פס"ד הכרעה בתביעה לביטול מזונות

רקע

1. עליי להכריע בתביעה לביטול מזונות שהגיש התובע (להלן: "האב") כנגד הנתבעת (להלן: "האם") ביום 13.01.2020 בתלה"מ 29602-01-20. כתב הגנה הוגש בתאריך 23.02.20.

2. הצדדים עוברים ושבים בבית המשפט החל משנת 2016 בתביעות שונות ובערכאות שונות.

3. מנישואי הצדדים נולדו שתי בנות קטינות.  האחת בת 7 (נולדה ביום xx.2013) והשנייה בת חמש (נולדה ביום xx/2015). הצדדים התגרשו ביום 15.10.2018.

4. בהסכמת הצדדים ניתן פסק דין ביום 10.09.2017 על פיו המשמורת על הקטינות תהא לאם. הצדדים הסכימו כי האב ישהה עם הקטינות פעם אחת באמצע השבוע ללא לינה וכל סוף שבוע שני עד מוצאי שבת.

5. בתאריך 06.12.2017 ניתן פסק דין בתלה"מ 70404-01-17 על פיו האב ישלם עבור מזונות שתי הקטינות סך של 4,000 ₪, המורכבים מ-1,500 ₪ עבור כל קטינה ובנוסף 1,000 ₪ בגין השתתפות בהוצאות מדורן.

6. בתאריך 30.05.2018 ניתן פסק דין בעמ"ש 47570-01-18. בו נקבע בהסכמת הצדדים כי סכום המזונות יעלה לסך של 5,000 ₪ (2,500 ₪ עבור כל קטינה) מאחר והוסף סך של 1,000 ₪ בגין השתתפות האב בשכר הדירה אותה שוכרת האם עבורה ועבור הקטינות.

7. בתאריך 27.05.2019 הגיש האב תביעה למשמורת משותפת (תלה"מ 62284-05-19) ובתאריך 24.09.2019 שוב בהסכמת הצדדים ניתן פסק דין על פיו זמני השהות בין האב לקטינות יורחבו באופן שהאב ישהה עמן בימים ב' ו-ד' ייקח אותן מהמסגרות החינוכיות וישיב אותן למחרת בבקר אליהן. וכן, בכל סוף שבוע שני ייקח אותן מהמסגרות החינוכיות ביום ו' וישיב אותן אל מסגרות החינוך ביום א' בבקר.

8. אכן הסדרי השהות בין האב לקטינות הורחבו באופן משמעותי ויש לברך על כי האב הפך להיות חלק משמעותי בחייהן של הקטינות.

9. שני הצדדים המשיכו בחייהם, לאב זוגיות חדשה ואף נולד לו בן. גם לאם זוגיות חדשה.

טענות האב

10. האב עותר לביטול המזונות שנקבעו לו וזאת מאחר ולטענתו הנסיבות השתנו; ראשית כאמור זמני השהות בינו לבין הקטינות הורחבו באופן משמעותי. שנית, הכנסתו החודשית פחתה לסך של 7,800 ₪ מסכום השתכרותו במועד ההסכם, ואף נולד לו בן נוסף עם צרכים מיוחדים.

טענות האם

11. האם מבקשת לדחות את עתירתו של האב לביטול מזונות ממספר טעמים; האחד, מאחר ואחת הקטינות היא בת ארבע, הרי שגם על פי בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו, 19.07.2017) (להלן: "בע"מ 919"), על האב לשאת במלוא מזונותיה. השני, זוגיות חדשה וילד נוסף אינם מהווים שינוי נסיבות מהותי. השלישי, כי הוספת יום אחד בשבוע אינו שינוי משמעותי ועל כן אין לבטל מזונות בגינו.

דיון והכרעה

12. יש להצטער כי הצדדים שבים לבית המשפט חדשות לבקרים במקום להסכים ולהתאים את החובות והזכויות ביניהם, בכל הקשור לשתי בנותיהן הקטינות המשותפות, ובכך פוגעים הם במטה לחמן של שתי המשפחות החדשות שנוצרו כתוצאה מפרידת הצדדים.

13. לאחר ששבתי ועיינתי במארג הראיות שהובאו בפני מצאתי כי אכן הכנסתה של האם עלתה מעט ואילו הכנסתו של האב ירדה במקצת וזאת בהתאם לתלושי השכר שהוצגו בפני.

14. על פי תלושי השכר אשר צורפו (כתב התביעה, ע"פ 12 תלושי שכר נספח 3. כתב ההגנה, ע"פ 12 תלושי שכר, נספח ב') אני קובעת כי האב משתכר סך של 8,432 ₪ נטו לחודש ואילו האם משתכרת סך של 6,677 ₪ לחודש. מכאן מתגבשת ההערכה כי יחס ההכנסות בין הצדדים הוא 56% לאיש ו – 44% לאישה, בקירוב.

15. יחד עם זאת מעיון בתדפיסי חשבונות הבנק של שני הצדדים עולה כי בחשבונות של שניהם כניסות ויציאות של סכומי כסף משמעותיים מבלי שניתנו הסברים מניחים את הדעת בנוגע אליהם. זאת ועוד, אין מחלוקת, וברור כי - לשני הצדדים נותר סכום כסף, אמנם צנוע- אבל עדיין סכום כסף אשר יכול לשמש אותם.

