אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פס"ד בתביעה להגדלת מזונות

פס"ד בתביעה להגדלת מזונות

תאריך פרסום : 17/02/2015 | גרסת הדפסה

תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה טבריה
7286-07-12
02/02/2015
בפני השופט:
מחמוד שדאפנה

- נגד -
תובעים:
פלונית
נתבע:
אלמוני
פסק דין
 

 

 

פתח דבר:

 

  1. לפני תביעה להגדלת מזונות עבור שלושה קטינים א. יליד 2003, ........., ב. יליד 2005 ......... ו- ג. יליד 2006 .........(להלן: "הקטינים") שהוגשה באמצעות אימם (להלן: "האם ו/או התובעת") כנגד אביהם הנתבע (להלן: "האב ו/או הנתבע").

     

    רקע עובדתי:

     

  2. הורי הקטינים נישאו בשנת 2003 ובחודש 5/09 חתמו בבית המשפט לענייני משפחה טבריה על הסכם גירושין אשר קיבל תוקף של פסק דין במסגרת ........... (להלן: "ההסכם/ הסכם הגירושין"), והתגרשו לאחר מכן.

     

  3. במסגרת הסכם הגירושין בין הצדדים, הוסכם כי האב ישלם מזונות עבור שלושת הקטינים בסכום של 3,000 ₪ (1,000 ₪ לכל ילד) לחודש. כמו כן, בחג הפסח יעביר האב 600 ₪ לביגוד והנעלה (200 ₪ לכל ילד) ומחצית מהוצאות רפואיות חריגות. בנוסף, בסעיף 4 לפרוטוקול אישור ההסכם, נאמר כי האב יעביר 600 ₪ גם בתחילת שנה, עבור ביגוד והנעלה. בסעיף 5 לפרוטוקול בעניין אישור ההסכם, הוסיפו הצדדים הוראה לפיה "בתחילת שנת הלימודים, האב ישלם לידי האם 600 ₪ השתתפותו בהוצאות ראשוניות לקראת בית הספר..."

     

  4. הקטינים נמצאים במשמורת האם, כאשר במסגרת ההסכם נקבעו לאב הסדרי ראיה, לפיהם האב יקח את הילדים פעם אחת באמצע שבוע וכל סוף שבוע שני. בסעיף 12 לפרוטוקול אישור ההסכם, נכתב "מוסכם כי באופן עקרוני, הילדים ישהו במחצית כל חופשה וחג אצל כל הורה, אם ייבצר מהאב לקבל את הקטינים למחצית החופשה ו/או החג, כי אז ישלם עבור הימים שבהם לא יקח את הקטינים, סכום שישווה לשמרטף".

     

  5. עתה, שבה האם והגישה תביעה להגדלת מזונות הקטינים לסך 4,900 ₪ לחודש בתוספת מחצית מהוצאות המדור השוטפות. בהמשך, בסיכומים מטעמה, העמידה את סכום המזונות החודשיים המבוקש מטעמה, בסך 1,800 ₪ לכל קטין בתוספת מדור, וכן תשלום מחצית מההוצאות בגין טיפולים רפואיים חריגים.

     

     

    טענות התובעת:

     

  6. בכתב התביעה, טענה התובעת כי במסגרת הסכם הגירושין הסכימה כי תשלום המזונות לכל קטין יהיה בסך של 1,000 ₪ סכום נמוך כולל מדור, כאשר בניכוי ההלוואה על ידי האב בסך 700 ₪ אותה נטלו על עצמם במשותף, העביר לה האב מידי חודש 2,300 ₪.

     

  7. לדבריה, המדובר בסכום סמלי ונמוך אשר אינו מספיק לגידול הקטינים, ואף פנתה לנתבע בעניין פעמים רבות. התובעת תיארה את המצוקה הכלכלית בה היא שרויה אשר הביאה אותה עד כדי חוסר יכולת לדאוג לצרכיהם הבסיסיים של הקטינים, וקבלת תרומות מזון. כן, נטלה הלוואות, ונכנסה להליך פונדקאות למען תרוויח סכומי כסף ותקל במעט על מצבה הכלכלי.

