|
|
תאריך פרסום : 26/04/2022
|  גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
58430-11-16
24/04/2022
|
בפני השופט:
עדי הדר
|
| - נגד - |
התובעים:
1. שלמה וייס
2. בלהה חיה וייס
|
הנתבעים:
1. משהב חברה לשכון בנין ופתוח בע"מ
2. אופיר זקן
3. נפתלי זקן בע"מ
|
| פסק דין |
לפני ביהמ"ש תביעת רוכשי דירה נגד מוכר הדירה וקבלן שביצע עבודות בדירה.
כתב התביעה
-
התובעים הגישו ביום 25.11.16 כתב תביעה כספית בגין הפרת חוזה לרבות על פי חוק המכר (דירות), תשל"ג-1973 (להלן :"חוק המכר") ובגין טענות נזיקיות, בסך של 800,000 ₪.
כתב הגנה
-
הנתבעים הגישו ביום 17.1.17 כתב הגנה בו הכחישו טענות התובעים וטענו כי הדירה הייתה ראויה למסירה בשנת 2011, אך התובעים נמנעו מקבלת החזקה בה. עוד טענו, כי ליקויים "מינוריים" תוקנו לשביעות רצונם של התובעים וכי חו"ד קודמת של התובעים עומדת על פיצוי בשיעור של 20% מגובה הפיצוי שקבע המומחה מטעם התובעים.
הדיון הראשון
-
הדיון הראשון התקיים ביום 6.9.17 לפני כבוד השופטת דורית קוברסקי. ביהמ"ש קצב מועד לנתבעים להגיש חו"ד מטעמם וקבע מועד לדיון נוסף לחודש ינואר 2018.
העברת התובענה למותב זה
-
ביום 3.10.17 כבוד סגנית הנשיא (כתוארה דאז) השופטת סיגל רסלר זכאי הורתה על העברת התובענה למותב זה שהקדים מועד הדיון לחודש נובמבר.
הדיון השני
-
ביום 7.11.17 התקיים הדיון השני. ביהמ"ש החל בהליך למינוי מומחה מטעמו וקבע לוח זמנים למיצוי הליכים מקדמיים.
מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש והגשת חוות דעת
-
לאחר שביהמ"ש הבטיח תשלום שכר המומחה, הוא מינה ביום 2.1.18 המהנדס יקי נחמן כמומחה מטעמו להנדסה. המומחה הגיש חוות דעתו ביום 2.5.18.
הדיון השלישי
-
ביום 28.5.18 התקיים הדיון השלישי. ביהמ"ש נתן הוראה לגבי הכנת השלמה לחו"ד בעניין איתור נזילות ובעניין חיפוי חוץ. כמו כן, לנוכח מחדל הנתבעים להגיש תצהיר גילוי כללי, ביהמ"ש האריך המועד למיצוי הליכים מקדמיים.
מיצוי הליכים מקדמיים
-
מכיוון שלא הוגשו בקשות מקדמיות עד המועד האחרון שנקבע לכך, ביהמ"ש קבע ביום 14.7.18 כי מוצו הליכים מקדמיים.
הדיון הרביעי
-
ביום 2.10.18 התקיים הדיון הרביעי. עובר למועד הדיון, ב"כ הנתבעים הודיע כי נתבעת 1 (להלן: "משהב") הודיעה לו כי מבקשת להחליף ייצוג. ב"כ הנתבעים הבהיר כי לצורך הדיון ממשיך לייצג משהב. התובעים עדכנו כי התקיימה בדיקת מכון התקנים באבנים שנשלפו מהקיר. ביהמ"ש קבע כי יורה על הגשת ראיות לאחר הגשת ההשלמה לחוות הדעת וקבע מועד לדיון נוסף לצורך מעקב אחר הכנת חוות הדעת בחודש ינואר 2019.
הגשת חוות הדעת המשלימה
-
המומחה הגיש ביום 9.11.18 חוות דעת משלימה.
הודעת משהב על החלפת מייצג
-
משהב הודיעה ביום 13.11.18 על החלפת ייצוג.
הודעות הצדדים ביחס לתיקון כתבי טענות עקב הגשת חו"ד
-
משהב הודיעה ביום 21.11.18 כי בכוונתה לתקן כתב ההגנה. התובעים הודיעו באותו יום כי אין בכוונתם לתקן כתב התביעה עקב הגשת חו"ד.
משהב מבקשת לתקן כתב ההגנה ולהגיש תביעה שכנגד
-
משהב הגישה ביום 5.12.18 בקשה לתקן כתב ההגנה בטענה כי לא יוצגה עד אותו שלב באופן מיטבי וכן ביקשה להגיש כתב תביעה שכנגד.
הדיון החמישי והדיון השישי
-
ביום 17.1.19 התקיים הדיון החמישי. ביהמ"ש קבע כי יידרש לבקשת משהב לאחר שתגיש טיוטה של כתב ההגנה המתוקן וכתב התביעה שכנגד. ביום 14.3.19 התקיים הדיון השישי, לאחר שהוגשו טיוטות של כתבי הטענות, כנדרש. מכיוון שהתעוררה מחלוקת לגבי שמונה נושאים, האם נטענו לראשונה בטיוטה של כתב ההגנה המתוקן, ביהמ"ש קבע כי ככל שהצדדים לא יגיעו להסכמות תוך פרק זמן קצוב יזומנו לדיון מיוחד נוסף לצורך מתן החלטות.
הסכמה דיונית בין התובעים ובין משהב
-
ביום 18.4.19 הושגה הסכמה בין התובעים ובין משהב לפיה משהב תגיש בקשה מתוקנת להגשת כתב הגנה מתוקן בלבד.
הדיון השביעי
-
ביום 16.5.19 התקיים הדיון השביעי. ביהמ"ש קבע כי יידרש לבקשה המתוקנת של משהב לתיקון כתב הגנה לאחר הפקדת עירבון בסך של 25,000 ₪.
החלטה על תיקון כתב הגנה מטעם משהב
-
ביהמ"ש אישר ביום 4.6.19 הגשת כתב ההגנה המתוקן בהתאם לטיוטה שהוגשה וחייב משהב בהוצאות התובעים בסך של 25,000 ₪. ביהמ"ש קבע לוח זמנים למיצוי הליכים מקדמים.
הגשת כתב תשובה ומתן צו להגשת ראיות
-
התובעים הגישו ביום 19.6.19 כתב תשובה לכתב ההגנה המתוקן. מכיוון שלא הוגשו בקשות מקדמיות עד המועד האחרון שנקבע לכך, ביהמ"ש קבע ביום 26.7.19 כי מוצו הליכים מקדמיים ונתן צו להגשת ראיות.
התובעים מבקשים להאריך המועד להגשת בקשות מקדמיות
-
התובעים הגישו ביום 15.9.19 בקשה להארכת מועד להגשת בקשות מקדמיות. ביהמ"ש נעתר ביום 16.10.19. התובעים הגישו ביום 4.11.19 בקשה מקדמית.
הדיון השמיני והתשיעי
-
ביום 3.12.19 התקיים הדיון השמיני. ביהמ"ש החל בהליך להבטחת תשלום שכר המומחה לצורך הכנת השלמה נוספת לחו"ד וזאת עקב טענת משהב כי אין ברשותה תכנית אינסטלציה וקונסטרוקציה. ביום 9.3.20 התקיים הדיון התשיעי שזומן במיוחד עקב טענות הדדיות לגבי הסיבה לכך שלא תואם מועד לביקור המומחה. שני הצדדים לא התייצבו לדיון.
הגשת חוות הדעת המשלימה הנוספת
-
עקב תחילת תקופת החרום ביום 15.3.20, המומחה הגיש רק ביום 14.7.20 את חוות דעתו המשלימה הנוספת.
הגשת כתב הגנה מתוקן נוסף ע"י משהב
-
משהב הגישה ביום 29.7.20 כתב הגנה מתוקן נוסף לאור האמור בחוות הדעת המשלימה הנוספת.
צו להגשת ראיות
-
ביהמ"ש נתן ביום 11.8.20 צו להגשת ראיות. התובעים הגישו ראיותיהם ביום 11.9.20, משהב ביום 15.11.20 ונתבעים 2 ו – 3 (להלן: "אופיר" ו"זקן") ביום 17.11.20.
הדיון העשירי והאחד עשר
-
ביום 15.12.20 התקיים הדיון העשירי. ביהמ"ש קבע מועדים לשמיעת הראיות, סדר נחקרים וזמני חקירה. ביום 5.2.21 התקיים הדיון האחד עשר לאחר שמועד דיון קודם בוטל עקב תקופת הסגר. המומחה מטעם ביהמ"ש נחקר נגדית ע"י התובעים ומשהב והחלה חקירת התובע.
הגשת חוות דעת משלימה נוספת
-
בהתאם להחלטת ביהמ"ש, המומחה הגיש ביום 1.3.21 חוות דעת משלימה נוספת בה פרט מהם הליקויים שנמצאו על פי תכנית המכר ואלו ליקויים קיימים מעבר לתכנית המכר.
הדיון השניים עשר
-
ביום 10.6.21 התקיים הדיון השניים עשר. נמשכה חקירת התובע ונחקרו המומחה מטעם התובעים המהנדס אברהם בן עזרא והתובעת. מטעם משהב נחקרו עו"ד יעקב חובב, והאדריכל הוגו שפנגנטל.
מתן צו להגשת סיכומים
-
רק ביום 9.9.21 התקבל תמליל הדיון האחרון. ביהמ"ש פרסם הפרוטוקול באותו יום ונתן צו להגשת סיכומים. התובעים הגישו סיכומיהם ביום 3.10.21, משהב ביום 25.10.21 ואופיר וזקן ביום 26.10.21.
הדיון השלושה עשר, הארבעה עשר והחמישה עשר
-
בימים 21.11.21, 9.2.22 ו - 22.3.22 התקיימו הדיון השלושה עשר, הארבעה עשר והחמישה עשר. הצדדים ענו לשאלות ביהמ"ש.
דיון והכרעה
-
על ביהמ"ש לקבוע האם יש לפצות התובעים בגין ליקויי בניה, האם למשהב יש אחריות לגבי טענות הקונים ביחס לבניה נוספת שאינה נכללת במכר והאם יש לקבל טענות קיזוז של משהב.
-
להלן גרסאות הצדדים:
גרסת התובעים
-
התובעים טענו בכתב התביעה כי הינם זוג נשוי, ובזמן הנוגע לתובענה זו רכשו ביום 12.8.10 דירת מגורים ברחוב הכלנית 4/2 בגבעת זאב מאת משהב (להלן: "הדירה") וכי אופיר וזקן הם קבלני בניין אשר ביצעו את העבודות באתר והם חבים כלפיהם בדיוק כמו משהב לכל דבר ועניין.
עוד טענו, שנחתם הסכם משנה בינם ובין זקן בדבר עבודות שונות בשטח המרתף ועבודות שונות בשטח עליית הגג. עוד טענו שזקן מנוהלת על ידי אופיר ואביו. בכל דבר ועניין הפניות היו אל אופיר והוא חתום על מסמכים גם באופן אישי.
עוד טענו, שהנתבעים לא עמדו בתנאי החוזה ו/או בדרישות הדין באשר לטיב הבניה. התובע טען כי הבחין כי בכל עונה גשומה שחודרת רטיבות משמעותית לתקרות ולקירות, ובשל הרטיבות לא היה ניתן להשכיר את הדירה. לכן, הם נאלצו להניח דליים על מנת לאסוף את טפטוף המים מהתקרות. כל זאת, בנוסף לרטיבויות במקומות נוספים שהתגלו בדירה שלא קשורים כלל לעונות השנה, בקירות פנים.
עוד טענו, כי במהלך קיץ 2013 ועד לחודש נובמבר 2013 הם ביצעו על חשבונם עבודות לשם ביטול ליקויים ואי התאמות מהן הנתבעות התעלמו בסך כולל של 29,878 ₪ וכי מדובר בסכומים אשר נדרשו כד להקטין את נזקם בגין הרטיבות.
עוד טענו, כי במרץ 2014 התחילה שוב רטיבות עקב גשמים של חודש מרץ ולא היה ניתן לגור בדירה או להשכירה. בחודש נובמבר 2014 – הרטיבות הייתה כה קשה שכבר הפכה למפגע בטיחותי. עוד טענו, שנעשו פניות רבות אל אופיר באופן אישי לאורך השנים והנתבעים ביצעו עבודות תיקונים לאורך השנים, אך תיקונים אלה היו בלתי מקצועיים ולא צלחו. לכן, פנו אל חברת פלס על מנת שתבדוק את הדירה, וביום 9.10.15 הוצאה חוות דעת של המהנדס סטניסלב גולוד אשר נמסרה לנתבעים. עבור חוות דעת זו הם שילמו סך של 2,124 ₪.
