פס"ד בתביעת מזונות לקטני קטינים, עת בין ההורים הפרשי שכר משמעותיים

 בעניין הקטינים: 1. י' כ' (יליד 2018)

                         2. ט' כ' (ילידת 2020)

פסק דין 

תביעת מזונות קטינים מקטני קטינים, עת בין ההורים הפרשי שכר משמעותיים לטובת האם התובעת, אך זמני השהות של הקטינים עם האב הנתבע, אינם כוללים לינה באמצע השבוע, כך שעיקר נטל גידול הקטינים על כתפי האם התובעת.

הצדדים וההליכים הקודמים:

1. הצדדים, בני זוג לשעבר, יהודים נשאו זל"ז XX.X.17 והם הורים ל- 2 קטינים : י' יליד 2018 וט' ילידת 2020.

2. הנתבע הורה לקטין נוסף, מנישואין קודמים עבורו הוא משלם סך 2,000 ₪ עבור מזונות ומדור.

    

3. התובעת עובדת בXXXXבמשרה מלאה.

    

4. הנתבע עובד כפקיד בXXXX.

    

5. התובעת הגישה ביום 12.8.21 תובענה לי"ס אשר נסגרה ביום 20.10.21 ולאחריה הגישה תביעתה למזונות הקטינים. כתב תביעה מתוקן הוגש ביום 28.2.22. בכתב התביעה המתוקן עתרה התובעת לתשלום סך 3,000 ₪ עבור מזונות ומדור הקטין וסך 4,700 ₪ עבור מזונות ומדור הקטינה. הנתבע בכתב הגנתו עתר כי לדחיית התביעה ולחילופין לחייבו לכל היותר לשלם סך 1,000 ₪ לחודש.

    

6. עובר להגשת התביעה המתוקנת, הגיש הנתבע ביום 7.12.21 בקשה למניעת הטרדה מאיימת במסגרתה, בהסמכת הצדדים, ניתן ביום 16.12.21 צו הדדי האוסר על הצדדים להטריד זה את זה בכל מקום ובכל דרך. ה"ט 14576-12-21.

    

7. ביום 16.2.22 הגיש הנתבע, תביעה למשמורת משותפת וזמני שהות, תלה"מ 37308-02-22.

    

8. עוד הגיש הנתבע, ביום 3.5.22 תביעה לאיזון משאבים וחלוקת חובות בהתאם לסעיף 5 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג – 1973. תלה"מ 7860-05-22. בהליך זה ניתן ביום 1.12.22 פסק דין על יסוד הסכמת הצדדים, ובמסגרתו חויבה התובעת לשלם לנתבע תשלומים שונים. בפסק דין מיום 26.9.2023, שנתן תוקף להסכמת הצדדים, הוסכם כי עיתוי התשלום יהא 30 יום לאחר מתן פסק דין זה.

    

9. מזונות זמניים, ביום 17.3.22 נפסק כי עד החלטה אחרת, ישלם הנתבע, על חשבון מזונותיהם הזמניים של הקטינים ואחזקת מדור, סך 2,100 ₪ לחודש. התשלום ישולם ב- 10 לכל חודש, כל חודש מראש, החל ממועד הגשת התביעה. נוסף על כך יישאו שני ההורים בחלקים שווים בהוצאות החינוך החריגות של הקטינים, לאחר הפחתת הנחות ומענקים, לרבות קצבת חינוך של המל"ל וגם יישאו בחלקים שווים, בהוצאות הבריאות החריגות שאינן מכוסות על ידי קופת החולים או הביטוח הרפואי של הקטינים ובלבד שההוצאה עולה על סך 100 ₪.

    

10. זמני שהות, האב מתגורר בחולון והקטינים בעתלית. בשל המרחק, התקיימו בין האב ובין הקטינים זמני שהות מצומצמים; בימים ראשון ורביעי משעה 17:00 ועד השעה 19:00 ופעם בשבועיים מיום שישי, עת האב אסף את הקטינים בצהריים מבית התובעת והשיבם לבית התובעת במוצאי שבת. בדיון שהתקיים ביום 26.9.23 הורחבו זמני השהות בהסכמה ונפסקו – בימים ב', ד' מהשעה 16:15 ועד שעה 18:15 ופעם בשבועיים מיום חמישי שעה 17:00 ועד למוצאי שבת.

