פס"ד בתביעות לקביעת אחריות הורית וחלוקת זמני שהות, ולביטול מזונות

א.רקע להגשת התביעות

1. בפני עומדות ותלויות להכרעה שתי תביעות שהגיש האב ביחס לשני ילדיהם התאומים של

   הצדדים, .... ו.... – בני 15 וחצי (ילידי X.X.09).

   האחת, לקביעת אחריות הורית בידי האב וחלוקת זמני שהות עם האם, בשל מעבר הקטינים להתגורר עם האב. והשנייה, תביעה לביטול מזונות.

    

2. הצדדים נישאו ביום X.X.1999 והם גרושים מיום X.X.2016, ולהם ארבעה ילדים משותפים, שניים מהם בגירים.

    

3. בשעתו, התגוררה המשפחה בXXX, לאחר גירושי הצדדים עבר האב להתגורר בדירה שכורה באותה עיר.

    

4. ביום 20.3.2016 נחתם הסכם גירושין בין הצדדים בו סוכם כי האחריות ההורית על הקטינים תהיה אצל האם, זמני שהות אצל האב פעמיים בשבוע בימים ב', ו-ד' וכל סופ"ש שני לסירוגין.

   חגים לסירוגין באופן מתחלף ומחזורי בין הצדדים (סעיפים 2.1, 2.2 להסכם).

5. לעניין המזונות נקבע בסעיף 4.1 כי האב מתחייב לשאת במזונות הקטינים בסך של 9000 ₪ (2250 ₪ עבור כל קטין).

    

6. בנוסף, חויב האב בהשתתפות במחצית ההוצאות הרפואיות החריגות שאינן מכוסות ע"י הביטוח הרפואי, לרבות טיפולי שיניים, טיפולי אורתודנטיה, אופטומטריה, טיפולים פסיכולוגיים, ריפוי בעיסוק ותרופות שאינן בסל הבריאות (סעיף 4.10 ד) ובמחצית הוצאות החינוך החריגות לרבות שיעורי עזר, שיעורים פרטיים, ציוד לביה"ס ועד שני חוגים לכל קטין בהגבלה לעלות של כל חוג עד 200 ₪ בחודש (סעיף 4.10 א-ג).

    

7. עוד נקבעה התניה בין הצדדים המעניקה לאם ההורה האחראי זכות להתגורר בבית המשותף עד הגיעם של הקטינים התאומים לגיל 18. (סעיף 5.1.3 ד(4)).

    

8. קדמה להליכים אלו, תביעה שהגיש האב לקביעת אחריות הורית בידיו בתמ"ש 59850-06-16 שהסתיימה בפסק דין שניתן ביום 25.10.2018 שנתן תוקף להסכמות הצדדים לפיהן, האחריות ההורית על שני הקטינים תהיה משותפת, כאשר זמני השהות ודמי המזונות נותרו בעינם.

    

9. ביום 1.7.2021 עברו הקטינים להתגורר אצל האב.

    

10. בהליך י"ס ניתנה על ידי החלטה ביום 1.10.21 על הקפאת מזונות הקטינים לאור מעברם להתגורר בבית האב, וזאת תוך הנחה כי הקטינים אינם בקשר עם אימם.

     

11. בהחלטה נוספת מיום 6.1.23 שניתנה בהליך העיקרי הועמדו דמי מזונות הקטינים על סכום של 1800 ₪ החל מיום 1.11.22.

     

    ציינתי בהחלטה כדלקמן:

    "בנוסף, ההחלטה על ביטול המזונות ניתנה במסגרת הליך י"ס ללא קבלת עמדת האם (שלא הוגשה חרף הוראת בית משפט), ומשהנחתי לאור הפסיקה שהובאה, כי אין לאם קשר עם הקטינים, עובדה שבדיעבד לא הייתה נכונה.

     

    בנסיבות אלה, ההחלטה המורה על הקפאת מזונות נסמכה על עובדות לא מדויקות, והיא עושה עוול לקטינים באשר נמנע מהאם לספק להם את צורכיהם בזמן שהותם עימה, כפי שהורגלו.

     

    בשקלול צמצום זמני שהות, מצוקה כלכלית בבית האם שיש בה לפגוע ברווחת הקטינים בשהותם שם, והיותה של החלטה זו בגדר סעד זמני המשנה מזונות שנקבעו בהסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין, אני מורה כי מזונות שני הקטינים יופחתו לסכום של 1800 שקלים לחודש החל מיום 1.11.22 מועד קבלת התסקיר המשלים. האב נדרש לשלם את החוב שנוצר מ- 1.11.22 עד סוף 12/22 תוך 60 יום.

    בשלב זה, לא תיערך התחשבנות לגבי התקופה בה הוקפאו דמי המזונות, ואדרש לכך ככל שיהא צורך במסגרת פסק הדין".

     

12. ייאמר כי בהליך הוגשו 3 תסקירי עו"ס ובהן המלצות לגבי אחריות הורית, חלוקת זמני שהות ורצון הקטינים.

     

    ב.טענות האב

    אשר לתביעה לקביעת אחריות הורית וחלוקת זמני שהות

13. האב טוען כי הוא ההורה הדומיננטי אשר דואג לתפקודם המלא והשוטף של הקטינים.

     

14. לטענתו, גם לאחר עריכת הסכם הגירושין אשר קבע את אחריות הקטינים בידי האם, היא הזניחה את הקטינים דבר שהוביל להתדרדרות במצבם עד כי הביעו רצונם לעבור להתגורר עמו.

     

15. לטענתו, האם נטשה את הקטינים לחלוטין, הותירה אותם לבדם בלילות כשהיא מגיעה רק בשעות הבוקר לקחת אותם למסגרות החינוך, והשקיעה את כל זמנה ומרצה בטיפול ובדאגה לילדיה של בת זוגה על חשבון ילדיה שלה.

     

16. לגרסת האב, הקטינים שיתפו אותו בתחושותיהם וטענו כי הם חווים נטישה ואכזבה מצד האם. לדבריהם, היא אינה אוהבת אותם עוד והם חשים דחויים ופגועים מכך שבחרה לבנות לעצמה חיים חדשים ואינה מביעה כלפיהם חום ואהבה.

     

17. האב טוען כי מערכת היחסים בין האם לקטינים מורכבת ורחוקה, האם מפעילה על הקטינים מניפולציות רגשיות, עד כדי כך שאף כתבה לקטינה מכתב התאבדות.

