פס"ד בקשת רשות ערעור על החלטה הדוחה בקשה לצו מניעה זמני

1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (כב' הרשמת הבכירה אילנה הדר) בתיק תמ"ש 59850-12-20 מיום 23.5.21, במסגרתה לא נעתר לבקשת המבקש ליתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד, שיאסור על המשיב או מי מטעמו לבצע דיספוזיציה במניות החברות המצויות בבעלות משותפת של המבקש והמשיב, וכן איסור דיספוזיציה במקרקעין הרשומים על שם חברות אלה (להלן: "ההחלטה קמא"), והכל כפי שיפורט להלן.

רקע וההחלטה  קמא

2. המבקש והמשיב (להלן גם: "הצדדים") הם אחים.
3. לטענת המבקש (כאמור בבקשתו דנן ובכתב התביעה קמא), הוריהם המנוחים של הצדדים הורישו למבקש ולמשיב את מניותיהם בחלקים שווים (50% למבקש ו- 50% למשיב), בארבע חברות שונות, כדלקמן:

            א.         מ' בע"מ, ח.פ xxxx;

            ב.         י' בע"מ, ח.פ xxxx;

            ג.          ת', ח.פ xxxx;

            ד.         פ' בע"מ, ח.פ xxxx;

            (החברות המנויות בסעיפים א,ב ו-ג לעיל, ייקראו להלן: "חברות א-ג").

4. ביום 27.12.2020 הגיש המבקש (כאן) בבית משפט קמא, תביעה לפירוק שיתוף במניות חברות א-ג לעיל, וכן ביקש פירוק השיתוף במקרקעין שבבעלות החברות הנ"ל.
5. יומיים לאחר מכן, ביום 29.12.2020, הגיש המבקש בתיק קמא "בקשה דחופה לצו מניעה זמני במעמד צד אחד", במסגרתו ביקש מבית משפט קמא צו איסור דיספוזיציה במניות חברות א-ג, וכן איסור דיספוזיציה במקרקעין הרשומים על שם חברות א-ג (להלן: "הבקשה הראשונה").
6. בבקשה הראשונה, פירט המבקש כי מיד לאחר הגשת התובענה קמא, הסתבר לו כי זכויותיו בחברת מ' בע"מ נעלמו ממרשם החברות, כעולה מעיון באתר רשם החברות, בעוד שנכון ליום 14.12.2020 (כשבועיים עובר להגשת התובענה קמא) היו מניות המבקש רשומות כדבעי על שמו. המבקש הביע חששו פן המשיב יבצע דיספוזיציה במניות חברות א-ג ובנכסיהן, על כן הוגשה הבקשה לצו מניעה.
7. ביום 30.12.20 ניתנה החלטת כבוד הרשמת הבכירה (כתוארה אז), יפעת שקדי שץ, בבקשה הראשונה בתיק קמא, כדלקמן:

            "ראשית, נדרשת הבהרה לגבי ההצדקה למתן סעד זמני במעמד צד אחד בשלב זה, כאשר משך שנים רבות לא פעל המבקש וכאשר לא מוצגת פעולה שעתידה להתבצע בקרוב ואותה מבוקש למנוע.

מעיון בתצהיר עולה, כי הנתבע פעל משך שנים רבות ולא ברור איזה פעולה מבקש התובע למנוע כעת, שעה שהמעשים המיוחסים לנתבע בוצעו במשך שנים רבות.

התובע אינו מבסס צורך מיידי במתן הצו ולא הוצגה מסכת ראייתית לפיה הנתבע עתיד, בנקודת זמן זו, לפעול באופן שישנה את זכויות התובע באופן בלתי הפיך. אציין, כי ככל ולתובע טענות לגבי פגיעה בזכויותיו משך השנים, הליך לפירוק שיתוף אינו ההליך המתאים לבירור הטענות.