עוד טענו, כי לאחר שקיבלו הנתבעים את חוות הדעת הם גררו רגליים, ובינתיים הלך מצבה של הדירה והחמיר. עוד טענו, שכלל, כל התיקונים שביצעו הנתבעים – לא ביטלו את הליקויים. לכן, בהמשך לכך, הם פנו לקבלת חוות דעת נוספת ומעמיקה יותר של המהנדס בן עזרא. הם טענו כי שילמו עבור חוות דעת זו סך של 4,680 ₪.
עוד טענו, כי ישנם ליקויים נוספים שמחמירים עם הזמן, ובהם אריחים שמתנדנדים בכל חלקי הבית, מעקים לא יציבים, וזאת גם לאחר תיקונם. על פי חוות דעת המהנדס בן עזרא ישנם ליקויים בחיפוי חוץ, ובעניין זה חוות הדעת מסתמכת על בדיקת מעבדת איזוטסט על פיה החיפוי בוצע שלא על פי דרישות תקן 2378.2. עוד טענו, כי על פי חוות הדעת של המהנדס בן עזרא, קיימים בדירה ליקויים הנאמדים בסך של 505,881 ₪ כולל מע"מ 17% ובסכום זה על הנתבעים לפצותם.
עוד טענו, שכתוצאה ממצבה החמור של הדירה הם הפסידו סך של 385,000 ₪ עקב אובדן הכנסה מהשכרה, תוך ששילמו ארנונה בסך של 43,600 ₪, אמורים להפסיד הכנסה מהשכרה בסך של 37,500 ₪ בתקופת התיקון, וביקשו לחייב הנתבעים בפיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 30,000 ₪.
טענות הנתבעים בכתב הגנה המקורי
-
הנתבעים טענו בכתב ההגנה המקורי כי חברת זקן הינה הקבלן המבצע של המיזם מטעם משהב וכי לתובעים אין כל קשר משפטי עמה, למעט באשר לעבודות שהוסכמו בנספח ב' לכתב התביעה. אופיר הינו עובד שכיר של זקן ולפיכך, יש לסלק את התביעה נגדו בהיעדר יריבות.
עוד טענו, כי דירת התובעים הייתה מוכנה למסירה לידיהם בחודש נובמבר 2011. משהב הודיעה על כך לתובעים מספר פעמים, אך הם נמנעו לקבל את החזקה בדירה. רק לאחר חלוף כשנה, הואילו לקבל את החזקה בדירתם ביום 25.12.12, וציינו רשימה של ליקויים שתוקנו תוך תקופה קצרה. עוד טענו, שמשהב וזקן קיימו כל התחייבויותיהם כלפי התובעים.
עוד טענו, כי התובעים פנו מספר פעמים לאופיר, כנציג המבצע, בטענות בעל פה, על ליקויים מינוריים. כל פניה נענתה, והליקויים תוקנו לשביעות רצונם. רק בחודש אוקטובר 2015, כלומר כשלוש שנים לאחר קבלת החזקה בדירה, הזמינו התובעים חוות דעת מומחה של המהנדס גולוד ואילו לאחר חלוף חצי שנה נוספת, הזמינו התובעים חוות דעת מומחה נוספת. באשר לחוות דעתו של המהנדס בן עזרא, הנתבעים טענו כי בבית משפט זה מתנהלות תביעות נוספות בגין ליקויי בניה, נגד משהב, הנתמכות כולן בחוות דעתו של המומחה בן עזרא. בתביעות אלו, מונו מומחים שונים מטעם בית המשפט, וכולם קבעו כי הסכום לתיקון הליקויים הינו בהיקף שאינו עולה על 30% מהסכומים שקבע המומחה בן עזרא בחוות דעתו השונות.
עוד טענו, שאפילו המומחה מטעם התובעים- המהנדס גולוד, אשר בדק את דירתם כחצי שנה לפני המומחה בן עזרא, קבע כי הסכום לתיקון הליקויים בדירתם הינו כ- 20% מהסכום שקבע המומחה בן עזרא. עוד טענו, כי אין עליהם לפצות התובעים בדמי המומחה, מה עוד שחוות דעת המומחה בן עזרא, הינה מוטה ולא מקצועית.
עוד טענו שזקן הינה הקבלן המבצע של המיזם מטעם משהב. לתובעים אין כל קשר משפטי עם זקן, למעט באשר לעבודות שהוסכמו בנספח ב' לכתב התביעה.
עוד טענו, שהם קיימו את כל התחייבויותיהם כלפי התובעים, ונמסרה להם החזקה בדירה, כאשר הינה ראויה למגורים.
גרסת משהב בכתב ההגנה הנוסף שהגישה
-
כאמור לעיל, בשלב מאוחר יחסית, משהב הגישה כתב הגנה נוסף, הפעם מטעמה בלבד, בו טענה שהתובעים פעלו בניגוד לדין ובניגוד לחוזה המכר. עוד טענה, שהתובעים ערכו שינויים קיצוניים בנכס לרבות הוספת שתי קומות לנכס שהיא מכרה להם (למיטב ידיעתה- גם תוך הפרת חוקי התכנון והבנייה). משהב טענה ששינויים קיצוניים אלו מפורטים בחוות דעתו המשלימה של המומחה מטעם ביהמ"ש, המהנדס נחמן, מיום 13.7.20.
עוד טענה, שהתובעים לא פנו אליה בזמן אמת בטענות לליקויי בנייה- ותומרצו להגיש תובענה רק עקב הליך משפטי של דייר אחר ברחוב ולאחר שנים רבות. עוד טענה, שלאחר כריתת החוזה בינה ובין התובעים, הם כרתו הסכם עם אופיר וזקן בנוגע לבניית קומת מרתף וקומה נוספת בעליית הגג ועוד שינויים רבים נוספים בכל חלקי הבית. עוד טענה, שהבניה הבלתי חוקית, נעשתה, למיטב ידיעתה, ללא היתר בניה כדין ותוך שימוש בזכויות בנייה השייכות לה וכי המומחה מאשש זאת בחוות דעתו בצורה חד משמעית.
עוד טענה, כי היא שלחה לתובעים ביום 1.1.19 מכתב בו ביקשה מהם לתקן את הפרת החוזה ולהפסיק את השימוש שלא כדין שנעשה בזכויות הבניה שלה. עוד טענה, שהתובעים הכחישו בתשובתם ההפרה וממילא סירבו לתקנה והם למעשה ממשיכים לעשות שימוש שלא כדין בזכויותיה. בעקבות הודעת התובעים, היא שלחה להם הודעת ביטול של חוזה המכר וביקשה מהם לפעול להשבת הדירה. הם דחו את הודעת הביטול. בהתאם, היא הגישה תביעה נגדם המתנהלת בביהמ"ש המחוזי בירושלים (ת.א. 31448-05-19), בה הסעד העיקרי המבוקש הוא ביטול ההסכם והשבת המכר.
עוד טענה, ששעה שהתובעים הפרו את החוזה ועליהם להשיב לה את הנכס – הרי שתביעת ליקויי הבנייה שלהם מתייתרת שכן אין להם שום זכות בנכס. עוד טענה, שאף אילו הסכם המכר לא היה מבוטל, והם לא היו צריכים להשיב לה את הדירה, הרי שהשינויים שערכו בדירה שלא באמצעותה- שוללים את זכותם להגיש תובענה בגין ליקויי בנייה נגדה.
עוד טענה, שכפי שקובע המומחה בחוות דעתו, בכל חלקי הבית ביצעו התובעים שינויים ותוספות שלא נכללו בתוכנית המכר. עוד טענה, שהמומחה קובע כי לא זו בלבד שהעבודות בוצעו ללא היתר, הן גם בוצעו באופן פיראטי ללא תוכניות, ללא תכנון וללא פיקוח. עוד טענה, שהשינויים הקיצוניים הללו מנתקים את אחריותה בנוגע למצב הנכס בשני אופנים:
באופן ישיר- אין כל ספק שאין לה שום אחריות לעבודות שהיא כלל לא ביצעה ומעולם לא קיבלה תמורה בעבורן.
באופן עקיף- עבודות כה מקיפות הכוללות הוספת שתי קומות מגורים ושלל שינויים במעטפת הבניין לרבות, הרחבת שטח קיים, פתיחת חלונות, הוספת דלתות, התחברות לתשתיות וכיו"ב, והכל ללא תכנון, ללא תוכניות וללא פיקוח, בהכרח משפיעות על שלד המבנה והתשתיות. משכך, עבודות שיפוץ אלו, מנתקות לחלוטין את האחריות שלה לליקויי בנייה ולכל הפחות יוצרות חזקה לפיה הליקויים נובעים מהעבודות שביצעו התובעים שלא באמצעותה.
עוד טענה, שהתובעים עצמם ידעו כי העבודות העודפות שביצעו בנכס שוללות מהם את הזכות לפנות אליה בדרישה לתיקון ליקויים, שכן, הם מודים בעצמם בכתב התביעה, כי הם "נאלצו לעשות עבודות בדירה" לרבות תיקונים בצנרת, איטום במרפסת ועוד- מבלי לפנות אליה בעניין.
ביחס לטענות התובעים לסעד בסך של 385,000 ₪ כביכול בעבור אובדן שכר דירה, משהב טענה שהם מנסים לטשטש את העובדה שהם בחרו שלא לאכלס את הנכס מסיבות אישיות שלהם, ואין בין היעדר הכניסה ובין טענותיהם המופרכות והמנופחות ביחס לליקויים בנכס- ולא כלום. עוד טענה, שברור מחוות דעת המומחה כי אין לה כל אחריות לליקויים, שעה שהעבודות הבלתי חוקיות שביצעו התובעים- הם אשר גרמו לליקויים וממילא אין לה גם כל אחריות לאובדן שכר הדירה.
עוד טענה, כי חרף כל טענותיהם, התובעים לא פנו אליה כלל. הפניה הראשונה והיחידה של התובעים אליה הייתה רק בשנת 2016 (כ- 5 שנים לאחר מועד מסירת החזקה בדירה), לאחר שנערכה עבורם חוות דעת הנדסית. מלבד פניה חד פעמית זו, הם לא פנו אליה כלל. זאת, בניגוד לדין ובניגוד לחוזה.
עוד טענה, שהתובעים מודים, כאשר לשיטתם, התגלו ליקויים בנכס, לרבות רטיבות ובעיות איטום במרפסת, כי הם תיקנו אותם באופן עצמאי. על כן, טענה, אפילו היא הייתה אחראית כלפיהם חרף כל הפרות החוזה והשינויים הקיצוניים שהם ערכו בנכס, הרי שהעובדה שהם ביצעו תיקונים בנכס באופן עצמאי (מבלי שקדמה לכך שום פניה אליה) מנתקת את האחריות שלה לנכס. עוד טענה, שהעובדה שהתובעים פנו לאנשי מקצוע באופן עצמאי, אינה מאפשרת לדעת האם מצב הנכס הנוכחי הוא כתוצאה מליקויים מזמן אמת או שנגרמו כתוצאה מתיקון או עבודה לקויה של התובעים ו/או מי מטעמם. לכן, טענה, גם מטעם זה התובעים אינם יכולים להגיש תביעה זו נגדה.
עוד טענה, שהתובעים מודים כי הם כלל לא שהו בנכס במשך שנים. העובדה שהם לא שהו בנכס, משמעותית ביותר שכן, ישנם נזקים שנגרמים רק כתוצאה מהעדר שימוש, כגון מערכת אינסטלציה וכיו"ב. כמו כן, העדר נוכחות קבועה בנכס, גורמת לכך, שנזקים קטנים אשר ניתן לפתור בקלות יחסית, הופכים לנזקים משמעותיים ביותר ככל שחולף הזמן והללו אינם מטופלים. חוק המכר קובע מפורשות כי יש להציף טענות לליקויים בתוך זמן סביר. על כן, בכל מקרה התובעים אחראים להתעצמות הנזקים הנטענים ואין הם יכולים לבוא אליה בטרוניה לאחר שבמשך שנים גרמו לנזקים אלו להתעצם ולהתגבר כתוצאה מהזנחה והעדר תחזוקה ושימוש ראויים.
בנוסף, משהב העלתה טענת קיזוז כלהלן.
-
שווי השימוש בזכויות הבניה שלה- התובעים עושים שימוש שלא כדין בזכויותיה ובכך עשו עושר ולא במשפט על חשבונה.
-
שווי הנזקים שגרמו לה בכך שמיאנו לקבל את החזקה בנכס. התובעים מיאנו לקבל את החזקה בנכס במשך שנה וכתוצאה מכך היא לא יכולה הייתה לשחרר לבנק את ערבויות חוק המכר וכן לשאת בעלויות נלוות.
משהב העריכה את שווי ההתעשרות של התובעים על חשבונה בסך של 800,000 ₪.
