פס"ד בתביעה לפיצויים בשל טענה להגשת תלונת שווא על ביצוע עבירות מין נגד אב לקטינה

לפני תביעה לפיצוי אשר מתמקדת בהשלכותיה הקשות של תלונה על ביצוע עבירות מין בילדה.

בעקבות אמירות שהשמיעה בתם המשותפת של בעלי הדין, בהיותה פעוטה בת כ- 4.5 שנים, חשדה הנתבעת (אימה של הילדה) כי התובע (אביה של הילדה) ביצע עבירות מין בילדה. נוכח חשד זה, הגישה הנתבעת תלונה למשטרה, ובהמשך לכך גם הוגשה תביעה לקביעת הסדרי הראייה בבית המשפט לענייני משפחה.

בירור התלונה הסתיים כעבור מספר חדשים בהחלטה על סגירת התיק, ברם בירור התביעות שהגישו הצדדים לבית המשפט לענייני משפחה נמשך כ – 4 שנים, ותם בהחלטה הקובעת שלא הוכח שהתובע פגע מינית בילדה ושיש להסיר את הפיקוח על מפגשי התובע והילדה.

דא עקא, שבמהלך תקופה ממושכת זו הוטלו הגבלות על מפגשי התובע והילדה, צדדי ג' (בהם צוות גננות ועובדי מחלקת הרווחה בעירייה) היו מודעים לחשדות כלפי התובע, הוגשו על ידי הנתבעת תלונות רבות נוספות כלפי התובע, ומידע מתיק בית המשפט לענייני משפחה הועבר לכאלו שאינם בעלי הדין.

התובע נקלע איפוא למצוקה קשה. נכפתה עליו התמודדות בטענות קשות לביצוע עבירות מין בבתו, נמנע ממנו קשר סדיר עם הילדה, והוא מצא עצמו בעימות מתמשך בעיקר מול הנתבעת – אם הילדה.

כעת, כאשר תם בירור המחלוקות בכל הנוגע להסדרי הראייה כאמור, מבקש התובע לבוא חשבון עם כל אלו אשר, לשיטתו, היו אחראים לעוול שנגרם לו. כך הצוות החינוכי, כך מחלקת הרווחה, וכך, בתובענה זו, הנתבעת.

במוקד תובענה זו עומדת איפוא השאלה אם תלונות שהוגשו על רקע חשד לביצוע עבירות מין, אפילו הופרכו בסופו של יום, מגיעות כדי "תלונות שווא" ומה משמעות יש להן כבסיס לתביעה נזיקית.

בנוסף, אף זאת ברקע המחלוקות שהתבררו בבית המשפט לענייני משפחה בקשר עם הסדר הראייה, עומדות לבירור הטענה שהדיווח שמסרה הנתבעת לצדדי ג' על החשדות כלפי התובע מהווה הוצאת לשון הרע, וכן הטענה שהעברת מסמכים מהתביעה שהתבררה בדלתיים סגורות, בלי לבקש על כך רשות מבית המשפט, מבססת טענה לביצוע עוולת הפרת חובה חקוקה.

תמצית העובדות

1. תובענה זו מבטאת סבב נוסף של התדיינות משפטית בין התובע לבין הנתבעת, והכל על אותו רקע של הורות משותפת לילדה וחשדות שהעלתה הנתבעת לפיהן פגע התובע מינית בילדתם.

לתובענה זו קדמו 3 פסקי דין ארוכים ומפורטים, בתביעות שהתבררו בקשר עם הסדרי הראייה של התובע והילדה.

פסק הדין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה (תמ"ש .....; ותמ"ש ....), פסק הדין בערעור שהוגש על פסק הדין (עמ"ש ....; עמ"ש ....), ופסק הדין בבקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון (בע"מ ....).

באותם פסקי דין נפרשה השתלשלות האירועים לפרטי פרטים. הן האירועים שהובילו לפתיחת ההליכים המשפטיים והן אלו שאירעו תוך כדי התדיינות משפטית. השתלשלות עובדתית זו מפורטת בפסקי הדין אשר הציגו הצדדים.

ובכל זאת, מצאו הצדדים שניהם להגיש גם בהליך זה סקירה ארוכה ופרטנית של השתלשלות האירועים. סקירה שניתן להניח כי הייתה לה משמעות בהליכים המשפטיים שכבר הסתיימו. סקירה שרובה המוחלט כלל איננו רלוונטי להכרעה במחלוקות בתיק זה.

אין איפוא מקום להידרש ולפרט את כל אותם פרטי הפרטים שהביאו הצדדים בכתבי הטענות ובראיות מטעמם. סקירת העובדות שלהלן תיעשה בתמצית, להבנת הרקע הרלוונטי, ובהתייחסות לאותן עובדות שנדרשות לבירור תובענה זו.

2. התובע והנתבעת, גבר ואישה, הכירו זה את זו ועמדו בקשרי ידידות במשך מספר שנים. קשרי ידידות אלו אף הגיעו, לתקופה קצרה, לקשרי זוגיות. התובע והנתבעת לא נישאו ובהחלטה משותפת אותה קבלו, בחרו להביא ילד או ילדה לעולם. כך החליטו וכך היה.