פס"ד דחיית בקשת אפוטרופסות כשהאשה כשירה

1. לפניי תובענה למינוי אפוטרופוס לגב' אלמונית אותה הגישה בתה הגב' ס.ל.. בבקשה נטען כי הבת מטפלת באמה באופן קבוע 26 שנים, ודואגת לכל ענייניה. כן נטען כי בחודש 8/19 חלה התדרדרות מהירה במצבה הבריאותי והקוגניטיבי של אלמונית. המבקשת טענה כי מצאה אותה במיטתה כשהיא עשתה את צרכיה, וצעקה וקיללה ללא הפסקה ולפיכך הרימו אותה בידיה עם ילדיה והסיע אותה באמצעות מונית לקופת חולים משם הופנתה בדחיפות לבית חולים האיטלקי ואושפזה שם למשך 9 ימים בשל חוסר חמצן במוח ומאז ואילך חלה החמרה קשה במצבה הבריאותי הרפואי הנפשי והתפקודי של אמה, שגם נפלה מספר פעמים והפכה להיות מרותקת למיטתה ולא הבינה מה קורה אתה, ממלמלת, מדברת ושואלת שאלות ללא הפסקה. המבקשת הוסיפה כי עזבה את עבודתה רק כדי לטפל באמה, החליפה לה טיטולים, העניקה לה טיפולי חמצן, דאגה לפיזיותרפיה, ולעיסויים וכן לטיפול כולל בה ובצרכיה. כן טענה הבת כי היא מזה שנתיים וחצי היתה מיופת כח בחשבון הבנק של אמה.

2. לדברי המבקשת, ביום 29.6.20 כשלקחה את אמה לדירת הנכדה של אלמונית כדי לחגוג לה יום הולדת, השאירה הנכדה את אלמונית אצלה ולא שחררה אותה ולכן לא היה מושג למבקשת מה הוא מצבה, האם היא מטופלת או זקוקה לטיפול והיא גם אינה יכולה לבקר אותה לאור התנגדותה של הנכדה. לדבריה הנכדה עובדת מדי יום, ויש לה 4 ילדים קטנים משלה ואין לה את היכולת לטפל כלל באמה והיא חוששת שהיא תשתלט על רכוש אמה שהוא כספי ביטוח לאומי ודירה בעיר *** והכל כדי למכור את הדירה ולשלם חובות בהיקף של מיליונים שיש לבתה. לבקשה צורף אישור רפואי של ד"ר דרנקר נטה מיום 27.4.20 בו צוין כי בעקבות האשפוז, סבלה אלמונית בירידה במשקל, קשיי שינה, צורך בטיטולים, נפילות חוזרות, ירידה במצב הרוח, חזרה על שאלות אך יש לציין כי מדובר לפחות באופן חלקי על דיווחים של המבקשת בפני הרופא. בהמלצות היו ליתן לה טיפול ועזרה, מעקב רפואי, התקנת לחצן מצוקה, וביקורת אחת לשנה. לא נמצא באישורים הרפואיים שצורפו לבקשה המלצה חד משמעית בדבר מינוי אפוטרופוס ו/או קביעה כי אלמונית אינה יכולה לטפל בענייניה. לכל היותר נרשם כי יש צורך בעזרה לאלמונית ובטיפול על ידי נוירולוג או פסיכיאטר וכן מעקב רפואי אך מכאן ועד שלילת חירותה או האוטונומיה שלה באמצעות מינוי אפוטרופוס, רחוקה הדרך.

3. עם הגשת התובענה, הוזמן תסקיר סעד ומונתה לאלמונית אפוטרופא לדין מטעם הלשכה לסיוע משפטי. ביום 16.9.20 נעתרתי לבקשת נכדתה של אלמונית להצטרף כמשיבה נוספת להליך. ביום 17.9.20 הוגשה תגובת בנה של אלמונית, ר.ל, בה הוא הביע התנגדות למינוי אפוטרופוס וטען שאמו כשירה לחלוטין ומטופלת היטב על ידי נכדתה.