בעמ"ש 53288-03-18 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (13.11.18) נקבע כי:

"התנאי של שינוי נסיבות מהותי הוא תנאי הכרחי בכדי לקבל תובענה לשינוי סכום מזונות פסוק, אך לא תנאי מספיק. בנוסף יש צורך בבחינת תום לב של מגיש התובענה (האיש או האישה) בהגשת התובענה. תום הלב, כך לטעמי, ייבחן, בין היתר, בשאלות הבאות: האם מגיש התובענה "משחק בקלפים גלויים" בכל הקשור למצבו הכלכלי בכלל, והכנסתו בפרט... במצב דברים זה, נתון לבית המשפט שיקול הדעת שלא להורות על שינוי סכום המזונות הפסוק, אפילו גדל שכרה של המשיבה בשיעור משמעותי. כאמור יש לבחון במצב דברים זה את התנהלות מגיש התובענה לשינוי סכום המזונות הפסוק, ב"משקפי" תום הלב ומכלול יחסי בני הזוג".

16. קיימת הסכמה כי זמני השהות בין האב לקטינות הורחבו באופן משמעותי ביותר, וכי, האב הפך להורה נוכח וכאמור, על כך יש לברך מאחר וטובתן של הקטינות דורשת אבא מעורב ומשמעותי בחייהן.

לעניין זה ראו דבריו של כב' השופט ע. פוגלמן ב - בע"מ 919/15 :

"לוז הדברים הוא זה: מערכת הנישואין בין זוג הורים יהודים מגיעה לסיומה בגירושין. ילדיהם הקטינים שוהים אצל כל אחד מהם בחלקים שווים של השבוע. שכרם של שני ההורים זהה או קרוב לכך. על פי הדין הקיים, חרף התנאים האמורים, הגבר מחויב להעביר לידי האישה תשלום מזונות חודשי קבוע בסכום לא מבוטל, אשר אינו מביא בחשבון את היקף ההוצאה שבה הוא נושא בעצמו עבור כלכלת הילדים עת הם שוהים עמו. כתוצאה מכך עלולים משאביו של הגבר להצטמצם עד כדי פגיעה ממשית ביכולתו לספק רמת חיים נאותה לילדיו ולו עצמו".

מן הכלל אל הפרט

16. קטינה אחת מתחת לגיל שש ולכן בשלב זה ועד ליום 17.10.21, על האב לשאת במלוא מזונות הקטינה וכן להשתתף בהוצאות מדורה.

17. התוצאה היא כי עד הגיעה של הקטינה לגיל שש על האב לשלם עבור מזונותיה סך של 2,200 ₪. לעניין זה ראו: רמ"ש (מחוזי מרכז) 14655-06-17 ר.ק. נ' ד.ק. (פורסם בנבו, 26.09.2017) "נכון למועד זה לא חל שינוי בהלכות המתייחסות למזונות קטינים מתחת לגיל שש".

18. כאמור, הקטינות לנות בבית האב פעמיים בשבוע באמצע השבוע ובכל סוף שבוע שני מהמסגרת החינוכית ביום ו' עד ליום א' בבקר הרי שחלק ממזונותיהן מגיע אליהן באופן ישיר מהאב, כאשר הן שוהות עמו. מדובר בתוספת של שני לילות באמצע השבוע, וכן, לילה נוסף בין שבת לראשון בסופי השבוע.

19. התוצאה של נתון זה בהכרח משפיעה על החיוב במזונות שניתן כאמור בעת שהאב שהה עם הקטינות אך ורק יום אחד באמצע השבוע ללא לינה, ובכל סוף שבוע שני עד למוצאי שבת בלבד.

20. משנקבעו ממצאים עובדתיים ביחס לצרכי הקטינות ואף נבחנו היכולות הכלכליות של ההורים מכל המקורות העומדים לרשותם ובהתאם לקביעות אלה, יחס ההכנסות בין ההורים הוא כאמור 56% לאב ו – 44% לאם. יחס השהות ביניהם הוא 43% (12 לילות) אצל האב ו 57% (16 לילות) אצל האם.

21. מתוך סך של 5,000 ₪ בעבור מזונות הקטינות, בשל יחס ההשתכרות בין הצדדים האב נדרש לשאת ב- 56% ואילו האם נדרשת לשאת ב-44% . היינו, האב נדרש להשתתף בשיעור של 56% מסך המזונות כאשר הקטינות שוהות אצל האם בסך של 1,596 ₪ (בהתאם ליחס ההשתכרות) מתוך 2,565 ₪ (בהתאם ליחס זמני השהות) ₪ ואילו האם נדרשת להשתתף בשיעור של 44% מהוצאות הקטינות כאשר הם שוהים אצל האב בסך של 946 ₪ (בהתאם ליחס ההשתכרות), מתוך 1,596 ₪ (בהתאם ליחס זמני השהות ) כאשר הקטינות שוהים אצלו. אם נפחית את הסכום בו נדרשת האם להשתתף כאשר הקטינות שוהים אצל האב מהסכום בו האב נדרש להשתתף כאשר הקטינות שוהים אצל האם הרי נגיע לתוצאה של 650 ₪ (1596-946) על כן הסכום יהא 650 ₪ בחודש עבור שני הקטינות. לפיכך , האב נדרש להשלים למזונות כל אחד מהקטינות סך של 325 ₪ לחודש.

