פס"ד בתביעה לאפליית נשא

רקע:

1. לפני תביעת התובע, נשא HIV, לפיצוי בסך 180,000 ₪ בגין הפליה נטענת בניגוד לחוק שוויון זכויות אנשים עם מוגבלויות, תשנ"ח-1998 (להלן: "חוק השוויון") ובגין פגיעה באוטונומיה.

אבהיר כי בכתב התביעה התבסס התובע על דברי חקיקה שונים, לרבות בתחום דיני החוזים ודיני הנזיקין הכלליים, אולם בסיכומים מטעמו מיקד טיעונו באמור לעיל ולכך אדרש.

2. הנתבעת 1 היא חברה המפעילה רשת ארצית של מרפאות המעניקות טיפולים רפואיים וקוסמטיים, לרבות טיפולי שיניים והסרת שיער.
3. הנתבעת 2 היא יצרנית מכשיר הסרת שיער הנושא את השם "Omnimax", בו משתמשת הנתבעת 1 לצורך טיפולי הסרת השיער שהיא מבצעת.
4. ביום 12.9.12 הגיש התובע תביעה נגד הנתבעת 1 בת"א (שלום ת"א) 17976-09-12 בגין הפלייתו הנטענת בכך שבסניף תל אביב שלה הסכימו להעניק לו טיפול שיניים רק לאחר שהועלה מחירו בשיעור ניכר משנודע לנציגיה דבר היותו נשא HIV (להלן: "התביעה הקודמת").
5. ביום 29.1.14 – בעוד התביעה הקודמת נדונה ולאחר שבימים 5.1.14 ו-23.1.14 הגיעו אל התובע פרסומים של הנתבעת 1 בדבר טיפולי הסרת שיער בטכנולוגיה מתקדמת – התייצב התובע בסניף הנתבעת 1 בנתניה וביקש לקבל טיפולי הסרת שיער.
6. על פי גרסת התובע קדמו לפניה זו בנושא טיפולי הסרת שיער פניות שלו אל שלושה גורמים אחרים בבקשה דומה אשר נדחתה על ידי שלושתם עקב היותו נשא HIV.
7. יוער כי התובע הגיש תביעות נגד כל שלושת הגופים האמורים בגין אותה הפליה נטענת ובהמשך אף תבע את יצרני המכשירים בהם עשו אותם גופים שימוש בגין התוויות שכללו איסור טיפול בנשאי HIV במכשירים מתוצרתם.
8. באותו מעמד פגש התובע עובדת של הנתבעת 1 בשם הגב' איווט פדרמן אשר שמעה ממנו על מטרת הגעתו, בקשה להבין ולראות את חלקי הגוף מהם הוא חפץ בהסרת שיער, הבהירה כי הטיפול מתבצע באמצעות מכשיר Omnimax הנחשב חדשני, מסרה לו תוכנית טיפול מוצעת הכוללת הצעת מחיר והחלה בהזנת פרטי הזיהוי האישיים שלו למחשב.
9. דא עקא, לגרסת התובע, לאחר הזנת מספר תעודת הזהות שלו מסרה לו הגב' פדרמן כי מופיעה הוראה במחשב לא לטפל בו מאחר שהיתה לו בעבר בעיה עם הנתבעת 1 ולכן לא ניתן לטפל בו והוסיפה וציינה כי אם הוא מעוניין תברר את הדבר עם ההנהלה הראשית של הנתבעת 1 ותיצור עימו קשר בשלב מאוחר יותר על מנת להשיב לו.
10. ביציאתו את סניף הנתבעת 1 באותו מועד לקח עימו התובע טופס שאלון רפואי שהיה מונח במקום ובו פורטו, בין היתר, מצבים רפואיים שונים אשר לסובלים מחלקם לא מעניקה הנתבעת 1 טיפול ולסובלים מחלק אחר מהם היא מעניקה טיפול רק לאחר קבלת אישור רופא המשפחה המטפל בהם, כאשר HIV הוא אחד המצבים המופיעים בשאלון ברשימת המצבים האסורים בטיפול.
11. למען הסר ספק יובהר כי באותה פגישה לא מילא התובע ולא התבקש למלא שאלון רפואי כלשהו, לא נבדק על ידי גורם מקצועי רפואי, לא מסר מידע על היותו נשא HIV או מכתב מרופאו המטפל בדבר מצבו ואף לא נשאל שאלה כלשהי ביחס למצבו הרפואי או ספציפית ביחס להיותו נשא HIV ולא נאמר לו מאומה על כך או על מידע כלשהו המצוי לגביו בנושא זה במחשבי הנתבעת 1.

עובדת היות התובע נשא HIV כלל לא עלתה באותו מעמד.

12. ביום 5.2.14 הגיעו הצדדים להסכם פשרה ביחס לתביעה הקודמת.
13. ביום 2.3.14, לאחר שלא שמע מן הנתבעת 1 פעם נוספת מאז פנייתו לסניף נתניה בנושא טיפולי הסרת שיער, התקשר התובע לסניף נתניה שלה – הפעם תוך הקלטת השיחה – וביקש לשוחח עם הגב' פדרמן אך נאמר לו שהיא לא נמצאת.
14. בהעדרה של הגב' פדרמן ביקש התובע לשוחח עם "מישהו חוץ מאיווט שיכול לענות לגבי איזה שאלה" וכשנשאל לאיזו שאלה הכוונה השיב – "אם אתם מטפלים ב-HIV באיידס?".
15. בשלב זה של השיחה הועבר התובע לשוחח עם עובדת בשם הגב' מירב יצחקי שהשיבה על שאלתו בשלילה וכי מדובר בהנחיה רפואית שאינה נכונה רק לנתבעת 1 אלא אצל "כל מי שמתעסק עם לייזר" (תמליל השיחה הוא נספח 22 לתצהיר התובע).

יודגש כי בכל מהלך השיחה עם הגב' יצחקי לא הזדהה התובע בפניה ולא שאל כל שאלה ביחס לפנייתו לקבל טיפול מעט יותר מחודש קודם לכן או ביחס למענה שהמתין לקבל לגביה.