שוויונית היא החריג ולעולם בשיקול דעת בית המשפט, הן באשר לעצם החלוקה החריגה והן באשר לשיעורה (וראה: בע"מ 1955/17 פלונית נ' פלוני {פמ"מ – 18/4/2017}).
11. גם טרם ניתנה ההלכה בבע"מ 919/15 (ראה: בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית {פמ"מ – 19/7/2016}להלן: "בע"מ 919/15"), צוו בעלי הדין בחוש מידה ובתי המשפט התחשבו גם בזמני השהות גם ביחס ההכנסות של הצדדים בבואם לפסוק מזונות, קל וחומר לאחר מתן ההלכה הנ"ל, שעניינה גם בשינוי משמעותי באופן חלוקת הנשיאה בנטל המזונות.
12. חזקת הגיל הרך אמנם שרירה עודנה וקיימת (וראה: בע"מ 919/15), ואולם, בהינתן הנסיבות המתאימות הנטל הוא על זה הכופר במשמורת המשותפת להוכיח מה טעם לא אורה כך (וראה: רע"א 4575/00 פלונית נ' אלמוני, נה(2) 321 {פמ"מ – 8/1/2001}).
13. אם (ואכן) אפוטרופסות (או בשמה המודרני "אחריות הורית") היא הזכות והחובה לקבל החלטות מהותיות בחיי קטין, וזו אינה מתחלקת גם ודרך כלל לעת פרידת הורים, אזי משמורת היא הזכות והחובה לנהל את חיי השגרה של קטין.
14. משמורת אינה קשורה בהכרח לשוויון מוחלט בזמני השהות, היא קשורה יותר ביכולת התפקודית של יחידי ההורים או של שניהם יחדיו, לנהל את אותם חיי שגרה של קטין וכאמור לעיל.
15. ומשכך, תשמש משמורת משותפת לא רק ככלי חברתי לשיוויון בהורות ולא רק כביטוי לשני הורים מתקשרים הפועלים לטובת קטין גם לאחר פרידתם, אלא ולעתים אפילו ככלי למניעת השתלטות חריגה של הורה על חיי קטין, כדי גרם הפרעה וניכור ביחסיו עם ההורה האחר, אף שזהו המקרה הנדיר יותר.

טענות התובעת, בתמצית

16. יש לראות בנתבע כמי שפעל בהסתרה ורמיה, מציג תמונת כזבים ואינו אמין.