תשובת התובעים לטענות הנתבעים
-
התובעים טענו בכתב התשובה לכתב ההגנה הנוסף שהגישה משהב, כי היא אינה מפרטת כיצד נודע לה רק בעת הגשת כתב הגנתה הנוסף כי לכאורה הם הפרו את החוזה. הם טענו שהיא יכולה הייתה לדעת על כל העובדות שנטען כי הן מהוות הפרה של החוזה, מיד עם התרחשותן. עוד טענו, שאשת המכירות של משהב יחד עם אופיר וזקן הזמינו אותם לבצע את השינויים שביצעו. לכן, טענו, ודאי שמשהב ידעה על כך. עוד טענו, שגם המהנדס המפקח מטעם משהב ידע על השינויים המתבצעים, ולא טען כי הדבר מנוגד לחוזה.
עוד טענו, שבאותו הרחוב וישוב היו דירות נוספות רבות שבנתה משהב, ובחלק מהן נעשו שינויים זהים לאלה הנדונים כאן, וגם מטעם זה ודאי שהיא ידעה על כך. עוד טענו, שהעובדה שהיא לא פעלה לביטול החוזה, אלא רק שנים לאחר ההפרה הנטענת- מעידה כי היא זנחה את טענותיה, וכי התביעה לוקה בשיהוי קיצוני. עוד טענו, שעילה נטענת זו של הפרת חוזה התיישנה. עוד טענו, שגם אם תתקיים האפשרות הלא סבירה שהחוזה יבוטל, גם אז סביר שהביטול יהיה מעתה והלאה ולא למפרע. על כן הם ממילא יהיו זכאים לפיצויים בגין ליקויי הבניה על הבית שרכשו ממשהב.
ביחס לטענות לשינויים הנטענים בדירה, התובעים טענו, שהעובדה שמשהב אפשרה לאופיר וזקן לבצע את השינויים הנטענים- מעידה על כך שהשינויים האלה בוצעו על ידי חברה קבלנית מטעמה, היא זקן ואופיר.
עוד טענו, שאופיר וזקן פעלו בשמה של משהב. הם בנו את הבית כולו, ולא רק ביצעו את השינויים. אופיר חתום על פרוטוקול המסירה, שנכתב על טופס רשמי של משהב. ברי כי הוא פעל כשלוח של משהב. סעיף 4(ז) לחוזה קובע מפורשות, כי הפרוטוקול ייחתם על ידי נציג המוכר. עוד טענו, שבפרוטוקול מצוינים במפורש כותרות: "הגג", "המרתף". על כן ודאי שמשהב ידעה על השינויים במרתף ובגג, הסכימה ואישרה אותם. על כן, טענו, אין מדובר בשינויים שנעשו בניגוד לרצונה של משהב. עוד טענו, כי לא הוספו שתי קומות, ומדובר בקומות שכבר נבנו על ידי הקבלן בטרם הוסכם על שינויים עמם והיו חלק מהממכר.
עוד טענו, שאופיר, פעל בשמה של משהב לאורך כל השנים בהסכמתה ובידיעתה המלאים וכי פניה אליו כמוה כפניה אל משהב. ביחס לטענות לעניין העיכוב בקבלת החזקה בדירה- הם טענו שהדירה לא הייתה ראויה למגורים ולכן לא ניתן היה למסור אותה במצבה. אופיר וזקן שילמו את חשבון המים והביוב והארנונה לתקופה שעד סוף 2012, ולכל הפחות הם לא נדרשו לשלם זאת לתקופה שעד סוף 2012, והדבר מעיד על כך שהם לקחו אחריות על כך שהדירה לא הייתה ראויה למגורים. עוד טענו, שאין ולא הוכח כל נזק כתוצאה מביצוע תיקונים שהם ביצעו בעצמם. עוד טענו, שלמשהב אין כל זכויות בנייה השייכות לה, וכי הם שילמו לה ואופיר וזקן את מלוא התמורה בעבור הבניה שבוצעה בנכס. עוד טענו, שהם לא ביצעו עבודות בניה המצריכות היתר בניה. כל השינויים היו בתוך המעטפת הקיימת, והיו בגדר שינויים פנימיים שאינם מצריכים הוצאת היתר בניה.
חוו"ד המומחה מטעם ביהמ"ש
-
כאמור לעיל, ביהמ"ש מינה מומחה מטעמו לבדיקת הטענות לליקויי בניה ולהלן ממצאיו:
|
סעיף זיהוי בחוות דעת התובעים
|
הליקוי על פי התובעים
|
עלות כספית עפ"י התובעים
|
חוות דעת
המומחה מטעם ביהמ"ש
|
הערכה לעלות כספית
|
מבנה מקורי תכניות מכר
|
בחלק בו בוצעו שינויים מתכניות המכר
|
|
5
|
אין מישיקים גמישים במפלסים בין קומות ואין מישקים גמישים אנכיים במרווחים כנדרש בתקן ובכל מקצוע פנימי. ווים חלודים, רשתות עם חלודה, לא היו עוגנים, אין חפיפה בין הרשתות, לא נמצאו זוויתנים
|
126,000
|
ממליץ על בדיקת מעבדה תקנית
|
|
מקורי
|
|
|
6
|
אין מישק הפרדה בין ריצוף הפודסט העליון- ריצוף אבן תבעית לבין הריצוף טרומי של אבן משתלבת
|
210
|
ליקוי
|
210
|
מקורי
|
|
|
6.1
|
אין מאחז יד. דרוש להתקין מאחז יד לאורך 2.5 מ'
|
350
|
ליקוי
|
350
|
מקורי
|
|
|
7
|
המעקה לאי יציב- מתנדנד
|
200
|
אין ליקוי
|
|
אין ליקוי
|
|
|
8
|
נדרש להתקין מישקי הפרדה בין אריחי הריצפה והקירות
|
4,500
|
ליקוי
|
3,306
|
מקורי
|
|
|
9
|
המחבר הממולא טיט קשיח ניסדק
|
|
|
|
מקורי
|
|
|
10
|
מוצא ניקוז במישור פני העמוד, ללא בליטה בין 5 ס"מ ולא בהגבהה בין 15 ס"מ ל- 20 ס"מ
|
800
|
ליקוי
|
800
|
מקורי
|
|
|
11
|
האדנית מוגבהת 40 ס"מ מעל המשטח לאורך 7מ' דרוש מעקה
|
3,500
|
ליקוי
|
3,500
|
|
שינוי מהמכר
|
|
12
|
אין מעקה בירידה בצד שמאל ואין מאחז יד
|
800
|
ליקוי
|
600
|
|
שינוי מהמכר
|
|
13
|
במפלס הכניסה למרתף יש מדרגה בודדה האסורה
|
3,000
|
|
|
|
שינוי מהמכר
|
|
14
|
מעקה המדרגות אל המרתף לא יציב וטעון חיזוק
|
|
אין ליקוי
|
|
|
שינוי מהמכר
|
|
15
|
יש מרווח של 13 ס"מ תחת אזן תחתון
|
500
|
ליקוי
|
400
|
|
שינוי מהמכר
|
|
16
|
הדלתות טעונות צביעה
|
800
|
אין ליקוי
|
|
אין ליקוי
|
|
|
17
|
יש חלודה בריתוכים, חלקים לא צבועים וצביעה רשלנית
|
|
לא באחריות קבלן
|
|
אין ליקוי
|
|
|
18
|
הנעילה היא ל- 3 כיוונים (אין נעילה כלפי מטה)
|
1,400
|
אין ליקוי
|
|
אין ליקוי
|
|
|
19
|
הלוח ללא סימון ויש בו חללים
|
500
|
ליקוי
|
200
|
מקורי
|
|
|
20
|
ארון תקשורת ללא שקע חשמל
|
1,200
|
ליקוי
|
300
|
מקורי
|
|
|
21
|
בתוכנית ובהל"ת הנקז מסומן בפינת הקירות ואילו במציאות במרכז
|
|
אין ליקוי
|
|
מקורי
|
|
|
22
|
בתוכנית המכר מסומנת אגנית ובמציאות אין אגנית
|
1,200
|
|
|
מקורי
|
|
|
23
|
מרחק מכסה אסלה- קיר הוא 69 ס"מ. מרחק קצה אסלה- קיר 7 ס"מ
|
800
|
אין ליקוי
|
|
מקורי
|
|
|
24
|
אוורור חדר שינה ממ"ד צריך להיות 1.08 מ"ר
|
6,500
|
אין ליקוי
|
|
מקורי
|
|
|
25
|
דלת יציאה ממטבח צריכה להיות 80 ס"מ בפועל 67.5 ס"מ
|
7,500
|
אין ליקוי
|
|
|
שינוי מהמכר
|
|
26
|
שיפועים נמוכים במרפסת
|
6,370
|
ליקוי
|
6,370
|
מקורי
|
|
|
27
|
אריחי המרפסת הם בגוונים שונים
|
|
|
|
מקורי
|
|
|
28
|
אין מישק הפרדה גמיש בין חיפויי המרפסת לבין חיפוי קיר
|
|
|
|
מקורי
|
|
|
29
|
יש מדרגה בגובה 9 ס"מ ביציאה מהמטבח למרפסת
|
|
|
|
|
שינוי מהמכר
|
|
30
|
המהלך התחתון מכיל 7 מדרגות, משטח אופקי לצידו יוצר סיכון
|
600
|
ליקוי
|
600
|
מקורי
|
|
|
31
|
אין מאחז יד תחתון
|
350
|
ליקוי
|
350
|
מקורי
|
|
|
32
|
מאחז יד עליון רופף ודרוש לייצבו
|
200
|
תוקן ע"י הדייר
|
|
מקורי
|
|
|
33
|
מנגון נעילה דרישה ל4 כיוונים
|
1,400
|
אין ליקוי
|
|
|
שינוי מהמכר
|
|
34
|
נדרש חלון בשטח 1 מ"ר, בפועל יש 0.5 מ"ר.
|
1,800
|
|
|
אין ליקוי
|
|
|
35
|
בחדר הרחצה שבמפלס המרתף יש מדרגה בעלת רום 8 ס"מ במרחק 35 ס"מ
|
|
|
|
|
שינוי מהמכר
|
|
36
|
משטח משופע המאפשר טיפוס
|
1,500
|
אין ליקוי
|
|
אין ליקוי
|
|
|
36ב
|
מהלך עליון כולל 8 מדרגות רוחבו 105 ס"מ מול משטח אופקי שעומקו 99 ס"מ
|
5,000
|
אין ליקוי
|
|
אין ליקוי
|
|
|
37
|
שטח חדר השינה מספ 1 הוא 13.98 מ"ר, נדרש חלון
|
4,000
|
אין ליקוי
|
|
אין ליקוי
|
|
|
38
|
נדרש רוחב מעבר אל חדר השירות המכיל אסלה ברוחב 70 ס"מ
|
1,500
|
ליקוי
|
1,500
|
מקורי
|
|
|
38ב
|
המרחק בין ציר האסלה לקיר צד צריך להיות לפחות שטח מלבני...
|
1,500
|
ליקוי
|
1,200
|
מקורי
|
|
|
39
|
האסלה מורכבת במרחק 38 ס"מ (במקום 38.5)- ציר קיר צד
|
1,500
|
אין ליקוי
|
|
אין ליקוי
|
|
|
40
|
המעקה עשוי מזכוכית שאינה רבודה
|
6,960
|
|
|
אין ליקוי
|
|
|
41
|
דלת דו אגפית רוחב מעבר 55 ס"מ במקום 80 ס"מ
|
4,000
|
ליקוי
|
2,000
|
|
שינוי מהמכר
|
|
42
|
המסילה מורכבת על הריצוף
|
|
כלול בסעיף 41
|
|
|
שינוי מהמכר
|
|
43
|
מסתור הכביסה חלש ולא יציב
|
2,000
|
אין ליקוי
|
|
אין ליקוי
|
|
|
44
|
רוחב כולל 180 ס"מ וכאשר אגף אחד סגור 76 ס"מ דרושה התאמה
|
4,000
|
אין ליקוי
|
|
אין ליקוי
|
|
|
45
|
הלוח חשמל לא מסומן ויש בו חלל
|
500
|
ליקוי
|
200
|
מקורי
|
|
|
46
|
יש לבצע נקודת כל בלוח".