    דיון והכרעה:

     

11. בהתאם לסעיף 3 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט-1959 חיובו של אדם במזונות ילדיו הקטינים נבחן על פי הדין האישי החל עליו.

     

12. הצדדים יהודים, על כן, המקור לחיוב במזונות הקטינים הוא הדין העברי.

     

13. על כן, האב חב במלוא הצרכים ההכרחיים של קטינים מתחת לגיל 6 שנים. ואילו בצרכי הקטינים שהם מעבר לצרכים ההכרחיים, ובכל צרכי קטינים גילם על 6 שנים, חבים ההורים על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכל מהמקורות, בהתייחס גם לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל ומכלול נסיבות המקרה. ראו בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית מיום 19.07.17.

     

     

     

14. לשם הכרעה בתביעת מזונות יש לדון בצרכי הקטינים, ביכולת ההורים ויחס ההכנסות ביניהם וגם לבחון את זמני השהות, את חלוקת האחריות ההורית בין ההורים ושאר נסיבות העניין. אין מדובר בנוסחה מתמטית. ראו עמ"ש 1180-05-14 א.א. נ' מ.א., מיום 26.03.2015 עמוד 4 לפסק דינו של השופט שאול שוחט; עמ"ש 4208-01-19 ד' ב' נ' א' א' ב' מיום 21.7.19; פסק דיני בתלה"מ 42923-11-20 ג' נ' ג', סעיף 15 לפסק הדין מיום 3.4.23 וגם תהל"מ 27315-10-21 ש' נ' ש' מיום 18.6.23.

     

15. עם זאת, לבית המשפט שיקול דעת רחב אשר לחלוקת נטל תשלום המזונות, בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. יש למצוא את הפתרון הראוי והמתאים למשפחה שעניינה נדון לפניו. כל מקרה לגופו. ראו תלה"מ 52474-12-19 ס.מ.ד. נ' ח.מ מיום 21.12.20 ותהל"מ 68841-07-20 מ.מ. נ' נ.מ. מיום 31.7.22.

     

16. צרכי הקטינים – תביעת מזונות היא תביעה כספית שיש להוכיח ככל תביעה אחרת. כאשר העובדות אינן שלמות והראיות אינן מאפשרות קביעת ממצאים ברורים, יֶאֱמוֹד בית המשפט את הצרכים על פי נִיסיון החיים של השופט היושב בדין. ראו: ע"א 680/82 נחום נ' נחום, פ"ד לז(4) 667; ע"א 687/83 מזור נ' מזור, פ"ד לח(3) 29, 33; ע"א 130/85 ניסים סבן כהן נ' שמעון כהן, פ"ד מ(1) 69; ע"א 93/85 שגב נ' שגב, פ"ד לט(3)822, 825, 828 ועוד.

     

17. בכתב התביעה המתוקן עתרה התובעת לחייב את הנתבע עבור מזונות, אחזקת מדור ומדור של הקטין י', סך 3,000 ₪ לחודש על פי הפירוט הבא: מזונות וכלכלה (כולל ניקיון והיגיינה) סך 600 ₪, ביגוד והנעלה סך 300 ₪, בריאות, תרופות, רופאים, קופ"ח שיניים סך 100 ₪, אחזקת בית (ארנונה, גז, מים חשמל) סך 400 ₪, תשלומי חינוך + ציוד 300 ₪, פנאי וחוגים סך 300 ₪ ומדור סך 1,000 ₪.

     

    אשר לקטינה ט', עתרה התובעת לחייב את הנתבע עבור מזונות, אחזקת מדור ומדור סך 4,700 ₪ לחודש על פי הפירוט הבא: מזונות וכלכלה (כולל ניקיון והיגיינה) סך 600 ₪, ביגוד והנעלה סך 300 ₪, בריאות, תרופות, רופאים, קופ"ח שיניים סך 100 ₪, אחזקת בית (ארנונה, גז, מים חשמל) סך 400 ₪, תשלומי שמרטף סך 2,000 ₪, פנאי וחוגים סך 300 ₪ ומדור סך 1,000 ₪.