     

  8. בכתב התביעה, טענה התובעת כי נוכח שינוי נסיבות מהותי, אין בכוחה לשאת בעלויות הכרוכות בגידול הילדים. שינוי הנסיבות המפורט בכתב התביעה, כולל בין היתר:

     

    -דרישת הוריה לתשלום בסך 1,000 ₪ בגין שכירות השטח בו הוצבו הקרוואנים בהם היא והילדים מתגוררים.

     

    - פיטורי התובעת מעבודתה- התובעת סיימה עבודתה כמטפלת בישוב ...... נכון למועד הגשת כתב התביעה. בהמשך, בתצהיר עדות ראשית, הצהירה כי סך הכנסותיה הינו בגובה של כ-5,500 ₪ מניהול פעוטון ועבודתה בבית בתחום הפדיקור מניקור.

     

    - הימנעות האב מתשלומים שונים אשר הינם בגדר מזונות הקטינים, כגון: חוגים, והוצאות בריאות חריגות.

     

    - אי קיום הסדרי הראיה כפי שנקבעו לנתבע, והימנעותו כפי חיובו בהסכם מתשלום עלות שמרטף.

     

  9. בתצהיר ובסיכומים, טענה הנתבעת, כי הקטינים אינם כפופים להסכם הגירושין אשר נחתם בינה לבין הנתבע, ובאפשרותם לתבוע באופן עצמאי אף ללא הוכחת שינוי נסיבות, מאחר ולא נערך דיון נפרד או הליך משפטי בנוגע למזונותיהם.

     

    טענות הנתבע:

     

  10. האב טען בכתב ההגנה, כי התובעת עובדת, ואך יצאה לשנת שבתון, ובנוסף עובדת מהבית. כן טען כי עברו להתגורר עמה בן זוגה ובנו בן ה-13. טענה אשר אומתה על ידי התובעת, אך בחקירה בעניין במסגרת דיון ההוכחות, הוסיפה כי בן הזוג עזב את דירתה זה מכבר.

     

  11. הנתבע ערער באמיתות ההסכם של התובעת עם הוריה בנוגע לגביית סכום שכירות חודשי בגין שטח האדמה אשר בבעלותם, בו מוצבים הקרוואנים בהם היא מתגוררת עם הקטינים.

     

     

  12. עוד הוסיף וטען הנתבע, בנוגע למצבו הכלכלי הקשה בשל הלוואות וחובות בהם הוא נושא, והיותו נשוי בשנית ואב לקטינים מנישואיו השניים.

     

  13. כן טען בכתב ההגנה, כי במסגרת ההסכם ויתר על זכויותיו בקרוואנים, אשר ברכישתם הושקעו כ- 300,000 ₪, וכן על תכולת הבית והרכב, תוך שהוא נוטל על עצמו לשאת בהלוואות משותפות של הצדדים בסך 280,000 ₪. למעט הלוואה אחת אשר בהחזריה נושאים הצדדים במשותף באמצעות קיזוז הסכום מסך המזונות המועברים לידי התובעת.

     

  14. לגרסתו, פתיחתו של הסכם אשר נערך בין הצדדים, תתאפשר אך לאחר הוכחת שינוי מהותי בנסיבות.

     

  15. כן, לדבריו, אין לחייבו בהוצאות מדור כאשר בהסכם עצמו נכתב, כי סכום המזונות אינו כולל הוצאות מדור כל זמן שהאם והקטינים מתגוררים בקרוואנים שבשטח אשר בבעלות הורי התובעת.

     

  16. לא זו בלבד, אלא שנטען על ידי הנתבע, כי לא צורפו מטעם התובעת אסמכתאות מספקות לעניין גובה המזונות.

     

    דיון והכרעה:

     

  17. ראשית, בפתחו של הדיון ניצבת השאלה המקדמית, האם עסקינן בתביעה ראשונית עצמאית למזונות או בתביעה להגדלת מזונות.

     

  18. ככלל, הסכם למזונות, אשר נחתם בין ההורים אינו מחייב הקטין. יחד עם זאת, תביעת מזונות לאחר חתימת הסכם הגירושין, תצריך הוכחת שינוי נסיבות מהותי כאשר התקיים דיון ממצה ופיקוח מטעם בית המשפט לעניין מזונות הקטין קודם חתימת ההסכם בין הצדדים.