|
1,200
|
ליקוי
|
300
|
מקורי
|
|
|
47
|
המעקה אורכו 2.05 מ' ויש לייצבו
|
500
|
אין ליקוי
|
|
מקורי
|
|
|
48
|
הדלת נתקלת בקיר גבס
|
500
|
ליקוי
|
500
|
|
שינוי מהמכר
|
|
49
|
חלון שפתיחתו חושפת קיר אבן תלוי על בלימה ויוצרת סיכון
|
1,200
|
ליקוי
|
600
|
|
שינוי מהמכר
|
|
50
|
יש סימני רטיבות באזור דלת כניסה
|
87,500
|
בדיקת איתור
|
5,500
|
מקורי
|
|
|
51
|
יש סימני רטיבות במבואת חדר רחצה וממ"ד
|
|
בשלב זה נדרש ייבוש וחידוש רובה
|
25,600
|
מקורי
|
|
|
52
|
יש רטיבות בקירות ורצפה של חדר רחצה ותפרחת לבנה
|
|
|
|
מקורי
|
|
|
53
|
במרתף יש סימני רטיבות במישקי הריצוף
|
|
|
|
מקורי
|
|
|
54
|
בקומה א' סימני רטיבות בכול הקומה
|
|
|
|
מקורי
|
|
|
55
|
בקומה ב' סימני רטיבות בכול הקומה
|
|
|
|
מקורי
|
|
|
56
|
אין ייצוב בצמנט והדבר מהווה אי התאמה לתקן
|
|
|
|
מקורי
|
|
|
56
|
נדרש לבצע איטום מסד בהיקף הבית
|
22,400
|
|
|
|
|
|
56
|
צביעה כללית בתום העבודות
|
15,000
|
ליקוי
|
15,000
|
מקורי
|
|
|
56
|
פירוק והרכבת ארונות מטבח וארונות קיר
|
8,000
|
בשלב זה אין צורך
|
|
מקורי
|
|
|
56
|
פירוק והרכבת 2 מקלחונים- מרתף וקומה א
|
1,600
|
בשלב זה אין צורך
|
בשלב זה אין צורך
|
בשלב זה אין צורך
|
בשלב זה אין צורך
|
| |
דוח - פלס
|
|
|
|
|
|
|
1.1
|
חסרים אביזרי אלומניום בחלונות ודלתות הדירה
|
|
ליקוי
|
1,500
|
מקורי
|
|
|
1.2
|
חסרים אביזרי אלומניום בחלונות ודלתות הדירה
|
2,000
|
|
|
מקורי
|
|
|
2
|
התנתקות חיפוי חדרים רטובים
|
12,000
|
ליקוי
|
7,000
|
מקורי
|
|
|
2.3
|
התנתקות אסלה
|
|
כלול בסעיף קדם
|
|
|
|
|
3.1.2
|
רטיבות קבוצה א'
|
27,630
|
ליקוי
|
27,630
|
|
|
|
3.4
|
רטיבות בקירות שירותי אורחים
|
|
|
|
מקורי
|
|
|
3.5
|
רטיבות באזור דלת הכניסה
|
|
|
|
מקורי
|
|
|
5
|
גג רעפים כולל ליקויים במערכת סולארית
|
10,600
|
לא ניתן לבדיקה
|
|
מקורי
|
|
| |
|
|
|
|
|
|
|
סה"כ
|
|
393,070
|
|
105,516
|
|
|
|
פיקוח הנדסי
|
|
39,307
|
|
15,000
|
|
|
|
סה"כ כולל פיקוח
|
|
432,377
|
|
120,516
|
|
|
|
מע"מ 17%
|
|
73,504
|
|
20,488
|
|
|
|
סה"כ כולל מע"מ
|
|
505,881
|
|
141,004
|
|
|
המכר לא כלל את המרתף שנבנה במלוא היקפו
-
המומחה נחקר ע"י התובעים ביום 25.2.21. לפני המומחה הוצגה תכנית בה נכתב "אפשרות למרתף בעתיד מותנה באישור תבע". המומחה העיד כלהלן:
"ת :בתוכנית המכר הזאת שמופיע בה מילוי אדמה היה מרתף קטן שכלל חצר עילית, מחסן ומדרגות ירידה למטה.
...
ת :כן, התכוונתי שבתוכנית שהוצגה בפני שהיא חלק מתוכנית המכר היא כללה מחסן, חצר אנגלית ומדרגות ירידה למחסן הזה וחלקים שנרשם שם שזה מילוי אדמה."
וראו: "היה אמור להיות מחסן במרתף עם מדרגות ירידה אליו וקומת הגג הייתה צריכה להיות קומת גג ריקה וללא מדרגות אליה."
-
מכאן שתחת לבנות מרתף קטן, התובעים בנו באמצעות זקן בשטח שאמור היה להיות מילוי אדמה, מרתף בהיקף שמקביל לקירות הדירה שמעל למרתף שחלקו חלל פתוח. כמו כן, המומחה אישר שנבנתה עליית גג "על אותו קונטור". המומחה אישר לגבי עליית הגג ש"במקור היה פתח שעולים עם סולם לתוך חלל הגג וברגע שאתה עושה מדרגות זה כבר הופך להיות חלל גג מנוצל."
המומחה לא קיבל תכניות של השינויים
-
המומחה העיד שהמחסן אינו בפועל מחסן, אלא חלק ממטבח. המומחה הופנה לסעיף 9.1.4ח לחו"ד בה כתב "הגדלה של חצר אנגלית כולל הוספת חלון לאמבטיה". המומחה הסביר שבפועל "יש תוספות של גם הגדלת חצר אנגלית, גם פתיחת דלת וגם הגדלה של החלון שמעל המטבח." כמו כן, המומחה תאר "סלונצ'יק שהוא ביחד עם המטבח באותו חלל, מטבח פתוח.....פה חדר אמבטיה ופה חדר שינה." המומחה ציין שלא קיימת תכנית המלמדת על הביצוע בפועל לרבות "תוכניות המלמדות על תכנון אינסטלציה של חדר האמבטיה והמטבח" וכי התוספות מהוות "אי התאמה לתוכנית המכר ואי התאמה להיתר." כאשר המומחה נחקר על ידי משהב הוא אישר כי התובעים אמרו לו שנעזרו באדריכלית מטעמם וכי הם לא מסרו לו התכנית שהכינה אותה אדריכלית. התובע נחקר בעניין התכנית שהכינה ה"מעצבת" כלשונו, גלי אביגיל זוהר, ולא היה לו מענה לשאלה מדוע התכנית לא הוצגה. התובע אישר שבאותה תכנית היה גם כתוב "איפה יהיו השקעים, איפה יהיו נקודות תאורה, איפה יהיו ברזים?". גם התובעת נשאלה מדוע לא גילו את התכנית ועל כך ענתה: "כי זה משהו בעיצוב, מה זה קשור?". מומחה התובעים טען שהתובעים אמרו לו שאין להם תכנית. המסקנה היא שהתובעים לא היו מעוניינים לגלות את התכנית שהכינה גב' זוהר.
-
המומחה עומת עם טענת התובעים ש"זה מה שהיה מהרגע שהם קיבלו את הדירה" וכל מה שהם עשו זה שינוי פנימי מזערי בתוך החללים". המומחה ענה כי אינו יודע מי ביצע הבניה, אך הוסיף כלהלן:
"ת :אני מניח שבסבירות גבוהה מרתף כפי שהוא היום הוא זה שכך נמסר לרוכשים, מי עשה את השינוי? שינויים כאלו ניתן לעשות, כולל חזות בייחוד בירושלים שחופרים מתחת לבתים ובונים מחסנים וחדרים וכו', אפשרי מבחינה הנדסית, הרבה קבלנים במקום למלא אדמה בחללים שנוצרו ואסור לבנות אותם הם בונים את החללים לא ממלאים באדמה פשוט יוצקים תקרה ואז למעשה כל מה שצריך זה לפתוח את הקיר ולהיכנס פנימה, זה אפשרי."
-
המומחה נשאל האם העובדה שהנתבעים לא הציגו תכנית האינסטלציה נועדה להסתיר העובדה שהתכנון כלל מראש יחידת דיור במרתף והשיב בשלילה "לצערי אני לא סבור כך משום שאם זה היה מתוכנן אני חושב פה היה לאחר או תוך כדי העבודה כי אם זה מתוכנן לא היו צריכים לעשות הגבהה בתוך החדר שמשמש אמבטיה."
-
חקירת המומחה ע"י התובעים עסקה זמן רב בשאלה אם החלון במרתף הינו חלון דמי. התובעים טענו כי זקוקים לזמן חקירה רב שכן מעוניינים להציג לפני ביהמ"ש המצב. ביהמ"ש דחה הבקשה וקבע שמטרת החקירה הינה להצביע על טעויות בולטות בחוות הדעת. לא זו אף זו, כאשר הנתבעים טענו שהתובעים זנחו טענות כי לא חקרו בעניינם את מומחה ביהמ"ש הם הודיעו "מה שלא הייתי צריכה לחקור לא חקרתי".
-
לעניין טענות התובעים לכך שהמומחה לא נתן פתרון להעדר רשתות בחלק מהקירות המומחה ענה "שצריך לעשות קיבוע במקומות שיש חשש, הערכתי את זה, כתבתי עלות הקיבוע המכני של כל קירות המבנה מוערך בכך וכך עלות קיבוע של קירות החוץ מוערך בכך וכך התייחסתי לכל הקירות מתוך הסתייגות שהבדיקה היא לא בדיקה." המומחה השיב לטענה כי הפתרון שהציע אינו תואם את התקן : "זהו הפתרון ההנדסי המקובל כאשר מוכחת שיש בעיה של התנתקות של החיפוי זה הפתרון המקובל, כל פתרון אחר של להרוס את הבית לבנות אותו לא מקובל זה פתרון אני לא זוכר את התקן שמתעסק בזה אבל יש הגדרות מדויקות מה צריך לעשות." וכי זה " יוצר התאמה לתקן".
-
המומחה הסביר כי לא קיבל עמדת התובעים שיש לפרק את כל קירות הבית מכיוון שאינה נשענת על מספר בדיקות וכי הבדיקות שהוצגו נעשו בקיר תומך ו"מהבית על גבי חיפוי חוץ". על אף שנשאל מספר פעמים, המומחה עמד על דעתו שאחת הבדיקות נעשתה על קיר תומך ולא בגדר, כטענת התובעים. המומחה הסביר כי הקיבוע לא יפתור בעיית החלודה "אבל כשאני מתכנן את הקיבוע של האבנים אני מתייחס כאילו אין רשת בכלל, את החלודה אי אפשר לפתור, בשביל לפתור את החלודה צריך לפרק את הקיר להוריד את הרשת ולשים רשת אחרת במקומה אבל מאחר והקיבוע הוא נותן פתרון לדרך שאין רשת אין שום דבר."
-
מומחה התובעים הופנה לסעיף 12א1 לחוק התקנים שקובע כי "המכון", שזה מכון התקנים, "וכל מי שאושר לעניין זה בכתב על ידי הממונה, להלן מעבדה מאושרת, רשאים לבדוק את מידת התאמתו של מצרך לתקן או לתקן רשמי ולתת תעודת בדיקה על כך." בין הצדדים התעוררה מחלוקת האם הגורם שהפיק התעודה, מעבדת איזוטסט, עליה הסתמך מומחה התובעים, מוסמך לקבוע מידת התאמה. כעולה מהפרוטוקול, מומחה התובעים לא בדק סוגיה זו והוא נחקר ממושכות בעניין זה. ביהמ"ש אינו נדרש להכריע במחלוקת, שכן התעודה לא הוגשה ע"י עורכה.
-
מחקירת המומחה מטעם התובעים עלה שלא ביצע בדיקות "הורסות" כטענתו, דהיינו, בדיקות שכרוכות בשליפת אריחים. מכאן שמסקנותיו לגבי תוכן קירות ורצפה, נשענות על הנחות, ולא על בדיקה.
-
מומחה התובעים נשאל מדוע לא כלל בחוות דעתו קיום אי התאמה לגבי תכנית המכר. ביהמ"ש לא מצא מענה הולם לשאלה זו, למרות שהמומחה נשאל בעניין זה פעם אחר פעם. המומחה העיד שרק לאחר שהכין את חוות דעתו "ראיתי גם את תכניות היתר הבנייה". ביהמ"ש קובע כי התעלמות מומחה התובעים בחוות דעתו מאי ההתאמה פוגעת באופן מהותי במהימנות חוות דעתו בנסיבות המחלוקת כאן. כמו כן, התברר מחקירתו שביקש את התכנית האדריכלית, אך התובעים אמרו לו שאין להם. הוא לא מצא לדרוש מהם לאתר אותה לרבות אצל האדריכלית שהכינה אותם, ובחקירה החוזרת טען שעיון בתכנית לא היה משפיע על חוות הדעת. גם התנהלות זו פגעה במהימנות חוות הדעת.
-
לכן, ביהמ"ש לא מוצא להעדיף חוות הדעת של המומחה מטעם התובעים בעניין תשתיות הריצוף, וכן גם מכיוון שהמומחה מטעם ביהמ"ש לא נחקר בסוגיה זו. הדברים יפים גם לגבי הסתמכות התובעים על חוות הדעת של המומחה מטעמם בעניין אוורור הממ"ד. לעניין זה, ביהמ"ש מפנה לפסק הדין בת"א (תל אביב-יפו) 44112-02-17 סידני ג'ורג'י נ' גינדי מגדלי הלאום בע"מ ולפס"ד ע"א 38629-08-18 מחוזי ת"א וחניש, שם ערכאת הערעור דחתה עמדת המומחה מטעם התובעים לגבי מידות פתח האוורור.