     

    אשר לתשלום לשמרטף נטען כי בת משפחה משמשת כשמרטפית עבור הקטינה 5 ימים בשבוע משעה 07:00-17:00. ובסיכומיה עלה הסכום הנתבע עבור שמרטפות לסך 2,600 ₪ ללא הסבר. בהתייחס למדור נטען, כי כיום התובעת מתגוררת בבית הוריה אך היא מתעדת לעבור לגור בשכירות עם הקטינים.

     

    בעדותה, התובעת לא ידעה לפרט את רכיבי תביעתה והמזונות הנתבעים, וגם לא ידעה להשיב מה הסכום הנתבע על ידה. בהמשך בעדותה, אישרה כי סך 3,500 ₪ לחודש, הוא סכום שיש בו לספק את צרכי שני הקטינים ומדורם. ראו עמוד 7 שורות 23-25.

     

    מעבר לעדותה, התובעת לא צירפה אסמכתאות להוכחת צרכי הקטינים הנטענים על ידה. בעדותה העידה בכלליות: "צריך לקנות להם מה שהם צריכים החל ממברשות שיניים, משחות שיניים, הדברים הכי קטנים...". אסמכתאות כאמור לא הוצגו ולא הוגשו - חרף עדותה כי עורך דינה ביקש ממנה לשמור אך היא לא שמרה: "לא הייתי מסתדרת בעניין". עמוד 5 שורות 31-34. אשר לשמרטפות, על אף הטענה כי התובעת מעסיקה בת משפחה, לא הובאה אותה בת משפחה לעדות ואפילו לא הוצגו דיווחים על העסקתה.

     

18. הלכה פסוקה היא כי כאשר בעל דין נמנע להציג ראיה או להביא עד, יש להניח כי המדובר בראיה או עדות הפועלת לרעתו ותשמש כנגדו. ראו ע"א 465/88 הבנק למימון מסחר בע"מ נ' סלימה מתתיהו ואח', פד"י מ"ה (4) 651, ע"א 795/99 פרנסואה נ' פוזיל פד"י נ"ד (3) 107. על אחת כמה וכמה, כשמדובר בראיות או בעדים שהם בשליטת בעל דין – כבמקרה דנן.

     

19. לאור כך, הרי שהתובעת לא עמדה בנטל להוכיח את צרכי הקטינים.

     

20. גם הנתבע לא הוכיח את צרכי הקטינים, טענתו כי הסכומים הנתבעים מופרזים נתמכה באסמכתאות חלקיות. ראו מוצגים בתיק מוצגיו נ/1. אך למעשה מעבר לכך הנתבע לא טען דבר אשר לצרכי הקטינים לגופם. אסמכתאות שצרפו בעניין התשלום לגן של הקטינה, (נספח ו' לתיק המוצגים נ/1) הן למעשה הוצאות שהן מעבר לצרכים הכרחיים.

     

21. צרכי סף מינימליים לקטין, הוערכו בסך 1,300-1,700 ₪ לחודש כולל אחזקת מדור אך לא כולל מדור. ראו עמ"ש 46291-01-16 פלונית נ' פלוני מיום 09.10.2017; עמ"ש 44496-10-20 א.נ' ב. מיום 11.08.2020.

     

22. סכומים אלו נקבעו לאחר שנלקחו בחשבון התמורות הרבות במהלך השנים, עליית מחירים בכל תחומי החיים, רמת שכר שעלתה, שכר המינימום שעלה וכיוצ"ב. סכומים אלו כוללים צרכים הכרחיים וצרכים שאינם הכרחיים. על סכומים דומים חזרו במספר פסקי דין שעסקו בקטין שאינו חי בשני בתים והורגל לרמת חיים "ממוצעת". ראו, בין היתר, עמ"ש (תל אביב) 12792-10-19 ע.נ. נ' ע.ע.נ. מיום 27.10.2020; עמ"ש (מרכז) 65692-11-19 ד.ס. נ' ל.צ.ס. סעיפים 22-23 לפסה"ד מיום 22.09.2020; עמ"ש (חיפה) 56000-10-18 פלוני נ' פלונית סעיף 47 לפסה"ד מיום 31.01.2019.

