פס"ד בתובענה ייצוגית נגד 5 חברות ביטוח בנושא תשלום ריבית על תגמולי ביטוח

תובענות ייצוגיות העוסקות בפרשנות הנכונה של סעיף 28(א) לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 בכל הקשור לשאלה מהו "יום מסירת התביעה", לצורך מנין 30 הימים לתשלום ריבית על תגמולי ביטוח (להלן – חוק חוזה הביטוח ו- סעיף 28(א), בהתאמה).  

סעיף 28(א) קובע, שעל תגמולי הביטוח יתווספו הפרשי הצמדה, כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961 (להלן – חוק פסיקת ריבית והצמדה), מיום קרות מקרה הביטוח וכן ריבית צמודה, בשיעור שנקבע לפי לחוק פסיקת ריבית והצמדה - מתום 30 ימים מיום מסירת התביעה.

ביום 30.8.2015 נעתר בית משפט זה (כבוד סג"נ השופט יצחק ענבר, להלן – השופט ענבר) לבקשות לאישור התובענות כייצוגיות (להלן – החלטת האישור).

לטענת התובעים (להלן – התובעים או המבקשים), "יום מסירת התביעה" הוא מועד דרישת התשלום כשלעצמה, אף אם אינה נתמכת במסמכים כלשהם. מאידך, עמדת הנתבעות (להלן – הנתבעות או המשיבות) היא, שהכוונה למועד מסירת דרישת תשלום הנתמכת בכל המידע והמסמכים הדרושים לבירור החבות (סעיפים 2, 29, 30 להחלטת האישור).   

הקבוצה הוגדרה בהחלטת האישור כך: "כל זכאי (מבוטח, מוטב או צד שלישי), אשר במהלך התקופה שתחילתה שלוש שנים קודם להגשת התובענה וסיומה ביום אישורה של התובענה כייצוגית, קיבל מן המשיבה, שלא על פי פסק דין שניתן בעניינו, תגמולי ביטוח מבלי שצורפה להם ריבית כדין" (סעיף 54 להחלטת האישור).

בהחלטת האישור נקבעו, בין היתר, הדברים הבאים: 

• הן לשון החוק והן תכליתו תומכים בעמדת המבקשים (סעיף 33 להחלטת האישור).   
• הוראות חוק חוזה הביטוח אינן מגדירות מהי "תביעה", אך נראה כי פשוטן והקשרן הכולל תומכים בעמדה שלפיה מדובר בדרישה לקבלת תגמולי הביטוח כשהיא לעצמה, אף אם לא צורפו אליה המידע והמסמכים הדרושים לבירור החבות (סעיף 34 להחלטת האישור).
• העמדה הפרשנית לפיה "יום מסירת התביעה" לצורך חישוב הריבית הוא יום מסירת דרישת התשלום על פי הפוליסה, להבדיל מיום השלמת איסוף המסמכים הדרושים לבירור החבות, מתחייבת גם מתכליתן של הוראות החוק, ממערכת התמריצים שביקש המחוקק לייצר באמצעותן ומעקרונות יסוד של השיטה המשפטית (סעיף 39 להחלטת האישור).
• המחלוקת מושא בקשות האישור אינה מצומצמת לסוגי הפוליסות שנערכו למבקשים, אלא היא חוצה את קהל המבוטחים בכללותו ואת כל סוגי הביטוח (סעיף 49 להחלטת האישור).
• צד שלישי ומוטב הנזקקים לשירותי חברות הביטוח ומקבלים מהם שירותים בפועל, אף אם אלו נכפים עליהן מכוח הדין – הם בגדר "לקוחות" של חברות הביטוח לצורך פרט 2 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות (סעיף 53 להחלטת האישור).
• הסדר מסיקה אינו מהווה מעשה בית דין החוסם את אפשרות הגשת התובענות שלפנינו (סעיף 64.א. להחלטת האישור). השאלה: מהו "יום מסירת התביעה" היא שאלה משפטית טהורה והגישה המקובלת היא, שהכרעת בית המשפט בשאלות מסוג זה אינה יוצרת פלוגתא פסוקה המחייבת את הצדדים בהתדיינות עתידית (סעיף 64.ג. להחלטת האישור).
• ספק אם פסק דין של בית משפט מחוזי, שאינו כולל מעצם טבעו הכתבה הנעשית בידי החוק או מכוחו, ואף לא הנחיה או הסמכה כלשהם, יכול מלכתחילה לשמש "הרשאה חוקית" כמשמעותה בסעיף 6 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (סעיף 75 להחלטת האישור).