-
הדברים יפים גם לגבי עמדת מומחה התובעים בעניין רוחב יציאה מהדירה דרך המטבח. המומחה לא נחקר ע"י התובעים בעניין זה בטענה שלא היה צורך בכך כי המומחה אינו "מעל לתקנות". משהב טענה ש"אין מחלוקת בפרשנות התקנות. נחמן קבע שהדלת שבן עזרא התייחס אליה היא לא דלת מוצא. הדלת מובילה למרפסת ולא ליציאה מהדירה והתקנה לא חלה עליה." ביהמ"ש קובע כי היה על התובעים לעמת מומחה ביהמ"ש עם טענתם, ומשבחרו לא לעשות כן, אין מקום להתערב במסקנתו.
-
הדברים יפים גם לגבי עמדת מומחה התובעים בעניין מדרגה בודדה מחוץ לכניסה למרתף. גם בעניין זה המומחה לא נחקר. המומחה קבע בסעיף 13 שאמנם תקנה 3.39א מאפשרת שבחוץ יהיה מהלך פחות מ-3 מדרגות, אבל המקום אינו מאפשר פתרון אחר. על התובעים היה לחקור המומחה לגבי קביעתו שבגלל שהביצוע נעשה אחרי התכנון לא הייתה דרך לבצע זאת אלא רק בדרך הזאת.
-
לעניין חלודה בארון שירות, המומחה קבע "שזה טבעי שיש אחרי 6 שנים חלודה", והתובעים הסתמכו על חוות הדעת של המומחה מטעמם שנערכה לאחר שלוש שנים וחצי. גם בעניין זה על התובעים היה לחקור את המומחה מטעם ביהמ"ש כדי לאפשר לו להגיב לטענת ביחס לקביעתו, מה גם שההבדל בין שלוש שנים וחצי ובין שש שנים אינו מהותי בעיני ביהמ"ש.
-
לעניין שתי דלתות כניסה ראשית, התובעים הפנו לפסיקה לפיה כדי להוכיח שהאמצעי שווה ערך ל-4 בריחים ב-4 כיוונים, צריך חוות דעת פיזית והנטל להוכיח על מי שטוען לכך. אולם, המומחה מטעם ביהמ"ש הגיע למסקנה לגבי קיום אמצעי שווה ערך וביהמ"ש לא מוצא לשנות ממסקנתו, ובמיוחד כאשר התובעים לא חקרו אותו לגבי מסקנה זו. כמו כן, אופיר וזקן הפנו לפסיקה שונה של בית המשפט המחוזי בתל אביב התומכת בעמדת המומחה מטעם ביהמ"ש.
-
לעניין מידות ארונות תקשורת. התובעים טענו שהמידות הן קטנות מהנדרש בתקנה וכי ביקורת בזק אינה יכולה להכשיר זאת. המומחה פסק בעניין זה פיצוי בסך של 200 שקל. גם בעניין זה, המומחה לא נחקר ואין לפני ביהמ"ש עמדתו בסוגיה.
-
לעניין מרחק אסלה מקיר, המומחה מטעם ביהמ"ש קבע 'לא מצאתי כי נגרם ליקוי תפקודי ובטיחותי בעת השימוש באסלה על פי המידות, לדעתי אין מקום לבצע שינוי כל שהוא במיקום האסלה' ולכן העמידה של מומחה התובעים על פער של ארבעה סנטימטר שמשמעותו פיצוי במאות ₪, אינה מצדיקה התערבות במסקנת מומחה ביהמ"ש שלא נחקר בסוגיה.
-
לעניין מעקה ורוחב פודסט. המומחה מטעם ביהמ"ש קבע ש"בבדיקה מצאתי ודעתי, במהלך המדרגות הראשון קיים מעקה בנוי בגובה של כ-24 סנטימטר, לאורך מהלך המדרגות המכיל 9 מדרגות. מעל המעקה הבנוי בוצע מעקה מתכת, בו המעקה הבנוי בוצע בשיפוע חד, הדבר אינו מאפשר טיפוס". גם בעניין זה המומחה לא נחקר לגבי מסקנתו שלא ניתן לטפס וביהמ"ש לא מצא להעדיף את עמדת המומחה מטעם התובעים לגבי "מעקה תיקני".
-
לגבי מסתור כביסה, ביהמ"ש לא מצא כיצד התובעים הוכיחו כי המסתור לא חזק דיו. המומחה מטעם ביהמ"ש קבע שהמסתור יציב ולא נחקר בעניין זה. ביהמ"ש לא מצא להעדיף עמדת מומחה התובעים שהמסתור אינו יציב.
-
לעניין דלת יציאה דו אגפית מחדר הורים למרפסת, התובעים טענו כי המומחה מטעם ביהמ"ש טעה כשקבע שהרוחב הנדרש לפי התקנה הוא 70 סנטימטר, שכן זוהי דלת דו אגפית ולכן זה צריך להיות 80 סנטימטר לפי תקנה 3.2.1.3. אופיר וזקן טענו כי הטענה עלתה לראשונה בסיכומים והפנה לחוות הדעת של מומחה התובעים בעמוד 27 סעיף 44. התובעים טענו שיש לחלץ הנתון מתמטית. לנוכח האופן בו ציין מומחה התובעים הסוגיה בחוות דעתו והעובדה שההפרש נוגע לארבעה סנטימטר, ביהמ"ש לא מצא להתערב במסקנות המומחה מטעמו שלא נחקר בסוגיה.
-
התובעים טענו כי המומחה אישר הסך של 3,500 ₪ בגין בדיקת מעבדה והפנו תשובת
הבהרה 2. לאחר עיון בתשובה, ביהמ"ש מקבל עמדת התובעים בעניין זה וקובע כי יש
להוסיף סכום זה.
-
לנוכח האמור לעיל, ביהמ"ש מאשר מסקנות המומחה מטעם ביהמ"ש ומחייב זקן שביצעה כקבלן ביצוע העבודות באופן רשלני לשלם לתובעים פיצוי לתיקון הליקויים בסך של 141,004 (הכולל פיקוח ומע"מ) וכן, בהתאם לחוות הדעת המשלימה בגין אינסטלציה וקיבוע מכני, הסך של 49,500 בתוספת מע"מ ופיקוח, סה"כ הסך של 66,602 ₪, וכן הסך של 3,500 ₪ בגין בדיקת המעבדה שאושרה בתשובת הבהרה 2, סה"כ הסך של 211,106 ₪.
-
ביהמ"ש דוחה טענת זקן להעדר קשר משפטי בין התובעים ובינה שכן העילה בעניינה היא נזיקית לגבי העבודות שביצעו בהתאם לחוזה עם משהב ועילה חוזית לגבי העבודות שביצעה בתוספות הבניה.
-
לעניין הסכום שיושת על משהב, ביחד ולחוד עם זקן, על יסוד הקשר החוזי בין התובעים ובינה, ביהמ"ש יקבע זאת לאחר בדיקת אחריותה לתוספות הבניה.
משמעות הפניה למשהב לראשונה בשנת 2016 בעניין הליקויים
-
משהב טענה שיש להפחית מסכום החיוב, עקב השיהוי הרב בפניית התובעים. המומחה נשאל האם אי גילוי ליזם בזמן של הליקויים החריף את חומרתם ועל כך ענה "אין ספק שאם לא מטפלים בליקויים מיד או בסמוך לגילוי שלהם זה הולך ומחריף, בבית הזה היו בעיות של רטיבות וככל שלא טיפלו בזה בהתחלה זה החריף מאד, אני לא יודע לכמת את זה באחוזים כי באמת צריך ללכת סעיף סעיף." עוד העיד ש"הנתונים שיש היום לא משקפים את המצב האחרון אליו נקלעתי אבל אין ספק שזה היה יכול לחתוך בעלויות השיקום בחמישים אחוז אם היו מטפלים בזה מיד."
-
התובע אישר בחקירתו כי גילה ליקויי הרטיבות מיד במסירה אך "לא את העוצמה שנתגלתה עם השנים זה הלך והחריף ובדרך ניסינו בכוחות עצמנו.
ניסינו בכוחות עצמנו, ניסינו לאטום, קניתי חומרים, נעזרתי בחבר טוב שמבין דברים, ניסינו לעשות כל שביכולתנו כי הבנו שעם החברה ועם אדון אופיר אין עם מי לדבר והיו שם נזילות, נאלצנו להוציא הרבה כסף על תיקונים על אנשי מקצוע אבל הבנו משנה לשנה שפשוט יש פה כשל מאד יסודי".
-
התובע טען כי היו אל משהב "אין סוף פניות, אין סוף פניות". הוא אישר כי שלח אל מנכ"ל משהב דו"ח בודק בשנת 2016 ונשאל מדוע אם קיבל הדירה בסוף שנת 2012, פנה אל משהב בשנת 2016. התובע אישר שפנה רק אל אופיר. העד נשאל מדוע לא צרף את "המון הפעמים" שפנה בכתב אל אופיר לתצהירו והפנה לעורכת דינו. התובע אישר שאל משהב פנה לראשונה בכתב בשנת 2016. הוא הסביר זאת בוויכוח שהיה בינו ובין משהב עובר למסירת הדירה. התובע נשאל "איך עד 2015 'משהב' יכולה לדעת את כל הטענות שלך?" ועל כך השיב: "אני לא יודע. בסדר, אני לא יודע אם היא יכולה לדעת לאחור. אני לא יודע".
משמעות תיקון הליקויים ע"י התובע
-
משהב טענה שיש להפחית מסכום הפיצוי שכן התובע תיקן הליקויים בעצמו, תחת לפנות אליה. התובע העיד שבהתחלה הבעיה הייתה מצומצמת והוא ניסה לפתור אותה בעצמו "יש לי ברוך השם ידיים טובות ואני יודע לעבוד והרבה תיקונים בבית שלי אני עושה לבד ולאטום אני גם יודע, קניתי חומרים באלפי ש"ח התחלתי לאטום איפה שראיתי שצריך לאטום, סיכות יקרות ונעזרתי גם בחבר טוב וניסיתי לפתור את הדברים לבד, אמרתי לרוץ אחריהם". התובע טען ש"החבר הטוב" הוא אדם שעוסק כתחביב בשיפוצים והוא תגמל אותו במתנות. משהב הפנתה התובע לסעיף 4י' לפיו "הרוכש אינו רשאי לבצע תיקונים בעצמו". התובע אישר שביצע תיקונים בעצמו והסביר זאת בכך ש"היה לנו קבלן שנקרא אופיר, שעשינו הכל הכל הכל אבל הכל לעשות עם אופיר ומקסימום קיבלנו טיח על הקיר עם קצת צבע שאחרי שנה התברר שהכל רטוב מלמטה. זה רמת התיקונים אם כבר הואיל בטובו לבוא ולשלוח פועלים אחרי תחנונים רבים. הבנו מהר מאד, מהר מאד לצערנו הרב, מחודש לחודש הבנו יותר שאין עם מי לדבר, פשוט אין עם מי לדבר. מה שאתה יכול לעשות תעשה בעצמך. אז אטמתי איפה שיכולתי וסתמתי איפה שיכולתי ותיקנתי מה שיכולתי.
ש:באיזה שנה בערך אתה מדבר? שאטמת איפה שאתה יכול ותיקנת איפה שאתה יכול.
ת:החל מאחרי המסירה."
ביהמ"ש מפחית מסכום הפיצוי בשל השיהוי בפניה אל משהב והתיקונים העצמיים
-
ביהמ"ש קובע כי לנוכח הפניה המאוחרת אל משהב והתיקונים העצמיים ע"י "החבר הטוב", יש להפחית מסכום הפיצוי שביהמ"ש יחייב בו את משהב שליש מסכום הפיצוי.
טענת הנתבעים בעניין החובה להקטנת נזק ע"י ביצוע תיקונים
-
התובע נשאל מדוע לא ביצע התיקון על מנת להקטין נזק וטען שלא היה לו כסף. התובע אישר כי השקיע סכום דומה של 30,000 ₪ קודם לכן בתיקונים ועל כך ענה שמדובר בחוכמה בדיעבד. ביהמ"ש קובע כי הנתבעים העלו בעניין זה טענות סותרות. מצד אחד הלינו שיש להפחית הפיצוי עקב תיקונים עצמיים ומצד שני טענו שהתובעים לא הקטינו נזק ע"י ביצוע תיקונים עצמיים. לכן, ביהמ"ש דוחה טענת הנתבעים בעניין זה.