     

     

     

23. עם זאת, יש לבחון כל מקרה לנסיבותיו והסכומים הללו "...ומהווים חזקה שניתנת לסתירה בהתקיים נסיבות מיוחדות/חריגות בהקשר לתא המשפחתי הספציפי והקטינים במסגרתו, שעניינם עומד לדיון. ייתכנו בהחלט מקרים בהם מוכח (והנטל על מי שטוען זאת), כי הצרכים ההכרחיים של משק הבית שעניינו עומד לדיון נמוכים יותר מהסכומים שנקבעו ככאלה, מה שמשפיע על גובה צרכי הקטנים כלפי מטה...". ראו עמ"ש (ת"א) 1180-05-14 א.א. נ' מ.א., מיום 26.3.2015 עמוד 4 לפסה"ד.

     

24. בעת בחינת צרכי הקטינים יש לבדוק את רמת החיים לה הורגלו הקטינים שהרי, מוטלת על ההורים חובה לספק לילדיהם את רמת החיים אליה הורגלו. ראו רע"א 324/88 אדר נ' אדר, פד"י מב(3) 347, 351.

     

25. נוסף על כך, יש להביא בחשבון את עִקרון השוויון המגדרי כך שיימצא ביטויו גם בחיוב דמי מזונות על פי הדין האישי - תוך ראיית התא המשפחתי בכללותו, הכנסות שני ההורים, זמני השהות ורמת חיים נאותה אליה הורגלו הקטינה. משמעות הדבר הוא כי יש לצמצם את סכום המזונות הכרחיים בהם חב האב לבדו עד גיל 6.

     

26. בהתאמה, פרשנות מצמצמת של מושג הצרכים ההכרחיים עולה בקנה אחד ערך השוויון, באופן טבעי – עת צרכים לא יחשבו הכרחיים, תהיה התחשבות בהכנסות שני ההורים (מכוח דיני הצדקה), ותיושם מדיניות עקרון שוויון מגדרי. ראו 44496-10-20 א נ' ב מיום 11.8.21, השופט סילמן המפנה לסעיף 27 בעמ"ש חיפה 12752-03-19 פלוני נ' אלמונית, מיום 9.7.19. עוד נאמר שם "לעתים תחשיב המהווה חיבור של צרכים, גם אם כולם 'הכרחיים', יביא תוצאות בלתי אפשריות ויותיר החייב במזונות ללא אמצעי מחיה סבירים". ראו גם פסק דיני בתלה"מ (חיפה) 34699-10-20 ס.ל נ' ס.א מיום 30.8.22.

     

27. על פי הנתונים שהובאו והכנסות ההורים, כפי שיפורטו, רמת החיים אליה הורגלו הקטינים היא לכל היותר ממוצעת. על כן אני אומדת את צרכי הקטינים סך 1,500 ₪ לחודש, לא כולל מדור. סכום זה כולל צרכים הכרחיים וצרכים שאינם הכרחיים ואינו כולל תשלום עבור מדור.

     

28. מאחר והקטינים מתחת לגיל 6, ולאור הדין האישי החל, יש לחלק את צרכי הקטינים לצרכים הכרחיים ולצרכים שאינם הכרחיים. אני אומדת את הצרכים ההכרחיים של כל אחד מהקטינים סך 1,100 ₪ לחודש וצרכים שאינם הכרחיים סך 400 ₪.

     

29. כאמור לעיל, על פי הדין האישי, הנתבע חב לבדו בצרכים ההכרחיים הקטינים עד הגעתם לגיל 6 שנים וההורים חבים בצרכים שמעבר לצרכים הכרחיים ובכל הצרכים שלאחר גיל 6 שנים, לפי יחס הכנסותיהם ויכולתם הכלכלית מכל המקורות ושאר נסיבות העניין.

     

     

30. ומהי יכולתם הכלכלית של ההורים?