     

    בע"א 85/413 רוט נ' רוט פ"ד מ (1), 835 נאמר באותו עניין:

     

    "אם ההסכם אושר בבית המשפט בהליך שהוקדש אך לכך אין לבטל תוצאותיו של ההליך, אלא אם יש אינדיקציה כלשהי לכך שבית המשפט המחוזי שדן בעניין, לא נתן דעתו עובר למתן אישורו להסכם, לשאלה שבפניו ולא בחן שאלת המזונות כדבעי...".

     

    אף, בתמ"ש 99/74501 ד.א נ' ד.ד(פורסם בנבו, 24.6.02), נאמר, כי רק כאשר נפרשה בפני בית המשפט, טרם ההסכם, תמונה המשקפת את צרכי הקטין, כגון תביעה קודמת, או הרצאת פרטים, ובמצבים בהם סכום המזונות שיקף את סכום המזונות, ולו המינימלי, הקבוע בפסיקה, ולא היה בו כדי לקפח את הקטין עצמו או כי מוברר שסכום המזונות נקבע תוך שקילת צרכי הקטין, במצבים כאמור לא יוגדל שיעור המזונות, אפילו לא היה בסכום כזה כדי לשקף במדויק את צרכי הקטין.

     

     

     

  19. יחד עם זאת, אין להיעתר לפתיחה מחדש של הסכמים ולשינוי דמי המזונות כדבר שבשגרה, באמצעות מתן זכות לתביעה ראשונית. זאת מאחר, והסכם גירושין, אשר אושר וניתן לו תוקף של פסק דין, הינו הסכם שנכרת בין הצדדים, הכולל את כל העניינים שבמחלוקת ויש לבחון אותו כמקשה אחת. כמו כן, על מנת לעודד עריכת הסדרים מוסכמים בין בני זוג יש לנסות ולהקנות לו יציבות ואמינות. ( שטיין נ' שטיין, (פורסם בנבו, 13.6.94).

     

  20. לאחרונה, בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, בבג"צ 4407/12 פלוני ואח' נ' בית הדין הרבני הגדול ואח' (פורסם בנבו, מיום 7/2/2013), התייחס לסוגיית התביעה העצמאית של קטינים בנוגע למזונותיהם, והאבחנה בין תביעה "רגילה" לשינוי מזונות קטין לבין תביעה עצמאית של קטין, כאשר בית המשפט העליון נדרש למבחן- או מבחנים, לשם אבחנה בין שני סוגים אלה של תביעות.

     

  21. בית המשפט העליון סקר בגדרי אותו פסק דין, את ההלכה שהתפתחה במהלך השנים, את התמורות שחלו בה ואחזור בקצרה על פסקי הדין המרכזיים שדנו בסוגיה זו קודם לאותו בג"צ.

     

  22. עפ"י דעת הרוב, נפסק, כי המבחן הנוהג בשאלת התביעה העצמאית הינו המבחן המהותי. כבוד השופט רובינשטיין הגדיר זאת בפס"ד הנ"ל, כי:

     

    "המבחן הוא, איפוא, אמיתיות ההליך בכל הנוגע לקטין, לאחר שבית המשפט וידא, באמצעות ייצוג וחוות דעת לפי הנחוץ, כי ענייניו של זה נשקלים באופן שאינו טבול בסכסוכי הוריו...".

     

    עוד מוסיף כב' השופט רובינשטיין בהקשר זה:

     

    "והוא שכבר שאמרנו: דיון מהותי אמיתי בצרכי הקטין, יהיו אשר יהיו; "דן ופסק" – דן כפשוטו ובהמשך פסק. לוא יהי".

     

  23. בענייננו, במסגרת הפרוטוקול לעניין אישור ההסכם, הוקדשו סעיפים 4-7 לעניין מזונות הקטינים. להלן ציטוט סעיפי הפרוטוקול:

     

    "4. המזונות בסכום של 1,000 ₪ לכל ילד, 600 ₪ בחג הפסח ותחילת השנה, לצורך ביגוד והנעלה, ומחצית מהוצאות רפואיות חריגות.

