ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
59532-05
19/07/2020
|
בפני השופט:
עדי הדר
|
| - נגד - |
התובע:
עו"ד דרור חטר ישי
|
הנתבעים:
1. אסנת - חברה לעבודות קבלניות בע"מ
2. אביוד חברה לבנין ועבודות עפר בע"מ- ניתן פס"ד
3. שלתם בנין בע"מ
4. ע. צובארי בנין בע"מ
5. מוסך האחים קצב בע"מ - ניתן פס"ד
6. ששון נמני
7. רן נמני
8. אלי דרויש
9. עובדיה רפי שוחט
10. יצחק שוחט
11. גבריאלי ראובן נכסים והשקעות בע"מ - ניתן פס"ד
12. יעקב גבריאלי
13. גשיב נכסים והשקעות בע"מ - ניתן פס"ד
14. איציק הובלות ואריזות חקלאיות בע"מ
|
| פסק דין |
לפני בימ"ש תביעה כספית על סך של 1,800,000 ₪, לתשלום דמי שימוש ראויים במקרקעין.
כתב התביעה המתוקן
- התביעה המקורית הוגשה ע"י אביו של התובע, המנוח אהרון חוטר ישי ז"ל בשנת 2005. לאחר שבימ"ש (כבוד השופטת ניב) נתן פסק דין, ערכאת הערעור הנכבדה החזירה הדיון לערכאה זו והתובענה נקבעה לפני מותב זה.
ביום 10.8.17 הגיש התובע כתב תביעה מתוקן נגד הנתבעים שבכותרת פסק הדין, ביחס לגודל השטח המדויק במקרקעין.
התובע טען בכתב התביעה המתוקן כי ביום 7.5.62 חתמו אביו המנוח, וה"ה יחיאל בן זאב ז"ל ושמעון קלבינסקי (להלן: "שמעון"), עם רשות הפיתוח, באמצעות רשות מקרקעי ישראל, על הסכם שתוקפו מיום 14.6.59 ל- 98 שנים לחכירת מקרקעין בגוש 6010 חלק מחלקה 77, שהייתה ידועה בעבר כחלקה 16 המחולקת לארבע חלקות משנה (להלן: "המוחכר"). המקרקעין נועדו למטרות חקלאיות ונטיעת מטע.
בסוף שנות השמונים נפטר אחד השותפים, יחזקאל בן זאב, ז"ל, והשניים הנותרים רכשו את חלקו מיורשיו. בשנת 1999 נמכר חלקו של השותף האחר, שמעון, ע"י כונס נכסים. הנתבעת 1- (להלן "אסנת"), רכשה את הזכויות עבור עצמה ובנאמנות לנתבעים האחרים.
לאחר רכישת זכויותיו של שמעון, ותוך ניצול מצבו של אביו של התובע, נהגו הנתבעים במקרקעין כמנהג בעלים יחידים תוך התעלמות מוחלטת מזכויות אביו של התובע במקרקעין ומהרשויות והקימו בעצמם, ובאמצעות אחרים, מבנים רבים בשטח הפנוי, גדרו שטחים פנויים ומסרו החזקתם לאחרים לצורך ניהול עסקים בין עבורם ובין עבור אחרים, וזאת ללא ידיעת ו/או הסכמת אביו של התובע אשר היה כאמור הבעלים של מחצית זכויות החכירה בכל שטח המקרקעין.
לטענת התובע, כל הפעולות שבוצעו במקרקעין על ידי הנתבעים או מי מטעמם, התבצעו ללא ידיעתו ובניגוד לרצונו של אביו המנוח.
התובע עתר לקבלת צו מניעה המורה לנתבעים, בין היתר, להימנע בין בעצמם ובין באמצעות אחרים, מביצוע כל פעולה חד-צדדית במוחכר וכי לא ירשו לכל צד ג' לעשות שימוש בו ולא יכניסו ו/או יוציאו ממנו ואליו ציוד לצורך איחסון או ניהול עסקים. כן התבקש בית המשפט להורות על הריסת כל שנבנה על המוחכר ללא הסכמת התובע, רשות מקרקעי ישראל ורשויות התכנון השונות.