     

18. עוד הוסיף כי האם התחמקה באופן שיטתי ממימוש זמני השהות עם הקטינים ועשתה כל שביכולתה לצמצם את זמן השהות עמם ופעלה על דעת עצמה ובחוסר שיתוף פעולה מולו.

     

19. לעומת זאת, הוא מהווה דמות דומיננטית בחיי הקטינים, מעורב באופן מלא בחייהם ודואג לכל צרכיהם. מקיים קשר רציף עם מסגרות החינוך, רוכש עבורם ביגוד והנעלה, ומשקיע בהם זמן. לטענתו, הקטינים קשורים אליו מאוד, סומכים עליו והוא נוהג עמם בסבלנות, מעניק להם תמיכה רגשית, מבלה עמם בשעות הפנאי ובטיולים ואף יוצא עמם לחופשות משפחתיות.

     

20. לטענת האב, הוא מסוגל להעניק לקטינים בית חם ומסגרת משפחתית בטוחה ויציבה. לדבריו, ביתם העיקרי נתפס בעיני הקטינים כמקום בטוח, שלו ורגוע, המספק עבורם תחושת יציבות וביטחון. קל וחומר, כשלטענתו זהו רצונם המפורש של הקטינים המצויים בגיל בו הם בעלי דעה עצמאית ואינם נתונים להשפעה או להסתה מצד גורם כלשהו.

     

21. לפיכך, האב עותר כי בית המשפט יקבע את האחריות ההורית על הקטינים בידיו וזמני השהות עם האם יתואמו מראש בינה לבין הקטינים כפי המצב הקיים כיום.

    אשר לתביעת לביטול מזונות

22. האב טוען, כי המניע העיקרי של האם הוא שימור דמי המזונות, ולכן הצהירה באופן כוזב כי זמני השהות עם הקטינים שוויוניים, בעוד שבפועל הדבר אינו נכון. עוד מוסיף, כי האם לא קיימה את זמני השהות עם הקטינים. לגביהם התחייבה.

     

23. האב מוסיף, כי לימים עברה הקטינה להתגורר בפנימייה בעלותה נושא לבדו בסך של 23,000 ₪ לשנה. כמו כן, הקטין אינו לן אצל האם כלל.

     

24. לגרסת האב, הקטינים סמוכים לשולחנו והוא נושא בכל הוצאותיהם באופן בלעדי ללא כל השתתפות מצד האם.

     

25. האב טוען לשינוי נסיבות מהותי מאז עברה הקטינה להתגורר בפנימייה ומגיעה לביתו רק בסופי שבוע, והמפגשים עם אמה מתקיימים אחת לשלושה שבועות לארוחת שישי בבית האם. בנוסף, הקטין ... נפגש עם אמו לארוחת ערב שישי אחת לשבועיים בלבד. האב טוען, כי שינוי הנסיבות מאז מתן פסק הדין ביום 25.10.2018 הוא מהותי, שכן דאז הייתה המשמורת משותפת, והאב לא שיער בדעתו כי הקטינים יעברו להתגורר אצלו.

     

26. אשר להכנסתו, טוען כי עומדת ע"ס של 20,000 ₪ לחודש ובכל חודש נותר עם הכנסה מצומצמת בשל כל ההוצאות בהם נושא עבור הקטינים.

     

27. האב פירט בסיכומיו את הוצאות הקטינים, עבור ... - תספורת פעמיים בחודש בסך 100 ₪, שיעורים פרטיים בסך 100 ₪ לכל שיעור. עבור הקטינה ... - גבות אחת לחודש בסך 70 ₪, ציפורניים – 100 ₪, קוסמטיקאית אחת למספר חודשים -280 ₪. ביגוד והנעלה ופנימייה עבור ... כמו כן, זולת ההוצאות השוטפות ישנן הוצאות משתנות ובלתי צפויות כדוגמת יישור שיניים בסך 16,866 ₪, ציוד לימודי בתחילת שנה"ל, טיפולים רגשיים, חוגים, דמי כיס, מתנות, חדר כושר וכו'.

    עוד נושא האב בהוצאות עבור הילדים הבגירים ומפקיד לחשבון האחד 1000 ₪ ולשני 700 ₪.

     

28. האב טוען כי בתשלום דמי המזונות הוא בעצם נושא ב"כפל תשלומים". מצד אחד, הוא נושא בכל הוצאות הקטינים ומצד שני, הוא משלם מזונות בסך 900 ₪ לקטין עבור שלוש ארוחות בחודש כששוהים הקטינים אצל האם.

     

29. לשיטת האב, אין מקום לדון כלל בגובה השתכרות הצדדים, שכן הוא ויתר מראש על השתתפות האם בהוצאות הקטינים. ובנוסף לכך, לא תבע כלל מזונות מהאם.

     

30. האב עותר לביטול תשלום דמי המזונות ולקבלת קצבאות הקטינים מהמל"ל ישירות אליו.

     

    ג.טענות האם

    אשר לתביעת לקבלת משמורת וחלוקת זמני שהות

31. האם טוענת כי האב הוא שפוגע ביחסיה עם הקטינים, מתוך מטרה לבטל את המזונות ולערער את התנאי הממוני שנקבע בהסכם אשר מעניק לאם ההורה האחראי את הזכות להתגורר בבית המשותף עד שיגיעו הקטינים לגיל 18.

     

32. לגרסתה, האב פוגע בקטינים ומונע מהם לקיים את זמני השהות ובכך מנסה ליצור סרבנות קשר מצדם כלפיה. עוד טוענת כי בזמנים שהקטינים היו אמורים לשהות עמה בהתאם לזמני השהות שנקבעו, נהג האב לסגור חופשה משפחתית במטרה לסכל את זמני השהות שלה עמם.

     

33. לטענת האם, הסתת הקטינים נובעת מרצונו לנקום בה כלכלית ולפגוע ברווחת הקטינים בביתה. כל זאת על רקע הפרידה ובחירתה בבת זוג תחתיו והסתייגותו מחשיפת הקטינים ליחסים חד מיניים.

     

34. טוענת כי זמני השהות שנקבעו בפסק הדין מיום 25.10.2018 חלים גם היום, הקטינים נפגשים עמה בשבתות וחגים ועל בסיס יומי למעט בתקופה בה הייתה מאושפזת בבית החולים בשל מחלת הקורונה.

     

35. האם מכחישה את טענת האב להזנחת הקטינים תחת יחס מועדף לילדי בת זוגה, ומוסיפה כי היא אם אוהבת, מסורה ודואגת וטובת הקטינים לנגד עיניה.