     

31. יכולתה הכלכלית של התובעת – התובעת בעלת הכשרה בהנהלת חשבונות ואיפור מקצועי, היא עובדת כיום בXXX XXבמשרה מלאה. ראו עמוד 4 שורות 38-39. על פי תלושי שכרה לחודשים 2/21-9/21, 12/21-1/22 היה שכרה החודשי בממוצע סך 11,836 ₪ נטו. נכון לחודשים 6/22-11/22 עמד שכרה החודשי על סך 7,294 ₪ נטו. התובעת העידה כי בחודש 7/20 שהתה בחופשת מחלה למשך 3 חודשים בשל תאונת דרכים (עמוד 10 שורות 14-15). בתסקיר שהוגש ביום 7.7.22 נכתב כי התאונה ארעה בחודש 7/21 . כך או כך, התובעת לא הציגה אישורים על קבלת דמי מחלה. ההסבר לפער בשכרה ניתן בעדותה כאשר טענה לראשונה כי ניצלה את כל ימי המחלה והחופשה שנצברו לזכותה ועל כן נגרע משכרה סך 2,500-3,000 ₪ לחודש בשל היעדרותה. עמוד 10 שורות 14-23. בהמשך השיבה כי אינה יודעת מה היה שכרה אלמלא היעדרותה, שכן לא ערכה את החישוב. ראו עמוד 11 שורות 1-11. לא נתתי אמון בהסברה זה של התובע להפחתה בשכרה. לא רק שההסבר נטען לראשונה בעדותה, המועדים לא היו ברורים ולא הוגשו אסמכתאות לאימות הנטען. לכן מסקנתי היא שפוטנציאל השתכרותה גבוה מתלושי השכר שהוגשו לחודשים 6/22-11/22.

     

32. נוסף על כך מקבלת התובעת קצבת ילדים – ויש להוסיף סכומים אלו להכנסתה.

     

33. אשר לתוספת מעונות – התובעת העידה כי היא זכאית לתוספת מעונות עבור הקטינים, סך 500-600 ₪. עמוד 11 שורות 19-33. אך סכומים אלו מגולמים בתלוש שכרה.

     

34. אשר להוצאות התובעת – התובעת העידה כי היא נוסעת לעבודתה עם כלי רכב (מעתלית לנתניה) והוצאותיה בגין דלק הן 1,500 ₪ לחודש. ראו עמוד 12 שורות 2-3, לא צורפו אסמכתאות ומעבר לכך לא נטענו הוצאות קבועות נוספות.

     

35. אשר למדור – לטענת התובעת כיום היא מתגוררת עם הקטינים בבית הוריה יחד עם אחיי התובעת ואחותה שימשה כ"המטפלת" של הקטינה. התובעת העידה כי בכוונתה לעבור להתגורר ביחידת דיור שהוריה בונים עבורה . ראו עמוד 15 שורות 4-6. אך לא צירפה כל אסמכתא לכך וגם לא צירפה אסמכתאות המעידות על הוצאות מדור או אחזקתו – גם לא בהשתתפות להוריה. על כן, בשלב זה, לא הוכחו לא תשלומים עבור אחזקת מדור ולא תשלומים עבור מדור .

     

36. לתובעת זכויות נוספות אותן צברה במקום עבודתה – זכויות הנלוות לעבודה. זכויות הצדדים אוזנו במסגרת איזון המשאבים בהליך הקשור.

     

     

     

     

37. ביחס להכנסות והוצאות התובעת, הנתבע טען כי במהלך החיים המשותפים עבדה התובעת גם באיפור מקצועי לאירועים והשתכרה סך 300-400 ₪ לכל איפור מקצועי שעשתה. ראו עדותו בעמוד 17 שורות 31-39. מעבר לעדות הנתבע לא הובאה ראייה נוספת . על כן בהעדר ראייה לתמיכה וסיוע בטענה זו, וכאשר התובעת עובדת מדינה, בXXXX, אני דוחה הטענה.

     

38. לאור המפורט לעיל, הכנסתה החודשית הממוצעת של התובעת היא סך 12,500 ₪ נטו לחודש והכנסתה החודשית הממוצעת הפנויה סך 11,000 ₪ נטו.

