פס"ד העונה על השאלה האם חשבוניות הוצאו כדין

ערעור זה עניינו ב-3 חשבוניות מס שהוצאו למערערת בחודשים מרץ ואפריל 2013, על ידי חברת בשמוט א.א. כח אדם עבודות בניה והובלה בע"מ (להלן: "בשמוט"), ובשאלה האם חשבוניות אלו הוצאו למערערת כדין, באופן המזכה אותה בניכוי מס תשומות בגינן על פי ס' 38 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן: "החוק" או "חוק מע"מ").

עיקרי העובדות

1. המערערת היא חברה בע"מ, העוסקת בתחום הבנייה, ורשומה במשרדי המשיב החל משנת 2012 תחת ענף עבודות בנייה ותשתיות. בסוף שנת 2017 הפסיקה המערערת את פעילותה, ותיקה אצל המשיב נסגר.
2. בחודשים מרץ ואפריל 2013, קיבלה המערערת מחברת בשמוט 3 חשבוניות מס שסכומן המצטבר (כולל מע"מ) עמד על 1,695,915 ₪. על החשבוניות חתם מטעם חברת בשמוט מר יוסף סרחאן (להלן: "סרחאן") וכפי שנטען, הוא שמסר למערערת את החשבוניות.
3. על החשבוניות נכתב כי הן הוצאו בגין "עבודות עפר אתר כנות" (חשבונית מס' 187), "עבודות עפר וטיוח אתר בית שמש" (חשבונית מס' 194) ו-"עבודות עפר ופיתוח אתרים בית שמש כנות" (חשבונית מס' 281) (שלוש החשבוניות הנ"ל יכונו להלן: "החשבוניות").
4. המערערת ניכתה בספריה מס תשומות בגין החשבוניות, בסך של 246,415 ש"ח.
5. במסגרת ביקורת שערך המשיב בעניינה של המערערת, ביחס לתקופה שבין חודש ינואר 2012 ועד לחודש דצמבר 2013, קבע המשיב כי החשבוניות הוצאו למערערת שלא כדין, ולפיכך המערערת לא זכאית לנכות בגינן מס תשומות. לאור זאת, הוציא המשיב למערערת שומת תשומות על סך 246,415 ש"ח (קרן המס בשומה).
6. ביום 15.9.16 הגישה המערערת למשיב השגה על השומה כאמור, במסגרתה טענה כי בדין ניכתה את מס התשומות בגין החשבוניות, ופירטה טענותיה. ביום 22.1.17 התקיים במשרדי המשיב דיון בהשגה. ביום 2.7.17 התקבלה החלטת המשיב לדחות את ההשגה במלואה. על החלטה זו הוגש הערעור דנן.
7. להשלמת התמונה יצוין, כי בגין ניכוי מס התשומות שבחשבוניות, המשיב שקל לנקוט כנגד המערערת גם בהליכים פליליים. לאור זאת, ביום 24.8.16 הגישה המערערת למשיב בקשה להמרת כתב אישום בכופר כסף, במסגרתה הסכימה לשלם את קרן המס נשוא החשבוניות שבמחלוקת אם תתקבל הבקשה. ביום 16.3.17 (לאחר הדיון בהשגת המערערת על השומה, ובטרם התקבלה החלטת דחיית ההשגה), קיבל המשיב את הבקשה לכופר שהגישה המערערת, והורה לה לשלם 75,000 ש"ח בגין הכופר, וכן ולפי הסכמת המערערת, את תשלום חוב השומה. לבקשת המערערת שהוגשה ביום 5.3.17, הסכים המשיב לפרוס למערערת את תשלום הכופר ל-5 תשלומים החל מחודש מרץ 2017, ואת תשלום השומה ל-18 תשלומים.

על אף שבקשות המערערת לתשלום כופר וכן לפריסת התשלומים התקבלו, המערערת לא שילמה את כופר הכסף. כתוצאה מכך, כך נמסר, הגישה המדינה כנגד המערערת ובעלי מניותיה כתב אישום הכולל אף את החשבוניות נשוא הערעור, אשר נידון ומתנהל במקביל לתיק זה.

8. כמו כן להשלמת התמונה יצוין, כי גם כנגד מר סרחאן, מי שהוציא בפועל את החשבוניות למערערת בשם חברת בשמוט והחתום עליהן, מתנהלים הליכים פליליים בין היתר בגין האמור. בנוסף הוצאה לסרחאן הודעת כפל מס לפי סעיף 50(א) לחוק, בגין הפצה של מסמכים הנחזים להיות חשבוניות מס בניגוד לדין, וביניהם החשבוניות נשוא הערעור. מר סרחאן לא הגיש ערעור על הודעת כפל המס ולפיכך היא חלוטה.
9. במסגרת שמיעת הראיות בתיק, העידו מטעם המערערת, מר יוסף אבו ג'ענים, מנהל פרויקטים במערערת (להלן: "מר אבו ג'ענים"); מר סרחאן, מי שחתם על ההסכם בין המערערת ובין חברת בשמוט מטעם חברת בשמוט, והחתום על החשבוניות שהוציאה חברת בשמוט; ועו"ד מוחמד אלעוברה (להלן: "עו"ד אלעוברה"), שחתם על המסמך המאשר כביכול כי סרחאן מורשה חתימה בחברת בשמוט. עדי המערערת מסרו עדותם הראשית בעל פה, חלף הגשת תצהירים בכתב מטעמם, וזאת בהסכמת הצדדים ובשל אילוצים שנגזרו מחמת ההליך הפלילי שהתנהל במקביל לערעור זה.
10. מטעם המשיב העיד מר חן פקלק, אשר שימש בתקופה הרלוונטית לערעור כמנהל תחום ביקורת חשבונות אצל המשיב. עדותו הראשית של מר פקלק נמסרה במסגרת תצהיר בכתב (להלן: "תצהיר פקלק"). לאחר חקירת העדים, הגישו הצדדים את סיכומיהם בכתב.

עיקרי טענות הצדדים

טענות המערערת