     

36. לטענתה, העדר מסוגלות האב לגרום לקטינים לשמר את מתווה זמני השהות שנקבעו גורמת לקטינים נזק מתמשך ובלתי הפיך. לדבריה, לנגד עיניו עומדות נקמנות וקנאה ולא טובת הילדים.

     

37. האם הוסיפה כי האב פעל להשפיע על הילדים ולהניא אותם מלקיים עמה זמני שהות, עד כדי כך שהצהירו בפניה כי אינם יכולים ללון בביתה בימי ד'. כיום הקטינה חוזרת מהפנימייה בכל סופ"ש לביתו של הורה אחר לסירוגין. ולדבריה, בשנה הבאה הקטינה לא תמשיך את לימודיה בפנימייה ומבקשת לחיות עם האם.

     

38. לגרסתה, הצדדים חולקים זמני שהות כמעט שווים ונטל ההוכחה מוטל על האב להוכיח שינוי נסיבות, כאשר הפחתה במספר שעות בזמני שהות אינו מהווה שינוי מהותי.

     

39. האם עותרת להותרת הקביעות לעניין אחריות הורית משותפת וזמני השהות כפי שנקבעו בפסק הדין מיום 25.10.2018.

     

    אשר לתביעת לביטול המזונות

40. לטענתה, החל ממועד מתן ההחלטה להקפאת המזונות, חדל האב לשלם דמי מזונות הקטינים וגרם לה לנזק כלכלי כבד שכן נאלצה לשאת בהוצאותיהם בגפה.

     

41. טוענת כי פער ההכנסות בין הצדדים משמעותי. בכתב ההגנה טענה כי האב משתכר סך של 50,000 ₪ (סע' 20 לכתב ההגנה) ובסיכומים טענה כי משתכר סך של 35,000 ₪ (סע' 56 לסיכומים) ומתגורר עם בת זוגו ושלושת ילדיה בבית מרווח.

     

42. אשר להכנסותיה, טענה כי עובדת בעבודות מזדמנות. בכתב ההגנה טענה כי עובדת כמוכרת בחנות בגדים ומשתכרת סך של 6000 ₪ לחודש ובסיכומים טענה כי בעבר עבדה בחברת ... בשכר מינימום מיום 11.8.21 ועד ליום 31.1.22 והייתה זכאית לדמי אבטלה עד ליום 31.1.23. כיום עובדת במטבח באולם בשכר שעתי בסך של כ 4000 ₪ לחודש.

     

43. טוענת כי נושאת בהוצאות רבות עבור הקטינים, כגון ביגוד והנעלה, נסיעות, חופשים וכן נושאת בתשלום הוצאות המשכנתא בסך 1500 ₪ המהווים מחצית מסכום המשכנתא הכולל, כאשר האב נושא בתשלום המחצית הנותרת.

     

44. לדבריה, הקטינים הורגלו לרמת חיים גבוהה אך הקפאת המזונות יצרה מצב כי בבית האם סובלים הקטינים ממחסור המשפיע על הטיפול בהם מול בית האב בו יש שפע כלכלי. האם נותרה להתגורר עם הקטינים בבית המשותף עם עלויות אחזקת מדור גבוהות ותחת התניה כי פירוק השיתוף בו יעוכב עד שיגיעו הקטינים לגיל 18.

     

    ד.דיון והכרעה

    ד-1תביעה לקבלת אחריות הורית וחלוקת זמני שהות

45. במסגרת הליך קודם בין הצדדים בתביעה לקביעת אחריות הורית בידיו שהוגשה ע"י האב בתמ"ש 59850-06-16, הגיעו הצדדים להסכמות לפיהן, תתקיים אחריות הורית משותפת על הקטינים התאומים וחלוקת זמני השהות תתבצע בהתאם להמלצות התסקיר שנערך ביום 8.4.2018 כך שבימים ב', ד' וכל סופ"ש שני אצל האב, בסופ"ש שבו נמצאים אצל האם נמצאים אצל האב גם ביום ה'.

     

46. האב טען כי במהלך השנים בהן התקיימו זמני השהות בהתאם להסכמות, האם הזניחה את הקטינים ולא קיימה את זמני השהות כסדרם, והחל מתחילת החופש הגדול של שנת 2021 עברו התאומים להתגורר אצלו, ובהמשך הקטינה עברה למסגרת של פנימייה והקטין מבקר את אמו בארוחת שישי אחת לשבועיים בלבד.

     

47. האם טענה כי פעלה בהתאם להסדרי השהות ככתבם וכלשונם, וכי הצדדים חולקים זמני שהות כמעט שווים, למעט הפחתה במספר שעות מצומצם שאינה עולה כדי שינוי נסיבות מהותי. עוד הוסיפה, כי מעבר הקטינה לפנימייה אינו מהווה שינוי נסיבות, שכן היא תתגורר בסמיכות לבית האם וזמני השהות אף יורחבו בעקבות כך.

     

48. לאור טענות הצדדים, הוזמן תסקיר שיבחן את מערכת היחסים בין כל הורה לבין כל אחד מהילדים, תפקוד ההורים, חלוקת זמני שהות הילדים והמלצות טיפוליות ככל שישנן.

     

49. ביום 23.3.22 נערך תסקיר ראשון, בו דווח כי האחריות ההורית על הקטינים אצל האם, אך בפועל הם שוהים אצל האב החל מיוני 2021 ונפגשים עם האם אחת לשבוע בימי שני, בשבתות וחגים האם מתאמת מול הילדים.

     

50. העו"ס דיווחה כי משיחה עם האב, עולה כי נקודת המשבר ביחסים בין הקטינים לאמם אירעה כאשר סיכמו הצדדים שבמהלך חופשת הקיץ ישהו הקטינים שבוע לסירוגין אצל כל אחד מההורים. בשבוע שבו הקטינים היו אמורים לשהות אצל האם, היא סירבה לקבלם בתגובה לכך שלחו הקטינים הודעה לאמם כי אם אינה מתכוונת לקבלם הם הולכים לאביהם ולא שבים להתגורר עמה.

     

51. ומשיחה עם האם עולה, כי לגרסתה מאז נישואי הצדדים היא הקדישה את כל זמנה ומרצה לטובת ניהול הבית וגידול הקטינים אך חוותה לאורך השנים שליטה כלכלית מצד האב. ביחס לטענות האב הנוגעות לזמני השהות במהלך חופשת הקיץ, טענה כי האב הוא זה שהביא את הקטינים אליה בשבוע שבו היו אמורים לשהות עמו. לדבריה, חילופי ההודעות עם הקטינים כפי שהוצגו על ידי האב, לא נשלחו ביוזמתם. עוד ציינה כי היו מקרים נוספים בהם האב לא כיבד את זמני השהות המוסכמים ואף קבע לקטינים תכניות במהלך הזמן שבו היו אמורים לשהות אצלה. האם הדגישה כי היא נמצאת בקשר טוב עם הקטינים ומעוניינת שישובו להתגורר עמה.

