פס"ד בערעור שעניינו השבת זכות בעלות על חנות ביפו לפי דיני עשיית עושר
|
עמ"ש בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו כבית-משפט לערעורים אזרחיים |
23891-07-19
22.11.2020 |
|
בפני השופטת: 1. עינת רביד - אב"ד 2. נפתלי שילה 3. יעל בלכר |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המערערים: 1. ד' ע' ק' 2. ד' ד' כ' 3. ו' ש' ק' 4. י' ד' כ' 5. ט' ל' ז' עו"ד יאיר שרף |
המשיבים: 1. י' ש' 2. רשות הפיתוח במובן חוק רשות הפיתוח 3. עמידר - החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ 4. י' ד' עו"ד רוני אקלר (בשם משיב 1) |
| פסק דין | |
השופט נפתלי שילה:
לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה מיום 11.4.19 (תמ"ש 10149-11-13 מפי כב' סגנית הנשיא השופטת מירה דהן) שבמסגרתו נדחתה תביעת המערערים להצהיר שהם בעלים של חנות ביפו הרשומה ע"ש המשיב 1 ונקבע שהמשיב 1 חב בהשבה כספית בלבד, בהתאם לנוסחה שנקבעה.
א. רקע עובדתי
- המערערים והמשיבה 4 הם ילדיהם ויורשיהם של הוריהם המנוחים מ' ו-ב' כ' ש' ז"ל (להלן: המנוחים). האב נפטר בשנת 1987 והאם (להלן גם: המנוחה) נפטרה בשנת 2010.
- ביום 9.5.68 חתם המשיב 1 (להלן: י') שהוא אחיה של האם, על הסכם לשכירת חנות ברח' X ביפו (להלן: החנות) מהמשיבה 3 (להלן: עמידר) בשכירות מוגנת (להלן: ההסכם המקורי).
- ביום 15.8.77 נחתם בין י' למנוחים הסכם שלפיו העביר י' למנוחים את זכויות הדיירות המוגנת שלו בחנות ובתמורה שילמו לו המנוחים 145,000 ל"י (להלן: הסכם מכירת הדיירות המוגנת). בהסכם מכירת הדיירות המוגנת נקבע גם שי' מתחייב "בכל עת שיידרש לכך" ע"י המנוחים, "לגשת לחברת עמידר ולחתום על כל הניירות הדרושים לשם העברת כל הזכויות שלו בחנות..." ע"ש המנוחים.
- החזקה בחנות עברה לידי המנוחים ואולם החנות לא נרשמה על שמם ונותרה רשומה בעמידר על שמו של י'. במשך שנים רבות לאחר פטירת האב, המנוחה השכירה את החנות בשכירות חופשית וגבתה את מלוא דמי השכירות.
- בשנת 1991 פנתה עמידר לי', שהיה כאמור רשום כבעל זכות הדיירות המוגנת בחנות, והציעה לו לרכוש בהנחה את הבעלות בחנות. י' נענה להצעה, רכש את זכויות הבעלות בחנות בשנת 1991 בתמורה לתשלום סך של 11,353 ₪ לעמידר (להלן: ההסכם) והחנות נרשמה בספרי עמידר על שמו. על אף שהחנות עברה לבעלותו, המשיכה המנוחה להשכיר לצדדי ג' את החנות עד לפטירתה וגבתה את שכר הדירה.
- המערערים טוענים שלאחר פטירת המנוחה התגלה להם לתדהמתם שי' לא העביר ע"ש אמם את זכות הדיירות המוגנת שהוא מכר להוריהם המנוחים ובנוסף, הוא רכש "מאחורי גבה" של המנוחה את זכויות הבעלות בחנות. לטענתם, י' ניצל את העובדה שהחנות לא נרשמה ע"ש המנוחה על מנת לרכוש מעמידר את זכות הבעלות, למרות שבאותה עת, הוא כלל לא היה בעל זכות לדיירות מוגנת ולפיכך הוא לא היה זכאי לרכוש את החנות בהנחה מעמידר. בנוסף נטען ע"י המערערים (רק בשלב הסיכומים), שהמנוחה שילמה את סכום הרכישה על פי ההסכם לי' והוא כשלוחה וכנאמן שלה, רכש עבורה את החנות.
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|