פס"ד בערעור שעניינו הגשת ראיות נוספות לאחר קבלת חוות דעת מומחה לכתב יד בהסכמים למכירת דירות בין אחים

השופט נפתלי שילה:

לפנינו ערעורים על פסקי דינו של בית המשפט לענייני משפחה מיום 2.3.21 ומיום 3.3.21 (כב' השופט יחזקאל אליהו בתמ"ש 35381-06-19 ותמ"ש 73108-01-20) שבהם התקבלה תביעת המשיב לאכוף מסמך שבמסגרתו התחייבו המערערים למכור את דירותיהם למשיב.

• רקע עובדתי

   

  1. אביהם המנוח של הצדדים היה בעלים של בניין בן שמונה דירות ב_ (להלן: הבניין) והוא העביר בחייו, בשנת _, לכל אחד משמונת ילדיו, דירה אחת בבניין במתנה. למרות שהבניין מתנהל כבית משותף, הוא לא רשום ככזה בלשכת רישום המקרקעין והזכויות רשומות בו במושע.

      

  2. במועד מסוים בשנת 2018 חתמו הצדדים וארבעה אחים נוספים על הסכם שיתוף ביחס לדירות בבניין שבמסגרתו נערכה חלוקה ברורה של הדירות. בסעיף 6 להסכם השיתוף נקבע כי: "במידה שצד מן הצדדים ירצה למכור דירתו, תהיה ליתר הצדדים זכות קדימה לרכוש את דירתו במחיר השוק ... במידה שלא ירצה אף צד מן הצדדים לרכוש הדירה, יוכל הצד למכור דירתו לצד שלישי".

      

  3. המשיב (להלן גם: א') הגיש ביום 17.6.19 תביעה כנגד המערער 1 (להלן: ב') ובה טען שבשנת 2018 החלו מגעים בין האחים למכור את הבניין בשלמותו לצד ג' ואולם לאחר שעסקה זו לא יצאה לפועל, הוא הציע לשבעה מאחיו לרכוש את דירתו בסכום של 1,450,000 ₪ לכל דירה. לטענתו, ביום 1.11.18 הוא הגיע לפגישה עם חלק מאחיו אצל עו"ד קמפנר על מנת לבחון את גובה מס השבח שיהיה צריך לשלם בעקבות מכירת הדירות ועוד באותו יום, נפגשו חלק מהאחים בבית קפה והודיעו שהם מסכימים למכור לו את דירותיהם. לדבריו, באותו מפגש חלק מהאחים חתמו על כתב הסכמה למכירת דירותיהם, חלק חתמו על כתב ההסכמה לאחר מכן וביום 26.11.18 הוא הגיע למקום עבודתו של ב' ושם חתם ב' על כתב ההסכמה למכור לו את דירתו בבניין (להלן: כתב ההסכמה). כתב ההסכמה אינו נושא תאריך וכותרתו "אישור". בין היתר נקבע בכתב ההסכמה כי: "אנו מאשרים בזאת, כי הננו מסכימים למכור את דירותינו האמורות למר א' _ ... במחיר של 1,450,000 ₪ לכל דירה. לצורך כך, הננו מתחייבים לחתום על הסכמי מכר בהתאם להוראותיו של א' _". בתחתית כתב ההסכמה יש שבע חתימות.