     

52. העו"ס פירטה על מערכת היחסים של כל ילד עם ההורה:

    לגבי הקטינה ... – "יש לה קשר טוב עם שני הוריה ואחיה. בשיחה שהתקיימה ברווחה סיפרה הקטינה כי היא מעוניינת לחזק את הקשר עם אמה, היא רוצה שהקשר שלהן יהיה קרוב יותר. במצב היום שבו היא מתגוררת בבית האב היא מרגישה כי היא הרבה יותר רגועה. מתארת מקרים בהם בתקופה שהתגוררה עם האימא היו מקרים בהם האימא הייתה אומרת להם שהיא לא מגיעה מוקדם הביתה מכיוון שהיא בעבודה אך בפועל לדברי ... הייתה שומעת שהאמא הייתה אצל בת זוגתה".

    לגבי הקטין ... – "עולה כי ל... ישנו קשר טוב עם שני הוריו... מעוניין להיות בקשר עם אמו, כיום הוא מרגיש כי הוא במקום שטוב לו ונוח לו.. מרגיש פגוע מכיוון שלדבריו האמא הקדישה תשומת לב לילדים של בת הזוג, שהילדים היו מתקשרים אל האמא כאשר היו בבית והיו שומעים שהאמא נמצאת בבית של בת הזוג.. ציין כי הם לא יודעים בוודאות מתי הם פוגשים את האמא רק מתכתבים בקבוצת הוואטסאפ ומחליטים יחד על יום ... מדגיש כי הוא מעוניין בקשר יציב עם האמא אך מעוניין להישאר בבית האב".

    העו"ס סיכמה כי עפ"י השיחות עם הקטינים התברר כי המפגשים עם האם מתוכננים עם הילדים באמצעות קבוצת וואצאפ משותפת בה הם מחליטים יחד מתי להיפגש.

53. העו"ס תיארה מערכת יחסים קונפליקטואלית בין הצדדים, וציינה כי הטענות המנוגדות ביניהם משפיעות על הילדים ותיארה כי "ההורים אינם מתקשרים ביניהם, כל אינטראקציה הקשורה לזמני שהות או כל דבר אחר הקשור בקטינים מתקיים מול הקטינים והם אלה המתווכים בין ההורים, במצב זה הילדים נמצאים באמצע הקונפליקט ובאמצע המתח הקיים בין ההורים.. כיום אין אינטראקציה ביניהם".

     

54. העו"ס התרשמה מהאם כי היא "מטפלת ודואגת לילדים כאשר הם מגיעים אליה לבית. נמצאת בקשר טלפוני עמם ועם גורמי החינוך".

    לגבי האב – "עולה כי האב מעורב בחיי הילדים. נמצא בקשר עם גורמי חינוך".

55. העו"ס הציעה שתי חלופות לקיומם של זמני השהות.

    חלופה ראשונה – אחריות הורית משותפת וזמני שהות שוויוניים. ההורים טענו כי הילדים מתנגדים לחלופה זו.

    חלופה שנייה – הילדים יפגשו עם האם פעמיים בשבוע בימי שני כולל לינה, יחזרו לבית האב ביום שלישי אחרי סיום הלימודים ובימי חמישי מסיום הלימודים ועד השעה 20:00 בערב, האם תחזיר את הילדים לבית האב. בסופי שבוע פעם בשבועיים ישהו אצל האם כולל לינה כאשר ביום שישי ישהו אצל האם מהשעה 14:00 ויחזרו מוצאי שבת בשעה 21:00 לבית האב.

     

56. העו"ס סיכמה כי היא ממליצה על אחריות הורית אצל האב ועל חלוקת זמני שהות לפי החלופה השנייה. גם ההורים הסכימו לחלופה זו.

     

57. ביום 28.4.22 הגישה האם את תגובתה לתסקיר וטענה כי היא מתנגדת להמלצותיו ומבקשת לקיים את זמני השהות שנקבעו בפסק דין מיום 25.10.18.

    לטענתה, העו"ס טעתה שיצאה מנקודת הנחה שהאחריות ההורית אצל האם והתעלמה מפסק הדין שקבע שהאחריות ההורית משותפת. ציינה כי האב מנסה להסית את הקטינים נגדה על רקע היותה לסבית, ובכך עשוי להיגרם נזק לקטינים עקב הניתוק מממנה. עוד ציינה כי האב מונע משיקולים זרים כדי להמשיך את הקפאת המזונות שעליו לשלם וכדי לבטל את הסעיף בהסכם הגירושין אשר מקנה לאם זכות כהורה אחראי להתגורר בדירה המשותפת עד הגיע הקטינים לגיל 18. לגישתה, בהשפעת האב החל מחודש 12/2021 הקטינים מסרבים להגיע לביתה בטענה כי יש להם פעילות עם אביהם, אינם עונים לשיחות טלפון ממנה, אינם מקיימים זמני השהות והכל בניגוד לטובתם.

     

58. ביום 29.4.22 הוריתי לצדדים לפעול לקיום זמני שהות על-פי החלופה השנייה שהוצעה בתסקיר ואף לגביה נרשמה הסכמתם.

     

59. ביום 18.9.22 התקיים דיון במעמד הצדדים ובאי כוחם ועו"ס לסדרי דין.

    במהלך הדיון נטענו טענות סותרות מצד הצדדים ובאי כוחם לעניין קיום מתווה זמני השהות.

    ב"כ האב טענה כי הקטינים מתגוררים אצל האב ולנים אצל האם 4 לילות בחודש, ימי שני עם לינה וחמישי בלי לינה ועוד שני ימי שישי בחודש. האם טענה כי הילדים מגיעים אליה כל יום (עמ' 5 ש' 1' לפרוטוקול מיום 18.9.22). לאחר מכן טענה ב"כ האב כי הילדים מנותקים מהאם מחודש יולי. העו"ס לסדרי דין ציינה כי במהלך התקופה בה פגשה את הקטינים, זמני השהות לא היו מסודרים "היו במקום של בלבול לא יודעים מה קורה".

