פס"ד בתביעה לקיום צוואה ובהתנגדות לה

תביעה לקיום צוואה שהגישה התובעת 1 (ת"ע 11710-03-16) ואליה הצטרף התובע 2, ומנגד התנגדויות לקיומה שהגישו הנתבעת 1 (ת"ע 12074-03-16) והנתבעת 2 (ת"ע 14478-10-16).

הרקע הצריך לעניין:

1. התובעים 1-2 והנתבעת 1 הם אחים. הנתבעת 2 ז"ל היא אמם והמנוח הוא אביהם. המנוח והנתבעת 2 נישאו זל"ז כדמו"י בשנת 1950 ונפרדו זמ"ז בשנת 1973 ומאז לא שבו עוד לחיות יחד אך גם לא התגרשו זמ"ז בגט פיטורין עד למועד פטירת המנוח ביום XXX משסירבה הנתבעת 2 לקבל את גטה. לאחר הגשת הסיכומים נפטרה גם הנתבעת 2 לבית עולמה.

1. הצדדים תמימי דעים שקודם לפירוד המנוח והנתבעת 2 הפעיל המנוח אלימות פיזית כלפי התובע 2 והנתבעת 2, בעטיה גם הורחק בשנת 1973 על ידי משטרת ישראל מדירת המגורים המשותפת לו ולנתבעת 2 בירושלים (ולהלן: "הדירה") בה נותרה לגור הנתבעת 2 עם הנתבעת 1, שנולדה בסמוך למועד הפירוד. למרבה הצער הפירוד בין המנוח לבין הנתבעת 2 לא שם קץ לקשיים ולמערכת היחסים המורכבת בין הנפשות הפועלות, וגם לאחר הפירוד נמשכו הסכסוכים והמאבקים בין בני המשפחה.

1. הנתבעת 1, שנולדה בסמוך לפירוד הוריה בשנת 1973, חדלה לקיים כל קשר עם המנוח מאז שמלאו לה 16 שנים (משנת XXX בקירוב), ומאז לטענתה סירבה להתראות עמו ומאז שמלאו לה 20 שנים גם סירבה לשוחח עמו בטלפון, ואף התנגדה להשתתפותו בחתונתה או לקיום קשר עם בנה (עמ' 46 שורות 29 – עמ' 47 שורה 13 לפרוטוקול).

4. בראשית שנות ה- 90 בנה המנוח בית מגורים בן שלוש דירות בXXX (להלן: "הבית"). לטענת התובעת 1 לבקשת המנוח היא השתתפה במימון מחצית העלות של רכישת הקרקע והבנייה ועל כן הוסכם ביניהם שתקבל זכויות בעלות במחצית הבית. בינה לבין המנוח נערך זיכרון דברים בהתאם ומאז השלמת בניית הבית היא גם עושה שימוש ייחודי בדירה בקומה העליונה של הבית (ששטחה כמחצית גודלו). הנתבעת 2 אף הפנתה אותה לב"כ דאז על מנת להבטיח את רישום זכויות הנתבעת 1 בדירה (שלא נרשמו בסופו של דבר). מאז השלמת הבנייה ועד למועד פטירתו התגורר המנוח בדירה בקומה האמצעית של הבית. אין למעשה חולק שלמצער מאז ראשית שנות ה- 90 מבין שלושת ילדי המנוח הנתבעת הייתה הקרובה אליו ביותר.

1. התובע 2 התגורר שנים ארוכות בחו"ל ולאחר ששב ארצה והחל משנת 2010 בקירוב התיר לו המנוח להתגורר בדירה בקומה הראשונה בבית ומאז התקרב אף הוא למנוח אשר לטענתו ביקש לפצותו (כמו את אחיותיו) על התנהגותו בעבר. 

1. ביום 14.1.16 הגישה התובעת לרשם לענייני ירושה בקשה לקיום צוואה נוטריונית מיום 2.12.12 עליה חתם המנוח בפני עו"ד י' (להלן: "הנוטריון"). בצוואה ציווה המנוח את זכויותיו בבית לתובעים, באופן שהתובעת 1 תזכה בקומה האמצעית, העליונה, הגג והמחסן, והתובע 2 יזכה בקומה הראשונה. את זכויותיו בדירה ציווה לתובע 2 ולנתבעת 1 בחלקים שווים, אלא אם יקבע שלנתבעת 2 יש זכויות בדירה אז יועברו מלוא זכויותיו לתובע 2. את זכויותיו בקרקע במושבה XXX ציווה לתובע 2, ואת זכויותיו בקרקע בישוב XXX ציווה בחלקים שווים לבניהן של התובעת 1 ושל הנתבעת 1. את יתר רכושו ציווה המנוח לשלושת ילדיו, התובעים והנתבעת 2, בחלקים שווים. עוד קבע המנוח הוראות במקרה של פטירת מי מילדיו לפניו. בנוגע לתובעת 1 ולנתבעת 1 קבע שאם לא יהיו בין החיים במועד פטירתו יועבר חלקה של כל אחת מהם לבנה. אם התובע 2 לא יהיה בין החיים במועד פטירתו חלקו בבית יועבר לרעייתו, חלקו בקרקע במושבה XXX יועבר לבנה של הנתבעת 1, חלקו בדירה וביתר הרכוש יתחלק באופן שווה בין התובעת 1 והנתבעת 1. לנתבעת 2 ציווה 10 אגורות (להלן: "הצוואה").

1. להשלמת התמונה יצוין שקדמו לצוואה זו שתי צוואות מוקדמות שערך המנוח בשנים 2009 ו- 2010, זהות זו לזו בהוראותיהן (פרט לתיקון מספר זיהוי). הצוואות המוקדמות הללו דומות גם לצוואה המבוקשת לקיום פרט לשתי הוראות, האחת נוגעת לבית – כאשר בצוואות המוקדמות ציווה לחלקו בין שלושת ילדיו, והשנייה נוגעת להוראות במקרה של פטירת מי מילדיו לפניו.

1. ביום 6.3.16 הועברה התובענה לבית משפט זה אחר שהנתבעת 1 הגישה התנגדות לקיומה. התובע הודיע שהוא מסכים לקבלת הבקשה (ועל כן מעמדו כתובע). בחודש 10/16 הגישה גם הנתבעת 2 התנגדות לקיום הצוואה.