פס"ד הנוגע לטענת ניכור של אם לבין בנה הקטין בעקבות הסתה של האב

האפוטרופא לדין – עו"ד רחל שחור-אנגלמן

התיק שלפניי, כל עניינו בדרישתה של אם למנות פקידת סעד לצורך חידוש קשר בין אם לבין קטין, שעה שלטענתה של האם הקטין עובר הסתה על-ידי אביו והאם ממודרת ממידע הנוגע לקטין.

מוטב לבוא ולומר כאן ועכשיו, כי כל אימת שטוען הורה לניכור הורי, צריך הוא להבין שלגילו של קטין יש משמעות קריטית, שכן הקטין שלפניי יחדל מלהיות קטין בעוד כשלושה חודשים.

לי לא ברור הכיצד מצפה האם שיוגש תסקיר שירותי הרווחה, כאשר לעת בה יוגש התסקיר כבר מזמן יהא הקטין בגיר ולא ניתן לאלצו להיות בקשר עם האם. אמור, אפוא, בבחינת כלל כי זה המגיש תובענה לחידוש קשר עם קטין בן כמעט 18, צריך לצפות שלא יענה. הדבר מאוחר מדי, במיוחד אם אין מדובר בקשר שהתנתק זה עתה.

אלא שנדמה שאיש אינו עורר על כך שהאם לא בקשר של ממש עם הקטין זה שש שנים והרעיון אשר עלה על דעתה, כפי שהיא מתארת גם בתצהירה, להגיש את התובענה כעת כדי שיידע הקטין שהיא "נלחמת" עליו, כלל לא ברור לי האם לטובתו של הקטין נעשה שמא להשקטת מצפונה שלה ואולם, צריך הורה להבין שטרם ימלא הוא טרוניות על אחר שגידל את הילד, יועיל וישאל גם את עצמו היכן היה הוא משך השנים, מדוע לא ביקש עזרה משפטית בזמן אמיתי וגם היכן וכיצד התנהג הוא במהלך הנתק, במקרה שלנו ארוך השנים.

מספר האב שהקטין גדל אצלו ובביתו בשש השנים האחרונות והדברים עולים בקנה אחד גם מדברי הבן לפניי, כי לא רק שאין מדובר בהסתה. גם היום הוא אומר שמבחינתו, כל רצונו של הקטין יכול להיעשות אם רק יחפוץ בכך. אלא שהאם היא זו שסירבה לפגוש את הקטין, לא הזמינה אותו לביתה ולמעשה "מחקה" אותו מחייה, לנוחותה.

אל תהא הטענה קלה בעינינו, שכן עיתוי הגשת הבקשה בחלוף שש השנים ועם בגירתו של הקטין יש בו כדי לתמוך בדברי האב לעניין זה.

כותב האב בסעיף 8 כי האם לא הסכימה להשתתף בחגיגת בר המצווה של הילד, אך טרחה להגיע ולומר לו שלא מגיע לו שהיא תשתתף בשמחתו.

אין עורר על כך שהקטין נעצר על-ידי משטרת ישראל וסובל הוא מתסמונת פוסט טראומתית כזו או אחרת. האב פנה עם הקטין לקבלת טיפול רפואי ואז הודיעה האם שלא תיתן הסכמה לטיפול, זולת אם ישוחח עמה הקטין קודם לכן.