     

60. בסיום הדיון הוריתי לעו"ס להגיש תסקיר משלים על אופן התנהלות זמני השהות מיום מתן ההחלטה ב - 29.4.22, ולבחון אם יש מקום לערוך שינוי בזמני השהות שהומלצו על ידה ולשם כך לבדוק גם את בקשת האם לקיים זמני שהות כפי שנקבעו בפסק הדין מיום 25.10.18 של חלוקת זמני שהות שווים.

     

61. ביום 31.10.22 הוגש תסקיר שני.

    שני הקטינים דיווחו כי המפגשים הקבועים עם האם במתכונת הנוכחית טובה להם והם מרוצים מכך שיש להם ימים קבועים. שניהם ציינו כי הם לא מעוניינים בהרחבה של המפגשים כחלק מהחלטה שיפוטית אלא אם הם ירצו ללכת לאמם באופן חד פעמי יום נוסף, שהדבר יתקבל בהבנה ע"י ההורים.

    שניהם ציינו כי מושפעים מאוד מהסכסוך הקשה של ההורים וכי מתקשים לעמוד במרכז הסכסוך ולהעביר ביניהם מסרים.

62. העו"ס המליצה להשאיר את המלצות התסקיר הקודם.

     

63. ההורים הופנו לטיפול במרכז לטיפול משפחתי אך עקב עזיבת המטפלת, הטיפול לא התממש.

     

64. ביום 25.6.23 הוריתי לעו"ס להגיש תסקיר משלים בהיבט של מערכת היחסים של הקטינים עם כל אחד מההורים ותמונת מצב על חלוקת זמני השהות.

     

65. ביום 31.12.23 הוגש תסקיר שלישי.

    העו"ס נפגשה עם שני הקטינים.

    אשר לקטין ... – סיפר כי "רוב הזמן הוא אצל אבא, 90% מהזמן. בשבתות הוא הולך לאמא... אם אמו יוצרת איתו קשר יום קודם אז הוא הולך באמצע שבוע אם לא אז הוא נשאר אצל אביו...לדבריו הוא לא יודע אם אמו פנויה לקבל אותו בבית ולכן הוא לא הולך בימים הקבועים שנכתבו בתסקיר הקודם...מציין כי נוח לו שהדברים לא קבועים... אצל אבא מרגיש שזה המקום שלו... ציין כי הוא בקשר טוב עם אביו ואמו מרגיש כי המפגשים שכיום הוא נפגש עם אמו מספיקים לו.."

    העו"ס דיווחה כי: "... ביקש לומר לי דבר אחרון לפני סוף השיחה הוא אמר כי "הוא רוב הזמן בבית של אבא ולכן הוא חושב שלעניין המזונות זה לא פייר כי גם אבא צריך עזרה ואצל אמא הוא לא נמצא הרבה".

    הקטין הוסיף כי "כיום ההורים לא מעבירים מסרים דרכו אחד לשנייה וכי הם מצליחים לעשות את ההפרדה דבר המאפשר לו להיות בקשר עם שני ההורים".

    גם מהדו"ח החינוכי עולה כי קיים שיפור אצל הקטין במסגרת הלימודית והחברתית.

    דווח כי "בית הספר נמצא בקשר עם שני ההורים ובמידת הצורך מעדכן את שניהם, בהתנהלות שוטפת האב נמצא בקשר באופן יותר תדיר עם המחנכת"

    אשר לקטינה ... – דיווחה כי "התחילה את השתלבותה בפנימייה בצורה טובה.. ציינה כי בחרה לעבור לפנימייה כדי להתרחק מהסכסוך המשפחתי".

    אשר לקשר של הקטינה עם כל אחד מהוריה ציינה כי לגבי האב "הקשר שלה עם אביה הוא טוב, מדברת עם אביה כמה פעמים ביום.. ציינה כי בסופי שבוע היא יוצאת בעיקר לאביה, כשאחותה הגדולה המתגוררת בתל אביב מגיעה אז היא הולכת אל אמה בסופי שבוע.... על פי דבריה נראה כי היחסים שלה עם אמה התרחקו...אמרה כי פעם היא חשבה כי הבעיה הייתה בבת הזוג הקודמת אך כיום מבינה כי אימה היא "הבעיה" .. .היא בחרה להיכנס למערכת זוגית אחרת מבלי לתווך זאת לילדים... מציינת כי בזמני קושי מעדיפה לפנות אל אביה כי לדבריה כאשר הייתה פונה אל אימה היא הייתה "מאשימה" אותה ... סיפרה כי ביקשה מאימה לבוא איתה לרופא עור והיא אמרה לה שהיא בעבודה ולא יכולה להתלוות אליה לבסוף הלכה עם אביה, לדבריה ראתה את אמה בקופת חולים עם בת הזוג הנוכחית אמרה שאימה ובת הזוג לא ניגשו לומר לה שלום".

    מהדו"ח החינוכי עולה כי מדובר בנערה חיובית ונעימה.. .נמצאת עדיין בתהליך הסתגלות אך משתדלת ועושה מאמצים להשתלב בכיתה"

66. בשיחות עם ההורים, האב ציין כי הבן ... רוב הזמן אצלו, ... בפנימייה אבל יוצאת לשבתות פעם אליו ופעם אל האם, באמצע שבוע לפעמים מגיעה גם אליו. הוא מממן את השהות של ... בפנימייה. האם ציינה כי ... מגיעה אליה בסופי שבוע פעם בשבועיים. ... מגיע מתי שהוא רוצה.

     

67. העו"ס סיכמה כי נראה שמצבם הרגשי של הקטינים בשיפור, הקטין נמצא בקשר טוב עם שני הוריו והקטינה בקשר טוב יותר עם אביה ומערכת היחסים עם האם מורכבת.

    "... בחרה לחיות בנפרד מאימה ומאביה על מנת להתרחק מהסכסוך בין ההורים ונראה כי היא מצליחה לעשות זאת ושומרת על עצמה. נראה כי ... חשוף לסכסוך... בקשתה של .... הייתה שכל העניין המשפטי ייגמר" העו"ס שבה וציינה כי על ההורים לא לערב את הקטינים בקונפליקטים ביניהם על מנת לשמור על בריאותם הנפשית".

68. ענייננו בזוג הורים הנמצאים בקונפליקט גבוה ומתמשך, כאשר עוצמת הסכסוך השפיעה באופן ניכר על מצבם הרגשי של הקטינים, עד למצב בו עברה הקטינה בחודש 9/23 להתגורר בפנימייה מתוך רצון להתרחק מהסכסוך ההורי. לאור זאת, החלופה השנייה שהוצעה בתסקיר מיום 29.3.22 אשר שימשה בסיס לזמני שהות עד לשינוי הנסיבות, אינה רלוונטית עוד.