    5. לסעיף 6 מבקשים להוסיף הוראה כי בתחילת שנת לימודים, האב ישלם לידי האם 600 ₪ השתתפותו בהוצאות ראשוניות לקראת בית הספר, וזאת בנוסף לכל סכום שתקבל האם, אם תקבל מביטוח לאומי, כמשפחה חד הורית.

    6. הסכום של 1,000 ₪, הוא פחות מהסכום המינימלי שנפסק לקטינים. מובהר כי הסדר המזונות שמפורט בהסכם, איננו כולל מרכיב של הוצאות המדור, כל עוד האם והקטינים מתגוררים בקרוואנים שבשטח הורי האם. אם האם תשכור דירה, היא תבקש סיוע בדיור, והאב מחויב להשתתף בשיעור של 40% משכר דירה, ואם האם תקבל סיוע בדיור, השתתפות תהיה 40% מכל סכום שאינו מכוסה על ידי משרד השיכון.

    7. הובהר לאב כי מקובל שהמזונות המלאים משולמים עד סוף כיתה י"ב, או עד גיל 18 לפי המועד המאוחר, ומאותו מועד ועד סוף השירות הצבאי, שיעור של 3/1, אף על פי כן, מוסכם כי המזונות המוסכמים בסעיף 4 ישולמו עד שימלאו לכל ילד 21 שנים."

     

  24. במקרה דנן, בית המשפט, קיים דיון תמציתי בפרטי ההסכם ובהבהרות הצדדים בנוגע לו, כאשר בעניין המזונות צוין כי סכום בגובה 1,000 ₪ לקטין, הינו "פחות מהסכום המינימלי שנפסק לקטינים". הצדדים, לא היו מיוצגים, ולא קדמו לחתימת ההסכם הליכים כלשהם בין הצדדים.

     

  25. יחד עם זאת, התובעת הגדירה תביעתה דנן, כתביעה ל"הגדלת מזונות", ולא כתביעה עצמאית, כאשר אף בחלק מהטיעונים אשר בבסיס התביעה, נעשה הניסיון להוכיח שינוי נסיבות מהותי כפי הנדרש בתביעה להגדלת מזונות. רק בתצהיר ובסיכומים אשר הוגשו מטעם התובעת בהמשך, נטען בדבר אי כפיפות הקטינים להסכמות של הוריהם, והזכות אשר עומדת להם לתבוע מזונותיהם באופן עצמאי, ללא כל צורך בהוכחת שינוי נסיבות.

     

  26. לפיכך, מאחר ואין באפשרות התובעת להציג טיעונים בכל החזיתות, הרי שיש להתייחס לתביעה שבפני כתביעה להגדלת מזונות, כפי שהגדירה התובעת בכותרת תביעתה.

     

  27. מכאן, שבמקרה שלפנינו, יש לבדוק האם הוכח שינוי נסיבות מהותי.

     

     

    בהתאם ל ל, תשי"ט-1959, רשאי בית המשפט לשנות את אשר נקבע בהסכם, בוויתור ובפסק דין, אם ראה לעשות כן על סמך נסיבות שנשתנו אחרי ההסכם, הוויתור או פסק הדין. ניתן לחזור ולפנות לבית המשפט בנוגע למזונות, בכפוף להוכחת התנאי כי חל שינוי מהותי בנסיבות המצדיק את שינוי הקביעה המקורית.

     

  28. השינוי שעל התובע להוכיח הינו באחד מאלה: בעצם החיוב; בשיעור החיוב; בצורכי הקטין; ביכולת החייב; ביכולת ההורה המשמורן; ברכוש הקטין.

     

  29. נטל ההוכחה לעניין שינוי הנסיבות הינו רב משקל, ועל התובע להוכיח דבר קיומן של נסיבות חדשות:

     

    "היכולות להשפיע בצורה ממשית על עצם החבות של החייב במזונות, או כאלה הפוגעות או היכולות לפגוע בגובה החיוב, כאשר פגיעה זו היא אכן שורשית ועניינית שאין להתעלם ממנה, רק נסיבות חדשות כאלה ,תהוונה את "השינוי המהותי" הדרוש כדי שלביהמ"ש תהיה האפשרות שבדין לבחון ולשקול מחדש את ענין שיעור המזונות שנפסק בזמנו".

    (ת"א (תל-אביב) 91/2125 יעקב נ' יעקב תק-מח 91(4),46.).

