פס"ד בתביעה למתן צו הורות פסיקתי ביחס לקטינה

לפני בית המשפט תביעה למתן צו הורות פסיקתי ביחס לקטינה, ילידת xx.xx.xx, בת כשנה וחמישה חודשים בעת מתן פסק דין זה, במסגרתו יקבע כי התובעת הנה אמה של הקטינה, נוסף על הנתבעת.

הנתבעת הנה אמה הביולוגית של הקטינה ואילו התובעת הנה מי שהיתה בת זוגה של הנתבעת עד יום 26.3.2021, עת עזבה הנתבעת את ביתן המשותף של הצדדים. נכון לאותה העת, היתה הנתבעת בחודש השלישי להריונה עם הקטינה.

השאלה העומדת במרכזו של פסק דין זה הנה האם בנסיבותיו של מקרה זה, עת נפרדו בנות הזוג בתחילתו של ההיריון של הנתבעת עם הקטינה, מתקיימים התנאים למתן צו הורות פסיקתי.

עיקרי העובדות הרלוונטיות לעניין ושאינן שנויות במחלוקת

1. התובעת והנתבעת הכירו זו את זו בשנת 2016, באמצעות אפליקציית הכרויות לנשים. זמן קצר לאחר מכן עברו להתגורר זו עם זו.

   ביום 25.7.17 הנפיקו הצדדים "הודעה על רישום זוגיות" מטעם ארגון "משפחה חדשה". מהתצהיר שנלווה לתעודה עולה ההצהרה המשותפת של הצדדים כי החל מפברואר 2016 הן נמצאות בזוגיות ומאז ינואר 2017 הן חיות תחת קורת גג משותפת ומנהלות משק בית משותף כבנות זוג ידועות בציבור לכל דבר בעניין.

   בנוסף, ערכו הצדדים מסיבת חתונה בהשתתפות למעלה מ – 100 אורחים. יחד עם זאת, הצדדים לא נישאו ואינן רשומות במרשם האוכלוסין כנשואות.

2. במהלך התקופה בה היו הצדדים בנות זוג, עברה הנתבעת טיפולי IVF במטרה להביא ילד לעולם מתרומת זרע אנונימית. על מעורבותה של התובעת בתהליכים אלה קיימת מחלוקת בין הצדדים.

   בינואר 2021, נכנסה הנתבעת להיריון אשר הוביל ללידת הקטינה. אין מחלוקת כי במועד זה היו הצדדים בנות זוג. קדם להיריון זה היריון נוסף שהסתיים, למרבה הכאב, בהפסקת היריון, לאור בעיה גנטית שהתגלתה בעובר.

3. כחודשיים לאחר מכן, במרץ 2021, ערב פסח של אותה השנה, עזבה הנתבעת את ביתן המשותף של הצדדים והודיעה לתובעת כי מערכת היחסים ביניהן תמה. מאז מתגוררת הנתבעת, בתחילה לבדה ולאחר מכן יחד עם הקטינה, בצפון הארץ, סמוך לבני משפחתה.

4. עוד בטרם נולדה הקטינה, התובעת עברה גם היא להתגורר בצפון הארץ, סמוך לנתבעת ולקטינה מתוך כוונה להיות קרובה לקטינה ולהיות שותפה בגידולה.