הטענה של משהב לגזילת זכויות
-
משהב הפנתה לסעיף 6ה בחוזה בו הובהר "בזאת מפורשות כי כל זכות הבנייה במגרש קיימות ו/או עתידות שייכות למוכר והמוכר רשאי להצמיד זכויות אלו לכל דירה שהיא בבית כפי שימצא לנכון והרוכש מתחייב כי לא יתנגד לכל בנייה שנעשתה או תיעשה בהתאם לזכויות הבנייה שהוצמדו כאמור". משהב טענה כי התובעים גזלו ממנה זכויות בניה בסך של 800,000 ₪. אולם, הטענה לא נתמכה בחוות דעת. לבימ"ש זה נמסר שהוגשה תביעה בעניין זה לפני ביהמ"ש המחוזי.
-
התובעת נשאלה לגבי סעיף 6ה לחוזה המכר וענתה:"מה פירוש? המגרש שלנו, אנחנו קנינו את המגרש, מה זאת אומרת? אתה יודע שהבעיה עם החוזה הזה שזה אותו חוזה של הבניינים, אנחנו כבר דיברנו על זה. בהתחלה בכלל לא שמנו לב לזה, אחר כך כשהתחיל כל הבלגן שמנו לב,
....
כב' הש' הדר:כלומר, כשאת חתמת על ההסכם את היית בדעה שקנית גם את המרתף וגם את הגג?
העדה, גב' וייס:שאת כל המגרש קניתי, את הבית ועם כל השטח."
-
העד מטעם משהב עו"ד חובב הסביר מהן הזכויות שנגזלו: "זכויות הבנייה, אני לא יודע אם יש או יהיו, אבל במידה ויש או יהיו והם ירצו להשתמש בזכויות האלה אז הזכויות האלה הן שלנו מהבחינה הזאת שנהיה זכאים לדרוש עבורם כסף או לחילופין אפילו ננייד אותן לבניינים אחרים או למגרשים אחרים שנמצאים שם בפרויקט."
-
העד מטעם משהב, האדריכל שפנגטל, נשאל האם כאשר משהב גילתה על דבר הבניה בניגוד לחוזה, מנכ"ל משהב הנחה אותו לכלול במכתבו בעניין אותה בניה דרישה מהרוכשים שביצעו בניה בניגוד לחוזה תשלום ועל כך השיב בשלילה.
האיסור לבצע שינויים בטרם רישום
-
משהב הפנתה לסעיף 6ז בחוזה לפיו "הרוכש מתחייב כל עוד לא נרשם הממכר בלשכת רישום המקרקעין שלא לבצע ולא להרשות לבצע ולא להסכים לביצוע של שינויים ברכוש המשותף בגג הבית, במרפסות, בכל קיר חיצוני". התובע ענה כי הנכס רשום במינהל האזרחי.
-
משהב הפנתה התובע לסעיף 6ח לחוזה לפיו "הרוכש מתחייב לא לעשות כל שינוי בממכר". התובע ענה: " אנחנו לא בנינו שם שום דבר אז אני לא יודע על איזה שינויים אתה מדבר, אנחנו לקחנו חלל קיים, שמנו קירות גבס וריצוף. על מה אנחנו מדברים? איזה שינויים? לך תראה את הבית, הוא כמו שקיבלתי אותו. אין שם סנטימטר אחד מחוץ למבנה... הכל בתוך המבנה. בתוך המבנה אני יכול לשנות חדרים, אני יכול לעשות מה שאני רוצה, לא? יכול לפתוח קיר, לא? בתוך המבנה אני לא יכול לשחק? אתה בתוך הבית שלך לא יכול לשנות חדרים?". התובעת העידה בעניין זה: "עשינו אבל אופיר אמר שזה בסדר והוא עומר מולנו ורצינו לא לבנות איזה קיר ואת המרתף ואת הזה עשינו שינויים, אבל הוא הנציג של 'משהב', למה שתחשוב ש-'משהב' לא יודעת? כל הבניינים עושים ואף אחד לא יודע מזה?"
-
התובע אישר כי משהב הייתה מוכנה לבטל ההסכם, אך טען שמגיע לו בגין הדירה הסך של 4 מיליון ₪.
טענת התובעים כי משהב הסכימה לבניית התוספות
-
התובע נשאל לגבי נוסח ההסכם שחתם עם זקן ביום 6.10.10 (נספח ו') לפיו האחריות לעבודות בתוספות היא של זקן וענה "זה מנוסח בצורה כזאת, זה לכאורה נכתב לאופיר אבל כתוב פה מקובל לכל הבנייה, מה זה לכל הבנייה? גם אחראי על שתי הקומות הנוספות? זה מנוסח כזה, אני לא משפטן, אני הרי, למה כתבתי אתו את החוזה הזה? כי ראיתי שלא יוצא ממנו ראש, זה הכל. אגב היו הרבה חוזים בכתב יד, בשרבוט כזה, אמרתי אני אעשה משהו לפחות. דרך אגב, יש פה גם הערה על תשלומים במידה ו-,
ש:אה, זה אתה ניסחת את זה?
ת:אני ניסחתי את זה. במידה והוא מפגר בתשלומים אז כמובן (לא ברור) את זה, שילמו לי תגבורים. זה סתם נייר, זה חוזה, נכון, אבל,". התובע אישר שנספח ו' מתייחס להשלמת העבודות שמפורטות בנספח ג'.
-
כאשר התובע נשאל מדוע עשה שימוש בנכס שאין לו היתר, ענה :" לא עשיתי בו שום שימוש, איזה שימוש? אני לא גר שם." לכן, נשאל אם לא טען שרצה להשכיר הנכס ועל כך ענה שלא השכיר הנכס כי "הכל רטוב שם". מכאן שלא הפרת החוק הביאה לכך שהנכס לא הושכר, אלא בעיית הרטיבות. אולם, לאחר מכן העיד שהשכיר את המרתף.
-
התובע נשאל למה התכוון כאשר טען בסעיף 35 לתצהירו בסעיף 35 "השינויים הם חלק אינטגרלי מההסכם ולא מדובר בחריגה מההסכם". התובע ענה "לא ברור לי". לאחר מכן, התובע אישר "שאחרי ההסכם עם 'משהב'" הוא חתם על "הסכם אחר, שרבוט בכתב יד עם" עם זקן שבמסגרתו הוא הוסיף סך של 130,000 ₪.
התובעים היו מיוצגים לפני רכישת הדירה
-
התובע נשאל אם היה מיוצג במו"מ עובר לרכישת הדירה והשיב בשלילה. לאחר מכן, כשנשאל לגבי מעורבות של עורכת דין ענה "היא לא ייצגה אותנו, אני פשוט נתתי לה את החוזה לקרוא אם הכל בסדר, היא סבתו של אחד השנים שם שגר באתר, היא לא ייצגה אותנו, היא קראה את החוזה והעירה הערות." לשאלת ביהמ"ש, אם גם עורכת הדין עבדה עבורו בהתנדבות, כמו "החבר הטוב", אישר כי שילם לה. התובע התבקש לאשר שעורכת הדין ז'קלין חכם העירה לגבי 23 תיקונים לטיוטא של החוזה, אך לא ענה ואף התנגד להגשת ההערות. ביהמ"ש דחה את ההתנגדות שכן התברר שהתיקונים הם חלק מתיק הדייר שגולה, אך התובעים לא דרשו לעיין בו. ההערות סומנו כנ/1 שלמה 1. לאחר שההערות הוגשו, התובע גילה "שאנחנו קנינו שם שתי דירות, אחד לבן הוא קנה ואנחנו את הקוטג' לידו, החוזה הזה תוקן על ידי גברת ג'קלין לעדי ויצחק, אנחנו קיבלנו את זה על הדרך עם תיקונים בהנחה שזה אותו חוזה וזה היה גם אותו חוזה לנו ולדירות שבבניינים וזה נשלח כמות שהוא, אני לא התעמקתי בכל ההערות הגדולות האלה שאתה מציין לי פה למרות שאני חתום על זה בסוף אבל אני הסתמכתי על הבן שלי שעשה את העבודה כמו שצריך מול עורכת הדין, זה התנהל מולו." עוד העיד ש"אני מתחיל קצת להיזכר, אף פעם לא קראתי את זה בעיון, הבן בעצם ניהל את הסיפור הזה מול עורכת הדין לגבי הדירה שלו מכיוון שהחוזים הם אותם חוזים כמות שהם לקחנו את זה עם ההערות והדבקנו את זה לחוזה שלנו."
-
התובע עמד על טענתו ש" זה לא היה ייצוג, זה לא ייצוג." אולם, אישר כי בעקבות הערות עו"ד חכם הוכן נספח שבו עוגנו התיקונים שביקשה. כמו כן, העיד שלא ידע על התכתבות בין עו"ד חכם לעו"ד חובב ממשהב. המכתב, בן שני עמודים ובו הערות לחוזים, הוגש וסומן, על אף התנגדות התובעים, כנ/שלמה/2. יאמר לזכותם של התובעים שלאחר מכן הודו כי לבקשתם קיבלו את תיק הדייר במסגרת ההליכים המקדמיים. במסגרת החקירה החוזרת, התובע הופנה לדברי עו"ד חכם לפיהם "איננו מייצגים את הרוכשים בעסקה הנ"ל כלל ולא נעקוב אחר מהלך ביצוע העסקה" וכן כתבה "לא נבדקו על ידינו יתר פרטי העסקה לרבות זכויות של מוכר הקרקע, קיום התב"ע והיתר הבנייה, נספחים אחרים ומפרט וכולי, הדבר איננו באחריותנו". התובעת נשאלה אם מסכימה "שאם עוה"ד העירה כ-30 הערות ורובם המכריע גם נעשה שינוי בהסכם בעקבות זה, זה ההערות שייצגו אתכם, נכון? לא היה לכם עוד הערות להסכם" וענתה "כנראה".
-
על אף ה"העזרות" בעורכת דין, התובע טען כי בהסכם עם משהב "היה מרתף". אולם, טענה זו אינה נכונה. לאחר מכן העיד שהראו לו במשרד של משהב לפני המכירה סקיצות עם מרתף. העד השיב שלא קרא את החוזה, אך לאחר מכן שינה תשובתו והעיד שקרא "באופן כללי". התובעת העידה כי הם קראו את ההסכם. התובע העיד שהוא מאמין שעו"ד חכם קראה את החוזה. לגבי עליית הגג, טען שראה אותה בפועל. התובע נשאל האם ביקש מעו"ד חכם שתוודא שהוא קונה גם את המרתף וגם את הגג ועל כך ענה "אני לא ביקשתי ממנה, זה היה בדו שיח מול ה-, "(הנציגה "חנה" – ע.ה.).
-
התובע אישר בחקירתו שרכש דירה בשטח של 170 מ"ר, אך משלם ארנונה, לאחר בדיקה שביצעה בנכס המועצה המקומית, בגין שטח גדול יותר, אותו לא ידע לנקוב. לטענת משהב, התובע הציג מסמך לפיו משלם ארנונה בגין שטח של 267 מ"ר. כשהעד נשאל שוב, אישר שהשטח בגינו משלם ארנונה הינו שטח של 267 מ"ר. התובע טען שהוגשה בקשה "מרוכזת" ע"י מר אריה ייטיב להיתר בגין הבנייה הנוספת עבור "כולם" וכי הוא שילם לו חלקו.
-
משהב הפנתה לעניין טענות התובעים להסכמתה בעל פה לבניה במרתף ובעליית הגג לסעיף 30 לחוזה לפיו "תנאי חוזה זה בלבד משקפים את המוסכם והמותנה בין הצדדים וכי המוכר לא יהיה קשור בכל ההבטחות, פרסומים, הצהרות, הסברים ומצגים, הסכמים והתחייבויות בעל פה או בכתב שאינם נכללים בחוזה ושנעשו, אם בכלל, לפני חתימתו. כל שינוי של חוזה זה חייב להיעשות בכתב ובחתימת הצדדים" ולסעיף 33 לפיו "התחייבויות והצהרות בעל פה על ידי כל אדם ואפילו עובדי המוכר בכל דבר הנוגע לחוזה זה לא יחייבו את המוכר אלא אם תעשינה גם בכתב ותחתמנה כדין על ידי המוכר". התובע נשאל מדוע טוען להסכמות בעל פה בניגוד לאמור בחוזה ועל כך ענה " לא יודע, יושב מולך איש החברה והוא אומר לך 'אדוני, אפשר לעשות שם כל מיני שינויים, תיגש חדר לידי', הוא שולח את השיחה אפילו ולידו החדר הבא זה מנהל הפרויקט אדון שבלב שרואה בדיוק מה קורה שם. מה זה לא יודעים? על מה אנחנו מדברים פה, זה".