     

  30. אף ב(3) 187, 188, התייחס כב' השופט מ' שמגר לעניין שינוי גובה המזונות שנפסקו. ראו:

     

    "אין המדובר בשינוי של מה בכך, ולכן אין בכלל המשפטי, היוצר אפשרות לדיון חוזר, כדי פתיחתו של שער רחב, המתיר התדיינות חוזרת בעניין המזונות, כל אימת שהטינה ההדדית או ניגודי האינטרסים בין הצדדים דוחפים לכך. נהפוך הוא, ההלכה מגבילה ומצמצמת את הדיון החוזר, כאמור, רק לאותם מקרים, בהם חל שינוי מהותי בהשוואה למצב שבעבר. שינוי בלתי משמעותי על תוצאותיו צריך להיספג על-ידי הצדדים להתדיינות הקודמת, והם חייבים להתאים עצמם למשמעותו, בלי לשוב ולפנות לערכאות".

     

  31. שינוי הנסיבות להם טוענת האם, הם גביית שכירות בגין שטח הקרקע בהם הוצבו הקרוואנים למגוריה יחד עם הקטינים, ירידה בהכנסתה, הימנעות הנתבע מתשלום הוצאות שונות וכן גידול בהוצאותיה עבור הילדים, לנוכח אי קיום הסדרי הראייה שנקבעו לאב בהסכם.

     

    להלן התייחסותי לכל אחת מהטענות בדבר שינוי נסיבות:

     

    שינוי בהכנסות האם:

     

    תחילה, טענה האם בכתב התביעה, כי פוטרה מעבודתה כמטפלת ביישוב ........, בה השתכרה סכום חודשי בגובה 4,225 ₪ בממוצע. אך, בהמשך, חזרה לעבוד ובתצהיר עדות ראשית מטעמה, הצהירה כי הינה עובדת בחצי משרה בניהול פעוטון בשכר בגובה 3,500 ₪ בתוספת נסיעות, וכן עובדת בביתה בפדיקור ומניקור בהכנסה חודשית ממוצעת של כ-1,400 ₪. מכאן שאין שינוי משמעותי בהכנסות האם.

     

    מדור הקטינים: 

     

    בסעיף 6 לפרוטוקול אישור ההסכם, נאמר כי אין סכום המזונות כולל רכיב מדור כל עוד האם והקטינים מתגוררים בקרוואנים שבשטח הורי האם. כמו כן, בסעיף 8 להסכם הגירושין נאמר: "הוסכם כי האישה תישא בתשלומי הארנונה, חשמל, מים ומיסים". ברי כי, הסכמת הצדדים לעניין אי חיוב האב בתשלום מדור, התבססה על ההנחה כי האם לא תידרש לשאת בתשלום כלשהו בגין שכירות השטח וכיוב'. בפועל, במסגרת כתב התביעה, הציגה האם הסכם, מיום 1.3.12, לפיו היא מחויבת בתשלום בסך 1,000 ₪ מידי חודש. נעשו ניסיונות מצד הנתבע לערער בדבר אמיתותו של חוזה השכירות עליו חתומים התובעת ואימה. אך, בפועל, לא נשללה הטענה בדבר תשלום התובעת סכום שכירות, כפי הקבוע בהסכם השכירות.

     

    בחקירתה בדיון ביום 26.5.14, טענה:

     

    "אני משלמת היום לאמא שלי שכירות 1,000 ₪, היות ואחותי גרה מעל ההורים שלי, ולאחי היה ברזלים בשטח, את ה-1,000 ₪ אני משלמת משהו כמו 1.5 שנים. רוב הזמן אני משלמת במזומן מהעסק"( שורות 1-3, עמ' 7).

     

    מאחר והתביעה נשוא פסק דין זה, הנה בשם הקטינים, והקטינים הם אלו הדורשים מדור, לא ניתן להתעלם מהחיוב אשר הוצב לפתחה של התובעת לתשלום שכירות בגין שטח הקרקע בו מוצבים הקרוואנים בהם היא מתגוררת עם הקטינים.

