תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה ראשון לציון
|
36930-09-12
03/02/2013
|
בפני השופט:
חני שירה
|
- נגד - |
התובע:
י.ו.ד עו"ד עמיהוד בורוחוב
|
הנתבע:
ד.ז עו"ד שמואל מורן
|
פסק-דין |
התובענה:
1. בנדון תובענה של אב להחזרת ילדיו הקטינים להולנד, תובענה על פי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) התשנ"א-1991 (להלן: "
האמנה" או "
החוק").
הרקע, העובדות הצריכות להכרעה ותמצית טענות הצדדים:
2. התובע איננו יהודי, הוא יליד ואזרח הולנד (להלן: גם
"האב").
3. הנתבעת, יהודיה, בעלת אזרחות ישראלית (להלן גם "
האם").
4. כפי שהתברר מכתבי הטענות ופרשת הראיות הנתבעת הגיעה להולנד בשנת 2005 כדי ללמוד או להשתלם ברכיבה/קפיצות על סוסים. במסגרת לימודיה הכירה את התובע שאף עיסוקו בענייני סוסים.
5. הצדדים הכירו בשנת 2007, ניהלו ביניהם קשר זוגי ועברו להתגורר יחד, אך לא נישאו זל"ז (להלן: "
ההורים או בני הזוג").
6. ממערכת היחסים נולדו לבני הזוג שני ילדים: ר.ו.ד נולד ביום 29/08/08 (להלן: "
ר'") וד.ו.ד נולד ביום (להלן: "
ד') 04/10/05.
7. שני הילדים נולדו בהולנד. שניהם נושאים שמות נוצריים-הולנדיים, לשני הקטינים תעודות זהות ודרכונים הולנדיים ואף אזרחות ודרכונים ישראלים. אלה הוצאו בישראל בשנת 2011.
8. התובע רשום כאביהם של שני הילדים.
9. התובע רשום בהולנד, כהורה משמורן משותף עם הנתבעת ביחס לבן ר' התאם לנוהל הקיים בהולנד המאפשר להירשם כמשמורנים משותפים. ביחס לד' לא בוצע ההליך של רישום התובע כהורה משמורן משותף עם הנתבעת. כפי שיפורט בהמשך, לכל צד גרסה שונה בעניין העדר הסמכות ההורית המשותפת ביחס לד'.
10. הצדדים נפרדו בחודש מרץ 2011, בעקבות אירועים שגם לגביהם הגירסאות סותרות.
11. ביום 21/04/12 עזבה הנתבעת את הולנד יחד עם שני הילדים הגיעה לישראל ומסרבת להשיבם להולנד. אין מחלוקת כי עזיבתה נעשתה ללא ידיעת התובע.
12. הנתבעת והילדים מתגוררים כיום בקיבוץ XXX סמוך למקום המגורים של הורי הנתבעת, המתגוררים במושב XXX.
13. ביום 03/07/12 הגישה התובעת תביעת משמורת בישראל ועתרה אף לקבלת משמורת זמנית, במעמד צד אחד בלבד, בטענה כי יש חשש מהתובע שהינו אדם קיצוני אלים מאד ויש חשש כי יחטוף את הקטינים.
14. בימ"ש לא נענה לבקשה במעמד צד אחד והורה על המצאת מסמכי התביעה לתובע וקבלת עמדתו.
15. לאחר פתיחת ההליך על פי אמנת האג הגישו הצדדים בקשה בהסכמה להקפאת הליכי תביעת המשמורת על לסיום התביעה הנוכחית.
16. התובע טוען כי הרחקת הילדים מהולנד הינה הרחקה שלא כדין וכי הישארותם בישראל מהווה החזרה שלא כדין ובהתאם הגיש ביום 16/09/12 את תביעתו על פי האמנה.
17. ביום 14/10/12 התקיימה ישיבה ראשונה לאחר שישיבה שנקבעה למועד מוקדם יותר, נדחתה לבקשת הנתבעת, בהסכמת התובע.