-
גם התובעת נשאלה לגבי סעיפים 30 ו- 33. היא חזרה על גרסת התובע וכן טענה "הבעיה היחידה בראש שלי הייתה המועצה. זה הכל.". לשאלה, מדוע לא בדקו את זכויותיהם לפני שהתקשרו עם אופיר ענתה: "לא יודעת, אני אומרת לך, אני לא, וגם ראיתי שכולם אנחנו לא היינו ראשונים, כולם עשו את זה, לא ראיתי שיש שם איזה בעיה שאני אכנס לאיזה בעיה. לא הבנתי את זה." כשנשאלה האם בדקה עם עו"ד חכם ההתקשרות לגבי הבניה הנוספת ענתה: "אני לא יודעת אם עוה"ד היא בכלל ידעה, זה היה לפני עוד הזה, זה היה ממש בהתחלה כשחתמנו את הזה. אני לא יודעת אם היא ידעה שנעשה את המרתף ואת הגג עוה"ד הזאת." לתובעת לא היה מענה לשאלה הכיצד מצד אחד הייתה מוטרדת מהמועצה ומצד שני לא ראתה "שיש בעיה".
-
משהב הפנתה לנספח א3 לחוזה "הזמנת שינוי על דעתו של הדייר בלבד" לפיו "'משהב' אינה אחראית לתוכנה ו/או התאמת השינויים העדכניים ו/או לחוקים במידה וקיימים כאלה". התובע נשאל מה הבין מכך ועל כך ענה "אני הבנתי מזה, מהמציאות שהייתה, ש-'משהב' ידעו בדיוק מה קורה שם ולא רק שלא מחו ולא עצרו אלא אפילו עודדו את זה ככה בקריצת עין. ישב שם המפקח על האתר שראה בדיוק מה קורה שם, זה מה שאני הבנתי."
-
משהב הפנתה לסעיף 7 לחוזה לפיו "ניתן לבצע שינויים פנימיים בלבד שאינם קשורים לאלמנטים קונסטרוקטיביים או אלמנטים מבטון ושאינם משפיעים על מערכות אחרות, לדוגמה אינסטלציה וחשמל, כל זאת לאחר תיאום ואישור של מהנדס או אחראי שינויים ובהתחשב בהתקדמות הבנייה". התובע אישר כי עשה תוספות באינסטלציה והוסיף קווי חשמל למרתף.
-
משהב הפנתה לסעיף 10 לחוזה לפיו "שינויים בדירה מתבצעים אך ורק על ידי 'משהב'. במהלך תקופת הביצוע לפני המסירה לא לאפשר ביצוע עבודות בדירה". התובע טען כי עשה שינויים עוד לפני המסירה ע"י "הקבלן של משהב" וכי המפקח מטעם משהב היה נוכח פיזית.
-
התובע טען שנציגת המכירות מטעם משהב "חנה" הפנתה אותו אל אופיר כדי לסכם שינויים וכי כולם ישבו באותה בוטקה, המהנדס מטעם משהב ואופיר והעיד שחנה אמרה "אלו האופציות, יש מרתף, יש גג, יש אופציות". התובע טען שחנה הפנתה אותו בעניין האופציות אל אופיר לפני החתימה ו"אחת הסיבות" שקנה הבית היא ה"אופציות". התובע העיד שכאשר הגיע לבוטקה "אופיר מציע כל מיני דברים, מציע גג, מציע מרתף, מציע כל מיני שינויים בתוך הבית לבקשתנו, מה שאנחנו רוצים, בואו תשבו עם הגברת שלי, יש לי מישהי גברת צביה נדמה לי קדימה, נשב, נסכם מחירים, כולם ידעו מכולם שם." התובע נשאל אם היה ער לכך שמדובר בהצעות לפעולות לא חוקיות והשיב: "בוודאי שהכל חוקי, יש שם מהנדס של משהב שיושב שם דרך קבע, יש שם נציגת מכירות של משהב, יש את הקבלן שבונה, מה, מפתים אותך אפילו לעשות את זה, תקנה ותעשה את זה." התובעת העידה אחרת :
"ידענו שזה לא חוקי והוא הבטיח לנו שזה יהיה חוקי, מה."
-
התובעת העידה שלפני חתימת ההסכם הם עמדו בקשר עם חנה ממשהב ואילו לאחר חתימת ההסכם עם משהב, הם עמדו בקשר עם צביה, שעבדה עם אופיר.
"העדה, גב' וייס:גם צביה וגם חנה משהו רמזה לנו שיש אפשרויות.
כב' הש' הדר:איך היא רמזה?
העדה, גב' וייס:כמו כל הקבלנים. אתה יודע איך. גם היינו אצל קבלנים אחרים שאמרו לנו 'אתם רואים פה יש קיר, תפתחו יהיה לכם עוד מטר במטבח. כאן תפתחו קיר יהיה לכם עוד חדר של 15 מטר', הם לא היחידים.
...
העדה, גב' וייס:היינו ביחד. אני לא יודעת, עכשיו אני אומרת לך אני לא זוכרת מה בדיוק חנה אמרה ומה צביה אבל בטוח אני זוכרת טוב שאחר כך מי שלקחה אותנו לבניינים זאת הייתה צביה המזכירה של אופיר,".
וראו
" ת:או קיי. אז אני רוצה להגיד לך שהסכמי שינויים נעשו, בגלל זה אני חשבתי ש-3 זה אופיר, כי שינויים היו רק מול אופיר, לא מול 'משהב'". אולם, לאחר מכן מצאה לתקן גרסתה והוסיפה: " בשבילי אופיר ו-'משהב' זה אותו דבר, אף פעם לא ראיתי מישהו אחר."
-
מעדות התובעת עלה שהתובעים היו ערים לאי החוקיות של בניית התוספות לפני שרכשו את הדירה. לא זו אף זו, כשהתובעת הבינה זאת היא ניסתה לשנות עדותה:
"העדה, גב' וייס:לפני זה הלכנו, לפני שקנינו ב-'משהב' התעניינו בעוד מקומות ובהרבה מקומות קבלנים הראו לנו את האפשרויות האלה שאפשר לעשות, להרחיב, לעשות. הם מוכרים לנו את הדירה ככה ואתם יכולים.
כב' הש' הדר:אבל איך את יודעת שבאותם מקומות אין היתר כמו שהמקרה הזה? אולי שם באמת היה היתר וכל מה שהיה צריך לעשות זה להתקשר (לא ברור).
העדה, גב' וייס:לא, הם גם אמרו לנו שאין היתר. הם אמרו לנו בפירוש שאין לזה היתר ואם נרצה אנחנו יכולים לעשות את זה, אחר כך אפשר לבקש היתר. אנחנו גם ב-'משהב',
כב' הש' הדר:אז רגע, אז אתם הייתם ערים לסוגיה,
העדה, גב' וייס:לא היתר,
כב' הש' הדר:רגע. את כרגע אמרת שאמרו שיש היתר.
העדה, גב' וייס:לא, הם לא אמרו לנו שיש היתר. אני אגיד לך בדיוק איך הם אמרו. אנחנו ישר שאלנו אותם אם זה,
כב' הש' הדר:את הקבלנים האחרים?
העדה, גב' וייס:לא, לא, את אופיר."
-
התובע העיד ש"אדון אופיר בא אלינו כל הזמן ואמר 'הכל בסדר, זה בדרך, אפשר לרוץ על זה' והוא כל הזמן אמר לנו 'חבר'ה, אני חוזר מישיבות, אפשר לרוץ על זה'". התובע אישר כי הבין שאין היתר בניה. הנתבעת נשאלה אם התובעים בררו עם אופיר אם משהב מסכימה ועל כך ענתה "הדבר היחיד ששאלנו אותו כל הזמן, מה שחשבנו שיכול להיות בעיה זה מהמועצה, אם יש בעיה מהמועצה להרחבה, לא מ-'משהב', כי הוא,
כב' הש' הדר:רגע, רגע, אז מה הוא אמר?
העדה, גב' וייס:אז הוא אמר לנו 'אנחנו עכשיו יושבים איתם להוציא את ההיתרים. עד שאתם תגמרו יהיה היתרים'. כל פעם שהם הלכו לישיבה הוא אמר לנו 'היום דנים על ההיתר, היום דנים על ההיתר מהמועצה', כל הזמן הבטיחו לנו ככה וככה." מכאן שעל אף הגרסאות השונות והמשתנות, התובעים היו ערים לאי החוקיות ואף לא בדקו עם אופיר עם ההסכמה עמו מקובלת על משהב.
-
לא היה לתובע מענה מדוע השכיר את המרתף למרות שלא היה ברשותו היתר. גם התובעת נשאלה מדוע הם השכירו המרתף, למרות שנבנה ללא היתר ועל כך ענתה: "בסדר אז אל תשלם לי את זה. אני לא מבינה מה זה קשור."
-
עו"ד חובב, שכאמור לעיל, העיד מטעם משהב, לא ידע להסביר כיצד פיקחה משהב על אופיר או זקן. הוא נשאל לגבי תפקידו של המהנדס יורי שבלב וענה "עבד בפרויקט ומי שמסר כנראה את הדירה זה אותו יורי שבלב. הוא מסר מטעם 'משהב'."
-
העד הנוסף מטעם משהב, האדריכל שפנגנטל העיד ש"אני ב-'משהב' תפקדתי כמנהל התכנון של החברה, אני עסקתי בכל מה שקשור לתכנון עד שיש היתר בנייה. זאת הייתה בעצם החלוקה בחברה. ברגע שיש היתר בנייה זה עובר למחלקת הביצוע ומאז לא היה לי שום קשר מעבר לזה." הוא העיד שטיפל מול הרשות המקומית בהשגת טופס איכלוס. כמו כן העיד שאדריכל משה מרגלית "הוא זה שחותם על ההצהרה שהבנייה נבנתה בהתאם למה שיש, בהתאם להיתר." העד נשאל אם אדריכל מרגלית חתם על האישור ועל כך ענה שאדריכל מרגלית שמע על בניה לא חוקית ולכן העד הגיע להסכמה עם הוועדה המקומית לפיו "סיכמתי אז עם מהנדס הוועדה שאני יכול להיות אחראי אך ורק על מה שהיה בממכר ומה שנמכר על ידי ה-, איך זה נקרא, על ידי החברה בהתאם להיתר הבנייה, וזה מה שיש בתכניות. והוא חתם על זה שהתכנית שהוא הגיש, תכניות הביצוע שהוא הגיש והתכניות שבוצעו, איך זה מנוסח בדיוק ומה שהוא חתם, אני לא יודע לא ראיתי."
-
לאחר מכן העד אישר שאדריכל מרגלית "חתם על מסמך שזה נבנה בהתאם להיתר." והסביר "האדריכל הוא בא ואמר שיש עבודות שנעשות לדעתו בניגוד למה שיש בהיתר והוא לא יכול להיות אחראי על הדברים האלה ולכן הוא מבקש להסדיר את הנושא ולכן יצא מכתב מהחברה לכל הדיירים שאסור להם לעשות דברים בניגוד למה, והחברה לא תהיה אחראית לכל תוספת שנעשתה, אני לא זוכר בדיוק את הנוסח שאני אסתכל, אבל זה מה שנכתב במכתב שבעצם החברה לא יכולה להיות אחראית על דברים שנעשו בניגוד להיתר." לפני ביהמ"ש הוצג המכתב לדיירים מיום 16.1.12. מכיוון שאין מחלוקת שהוועדה המקומית הוציאה טופס איכלוס לדירה, ובהעדר עדות מטעם מי מהוועדה, עולה שהוועדה החליטה להוציא טופסי 4 על סמך מכתב שהוציא האדריכל מרגלית לגבי התאמת הבניה לתכנית, על אף שלוועדה ולמשהב, הגיע מידע שהאישור אינו תואם את המצב העובדתי. גם לאדריכל שפנגנטל לא היה מידע לגבי האופן בו פיקחה משהב על קבלן הביצוע.
-
התובעים טענו בסעיף 7 לכתב התשובה ש"אשת המכירות של הנתבעת 1 יחד עם הנתבעים 2-3 הזמינו את התובעים לבצע את השינויים שביצעו. וודאי שהנתבעת ידעה על כך. גם המהנדס המפקח מטעם הנתבעת ידע על השינויים המתבצעים ולא טען כי הדבר מנוגד לחוזה, הכל היה גלוי וידוע." מהראיות והעדויות שנסקרו עולה, כי על אף שמשהב לא העידה את אדריכל מרגלית שחתם על התאמת הבניה לתכנית, והעד שפנגנטל העיד ש"מחלקת ביצוע הם אלה שעסקו בנושא של מסירת הדירות.", אך מי מטעם מחלקת הביצוע לא העיד, אין ראיה לכך שמי מטעם משהב הטעה את התובעים, כטענתם, לגבי משמעות בניית התוספות, או נתן הסכמה או אישור לבנייה האסורה. זאת, כאשר לשון החוזה עומדת בסתירה לגרסה זו והחוזה שולל הסתמכות על מצגים שאינם מעוגנים בחוזה. לכל היותר, משהב התרשלה בפיקוח על הבניה. אולם, אין התרשלות זו, עולה כדי פיתוי, שידול, מתן הסכמה או אישור לביצוע העבודות האסורות על פי דיני התכנון ועל פי הוראות ההסכם.