     

    לא זו בלבד, אלא שמתשלום המזונות מקזז האב מידי חודש 700 ₪ בגין הלוואה אשר נלקחה לצורך שיפוץ הקרוואנים, כאשר במועד דיון ההוכחות, האב דיווח כי הוא ממשיך לקזז סך של 700 ₪ מסכום המזונות, בגין ההלוואה אשר נטלו על עצמם לכסות במשותף במסגרת הסכם הגירושין, על אף שסגר אותה זה מכבר.- "700 ₪ שאני מקזז מסכום המזונות כבר סגרתי את ההלוואה" (שורה 16, עמ' 16 לפרוטוקול מיום 26.5.14).

     

    מכאן שבעקבות חיוב התובעת בתשלום שכירות, אשר הצדדים לא נתנו אליו את הדעת במסגרת הסכם הגירושין, הרי שיש בכך כדי להוות שינוי נסיבות. נקודת המוצא של הצדדים, הייתה כפי הנראה שאין על התובעת חובת תשלום בגין המדור, אך בוודאי שלא היה בכוונת הצדדים לגרום לתובעת לשאת בתשלום זה לבדה. כמו כן, לא ניתן להכפיף הקטינים לוויתורים שעשו הוריהם כאשר מדובר בחובתו האבסולוטית של אביהם בתשלום מדורם.

     

    אי קיום הסדרי ראיה:  

     

    במסגרת הסכם הגירושין סוכם בין הצדדים, כי האב יקח את הילדים כל שבת שניה ופעם אחת באמצע שבוע. בפועל, על פי הצהרת האב בחקירתו ביום 26.5.14 , הוא פוגש את הקטינים כל שבת שלישית. משכך הם פני הדברים, אין חולק כי האם נושאת בעלויות נוספות, בשל אי קיום הסדרי הראיה עם האב כתיקנם. בנוסף לכך, האב לא מעביר תשלום בשווי עלות שמרטף בגין אי קיום הסדרי הראיה במחצית חופשות / חגים כמוסכם.

     

    אי תשלום מצד האב בגין הוצאות נוספות:

     

    לדברי התובעת, הנתבע אינו משתתף בתשלומים של ההוצאות השונות על פי ההסכם, כגון חוגים, הוצאות בריאות חריגות וכו'. האב טען כי הוא נושא במחצית הוצאות החוגים של הקטינים בסך של כ-400 ₪, אשר לדבריו משתתפים ב- 3 חוגים כל אחד. בפועל, בחקירתו בפניי, טען כי:

     

    "בפעם הראשונה שילמתי עבור החוגים", כן "ביגוד פעמיים בשנה, פעם אחת לקחת את הילדים ושילמתי", "לגבי הוצאות חינוך, תחילת שנת הלימודים. לרוב אני מעביר לאמא. יש הסכמים בינינו פעם אחת שילמתי למועצה את החוגים, שילמתי הזנה שלא מופיע בהסכם שלנו." (שורות 15-18, עמ' 12 לפרוטוקול מיום 26.5.14),

     

  32. ככל שמזונות הילדים שנפסקו רחוקים מהסף המינימלי של כ-1,300 ₪ בחודש, לא כולל הוצאות מדור וחינוך ו/או דמי טיפול והוצאות חריגות אחרות (בר"ע (ת"א) 02/1895 בן עמי נ' משיח תק- מח 203(/) 23019 (30/1/20)), כך יטה בית המשפט להגדיל פסיקת המזונות וירחיב סף הכניסה להוכחת התביעה.

     

  33. חיוב המזונות במסגרת הסכם הגירושין, נקבע בסך 1,000 ₪ לילד. זהו סכום נמוך מהסך ההכרחי ואינו עומד בפסיקת המזונות המינימלית, כאשר אף אינו כולל הוצאות מדור.