22. מהתשתית הראייתית אשר הובאה בפניי והנטענת בסעיפים 27, 28 לכתב ההגנה, למדתי כי האם היא ההורה המרכז אשר דואגת לקטינות לבגדי חורף ולבגדי קיץ, לנעליים, תחפושות לפורים, משחקים, תספורות, ושונות הנדרשות עבור פעוטות וילדים בכלל. כמו כן שוכנעתי  כי האם היא ההורה אשר מטפל בקטינות כאשר הן חולות, והיא זו שנשארת איתן בבית ומפסידה ימי עבודה. לאור זאת, אני מוצאת כי לצורך הוצאות אלה נדרש סכום של  2,500 ₪ בחודש. בהתאם ליחס ההשתכרות בין ההורים, האם תשלם את חלקה בהוצאה זו בסך של 1,100 ₪ באופן ישיר ואילו האב יעביר את חלקו בהוצאה בסך של 1,400 ₪ זו לידי האם מדי חודש.

הכרעה

23. מן המקובץ לעיל עולה כי יש להיעתר לתביעת האב ולו באופן חלקי.

24. האב ישלם עבור צרכי כל אחת מהקטינות, סך של 1,025 ₪ לחודש.

25. החל ממועד מתן פסק הדין ועד ליום 17.10.2021. ישלים האב לידי האם סך של  סך של 3225 ₪ בכל חודש, המורכבים  מ 2,200 ₪ בגין מזונות הקטינה מתחת לגיל שש.  וכן, סך של 1,025 ₪ בגין מזונות הקטינה מעל גיל שש (325 ₪ בגין צרכים בסיסיים, 700 ₪ בגין צרכים שאינם בסיסיים).

26. מיום 18.10.2021 ישלים האב לידי האם סך של 2,050 ₪ בחודש עבור שתי קטינות (1,025 ₪ עבור כל אחת ואחת מהן), ועד שכל אחת מהן תגענה לגיל 18 או עד סיום לימודיהן התיכוניים, על פי המאוחר ביניהם (להלן –מועד הבגירות).

27. ממועד הבגירות ועד תום שירות חובה (צבאי או לאומי) ישלים האב לידי האם שליש מהסכום ששילם עד למועד הבגירות.

28. בנוסף לדמי המזונות האמורים לעיל, יישאו שני ההורים ביחס של 56% האב ו-44% האם בהוצאות החינוך בהתאם לדרישת מוסדות החינוך, לרבות: בתי ספר, צהרונים, רכישת ציוד לבית הספר, סל תרבות, דמי שכלול, מחזור קייטנה בקיץ, שיעורים פרטיים, חוג אחד בעלות של עד 250 ₪ לחודש, אבחונים שונים ע"י גורם מטפל וכיו"ב – הכול כנגד הצגת אסמכתאות בכתב אחת לשני.

29. כמו כן על פי אותו יחס, יישאו הצדדים בהוצאות רפואיות חריגות אשר אינן מכוסות על ידי הביטוח הרפואי הציבורי.

30. בהיעדר הסכמה בעניין חינוכי ו/או רפואי יכריע בכך הגורם החינוכי או הרפואי הרלוונטי.

31. מובהר כי במקרה ומי מהצדדים לא יעמוד בתשלום הוצאות החינוך והרפואה של הקטינה ודמי המזונות, וההורה האחר יאלץ לגבות חיובים אלה, יוכל הוא לפנות ללשכת ההוצאה לפועל במסלול מזונות, על מנת לגבות את התשלום.

32. סכום שלא ישולם במועד יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד החיוב ועד ליום התשלום בפועל.

33. קצבת הילדים וכל קצבה אחרת מהמוסד לביטוח לאומי תשולם לידי האם בנוסף לדמי המזונות.

34. דמי המזונות יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן הידוע היום ויעודכנו מדי שלושה חודשים, ללא תשלום הפרשים למפרע.

35. לנוכח התוצאה אליה הגעתי, בראי השיקולים אשר הותוו בפסיקה בעניין שכר טרחה וסבירות ההוצאה, בהתחשב בתוצאה, במהות ההליכים ובהתנהלות הצדדים לאורכם, לא מצאתי לפסוק הוצאות לזכות מי מהצדדים. כל צד יישא בהוצאותיו.

36. משתם ההליך, תקוותי היא כי הצדדים ימשיכו בחייהם ויפעלו בשיתוף ובהסכמה לטובת הקטינות.

37. תוקף פסק הדין הוא מהיום.

38. משתם ההליך התיק ייסגר.

ניתן היום,  י"ז כסלו תשפ"א, 03 דצמבר 2020, בהיעדר הצדדים.