     

39. יכולתו הכלכלית של הנתבע - הנתבע החל לעבוד בחודש אוגוסט 2022 כפקיד בגזברות XX XXX XXX בתל אביב והעיד כי הכנסתו החודשית הממוצעת היא סך 6,500-7,000 ₪ נטו. מתלושי שכרו שהוגשו לתקופה 8/22-12/22, שכרו הממוצע היה סך 7,367 ₪ נטו. עובר לעבודתו זו עבד הנתבע כפקיד בXXX XX בXXX חיפה. לפי תלושי שכרו לתקופה 6/21-12/21 היה שכרו הממוצע סך 5,827 ₪ נטו, ולתקופה 7/22-8/22 סך 4,343 ₪ נטו (בחודש אוגוסט 2022 קיבל תלושי שכר משני מקומות העבודה – הישן והחדש).

     

40. הנתבע העיד כי הוא קיבל תמיכה כספית מהוריו, סך 1,000-1,500 ₪ ממוצע לחודש, כעזרה זמנית. עמוד 28 שורות 18-19. ולאחר מכן העזרה באה לידי ביטוי במגורים אצל ההורים. עמוד 28 שורות 30-32, אך העיד כי הוא מסייע להם בכלכלת הבית ומשלם סך 500-600 ₪ מידי חודש. עמוד 19 שורות 4-6. אלא שהנתבע לא הביא לעדות מי מהוריו.

     

41. הוצאות הנתבע – הנתבע העיד כי הוא חב בתשלום מזונות לבנו מנישואין קודמים, סך 2,000 ₪ לחודש וגם מחציות סך 200-300 ₪ לחודש בממוצע, למשך כשנתיים נוספות. עוד העיד כי בגין נסיעותיו לעבודה בתל אביב הוצאתיו לתחב"צ הן סך 500 ₪ לחודש, עבור תרופות הוצאותיו סך 150 ₪ לחודש ועבור כלכלה בעבודתו סך 400 ₪ לחודש. הנתבע טען גם כי עבור הוצאות בעת מפגשיו עם ילדיו, הוצאותיו סך 500 ₪ לחודש – ותיאר כי הם נפגשים לעיתים במשחקיה והוא רוכש עבורם אוכל ושתייה (עמוד 23 שורות 16-17, עמוד 18 שורות 34-39 ועמוד 19 שורות 1-4). הנתבע טען גם להוצאת נוספות שהוא מוציא עבור משחקים, שעון וכו'. ראו עמוד 24 שורות 6-9. לא צורפו אסמכתאות לתמיכה בהוצאות נוספות אלו.

     

42. מדור – בעבר הנתבע התגורר בדירת שותפים ושילם סך 1,500 ₪ לחודש אך לאחר שהשותף עזב, עבר כאמור להתגורר עם הוריו בחולון. עמוד 17 שורות 21-28. כפי שצוין הנתבע העיד כי הוא משתתף בהוצאות הבית ומעביר להוריו סך 600-500 ₪ לחודש. בהתאם להחלטתי מיום 26.9.23 התרתי לנתבע לצרף את הסכם השכירות הנוכחי.

     

    על פי הסכם השכירות שהתובעת לא חלקה עליו, החל מיום 1.5.23 הנתבע מתגורר בשכירות בעיר ראשון לציון ומשלם שכר דירה סך 1,800 ₪ לחודש. עובדה זו תובא בחשבון גם לעניין שאלת ההוצאות בגין נסיעות בתחב"צ, שלה טען הנתבע כמפורט לעיל.

43. אשר לזכויות נוספות, הנתבע צבר זכויות נלוות לעבודה, הן במקום עבודתו הקודם והן במקום עבודתו הנוכחי. זכויות הצדדים אוזנו במסגרת איזון המשאבים בהליך הקשור.

     

44. לאור המפורט לעיל, אני אומדת הכנסתו החודשית הממוצעת של הנתבע סך 7,400 ₪ נטו והכנסתו החודשית המוצעת הפנויה סך 4,600 ₪ נטו לחודש.

     

45. לאור המפורט יחס הכנסות ההורים 70% התובעת ו-30% הנתבע.

     

46. אשר לזמני השהות: כאמור לעיל, הנתבע פוגש את הקטינים פעמיים בשבוע ללא לינה ובסוף שבוע לסירוגין מיום חמישי ועד מוצ"ש. משמעות הדבר כי עיקר נטל הגידול של הקטינים על כתפי התובעת ועל כן אני אומדת את נטל ההוצאות של הקטינים בשיעור 60% התובעת ו-40% הנתבע. כאשר ההורים נושאים בנטל זה גם בעין בעת שהות הקטינים אצלם ועל כן אין מדובר בחישוב אריטמי גרידא.

