פס"ד בעתירה למתן צו הרחקה

המבקשת בכתב בקשה זו עותרת למתן צו לפיו יורחק המשיב מביתה.

במהלך הדיון במעמד שני הצדדים הקצינה המבקשת את בקשתה ובקשה את הרחקת המשיב ממנה ומילדיהם המשותפים של הצדדים.

הצדדים גרושים מזה שנים. הסדרי הראיה בין המשיב לשני ילדי הצדדים נעשים כך שהמשיב לוקח את הילדים ממסגרות החינוך ומחזירם לדירת מגורי המבקשת.

לדברי המבקשת, המשיב הגיע לדירת מגוריה, הטרידה, דפק בדלת הבית בחוזקה משך כשעה וחצי. הפריע לה בעבודתה, שכן בביתה מנהלת גן ילדים, ומבקשת להרחיק את המשיב מדירת המגורים ומהילדים..

יצוין כי ההליכים שבין הצדדים התקיימו בבית הדין הרבני ואף ההליך בדבר הסדרי הראיה התקיים שם, ולצדדים דיון בבקשת המשיב ליישוב סכסוך ביום 10.7.17.

המשיב מתנגד לבקשה. לדבריו, אין לו ענין להגיע לדירת מגורי המבקשת, אך עשה כן לאחר שהמבקשת חיבלה בזמני הסדרי הראיה, כאשר הגיע למסגרת הלימוד בשעה שתיים בה הייתה אמורה הילדה לסיים את הלימודים. הילדה לא הייתה שם. הוא הגיע לבית המבקשת על מנת לקחת את הילדה, אולם המבקשת אמרה לו שהילדה בבית הספר ומסיימת בשעה שלוש. כשהגיע שוב לבית הספר, לא הייתה שם הילדה והמפקחת אמרה לו שהילדה עזבה ברבע לשתיים עשרה עם פתק שחרור. כאשר חזר לבית המבקשת, אמרה המבקשת "אופס התבלבלתי. הילדה בבית אבל לא רוצה לבוא".

לדברי המבקשת, המשיב משקר האירוע היה אחרת.

המבקשת אמרה למשיב שהילדה מפחדת לבוא אליו ואם יש לו בעיה שילך למשטרה. לדבריה, הדיין אמר לה שמשיב אלים כלפי הילדים.

בתאריך האחרון משלושת המפגשים עליהם הוחלט ע"י בית הדין הרבני, הגיע המשיב לדבריה, לבית בשעה רבע לשתיים. לאחר מכן תיקנה ואמרה בשעה אחת וחצי. היא אמרה לו שהילדה מסיימת בשעה שתיים. הוא הלך לבית הספר וחזר ואמר לה שאמרו לו שהילדה סיימה באחת. לדברי המבקשת הילדה אכן חזרה מעט לפני בואו של המשיב והיא אמרה למשיב שהתבלבלה ואכן הילדה ס' באחת ושהיא מפחדת לבוא אליו ושיפסיק לדפוק על דלתה. המשיב הזמין משטרה והמשטרה אמרה לילדה שהיא לא חייבת ללכת אל המשיב.

לאחר ששמעתי את הצדדים וב"כ המבקשת, המסקנה היא שהמבקשת מייצרת מניפולציות, איננה עומדת בהחלטות בית הדין ופוגעת בהסדרי הראיה שבין המשיב לילדים.