פס"ד בתביעה להפחתת מזונות קטין במסגרת הסכם גירושין

1. לפניי תביעה להפחתת מזונות קטין בן 8 שנקבעו במסגרת הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין ביום 27.05.15. התביעה הוגשה ביום 03.02.20.
2. הצדדים נישאו כדמו"י בשנת 2011. מנישואים אלה נולד ביום x.x.12 הקטין נשוא התביעה. נישואי הצדדים עלו על שרטון וביום 29.04.15 חתמו על הסכם גירושין. ההסכם אושר ביום 27.05.15 (תה"ס 7563-05-15). הסכם זה הסדיר מספר סוגיות וביניהן מזונות הקטין וזמני השהות.
3. בסעיף 3.1 נקבע שהקטין יהיה במשמורת האם וזמני השהות נקבעו בסעיף 4 להסכם: עד לחודש ספטמבר 2015 הקטין ישהה עם האב מיום שני משעה 15:30 או 16:00 (איסוף מהגן) עד יום למחרת. החל מחודש ספטמבר 2015, האב יאסוף את הקטין בשעות 15:30-16:00 מהגן או מבית האם מדי יום שני עד יום למחרת. בנוסף, אחת לשבועיים בימי חמישי האב יאסוף את הקטין בשעות 17:00-17:30 עד יום למחרת. בסופ"ש אחת לשבועיים יאסוף האב את הקטין מהגן בשעות 12:00-12:30 וישיבו לבית האם בשבת בצהריים בשעות 16:00-19:00. החגים יחולקו באופן שווה בין ההורים.
4. בסעיף 5 הוסדרו מזונות הקטין ונקבע שהאב יישא בסך של 3,000 ₪ עבור מזונות הקטין כאשר סכום זה כולל את כל הוצאותיו של הקטין למעט הוצאות חריגות שהוזכרו בסעיפים 5.6-5.7 להסכם. בסעיף 5.6 נקבע שהצדדים יישאו בחלקים שווים בהוצאות רפואיות שאינן מכוסות על ידי קופ"ח ו/או ביטוח רפואי. בסעיף 5.7 נקבע שהצדדים יישאו בחלקים שווים בהוצאות אלה: מחצית אגרת חינוך והוצאות חינוך וציוד לבי"ס בתחילת כל שנה כנגד הודעה מביה"ס וקבלה; עלות קייטנה בחופשת קיץ; שיעורי עזר; הוצאות בריאות שאינן בסל הבריאות לרבות טיפולים פסיכולוגיים, טיפולי שיניים / אורתודנטיים, בדיקות ראיה ומשקפיים וכד'; אירועים מיוחדים שייערכו לילד כגון בר מצווה.
5. בין הצדדים התנהל הליך יישוב סכסוך (י"ס 15261-12-19) שנפתח ביום 05.12.19 על ידי האב. התקיימה פגישה ביום 31.12.19 אך לא גובשו הסכמות ועל כן התיק נסגר.
6. בין הצדדים התנהלה תביעה למשמורת משותפת שהגיש האב ביום 03.02.20 (תלה"מ 5351-02-20). ביום 16.03.20 ניתן תוקף של פסק דין להסכמות הצדדים לפיהן זמני השהות של הקטין עם האב יהיו כדלקמן:

שבוע ראשון: אמצ"ש- לינה בימי שני ושלישי. סופ"ש- לינה בימי שישי ושבת (עד ראשון בבוקר).

שבוע שני: לינה בימי שני וחמישי.

עוד נקבע שהחגים יחולקו באופן שווה בין ההורים.

טענות התובע

1. התובע טוען שמאז החתימה על ההסכם, זמני השהות הורחבו וכיום הם כמעט שווים. בהתאם להסכם, זמני השהות כללו לינה בימי שני משעה 16:00 ולינה בימי שישי עד שבת בשעה 19:00 ובשבוע שני לינה בימי שני ובימי חמישי עד שישי בשעה 12:00. כיום, זמני השהות הינם כדלקמן: בימי שני עד רביעי למסגרת החינוכית ובימי שישי משעה 12:00 עד יום ראשון למסגרת החינוכית ובשבוע השני לינה בימי שני וחמישי. ברי כי חל שינוי נסיבות מהותי בזמני השהות. בנוסף, בתקופת הקורונה נהג לקחת את הקטין בשעה 09:00 בבוקר.
2. התובע טוען שבמעמד החתימה על ההסכם השתכרה הנתבעת סך של 3,500 ₪ נטו וכיום משתכרת 10,500 ₪. עוד טוען שהנתבעת לא דייקה בכתב הגנתה עת טענה שהכנסתה לא עלתה ובחקירתה הנגדית ציינה שהכנסתה עלתה ושלא דייקה לגבי היקף רכושה ושבפועל שווי הנכס ב*** עומד על כ- 597,000 ₪.
3. התובע טוען שהכנסתו ירדה שכן בשנת 2015 ממוצע הכנסותיו עמד על 15,536 ₪ ואילו בשנת 2019 ממוצע הכנסותיו עמד על 14,595 ₪.
4. שינויי הנסיבות שחלו: במעמד החתימה על ההסכם זמני השהות עימו הסתכמו ב- 26% מהזמן ואילו כיום זמני השהות 45% מהזמן, הכנסתה של הנתבעת עלתה פי 3 מאז החתימה על ההסכם , הכנסתו ירדה ב כ- 1,000 ₪ ולנתבעת שטח לבניה בשווי של כמיליון ₪. משהוכיח התובע שינוי הנסיבות שטוען, יש לקבל את תביעתו ולהורות על הפחתת המזונות.
5. התובע טוען שמאחר ושני הצדדים נושאים בדמי מדור, אין לקחת את רכיב הוצאות דמי המדור.
6. התובע טוען שהוא ממצה את פוטנציאל השתכרותו ואילו הנתבעת עובדת במשרה חלקית ויש להעמיד את פוטנציאל השתכרותה על סך זהה להכנסתו של התובע לכל הפחות ואף יש להעמידו על 20,000 ₪.
7. התובע טוען שמתוך הצרכים תלויי השהות- בסך של 900 ₪- נושא בפועל ב- 45% מצרכים אלה, קרי 405 ₪ בגין הצרכים תלויי השהות עליו להשלים סך של 108 ₪ ועבור צרכים שאינם תלויי שהות על התובע לשלם סך של 513 ₪ ובסה"כ- עליו לשאת במזונות בסך של 621 ₪.

טענות הנתבעת