     

69. גרסתה של האם באשר לזמני השהות השתנתה מספר פעמים במהלך ההליך. בכתב ההגנה טענה כי זמני השהות כמעט שוויוניים, בבקשה למתן הוראות מיום 20.1.22 ציינה כי התאומים מסרבים להגיע לביתה בשל פעילויות עם האב ואי מענה לשיחותיה.

     

70. בתצהירה הצהירה האם כי : "הבן .... מגיע אליה באמצע השבוע לפי רצונו אוכל, שותה ונהנה מחדרו בבית וכל כל סופ"ש שני נשאר עד שעות מאוחרות וחוזר לשון בבית אביו וחוזר ביום שבת שוב אליה" (סעיף 28) לגבי הבת .... "היא מגיעה אלי בחגים ובכל סופ"ש שני לסירוגין מיום חמישי ועד מוצ"ש ישנה בחדרה. כמו כן באמצע השבוע כל הזמן בקשר איתי..." (סעיף 29).

     

71. האם הודתה בחקירתה כי הקטין ... נמצא אצל האב 90% מהזמן ובשבתות מגיע לארוחת שישי והוסיפה "אני צריכה להזכיר להם שהם מגיעים... הוא נשאר פחות לישון בימי שישי כי הוא אומר יש לי משחק אני רץ..." (עמ' 62 ש' 13,19, 38-39, עמ' 63 ש' 35). ובהמשך העידה כי .... מגיע אליה לארוחות שישי ושבת כל שבת שנייה (עמ'63 ש' 29 ו- 33). ולגבי הקטינה .... כל שבת שנייה היא אצלה, יוצא פעם בחודש (עמ' 64 ש' 11 ו-15). מדבריה עולה כי רק .... נשארת לישון אצלה (ש' 28-29).

     

72. בעת שנשאלה על הסתירות בגרסאותיה השיבה "אני לא יודעת מה היה, אבל הם היו מגיעים. אם אמרתי שהם מגיעים, אז הם מגיעים" (עמ' 59 ש' 10). קודם לכן, בעדותה, טענה כי זמני השהות משתנים "מרגע לרגע" (עמ' 40 ש' 31). בהמשך ציינה "... הייתה מגיעה אליי באופן רגיל עד יומיים לפני התזכיר (במקור, ר"ל התסקיר).. יכול להיות כרגע ככה, בעוד יומיים גם יכול להיות אחרת" (עמ' 40 ש' 39, עמ' 41 ש' 1).

     

73. האב בסיכומיו טוען כי מאז השתלבותה של .... בפנימייה המפגשים בינה לבין האם היו נערכים תחילה במתכונת של אחת לשבועיים לארוחת ערב בבית האם, כאשר בדר"כ לאחר ארוחת הערב, שבה .... לבית האב ובמקרים בהם נותרה לישון בבית האם נהגה לשוב לביתו למחרת בצהרים. אשר ל.... , הוא מתגורר בביתו בלבד ופוקד את בית האם ביום שישי אחת למספר שבועות לארוחת ערב בלבד (סעיפים 29 ו-30).

     

74. אני קובעת אפוא כי התרשמתי מהאמור בתסקירים ומשיחות הקטינים עם העו"ס כי האב משמש דמות דומיננטית ומשמעותית בחייהם, הורה מיטיב הדואג לילדיו בכל היבט, זמין עבורם, מצוי בקשר שוטף עם גורמי החינוך, ממלא אחר כל צרכיהם וביתו מהווה עבורם כבית עיקרי. זמני השהות של האם עם הקטינים הם כדלקמן: הקטין .... מגיע לאם בשבת, בין אחת לשבועיים לבין תדירות של מספר שבועות לארוחות ערב שישי ושבת ללא לינה, בעוד שהקטינה ... מגיעה פעם בחודש סופ"ש כולל לינה.

     

75. בעת הזו, ניכר כי הקטינים זקוקים ליציבות ולוודאות ביחס לסדרי חייהם. יציבות זו תאפשר להם להתמודד עם השינויים הרבים שחוו בעבר ולמצוא ביטחון במסגרת משפחתית קבועה ואחידה.

     

76. כפיית הסדרי משמורת משותפת במקרים של קונפליקט בעוצמה גבוהה בין ההורים, במיוחד כאשר אין ביניהם תקשורת ראויה ושיתוף פעולה, אינה משרתת את טובת הקטינים. להיפך, מצב כזה אף מגביר את הסיכון לחיכוך נוסף ולמתח אשר ישפיע על הקטינים באופן שלילי, שכן הם חשופים למחלוקות ולריבים המתמשכים בין הוריהם.

     

77. לאור כל האמור ולאור העובדה שהאב משמש כיום כמטפל העיקרי לקטינים ומספק את כל צרכיהם בצורה מיטבית, הרי שהמשך מגוריהם תחת אחריותו ההורית יבטיח את טובתם ואת היציבות בחייהם.

     

78. בנוסף זהו גם רצון הקטינים הנמצאים על סף גיל 16, שיש לקחתו בחשבון.

    לעניין זה ראה בע"מ 10480/05 (פורסם בנבו מיום 5.12.05): "יש ככלל מקום לשמוע את דעתו של קטין, אף קטין בגיל 10 למשל, ולא כל שכן ככל שהוא מתבגר והשנים נוקפות, ויש לייחס משקל רב לעמדתו, כמובן על פי שיקול דעת והשכל הישר, לא לגחמות ובוודאי לא לעניינים שאינם דרך הישר חלילה, אך לא בכך עסקינן. זו גם גישת האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד, שישראל הצטרפה אליה החל מ-1991 (כתבי אמנה 31, 1038), וסעיף 12 בה מקנה לילד זכות להישמע ולהביע דעה".

79. לפיכך, אני קובעת לאור טובת הקטינים כי הם יהיו במשמורת פיזית קבועה אצל האב, וזמני השהות עם האם יוסדרו בין הקטינים לאם באמצעות הודעות וואטסאפ כפי שמתקיימים כיום ובאופן שיבטיח את המשך הקשר עם שני ההורים תוך שמירה על טובת הקטינים ויציבותם הרגשית.