     

47. נוסף על מזונת הקטינים, על האב לשאת במדור הקטינים. חלקם של 2 קטינים במדור הוא שיעור של 40%. ראו: ע"א 52/87 הראל נ' הראל מיום 12.10.1989; ע"מ (תל-אביב) 1162/03 ד.ע. נ' ר.ע. מיום 28.7.2005. על כן, מעת שהנתבעת תשכור דירה למגוריה עם הקטינים או תשלם משכנתא עבור דירה שנרכשה לשם מגוריה עם הקטינים, ישלם הנתבע נוסף על המזונות, סך השווה לשיעור 30% מדמי השכירות/משכנתא בו תישא התובעת (לאחר הפחתת סיוע בדיור ובהתחשב בזמני השהות) ולכל היותר סך 1,400 ₪ לחודש. אם יתגורר בדירה גם צד ג', יפחת התשלום לשיעור של 20% ועד לסך 940 ₪ לחודש לכל היותר. על התובעת למצות זכאותה להשתתפות בדיור.

     

48. נפסק:

     

    48.1.לאור המפורט לעיל, פערי ההשתכרות וזמני השהות, עד הגעת הקטינים לגיל 6, כאשר על האב לשאת במלוא הצרכים ההכרחיים של הקטינים ישלם האב סך 900 ₪ לחודש עבור צרכיו ההכרחיים של כל קטין וסך 160 ₪ עבור צרכיו שאינם הכרחיים. סה"כ 2,120 ₪ לחודש עבור 2 הקטינים.

     

    מגיל 6 ועד גיל 18 או סיום כיתה י"ב לפי המאוחר מבניהם, ישלם האב, למזונות כל אחד מהקטינים, סך 600 ₪ לחודש. סכום זה כולל צרכים שאינם תלויי שהות.

     

    48.2.המזונות ישולמו עד הגעת כל אחד מהקטינים לגיל 18 או סיום לימודי התיכון לפי המאוחר מבין השניים. ממועד זה ובתקופת שירות לאומי, שנת שירות, מכינה קד"מ או שירות צבאי (חובה), יעמדו דמי המזונות על שליש – כפי גובהם ערב תשלומם.

    48.3.המזונות יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן על בסיס המדד הידוע היום ויעודכן פעם בשנה – במזונות חודש ינואר של כל שנה, ללא הפרשים לתקופות הביניים.

     

    48.4.קִצבת הילדים וכל קצבה המשולמת על-ידי המוסד לביטוח לאומי עבור הקטינים, תשולם לתובעת נוסף למזונות שנפסקו. להסר ספק רכיב זה נלקח בחשבון בעת בחינת הכנסות התובעת.

     

    48.5.כפוף להצגת הסכם שכירות תקף או אישור תשלום החזר משכנתא עבור דירה בה יתגוררו התובעת והקטינים, ישלם הנתבע, נוסף למזונות, סך השווה לשיעור 30% מדמי השכירות/משכנתא בו תישא התובעת (לאחר הפחתת סיוע בדיור ובהתחשב בזמני השהות) ולכל היותר סך 1,400 ₪ לחודש. אם יתגורר בדירה גם צד ג', יפחת התשלום לשיעור של 20% ועד לסך 940 ₪ לחודש לכל היותר. על התובעת למצות זכאותה להשתתפות בדיור.

     

    48.6.ממועד פסק דין זה, יישאו הצדדים בחלוקה, 60% התובעת ו-40% הנתבע, בהוצאות רפואיות חריגות מכל מין וסוג שהוא ובלבד שסכום ההוצאה עולה על 100 ₪, לרבות רפואת שיניים כולל אורתודנטיה, משקפיים עדשות מגע, טיפולים פסיכולוגיים טיפולים רגשיים, אִבחונים, אבחוני ליקוי למידה, וכל הוצאה רפואית אחרת חריגה אשר איננה מכוסה (במלואה או בחלקה) על ידי קופת חולים, ובכלל זה הפרשים בגין אותה הוצאה חריגה לאחר קבלת החזר מכל מקור שהוא, אלא א"כ ההחזר מתקבל מביטוח פרטי הממומן על-ידי הורה אחד, בלבד שאז רק ההורה המממן זכאי ליהנות מהחזר זה.

