פס"ד האופן הנכון לחישוב מוניטין אישי ופערי השתכרות

ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בפ"ת (כב' הש' יוכבד גרינוולד- רנד)  מיום 8.3.20 במסגרתו הכריע בית משפט קמא בשלוש תובענות שהוגשו ע"י המשיבה - תביעה רכושית  (תמ"ש 25688-12-13), תביעת משמורת והסדרי שהות (תמ"ש 29730-04-14)  ותביעת מזונות ( 16607-02-14).

לצרכי נוחות יכונה להלן המערער והמשיב שכנגד – המערער ואילו המשיבה והמערערת שכנגד תכונה להלן – המשיבה. 

הנדרש לנדון

1. 1. הצדדים חיו יחדיו כידועים בציבור מיום 31.12.01 ועד ליום 1.6.12, מועד בו עזבה המשיבה את בית הצדדים ואשר נקבע ע"י בית משפט קמא כמועד הקרע.

המערער עורך דין המנהל משרד עורכי דין המעסיק עורכי דין רבים והמשיבה, אשר עבדה כדיילת אוויר עת הכירו הצדדים, לא עבדה במהלך החיים המשותפים, ומעת לידת בנם הבכור של הצדדים שימש המערער כמפרנס היחיד בבית.

2. לצדדים שלושה ילדים - י., בגיר יליד xx.xx.02; י., יליד xx.xx.06; א., יליד xx.xx.08. 

3. הצדדים חיו ברמת חיים גבוהה ובכלל זה מגורים במדור מרווח, נסיעות לחו"ל, העסקת אוֹפֶּר במשרה מלאה, שהייה במלונות יוקרה וכיוצ"ב, ובדומה הילדים השתתפו בחוגי העשרה, היו מנויים לתאטרון ולקחו חלק בקייטנות קיץ.

4. ביום 2.3.11, רכשו הצדדים בית בישוב **** בעלות של כ- 7,050,000 ₪ (להלן - הבית ו/או בית המגורים). התמורה שולמה חלקה מהון עצמי וחלקה באמצעות משכנתא (כפי שנבהיר ביתר פירוט בהמשך הדברים). בני הזוג נכנסו להתגורר בבית בחודש 12/11, היינו מספר חודשים מועט קודם לפרידתם.

5. אחר שעזבה המשיבה את בית הצדדים, המשיכו הילדים להתגורר בבית המגורים, כאשר כל אחד מההורים מגיע לבית לשהות עימם בימים מוסכמים (הסדר הידוע בכינויו נסטינג (=nesting; קינון).

6. ביום 12.12.13 הגישה המשיבה את תביעותיה הנזכרות בפתיח.