ביום 17.9.20 הוגש גם דיווח ראשוני של האפוטרופא לדין שהעלה כי אכן יש סכסוך בין בתה של אלמונית, לבין נכדתה באשר לטיפול באלמונית, וכן צוין בסעיף 15 כי בעניין דירתה של אלמונית, הסכימה הנכדה כי תירשם הערת אזהרה על דירתה, לאחר שהדירה תירשם על שמה מכח הסכם גירושין בין אלמונית לבין בעלה לשעבר. האפוטרופא לדין סברה לאחר בדיקת הדברים גם מול העו"ס המכירה את המשפחה מזה שנים רבות כי נראה שמדובר בבקשה שהוגשה ממניעים זרים וכי לא ברור כיצד טוענת המבקשת כי הנכדה רוצה להשתלט על רכושה של אלמונית, כאשר רוב הזמן מי שעושה שימוש בלעדי בדירתה זאת המבקשת.  זאת ועוד צוין כי אלמונית אומנם גרה בדירת נכדתה, אך גרה שם לבדה רוב הזמן, מטפלת בעצמה, ומתנהלת באופן עצמאי.

ביום 26.10.20 הוגש תסקיר סעד מטעם העו"ס גב' מרינה,  וצוין כי לפי אישור רפואי מיום 27.4.20 אלמונית מתמצאת בזמן, במקום, ובסיטואציה, אמנם סובלת מירידה בזיכרון טווח קצר אך הריכוז שמור, תפקודי השפה שמורים, השיפוט שמור, והיא מודעת למצבה וציון מבחן מיני-מנטל שנערך לה היה 29 מתוך 30. כן צוין כי היא מסוגלת להופיע בבית משפט ולהביע עמדתה בעניין מינוי אפוטרופסות. בביקור במקום שערכה העו"ס בבית הנכדה, ציינה כי אלמונית צלולה לחלוטין שמורה מבחינה קוגניטיבית, פתוחה, וורבלית, עם תובנה מלאה מודעת למצבה הבריאותי, משתפת פעולה ורצון מדברת לעניין, מתמצאת בזמן ובמקום שולטת על סוגריה מסוגלת לדאוג לענייניה וצרכיה בכוחות עצמה. אלמונית סיפרה לעו"ס כי לפני שעברה לגור בבית נכדתה, גרה בדירה שלה ב יחד עם המבקשת וילדיה הקטינים בתקופה זו חלתה מאוד, הייתה מרותקת לכיסא גלגלים והשתמשה בקביעות בחמצן. עוד טענה  כי בתה התעללה בה באופן קבוע, ונהגה בה באלימות פיזית ומילולית התייחסה אליה בזלזול והיחסים ביניהן מעורערים. יש לציין כי בתאריך 29.8.20 התקבל דיווח מהמל"ל בדבר חשד להתעללות בזקן מצד המבקשת. עוד עלה כי אלמונית כלל לא היתה מודעת לעובדה שבתה הגישה בקשה להתמנות כאפוטרופא עליה ומסרה כי אינה רוצה לראות את בתה ולא מעוניינת בכל קשר עמה. לאור כל אלה, סברה העו"ס בתסקירה באופן חד משמעי כי בשלב זה אין צורך במינוי אפוטרופוס על אלמונית.

ביום 16.11.20 הוגש תצהיר של הנכדה בו טענה להשתלטות של המבקשת על כספיה ורכושה של אלמונית ועל כך שמאז שהיא גרה אצלה מצבה השתפר באופן משמעותי.

ביום 19.11.20 ניתנה החלטתי בה נרשם כי לאור כל הדיווחים שבפני בית המשפט והעמדות של גורמי מקצוע, עולה כיל מעשה אין מקום למנות אפוטרופוס לאלמונית מאחר ולא היה ברור אם המבקשת מיוצגת, בירר בית המשפט מאפוטרופוס לדין ליצור עמה קשר, להסביר לה את ההחלטה ולברר איתה האם היא עומדת על הבקשה. האפוטרופא לדין הודיעה ביום 22.11.20 כי המבקשת מיוצגת והיא שלחה לבא כוחה את ההחלטה.