    כל הוצאה רפואית כנ"ל תעשה על יסוד אסמכתא מגורם רלוונטי המאשר את נחיצותהּ, אשר תועבר מהורה אחד לשני בתקשורת מתועדת טרם הוצאת ההוצאה או קבלת הטיפול, על-מנת לאפשר להורה השני לבדוק האמור בתוך 10 ימים מיום משלוח האסמכתא. הוצאות שהוצאו קודם לפסק הדין – על הצד המשלם לשלוח לצד שכנגד הודעה בדואר רשום ואת תוך 21 יום שאם לא כן – יוחזק כמי שוויתר על ההוצאה.

     

    48.7.מועד פסק דין זה, יישאו הצדדים בחלוקה, 60% התובעת ו-40% הנתבע, בהוצאות החינוך מיוחדות, אגרות חינוך, שכר לימוד וכל תשלום אחר הנדרש לתשלום ישירות למערכת החינוכית ו/או למסגרת החינוכית לרבות ועד הורים, וכן מעון, צהרון (ציבורי עד גיל 10 או סיום כיתה ד לפי המאוחר), חוג, שיעורי עזר (על-פי המלצת הגורם הרלוונטי) ותנועת נוער, וזאת על פי קבלות שתציג התובעת ובקיזוז ההטבה שתקבל התובעת מהמל"ל ו/או מהצד השלישי. הצדדים יישאו בעלות של מחזור קייטנה אחת בחופשת הקיץ. התשלום יהא בהתאם לעלות קייטנה עירונית / מתנ"ס. הוצאת שהוּצאו קודם לפסק הדין על הצד המשלם לשלוח לצד שכנגד הודעה בדואר רשום וזאת בתוך 21 יום, שאם לא כן יוחזק כמי שוויתר על ההוצאה.

     

    48.8.כל הוצאה חריגה אחרת שלא נכללת לעיל, יישאו בה שני ההורים בחלקים שווים ובלבד ששני ההורים הסכימו להוצאה זו מראש ובכתב.

     

    48.9.הורה אשר יישא בסכום העולה על שיעור חלקו בגין ההוצאות המפורטות לעיל ("ההורה המשלם") יקבל מהורה השני ("ההורה החייב") את חלקו בהתאם לאמור לעיל, וזאת בתוך 10 ימים מיום שההורה המשלם שלח להורה החייב בתקשורת המתועדת דרישה בצירוף האסמכתא הרלוונטית על התשלום הנדרש, ובתנאי שהמשלוח ייעשה לא יאוחר מחצי שנה לאחר ההוצאה. לחילופין, רשאי ההורה החייב להודיע להורה השני בתקשורת המתועדת בתוך עשרת הימים דלעיל כי הוא ישלם את חלקו ישירות לגורם נותן השירות.

     

    48.10.ל הודעה לרבות מסמכים, בקשור לחיובי המזונות, תועבר באמצעות דוא"ל עם אישור מסירה. ההורה השולח איננו מחויב להוכיח כי ההורה השני קיבל לידיו את ההודעה אלא כי שלח לו באופן המפורט. כל העברה באופן אחר, תחייב את ההורה השולח להוכיח כי ההורה השני קיבל לידיו את המידע / המסמכים.

     

49. נוכח הפערים הכלכליים בין האב לאם, לטובת האם, עד למועד פסק דין זה, ההפרש בין התשלום המוטל על האב עד גיל 6 בשל הדין האישי, וחלוקת נטל ההוצאות עד פסה"ד בחלקים שווים, יעמדו בעינן ההחלטות בעניין המזונות הזמניים כפי שנפסקו.

     

    בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

    מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים תיקנוי הגהה ועריכה.

     

    המזכירות תמציא לצדדים ותסגור ההליך שבכותרת.

    ניתן היום, כ"ו תשרי תשפ"ד, 11 אוקטובר 2023, בהעדר הצדדים.