-
ביהמ"ש ער למסקנת כבוד השופט עזריה אלקלעי בת.א. 28412-10-17 יוני כהן נ' משהב לפיה "לא יעלה על הדעת כי סיפוח שטח "החלל" לדירה, סיפוח שנעשה על פי המסקנה אליה הגעתי לפני מועד מסירת החזקה בדירה לתובעים, נעלם מידיעתה של הנתבעת, שהינה הקבלן הראשי ומסקנתי הינה כי משהב הסכימה בשתיקה לסיפוח "החלל" לדירה וכי היא ידעה בוודאות על סיפוח חלל זה לדירה". אולם, בכל הכבוד, ביהמ"ש קובע כי אין די בהסכמה בשתיקה, כדי לגבור על הוראות ברורות של החוזה ששוללות "הסכמות" שאינן מעוגנות בחוזה. לכל היותר הסכמה בשתיקה, עשויה להוות מניעה לעניין תביעה של משהב לגזילת זכויות, עקב הסתמכות התובעים על שתיקתה, אך אינה עולה כדי הסכמה או אישור.
ביהמ"ש דוחה הטענה של משהב לקיזוז ומפחית הפיצוי שיושת על משהב בגין השטחים הנוספים
-
לנוכח האמור לעיל, ביהמ"ש דוחה טענות משהב לקיזוז בגין גזילת זכויות שממילא לא כומתה באמצעות הגשת חוות דעת מטעמה. כמו כן, מכיוון שביהמ"ש קבע כי משהב לא אישרה לתובעים לבנות במרתף ובעליית הגג, ביהמ"ש מפחית מסכום הפיצוי שקבע המומחה מטעמו הסכומים שיוחסו לליקויים בתוספות הבניה ללא היתר בתוספת פיקוח ומע"מ, בסך של 10,091 ₪, כך שסכום החיוב לאחר הפחתה של שליש, יעמוד על הסך של 134,000 ₪.
-
משהב העלתה טענה נוספת לקיזוז בגין סרוב התובעים לקבל הדירה במועד. טענה זו הועלה בשיהוי רב ונטענה כלאחר יד ולכן ביהמ"ש דוחה אותה.
הטענה לאובדן הכנסה משכירות
-
התובעים ביקשו לחייב הנתבעים בתשלום פיצוי בסך של 360,000 ₪ עקב אובדן הכנסה מהשכרה וסך נוסף של 25,000 ₪ עקב אובדן הכנסה מהשכרת המרתף. אולם, התובעים לא העמידו חוות דעת שמאית לתמוך בסכום הפיצוי. התובע נשאל מדוע לא תמך הטענה בהפסד של 385,000 ₪ עקב כך שלא השכיר הדירה בחוות דעת שמאי וענה "לא יודע, לא הבאתי". כמו כן, לתובעים היו גרסאות שונות בעניין הסיבה לפיה לא השכירו הדירה. התובע נשאל מדוע לא השכיר את הדירה ועל כך ענה שלא היה ביקוש לדירה, אלא למרתף ושמהר מאד החלה רטיבות. התובע העיד שקנה הדירה כדי להתגורר בה, אולם עקב בעיה משפחתית נבצר ממנו לעבור להתגורר בדירה ולכן ביקש להשכיר אותה. התובעת נשאלה שאלה זהה, מספר פעמים, אך לא הזכירה את העובדה שלא היה ביקוש לשכירת הדירה. לכן, ביהמ"ש מעמיד הפיצוי בגין אובדן דמי שכירות על דרך אומדנא על הסכום של 50,000 ₪ בלבד. ביהמ"ש קובע יש לחייב משהב בגין השיהוי בפניה אליה בסך של 15,000 ₪ בלבד ואילו את זקן שלא הצליחה לטפל בליקויים, בסך של 50,000 ₪, כאשר הנתבעות מחויבות ביחד ולחוד בסכומים אלה, כך שסך הכל התובעים זכאים לסך של 50,000 ₪.
בקשה לפיצוי בגין תקופת ביצוע התיקון
-
התובעים טענו כי ביצוע התיקונים על ידם ייארך על פי חוות דעת המהנדס בן עזרא למשך תקופה של 5 חודשים לפחות, והם זכאים לפיצוי ו/או שיפוי ממשהב בגין אובדן היכולת לעשות שימוש בדירה בתקופה זו. הם העריכו סכום זה כדי סך של 37,500 ₪ לפחות.
-
מכיוון שהמומחה מטעם ביהמ"ש העריך משך העבודה בחודש בלבד, יש לפסוק פיצוי נמוך מגובה הפיצוי המוערך ע"י מומחה התובעים. בהעדר חוות דעת לעניין אובדן היכולת להשכיר הדירה במשך חודש (ראו גם הדיון בטענת התובעים לזכאות לפיצוי בגין אובדן דמי שכירות עד מועד הגשת התביעה), ביהמ"ש פוסק על דרך אומדנא פיצוי בסך של 5,000 ₪ בלבד בו יישאו משהב וזקן ביחד ולחוד. בעניין זה אין מקום להבחין בין משהב ובין זקן.
בקשה לפיצוי בגין החזר ארנונה
-
התובעים טענו כי הם משלמים ארנונה בסך של 10,900 ₪ לשנה ועל כן נזקם בראש נזק זה לשנים 2013 ועד למועד הגשת כתב התביעה שכנגד הוא בסך של 43,600 ₪.
-
התביעה בעניין זה אינה מפורטת דיה לעניין המועדים בהם המרתף הושכר ולכאורה הייתה אמורה להיות הכנסה ממנה תשולם הארנונה. כמו כן, לא הובהר מדוע לא הוגשה בקשה לפטור בגין נכס ריק ושאינו ראוי למגורים. לכן, ביהמ"ש קובע יש לחייב משהב בגין השיהוי בפניה אלה בסך של 10,000 ₪ בלבד ואילו את זקן שלא הצליחה לטפל בליקויים בסך של 20,000 ₪, כאשר הנתבעות מחויבות ביחד ולחוד בסכומים אלה, כך שסך הכל התובעים זכאים לסך של 20,000 ₪.
בקשה לפיצוי בגין עוגמת נפש
-
בשים לב לכישלון הנתבעים בתיקון הליקויים יש לחייב אותם בפיצוי בגין עוגמת נפש. ביהמ"ש קובע כי בשים לב לסכום הפיצוי שנקבע יש לחייב משהב בגין השיהוי בפניה אלה בסך של 10,000 ₪ בלבד ואילו את זקן שלא הצליחה לטפל בליקויים בסך של 20,000 ₪, כאשר הנתבעות מחויבות ביחד ולחוד בסכומים אלה, כך שסך הכל התובעים זכאים לסך של 20,000 ₪. בעניין זקן, ביהמ"ש מביא בחשבון כי התובעים נכנסו בעיניים פקוחות לעסקה לפיה ישביחו כביכול הנכס באופן משמעותי ע"י הוספת שטחי מגורים בעלית הגג ובמרתף למרות שידעו כי הבנייה בלתי חוקית.
האחריות של אופיר
-
התובע אישר בחקירתו שההסכם נכרת עם זקן ולה שילם וכי כך טען מספר פעמים בתצהירו. התובע ניסה לשנות בדיעבד גרסתו וטען "לא, לא, לא, אז אנחנו, סליחה, אז זה טעות. אז אנחנו עבדנו כל הזמן מול אופיר, גם התשלומים לאופיר. אני פשוט ראיתי אותם כ-,.. אנחנו לא התקשרנו עם החברה הזאת, אנחנו את כל החוזים ואת כל הדיאלוג, כל הדו שיח היה עם אופיר." מאותו שלב התובע שב וטען שההסכם היה עם אופיר, על אף האמור בסעיף 6 לכתב התביעה לפיו ההסכם נכרת עם זקן. התובע טען שנודע לו כי עובד מול חברה רק במהלך ביצוע השינויים.
-
כאמור לעיל, להבדיל ממשהב, שלא הוכח כי אישרה לתובעים לבצע עבודות ללא היתר בניה, כל הראיות מלמדות על אחריות מלאה של אופיר באופן אישי ושל זקן לביצוע עבודות אלה. לכן, ביהמ"ש דוחה טענת זקן כי מעילה בת עוולה לא תצמח עילת תביעה בשים לב למעורבות של אופיר בביצוע העוולה. אולם, התובעים לא ביקשו לחייב אופיר וזקן בגין ביצוע העבודות ללא היתר, אלא בגלל הביצוע הרשלני של העבודות. בעניין זה, ביהמ"ש לא מצא לחייב אופיר באופן אישי בגין העבודה הרשלנית של קבלן הביצוע שהינה זקן. זאת, לנוכח העובדה שההסכם בגין העבודות הנוספות הוא בין התובעים לזקן והם גם שילמו לזקן. התובעים וויתרו על חקירת אופיר על תצהירו. לכן, ביהמ"ש דוחה הבקשה לחייב אופיר באופן אישי בפיצוי בגין העבודה הרשלנית.
דיון בהוצאות
-
התובעים ביקשו החזר הוצאות בסך של כשישים אלף ₪. בשים לב לפער בין הסכום שביהמ"ש פסק ובין סכום התביעה, ביהמ"ש מחייב משהב לשלם הסך של 15,000 ₪ ואת זקן בסך של 25,000 ₪, כאשר החיוב הוא ביחד ולחוד כך שהתובעים לא יהיו זכאים ליותר מהסך של 25,000 ₪.
-
לעניין חיוב בשכר טרחה, ביהמ"ש מביא בחשבון כי דחה טענת קיזוז של משהב שהועלתה כלאחר יד בסך של 800,000 ₪ וכן את התביעה נגד אופיר שחלק בייצוג עם זקן. בשים לב לפער בין הסכום שביהמ"ש פסק ובין סכום התביעה, ביהמ"ש מחייב את משהב לשלם שכ"ט בסך של 20,000 ₪ ואת זקן בסך של 10,000 ₪.
-
ביהמ"ש לא מביא בחשבון המחדל הדיוני המשמעותי של משהב שגרם להתארכות הדיון שלא לצורך שכן כבר חייב אותה בנפרד בגין עניין זה עוד לפני מתן פסק הדין.
סוף דבר
-
ביהמ"ש מחייב כלהלן:
-
בגין ליקויי הבניה, זקן תשלם לתובעים הסך של 211,106 ₪ ומשהב תשלם לתובעת הסך של 134,000 ₪, כך שהתובעים לא יהיו זכאים לפיצוי מעבר לסך של 211,106, צמוד בתוספת ריבית כדין ממועד הגשת התביעה ועד מועד התשלום בפועל.
-
בגין אובדן שכירות עד מועד הגשת התביעה, זקן תשלם 50,000 ₪ ואילו משהב תשלם הסך של 15,000 ₪, ומאחר וקובע כי החיובים ביחד ולחוד, סה"כ התובעים זכאים לסך של 50,000 ₪, צמוד בתוספת ריבית כדין ממועד הגשת התביעה ועד מועד התשלום בפועל .
-
בגין אובדן שכירות בתקופת התיקון משהב וזקן ישלמו ביחד ולחוד הסך של 5,000 ₪.
-
בגין תשלום ארנונה, משהב תשלם 10,000 ₪ וזקן תשלם 20,000 ₪, ומאחר קובע כי החיובים ביחד ולחוד, סה"כ התובעים זכאים לסך של 20,000 ₪, צמוד בתוספת ריבית כדין ממועד הגשת התביעה ועד מועד התשלום בפועל.
-
בגין עוגמת נפש, משהב תשלם הסך של 10,000 ₪ וזקן תשלם הסך של 20,000 ₪, ומאחר קובע כי החיובים ביחד ולחוד, סה"כ התובעים זכאים לסך של 20,000 ₪, צמוד בתוספת ריבית כדין ממועד הגשת התביעה ועד מועד התשלום בפועל .
-
בגין הוצאות, משהב תשלם הסך של 15,000 ₪ וזקן תשלם הסך של 25,000 ₪, ומאחר וקובע כי החיובים ביחד ולחוד, סה"כ התובעים זכאים לסך של 25,000 ₪, צמוד בתוספת ריבית כדין ממועד הגשת התביעה ועד מועד התשלום בפועל .
-
בגין שכ"ט, משהב תשלם סך של 20,000 ₪ וזקן תשלם הסך של 10,000 ₪, כאשר הסכומים צמודים בתוספת ריבית מיום פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל.
ניתן היום, כ"ג ניסן תשפ"ב, 24 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
| הודעה |
Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.
|
חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי
שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
|
|