 ביום 26.11.20  הודיע בא כוחה של המבקשת כי יש חשש כבד שכל תשובותיה והתנהגותה של אלמונית נובעות מהשתלטותה של נכדתה, והמבקשת עדיין מנסה בכל כוחה לאחד את בני משפחתה ומתריעה כי הנכדה ובעלה מצויים בחובות של מיליוני שקלים ורק לאחרונה התעוררו לטפל באלמונית כאשר לנגד עיניהם שיקולים זרים ומטרת העל שלהם הינה להעביר אותה לבית אבות ולמכור את ביתה כדי להחזיר חובות. לכן המבקשת טענה בסעיף 9 כי יש למנותה כאפוטרופא על אמה. עם זאת אמרה כי ככל שהאם מתנגדת היא תכבד את רצונה.

ביום 26.11.20 מסר ב"כ היועמ"ש עמדתו לפיה אין מקום למינוי אפוטרופוס ולכן גם ביקש לפטור אותו מהתייצבות לדיון. בקשתו נעתרה בחיוב.

4. היום התקיים דיון במעמד הצדדים, במהלכו הפנה בית המשפט שאלות לאלמונית והתרשם באופן חד משמעי כי אלמונית אינה זקוקה למינוי אפוטרופוס והיא יכולה לנהל את ענייניה בכוחות עצמה. היא השיבה לרוב השאלות באופן עצמאי מתוך הבנתן, ונראה כי אכן נעשה שימוש לרעה בהליך המשפטי על רקע המאבק בין בתה של אלמונית היא המבקשת לבין נכדתה ר.ל. היא המשיבה 4.

5. במהלך הדיון גם נמסרו הסברים לעניין רישום הערת אזהרה על רכושה של אלמונית שהוא זכויות בדירת מגורים, ומכאן עולה כי לחשש של המבקשת אין בו עוד כל ממש והיא היתה יכולה למשוך את הבקשה ללא צורך בקיום הדיון, בהטרחתה של אלמונית לבית המשפט, אך היא לא עשתה כן.

6. זה המקום לציין כי מקום שאדם הוא עצמאי לחלוטין מתנהל בעצמו, מקבל החלטות ביחס לעצמו באופן עצמאי, וכל גורמי המקצוע סבורים שהוא לא זקוק לאפוטרופוס, יש בעצם נקיטת הליך אפוטרופסות משום פגיעה באוטונומיה של אותו אדם. יש לזכור כי בקשה למנות אפוטרופוס לאדם הינה הצעד החריף ביותר שניתן לנקוט בו כאמצעי הגנתי על ענייניו. תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית ואפוטרופסות מחייבנו לנקוט אך גם לשקול צעדים מגבילים פחות  את האוטונומיה של האדם וגם פוגעים פחות בפרטיותו ובכבודו. עצם העובדה שבתה של אלמונית סבורה כי נכדתה עלולה להשתלט על רכושה, אין בה כדי להוות הצדקה לנקוט בהליך של אפוטרופסות ולא כל שכן, להיענות לסעד שכזה. המבקשת יכולה היתה לבקש שימונה אפוטרופוס לדין לאמה, יכולה היתה לבקש שתירשם הערת אזהרה על רכושה, היא יכולה היתה לעתור רק לזמן אותה לדיון על מנת לבחון האם יש צורך במינוי אפוטרופוס או לשקול כיצד ניתן להגן על רכושה, אם אכן יש חשש מפני השתלטות עליו. תחת זאת, היא בחרה בצעד החריף ביותר של מינוי אפוטרופוס  שמשמעותו למעשה נטרול האדם מקבלת החלטות על ניהול ענייניו והעברת האחריות  לקבלת ההחלטות לגורם אחר. כל זאת כאשר המבקשת עצמה מצויה בניגוד עניינים חריף הואיל והיא עצמה עושה שימוש בלעדי ברכושה היחידי של אלמונית שהיא דירה קטנה.