     

    ד-2תביעה לביטול דמי המזונות בגין שינוי נסיבות מהותי

80. פסק דין למזונות אינו יוצר מחסום מפני חידוש התדיינויות וניתן לחזור ולפנות מעת לעת לבית המשפט לשנותו או לשנות את החיובים הקבועים בו, בכפוף להוכחת התנאי כי חל שינוי נסיבות מהותי המצדיק את שינוי הקביעה המקורית (ראו: ע"א 363/81 פייגה נ' פייגה, פ"ד לו(3) 187 (1982); ע"א 5478/93 כרמי נ' כרמי (פורסם בנבו, מיום 12.12.1994; תמ"ש (ת"א) 107782/00 ח.א. נ' מ.ח (פורסם בנבו, מיום 17.5.2006) וע"א 4515/92 שטיין נ' שטיין (פורסם בנבו, מיום 13.6.1994)).

     

81. כאשר המזונות בפסק הדין המקורי נפסקו על יסוד הסכם גירושין כולל בין הצדדים, הרתיעה מפתיחת הסוגיה להתדיינות מחודשת חזקה במיוחד ונדרשת מידה רבה של זהירות לפני שיתערב בית המשפט בשיעור המזונות המוסכם (ראו: ע"א 442/83 משה קם נ' דבורה קם, פ"ד לח(1) 767 (1984)). הטעמים לכך הוסברו על ידי כב' הנשיא שמגר בע"א 4515/92 שטיין נ' שטיין (פורסם בנבו, מיום 13.6.1994):

     

    "בתחום המזונות רשאי בית המשפט אמנם לבחון בנסיבות ראויות את קיומו של שינוי נסיבות; אולם, כאשר מדובר על סכום מזונות שנקבע בהסכם בין ההורים, אין לשנות את המזונות כפי שנקבעו על נקלה אלא אך ורק במקרים בולטים. הסכם גירושין הוא בדרך כלל בגדר הסדר כולל של נקודות רבות שבמחלוקת ויש לבחון אותו כשלמות אחת; יש לנסות ולהקנות לו יציבות ואמינות כדי לטפח הסדרים מוסכמים בין בני זוג שנפלה ביניהם מחלוקת שאינה ניתנת ליישוב, אחרת לא יהיה ערך להסכם גירושין וכל הסכם יהיה רק בגדר שלב ביניים עד לפניה חוזרת לבית המשפט".

     

82. הסכם גירושין הוא הסכם מורכב הכולל הסכמות שונות, אשר אחת תלויה בשנייה, ולא ניתן לבודד במרחק הזמן כל הסכמה והסכמה. במסגרת ההסכם, עשויים להיות בין הצדדים ויתורים שונים, אשר שקלולם הביא את הצדדים להסכמה בכל הנוגע לשיעור המזונות. הסכם גירושין הוא חוזה ארוך שנים, אשר אמור לכסות מצבים דינמיים. על כן, דרוש שכנוע חזק שאכן יש שינוי מהותי בנסיבות, שינוי שכזה שאם יישאר פסק הדין המוסכם על כנו, תהא אכיפתו בלתי צודקת (עמש (ב"ש) 43749-05-18 ע.ב.ס נ' ס.ב.ס (פורסם בנבו, מיום 3.1.2019)).

     

83. כבר בגדרי ההליך ניתנה על ידי החלטה ביום 6.1.23 להפחתת דמי מזונות הקטינים לסך של 1800 ₪ לחודש, בהינתן כי זמני השהות הצטמצמו ללינה בימי שני, מפגש ללא לינה בימי חמישי וכל שבת שנייה לסירוגין עד מוצ"ש. כך שלמעשה הקטינים לנו אצל אימם 6 לילות בחודש.

     

84. מאז מתן ההחלטה ביום 6.1.23 בהדרגה חל שינוי נסיבות מהותי בזמני השהות כפי שעולה מהתסקיר האחרון מיום 31.12.23, ב- 9/23 הקטינה עברה ללמוד במסגרת של פנימייה בעוד הקטין נמצא בבית האב 90% מהזמן.

     

85. בתביעה של האב לקביעה כי הוא ההורה האחראי, קבעתי כי התרשמתי מהאמור בתסקירים ומשיחות הקטינים עם העו"ס כי האב משמש דמות דומיננטית ומשמעותית בחייהם, הורה מיטיב הדואג לילדיו בכל היבט, זמין עבורם, מצוי בקשר שוטף עם גורמי החינוך, ממלא אחר כל צרכיהם וביתו מהווה עבורם כבית עיקרי. עוד קבעתי כי זמני השהות של האם עם הקטינים הם כדלקמן: הקטין .... מגיע לאם בשבת, בין אחת לשבועיים לבין תדירות של מספר שבועות לארוחות ערב שישי ושבת ללא לינה, בעוד שהקטינה ... מגיעה פעם בחודש סופ"ש כולל לינה.

     

86. אכן קיים שינוי נסיבות ממועד אישור הסכם גירושין ומיום מתן ההחלטה להפחתת מזונות בגדרי הליך זה, הן באשר להעברת המשמורת הפיזית על הקטינים לאביהם והן בצמצום זמני השהות עם אימם.

     

87. האב נושא בכל הוצאות הקטינים לבדו, והם סמוכים על שולחנו, ללא כל השתתפות מצד האם.

    האב עובד בחברת הסעות כעצמאי, בחקירתו העיד כי משתכר סך של 20,000 נטו לחודש (עמ' 6 ש' 1), כך גם עולה מתלושי השכר שצירף לתצהירו, אך הודה שתלושי המשכורת שמוציא מהחברה שבשליטתו ובבעלותו לא משקפים את ההפקדות (עמ' 8 ש' 26-29) .האב העיד כי רכש בשנת 2021 קרקע לצורך בנייה ביחד עם בת זוגו בשווי של 2.3 מיליון ₪ ומשלם ביחד איתה סך של 10,800 ₪ משכנתא חודשית.

     

88. האב נושא בתשלום הפנימייה של הקטינה בסך של 23,000 ₪ לשנה וכן באגרת חינוך עבור בית הספר של הקטין בסך של 3899 ₪ לשנה. הוצאותיו הקבועות עבור צרכי הקטינים, כלכלה, ביגוד והנעלה, קופ"ח, בילוי ופנאי כמוכח בתצהירו ובמסמכים שצירף (נספחים יא עד כה לתצהירו) עולות על 17,000 ₪ בחודש. בנוסף, יש לו הוצאות משתנות ובלתי צפויות על הקטינים כמו יישור שיניים לכל אחד מהקטינים דרך קופת חולים סך של 16,866 ₪ (נספח כו' לתצהירו), משקפי ראיה (נספח כז') וציוד לימודי בתחילת שנת הלימודים (נספח כח' לתצהירו).