     

  34. בבג"ץ 4407/12 שהוזכר לעיל נקבע:

     

    "עם זאת, במקרה של קיפוח מהותי הזועק על פניו לגבי מזונות הקטין, מה לי תביעה עצמאית ומה לי תביעה להגדלת מזונות, בשני המקרים, שומה על בית המשפט לבחון מחדש את מזונות הקטין. תימוכין לכך אני מוצא בדבריו של המלומד פנחס כרך ב (1989). המחבר גורס כי נדרשת רביזיה בפסיקה על מנת להחזיר את האיזון בין הצורך בכיבוד ההסכם לבין הצורך בהגנה על הילד. המחבר אינו מבחין לעניין זה בין תביעה עצמאית לבין תביעה להגדלת מזונות עקב שינוי נסיבות: "אם הקטין יכול לקבל די מחסורו מן האם, לא מתקפחות זכויותיו אם לא ניתנת לו זכות תביעה כלפי האב. לעומת זאת, שלילת זכות התביעה כלפי האב נהפכת לקטין לרועץ, אם אימו איננה מסוגלת לפרנסו כדרוש. לעניין זה אין נפקא מינה אם כבר בעת עריכת ההסכם, ברור היה שהילד לא יוכל לקבל את מלוא מזונותיו מן האם וההסדר פסול מראשיתו, או שמא רק עקב שינוי הנסיבות מתבקשת פניה אל האב" (שם, עמ' 267)."

     

     

  35. כל סיכום בין הצדדים בנוגע למזונות קטינים, בגובה נמוך מהמזונות המינימליים ההכרחיים, בכוחו לאפשר קביעה בדבר הגדלת סך המזונות, לפחות עד גובה הסכום הקבוע למזונות הכרחיים.

     

  36. במקרה דנן, סכום המזונות שנפסק בפסק הדין (3,000₪ עבור 3 קטינים), לא היה בו כדי לשקף את צרכי הקטינים, ואין בו כדי ליתן מענה הולם לצרכי מזונותיהם ההכרחיים של שלושה קטינים.

     

  37. לבית המשפט, הסמכות לאמוד את צרכיהם של הקטינים ולפסוק מזונותיהם על דרך האומדנא, וזאת מבלי להיזקק להוכחה מדויקת של הצרכים, בהתבסס על ניסיון חייו של השופט אשר בתוך עמו יושב. בפרט, כאשר כאמור, במקרה דנן, הצדדים לא נתנו את הדעת באופן מספק במועד חתימת הסכם הגירושין, וקבעו סכום מזונות עבור הקטינים שהינו פחות מהמינימום הנחוץ לקיום אנושי מינימלי, ונמוך מהסכום המינימאלי שנקבע בהלכה הפסוקה, אשר נועד לשם הבטחת צרכיו ההכרחיים של הקטין (קורת גג, ביגוד, מזון).

     

  38. יכולת השתכרותו של האב בממוצע הינה בסך 14,848 ₪ ברוטו ו- 13,457₪ נטו. בנוסף נותרו בידי האב זכויותיו הפנסיוניות וקרנות ההשתלמות במלואן. לכן, משהוכח כי הנתבע עובד ומתפרנס במשכורת נאה, ויש לו פוטנציאל השתכרות, אינני מוצא צורך לדון באופן פרטני בצרכיהם ההכרחיים של הקטינים. עוד יצוין כי לאור הכנסתו של הנתבע, באפשרותו לעמוד בסכומים שנקבעו ואף בסכומים יותר גדולים. אזי, לרשותו די כספים הן לצורך תשלום המזונות עבור שלושת ילדיו הקטינים והן כתוספת לצרכי מחייתו.

     

  39. מנגד, השתכרותה של האם נמוכה משמעותית. בעוד האב מסיר אחריותו מקיום הסדרי הראיה עם הקטינים על פי ההסכם, התובעת נושאת על כתפיה כמעט באופן בלעדי את גידול הילדים. אין חולק, כי הינה נושאת בעלויות הנובעות מהיעדרו של קשר בין האב לקטינים, ואף ברוב ההוצאות הנוספות. בהתווסף להוצאות המדור ואחזקתו, אשר לאב חובה אבסולוטית בגינן, יש לראות בקיומו של שינוי בנסיבות אשר בכוחו להגדיל את סך המזונות לכל הפחות לגובהם המינימאלי.

     

    סוף דבר:

     

  40. בהתחשב במכלול הנתונים והראיות שהובאו לעיל, מצאתי כי יש להגדיל את סכום המזונות של הקטינים, ולכן אני קובע כדלקמן:

     

    סכום המזונות יוגדל לסך 3,900עבור שלושת הקטינים.

