פס"ד בתביעה נגררת להרשעה בפלילים בשל נזקי גוף שנגרמו לתובעים בעקבות תקיפתם בידי הנתבעים

מבוא

1. תביעה נגררת להרשעה בפלילים, אשר הוגשה על פי סעיף 77 בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד- 1984 (להלן- "חוק בתי המשפט"), בשל נזקי גוף שנגרמו לתובעים בעקבות תקיפתם בידי הנתבעים ביום 6.16.
2. ביום 5.17  הורשעו הנתבעים, על פי הודעתם במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של חבלה בנסיבות מחמירות וחבלה במזיד ברכב, עבירות לפי סעיפים 333 בנסיבות 335    בחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן- "חוק העונשין"); עבירה לפי סעיף 134 בנסיבות 335 בחוק העונשין; ובעבירה על פי סעיף 413 ח' בחוק העונשין (בת"פ 45550-06-16).
3. לאחר מתן גזר הדין הוגשה התביעה האזרחית שלפני, כתביעה נגררת להרשעה בפלילים, בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעים בעקבות המעשים שבגינם הורשעו הנתבעים. אף שבהליך הפלילי הורשעו 4 נאשמים, הוגשה התביעה האזרחית שלפני נגד שלושה בלבד מבין המורשעים. בסיכומיהם הבהירו התובעים כי נמנעו מלתבוע את נאשם 4, כיון שהוא הורשע בעבירה של אי מניעת פשע בלבד, ולא בביצוע התקיפה.
4. בכתב האישום המתוקן (להלן- "כתב האישום"), שבעובדותיו הודו הנתבעים, בואר כי הנתבעים, שלושה אחים, הם קרובי משפחה של התובעים, הנמנים על פלג אחר של אותה משפחה. בין שני פלגי המשפחה קיים סכסוך רב ימים שטיבו אינו ידוע למאשימה. עוד פורט בכתב האישום שעל רקע אותו סכסוך, גמלה בלבם של הנתבעים, ביחד עם אנשים נוספים שזהותם אינה ידועה, ההחלטה לתקוף את התובעים ולגרום להם חבלות.
5. אשר לעובדות, פורט בעובדות כתב האישום, שביום 8.6.16, בשעה 18:30, או סמוך לפני כן, ארבו הנתבעים לתובעים, ביחד עם אחרים, בכביש 80, באזור פזורת *****, סמוך למסגד, ליד הישוב כסייפה. באותה שעה יצאו התובעים מביתם בתל ערד בדרכם למסגד, בשני רכבים נפרדים. הנתבעים הגיעו ברכבם לרכבי התובעים, וחסמו את מסלול נסיעתם, במטרה לגרום להם לעצור. משעצרו התובעים את רכבם, יצאו הנתבעים מרכביהם, ביחד עם אחרים, ורצו לעבר הרכב שבו נסע תובע 2 (להלן- "א'"). לאחר שא' ירד מרכבו, פצעו אותו, כל אחד מהנתבעים 1 ו- 2, באמצעות חרב שהחזיק כל אחד מהם בידו. א' הצליח להתחמק מהתוקפים, וברח לעבר בתי משפחת ***** שעמדו בסמוך.
6. עוד פורט בכתב האישום כי תוך כדי בריחתו של א' מהמקום, רצו נתבעים 1 ו-2, ביחד עם אנשים אחרים, לעבר תובע 1 (להלן- "ח'"), שיצא מרכבו, ותקפו אותו בעזרת אלות וברזלים שהחזיקו בידם, והיכו אותו בכל חלקי גופו. ח' ניסה להגן על ראשו באמצעות ידו השמאלית, ואז היכה אותו נתבע 3 באמצעות ברזל שהחזיק בידו. גם לאחר שנפל על הרצפה, המשיכו האחרים להכות את ח', עד אשר הצליחו עוברי אורח להפריד בין התוקפים לבין ח'. מיד לאחר מכן השליכו התוקפים (נאשמים 1 ו- 2 ואחרים), אבנים על רכבו של ח', במטרה לגרום לו נזק, ולאחר מכן נמלטו מהמקום באמצעות רכבם, כשהם מותירים את התובעים חבולים בזירת האירוע.
7. בכתב האישום פורט כי א' פונה מזירת האירוע, באמצעות אמבולנס, לבית החולים, שם נמצא שבעקבות מעשי הנתבעים נגרם לו חתך עמוק בגשר האף מימין, החוצה אותו באופן מלא, כולל חתך ברירית האף. כמו כן נגרם לו חתך בשפה העליונה, וכן חתך ביד שמאל. אשר לח' פורט בכתב האישום כי הוא אובחן כסובל בעקבות התקיפה משבר ביד שמאל, המטומה ברגל שמאל, וחתך בכתף ימין.
8. בכתב האישום פורט שבמעשיהם קשרו הנתבעים קשר לביצוע פשע של חבלה חמורה, פצעו את התובעים, וגרמו להם חבלה חמורה, בכוונה להטיל בהם נכות או מום, או לגרום להם חבלה חמורה, פגעו בתובעים באמצעות נשק קר (חרבות), שברו את אחת מזגוגיות רכבו של ח', וגרמו לרכב נזק פח.
9. לגבי נתבעים 1 ו-2 פורט בכתב האישום שהם פצעו בצוותא את התובעים, וגרמו לח' חבלה חמורה, וכן פצעו את התובעים באמצעות נשק קר (חרבות), ושברו את אחת מזכוכיות רכבו של ח' וגרמו לרכב נזקי פח, ובכך גרמו במזיד נזק לרכבו של ח'. אשר לנתבע 3 פורט בכתב האישום כי במעשיו הוא תקף את ח' כשהיו שניים או יותר שחברו יחד.
10. הנתבעים הודו כאמור בעובדות כתב האישום, והורשעו על יסוד הודאתם. העונשים שהוטלו על הנתבעים בגזר הדין, על פי הסדר טיעון, היו כדלקמן:

• על נתבעים 1 ו- 2, הוטלו העונשים הבאים: 6 חודשי מאסר, שירוצה בעבודות שירות; 12 חודשי מאסר על תנאי, שהנתבעים לא יעברו עבירות אלימות נגד אדם מסוג פשע; 7 חודשי מאסר על תנאי שלא יעברו עבירה לפי סעיף 413ה' בחוק העונשין; ופיצוי בסך של 2,500 ₪ לכל אחד מהמתלוננים;
• על נתבע 3 הוטל עונש מאסר על תנאי למשך 8 חודשים, שלא יעבור עבירה מסוג תקיפה, וכן פיצוי בסך של 2,500 ₪ לכל אחד מהמתלוננים.

האחריות

11. הנתבעים הגישו בקשה להבאת ראיות לסתור, בהתאם לסעיף 42ג' בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן- "פקודת הראיות"), אשר נדחתה בהחלטתי מיום 18.4.19. בהחלטתי בואר כי סעיף 42 ד' בפקודת הראיות, המתייחס למעמדו של פסק הדין המרשיע בתביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים, המוגשת מכוח סעיף 77 בחוק בתי המשפט (בעבר סעיף 35א) קובע –

"בדיון בתביעה אזרחית לפי סעיף 35א לחוק בתי המשפט, תשי"ז-1957, יראו את הממצאים והמסקנות שנקבעו במשפט הפלילי כאילו נקבעו במשפט אזרחי."