פס"ד בתביעה לפיצוי כספי שהגישה תובעת נגד אחותה בגין הפרת הסכם

מונחת לפני תביעה לפיצוי כספי בסך 50,218 ₪ שהגישה התובעת כנגד אחותה- הנתבעת בגין הפרת הסכם מכר בטענה כי הנתבעת איחרה בתשלום תמורת מכר הדירה.

הרקע העובדתי:

1. התובעת והנתבעת הן אחיות.
2. האחיות ירשו מהוריהן את זכויותיהן בדירה ברח' --- (להלן "הדירה"), כך שהנתבעת הינה מחזיקה של 2/3 מהזכויות בדירה והתובעת הינה מחזיקה של 1/3 מהזכויות בדירה.
3. ברקע הדברים, יוער, כי הזכויות בדירה חולקו בין האחיות, לאחר שאחיהן הסתלק מהעיזבון, אולם למרות האמור הוא תובע את זכויותיו בעיזבון בהליך אחר בבית משפט זה, מכוח עילות אחרות, שאינן מעניינן של פסק דין זה וטרם הוכרעו.
4. התובעת והנתבעת הסכימו לבצע פירוק שיתוף בדירה באמצעות מכירת הדירה (תמ"ש  14552-09-14) וביום 9.11.14 ניתן תוקף של פסק דין להסכמות ביניהם במסגרתן מונו באי כוחן ככונסי נכסים לצורך מכירת הדירה.
5. כבר בסמוך לאחר מינוי כונסי הנכסים, התקשו ב"כ הצדדים לשתף פעולה בהליך מכירת הדירה ורק ביום 24.03.17 נחתם הסכם מכר בין התובעת לבין הנתבעת. בהתאם להסכם המכר חלקה של התובעת המהווה 1/3 מהזכויות בדירה יימכר לנתבעת (המחזיקה 2/3 מהזכויות בדירה), תמורת הסך של 399,500 ₪, כך שעם תשלום התמורה הנתבעת תהיה הבעלים הבלעדית בדירה.
6. ביום 10.04.17 אושר הסכם המכר במסגרת תיק תמ"ש 14552-09-14 וניתן לו תוקף של החלטה (להלן: "הסכם המכר").
7. במסגרת הסכם המכר הוסכם, כי תמורת הדירה תשולם בתוך 90 ימים ממועד אישור ההסכם, כך שתמורת הדירה היתה אמורה להיות משולמת עד ליום 07.17.
8. יצוין, כי בעת החתימה על הסכם המכר, הנתבעת שהיתה בעלת 2/3 מהזכויות בדירה כבר התגוררה בדירה.
9. ביום 2.08.17 שלח ב"כ התובעת מכתב לנתבעת ובא כוחה שעניינו התראה על הפרה יסודית של ההסכם עקב אי תשלום התמורה במועד (נספח ד' לכתב התביעה) ומכאן ואילך היו תכתובות רבות בין ב"כ הצדדים בתכתובות דוא"ל כאשר כל צד מאשים את משנהו בעיכוב בביצוע העסקה.
10. בפועל, אין חולק כי תמורת הדירה שולמה ביום 13.12.17 לחשבון נאמנות משותף של באי כוח הצדדים, קרי בחלוף למעלה מ- 5 חודשים מהמועד המוסכם.
11. ביום 9.5.18 הגישה התובעת את התובענה דנן, ואילו ביום 25.6.19 הגישה הנתבעת כתב הגנה.
12. יצוין, כי בד בבד עם כתב ההגנה, הגישה הנתבעת בקשה לצירוף 8 נתבעים שונים אשר לטענתה בעטיים נגרם העיכוב בביצוע התשלום ובכלל כך: חברת ה' ו' ונציגיה שטיפלו בהליך קבלת המימון לרכישת הדירה, הבנק הממשכן (בנק מזרחי טפחות) ונציגיו וכן ב"כ התובעת, אשר לטענת הנתבעת גם הוא גרם לעיכוב בהעברת הכספים. בסופו של יום, הנתבעת משכה את בקשתה והבקשה נמחקה ביום 11.11.18.
13. ביום 21.2.19 התקיים דיון הוכחות, במהלכו נחקרו התובעת וב"כ, הנתבעת ועו"ד עמית המפל ממשרדו של ב"כ. לישיבת ההוכחות זומנה גם הגב' ט' ח', ראש צוות משכנתאות בבנק מזרחי טפחות, אולם במועד ישיבת הוכחות הודיע ב"כ הנתבעת כי לא הפקיד את הסך של 500 ₪ לצורך הבטחת הוצאות העדה. בשל כך לא הופק זימון לעדה והעדה לא התייצבה לדיון.
14. ניסיון להביא את הצדדים לידי פשרה אשר תייתר את ניהול ההליך ותחסוך בהוצאות לא צלח ואף התקבל בסירוב מוחלט של הנתבעת. בנסיבות אלו, הוריתי על הגשת סיכומים.
15. יצוין, כי סיכומי הנתבעת חרגו באופן מובהק מהנחיות החלטתי ובתגובה הגישה התובעת בקשה למחיקתם. בהחלטתי מיום 1.5.19 הוריתי על תיקון הסיכומים, תוך שקבעתי כי התנהלות הנתבעת תיזקף לחובתה במסגרת פסיקת ההוצאות ותוכרע בפסק הדין שיינתן.