     

  41. כמו כן, יחויב הנתבע בתשלום סכום הפרשי מזונות העבר מיום הגשת התביעה ועד ליום מתן פסק הדין, אשר אותו אני מעמיד, ללא שום קשר להגדלה שניתנה בתיק, בסכום כולל של 20,000 ₪. הסכום ישולם ב- 40 תשלומים שווים ורצופים כל תשלום ע"ס 5,00 ₪ אשר יתווסף לסכום המזונות שנקבע וישולם יחד עם התשלום השוטף של המזונות.

     

  42. בנוסף למזונות המשולמים על ידי האב, ישא האב במחצית ההוצאות הבאות:

     

    • ההוצאות עבור חוג אחד לכל קטין. חלקו של האב בחוגים, ישולם לידי האם תוך 7 ימים מיום הצגת מסמך בדבר השתתפות הקטינים בחוגים, שאם לא כן, הסכום ישא ריבית והצמדה מאותו מועד.

       

    • הוצאות הבריאות החריגות של הקטינים אשר אינן מכוסות ע"י סל הבריאות או ביטוח רפואי אחר לרבות טיפולי שיניים, אורתודנטיה, משקפיים, טיפולים פסיכולוגיים, ריפוי בעיסוק, תרופות שאינן בסל הבריאות.

       

    • הוצאות חינוך חריגות, אשר אינן ממומנות ע"י חוק חינוך חובה חינם הינן לרבות שיעורי עזר (ככל שיידרשו לקטינות, בהמלצת גורם מקצועי ו/או מחנך כיתה).

       

      43.השתתפות האב כאמור תיעשה אך ורק לאחר שהאם תמצה כל ההליכים מול כל הגורמים האחראים על מימון, סבסוד, השתתפות ו/או מתן הנחות והטבות. תנאי זה מהווה תנאי סף לחיוב האב בתשלום חלקו בהוצאות החריגות והאב רשאי לדרוש אישור על כך – ככל שניתן להשיג אישור כאמור.

       

      44.האב יסדיר את תשלום חלקו בהוצאות אלה ישירות עם הגורם המטפל תוך 14 יום מיום שיוצג לו אישור בדבר נחיצות הטפול שאם לא כן חלקו יישא ריבית והצמדה כחוק.

       

      45.במידה והאב לא ישלם במישרין את חלקו בהוצאות החריגות, תהא רשאית האם לשלם את מלוא ההוצאה בעצמה ולחזור אל המשיב במסגרת הליכי הוצל"פ, כאשר החיוב בגין חלקו בהוצאות החריגות הן חלק אינטגראלי מדמי המזונות.

       

      46.המזונות ישולמו בכל ה- 10 לחודש עבור אותו החודש, החל מיום 10/2/15 וזאת בהפקדה לחשבון הבנק של האישה כאמור בהרצאת הפרטים, כאשר דפי הבנק יהוו ראיה מכרעת להוכחת התשלום.

       

      47.דינם של הפרשי המזונות כדין מזונות לעניין הגביה.

      48.דמי המזונות הזמניים יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן, כפי שזה מתפרסם מדי 15 בכל חודש על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מדד הבסיס יהא המדד שפורסם ביום 15/1/15, (להלן: "מדד הבסיס"). למען הסר ספק, מדדים שליליים לא יובאו בחשבון בהתאמה זו דלעיל. קרי דמי המזונות לא יופחתו.

       

      49.קצבת הילדים תשולם לידי האם.

      50.אשר למזונות בהגיע כל אחד מהקטינים לגיל בגרות. המזונות עבור הקטינים ישולמו עד שימלאו להם 18, או עד סוף כיתה י"ב (חודש יוני כיתה י"ב) לפי המועד המאוחר מבניהם, ממועד זה ועד סוף השירות הצבאי - סדיר, ובכפוף להתגייסות הקטינים לשירות צבאי, יעמדו מזונותיו של כל קטין שיתגייס, על שיעור של 1/3 מהמזונות המשולמים.

      51.בנסיבות העניין איני עושה צו להוצאות.

       

      52.המזכירות תשלח פסק דין זה לצדדים בפקס ובדואר רשום.

       

      ניתן לפרסום ללא שמות ופרטים מזהים.

       

      ניתן היום, י"ג שבט תשע"ה, 02 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.

       

       

       

       

       


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