פס"ד בתביעה כספית של מוסדות חינוך מר אליאס נ' המועצה המקומית אעבלין

לפני תביעה כספית בסדר דין מקוצר שהגישה התובעת, מוסדות חינוך - מר אליאס אעבלין, עמותה רשומה (להלן: מוסדות חינוך), לחיוב הנתבעת, המועצה המקומית אעבלין (להלן: המועצה) בתשלום סך של 5,045,760 ₪. לטענתה, היא מפעילה מזה שנים רבות, בתחום שיפוט המועצה, בית ספר יסודי ע"ש הקדושה מרים בוארדי (להלן: בי"ס יסודי בוארדי) הלומדים בו כ-1000 תלמידים, שהינו מוסד חינוך מוכר לא רשמי, וכי היא זכאית לסכום הנתבע בגין הוצאות חינוך ותקציבים שיועדו לה עבור השנים 2008 עד 2013, בהתאם להוראות סעיף 11 א(א) לחוק חינוך ממלכתי, תשי"ד – 1953 . לטענתה, חוק זה מטיל על רשות מקומית חובה להשתתף בתקציבי מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים, מקום שבו על פי התקנות חלה חובת השתתפות על המדינה. את תביעתה תמכה התובעת בחוות דעת חשבונאית של רואה החשבון גבריס אוסאמה מיום 14.8.2015.

יצוין, כי מוסדות חינוך היתה ידועה בעבר כמכללת מר אליאס – אעבלין ולפני כן כבית ספר תיכון ומכללת מר אליאס.

המועצה הגישה בקשה למחיקת כותרת ולחלופין למתן רשות להתגונן. בהמשך הגיעו הצדדים להסכמה, מבלי להודות בטענות הצד שכנגד, למחיקת הכותרת, ובהמשך הגישה הנתבעת כתב הגנה.

הן בבקשתה למחיקת כותרת וכן בכתב הגנתה לא חלקה המועצה על טענת התובעת כי בית ספר יסודי בוארדה הינו מוסד חינוך מוכר לא רשמי, ולא חלקה על חבותה העקרונית לתקצב את בית הספר בהתאם לחוק חינוך ממלכתי. הנתבעת חלקה על גובה הסכום הנתבע, ובחוות הדעת של רואה החשבון מטעמה – רו"ח לואי אעלימי, הודתה בחבותה לשלם סך של 409 אש"ח בגין השנים 2008 ועד 2013. יחד עם זאת העלתה הנתבעת טענת קיזוז בגין חובות קצובים של ארנונה והיטלי ביוב ומים העולים בהרבה על הסכום שאינו שנוי במחלוקת ועומדים על סך כ- 4 מיליון ₪. כך טענה גם במסגרת תגובתה לבקשה למתן פסק דין חלקי בהתאם לסכום בו הודתה בחוות הדעת ופרט לטענת הקיזוז לא העלתה טענה אחרת. יוער, כי הצדדים הסכימו לדחות את ההכרעה בבקשה למתן פסק דין חלקי, וכי הכרעה כוללת תהא במסגרת פסק דין לאחר שמיעת הראיות.

בפתח ישיבת ההוכחות כפרה הנתבעת לראשונה בהיות בית הספר היסודי מוסד חינוך מוכר, ועל כך חזרה בסיכומיה. לטענתה שם, הנתבעת - מוסדות חינוך, אינה מקיימת אחר הוראות חוק חינוך ממלכתי כמו גם אחר תקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים), תשי"ד – 1953 (להלן: תקנות מוסדות מוכרים) שכן לא עלה בידה להוכיח כי היא מוסד חינוך מוכר. עוד נטען כי לא עלה בידי מוסדות חינוך להוכיח את גובה הסכומים אותם היא זכאית לקבל.

מוסדות חינוך מפעילה כיום שלושה מוסדות חינוך: גני ילדים, בית ספר יסודי ובית ספר תיכון. העולה מההליכים הקודמים שהתנהלו בין מוסדות חינוך והמועצה הוא, כי הבעלות בבית הספר היסודי הייתה של הארכיבישוף אליאס שקור וההחזקה הייתה של מוסדות חינוך, בעוד שיתר המוסדות - גני הילדים ובית הספר התיכון, היו בבעלות ובהחזקת הכנסייה הקתולית, ופעלו מכוח רישיון זמני ממשרד החינוך שניתן לכנסייה, כאשר התקופות לגביהן ניתן הרישיון מצויות במחלוקת. לא מצאתי טעם להתעכב על שאר המוסדות ואתמקד בבי"ס יסודי בוארדי בו עוסקת התביעה, שאין חולק כעולה מכתבי הטענות כי היה בבעלות התובעת בשנים הרלוונטיות לתביעה, ולמצער החזיקה בו והפעילה אותו באותן שנים, והיא הזכאית לקבלת כספים המגיעים למוסד חינוך מוכר לא רשמי בגין שנים אלה.