     

89. האב נושא בהוצאות שכ"ד בסך 3900 ₪ ובנוסף נושא במחצית מתשלום המשכנתא עבור דירת המגורים המשותפת בה מתגוררת האם בסך של 2690 ₪. בנוסף, נושא בהוצאות הילד הבגיר ... הסובל ממחלת "המופיליה" וזקוק לטיפולים. הוצאות אלו, שנטענו על ידי האב, לא רק שלא נסתרו על ידי האם, אלא אף בעדותה הודתה כי כיום אינה נושאת בהוצאות הקטינים "אז קניתי, היום אין לי במה לחם.. גם לעצמי אין" (עמ' 68 ש' 13, עמ' 71 ש' 7). האם אף לא צרפה לתצהירה מסמכים על הוצאות בגין צורכי הקטינים וכלכלתם, וכשנשאלה על כך בחקירתה הנגדית ענתה : "אני לא חיה את התיעוד ...חיה את היום יום מזמינה את הילדים, באים מטיילת מבלה נהנית, בלי לתעד כל דבר לתביעה" (עמ' 68 ש' 21-28).

     

90. הוכח כי האב נושא בכל הוצאות הקטינים לבדו בלא כל השתתפות מצד האם, כאשר לאם מלבד הוצאות אירוח בארוחת שישי ושבת אחת לשבועיים או מספר שבועות ביחס לקטין ... וסופ"ש אחת לשלושה שבועות ביחס לקטינה ..., אין כל הוצאה משמעותית על הקטינים.

     

91. לא ניתן לקבל מצב שבו ישולמו דמי מזונות להורה שאינו נושא בפועל בהוצאות ילדיו, ומשכך לא ניתן לקבל מצב שישולמו לאם דמי מזונות עבור זמני שהות מצומצמים מאוד, בעת שאין מחלוקת שהקטינים מתגוררים בדרך קבע בבית האב, אשר מספק את כל צרכיהם הפיזיים באופן ישיר והאם אינה נושאת בהוצאותיהם ו/או עליה לשאת בהוצאות האירוח שהן שוליות ולא הוגשה על ידה תביעה לדמי אירוח.

     

    לעניין זה ראה רמ"ש (חי') 21619-03-17 ניתן ביום 3.7.17 פורסם בנבו שם נקבע המשך תשלום המזונות שמשלם האב לידי האם עבור הבת שמצויה בנתק ממנה, אין בו כדי לממן את הוצאותיה כי אם להעשיר את קופתה של האם, משכך בוטל תשלום המזונות לידי האם עבור הבת המתגוררת אצל אביה.

    כך נקבע גם בעמ"ש (מחוזי תל אביב-יפו) 33956-02-20 פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו מיום 08.10.2020):

    "תשלומי המזונות עבור הקטין שמועברים לאם, מועברים בנאמנות על מנת שהאם תשתמש בהם לצורכי הקטין. ברם, בשעה שהקטין לא נמצא אצל האם אזי משמעות המשך העברת תשלומי המזונות לאם, היא העשרת קופת האם והכספים לא מנוצלים למטרה שלשמה הם מועברים – סיפוק צורכי הקטין."

    וכן ראה תמש (אשד') 3402-09-21 (פורסם בנבו מיום 3.3.24):

    "הזכות למזונות הינה של הקטין עצמו ולא של ההורה בביתו הוא גדל והיא נגזרת מההוצאות המוצאות בפועל ע"י האם בעבור הקטין המצוי בחזקתה ... המשך חיוב האב בהעברת מזונות הקטין לידי האם אינו ממלא אחר המטרה לשמה נועד התשלום, קרי, סיפוק צרכי הקטין אלא יש בו כדי להעשיר את קופת האם, שאיננה מגדלת עוד את הקטין".

    ותלה"מ (באר שבע) 54486-10-21 מ. א נ' ש. א (פורסם בנו 6.6.24):

    "לא ניתן לקבל מצב שבו ישולמו דמי מזונות להורה שאינו נושא בפועל בהוצאות ילדיו ומשכך לא ניתן לקבל מצב שישולמו לנתבעת דמי מזונות בעת שאין מחלוקת שהקטינה מתגוררת בדרך קבע בבית התובע, אשר מספק את כל צרכיה הפיזיים באופן ישיר והאם אינה נושאת בהוצאותיה".

     

92. אמנם האם טענה כי יש הפרשי השתכרות ניכרים ביניהם, היא עובדת שעתי במטבח ומשתכרת 4000 ₪ לחודש בלבד ואובחנה כסובלת מפיברומיאלגיה באופן שמשפיע על יכולת ההשתכרות שלה, אלא שהאב התחייב שלא לתבוע ממנה מזונות ומחציות בתחום החינוך והבריאות, והוא מגדל את הילדים ונושא בכל הוצאותיהם לרבות מחציות שעל פי הסכם הגירושין אמורים להתחלק באופן שווה בין ההורים (עמ' 36 ש' 32-38).

     

93. בנסיבות בהן האב נושא בכל הוצאות הקטינים לבדו בלא כל השתתפות מהאם, וויתר על השתתפות האם בהוצאות הילדים ומשום כך לא תבע מזונות ממנה, והילדים מתגוררים עם האב וסמוכים על שולחנו, הרי שאין עוד מקום לקבוע מזונות שיספקו לילדים את כל צרכיהם גם אצל האימא לפי עקרון "בתים שווים"- כך שלילדים תהיה אותה רמת חיים או כמה שיותר דומה בשני הבתים, ולא שיוצר מצב של "בית עשיר- בית עני". המונח חשש שייווצר "בית עני ובית עשיר" שנטבע בחותמו של בע"מ 9191/15 תכליתו ליצור איזון בעת קביעת חלוקת צורכי הקטינים בין ההורים, דבר שלא קיים בענייננו עת הקטינים שוהים בצורה מצומצמת ביותר אצל האם.

     

94. אשר על כן ולנוכח כל האמור לעיל, מצאתי לקבל את התביעה ולהורות כי האב יהיה פטור מתשלום מזונותיהם של הקטינים התאומים לידי האם החל מחודש 4/25 ללא זקיפת חיוב לאם רטרואקטיבית, בשים לב כי המזונות ששולמו "נאכלו" וכי במשך כשנה ו- 3 חודשים המזונות הוקפאו.

     

95. בנסיבות העניין ונוכח תוצאת ההליך, לא מצאתי לנכון לחייב את האם בהוצאות.

     

96. מותר לפרסום ללא פרטים מזהים.

     

97. להמציא לצדדים ולסגור את התיקים.

     

     

    ניתן היום, ו' ניסן תשפ"ה, 04 אפריל 2025, בהעדר הצדדים.