פס"ד בערעור על החלטת רשם הוצל"פ לדחות הבקשה לחיוב בהוצאות חינוכיות של קטינים

לפניי ערעור על החלטת רשם הוצל"פ מיום 30.05.2020 בגדרה נדחתה בקשת המערערת לחיוב המשיב בהוצאות חינוכיות חריגות של הקטינים (להלן: "ההחלטה").

רקע עובדתי רלוונטי להליך זה

1. למערער ולמשיב (להלן: "הצדדים") 5 ילדים משותפים (להלן: "הילדים").

2. הצדדים מנהלים מספר הליכים משפטיים, ביניהם הליך בעניין מזונות הילדים.

3. ביום 08.01.19 ניתנה החלטה למזונותיהם הזמניים של הילדים, בה נקבע בין היתר כי המשיב ישלם למזונותיהם הזמניים של הילדים סך  של  6,250 ₪ לחודש בעבור מזונות הילדים ויישא בנוסף במחצית ההוצאות הרפואיות והחינוכיות החריגות.

4. במסגרת הליך נוסף (תלה"מ 49676-11-19) הצדדים הגיעו להסכמה לפיה, בין היתר:

"תינתן החלטה במסגרת תביעת המזונות כי סכום המזונות הזמניים עבור הקטינים יהיו בסך של 750 ₪ לכל ילד לא כולל "מחציות" כפי שנקבעו בהחלטת המזונות הזמניים מיום 8.1.19 וזאת מיום 15.8.19 עד למתן פסק דין סופי בתביעת המזונות".

5. הסכמת הצדדים קיבלה תוקף של החלטה מיום 26.07.19.

עיקר טענות המערערת

6. ביום 08.01.2019 ניתנה החלטה למזונות הזמניים של הילדים בה נקבע, בין היתר, כי הוצאות חינוכיות חריגות של הילדים ישולמו ע"י הצדדים בחלקים שווים.

7. המשיב משלם מזונות בסך של 750 ₪ לחודש לכל ילד והוא מסרב להשתתף בהוצאות החינוכיות החריגות.

8. הילדים לומדים בישיבות תיכוניות ושכר הלימוד בישיבות מגיע לאלפי ₪.

9. הרישום לישיבות התיכוניות היה בהסכמת שני הצדדים ובהתאם לרצון הילדים.

10. על אף שהמשיב משלם מזונות הקטינים בסך של 750 ₪ לחודש סבור הוא כי על המערערת לשלם את מלוא שכר הלימוד של הילדים בסך של 1350 ₪ לחודש בעצמה.

11. בנוסף, המערערת משלמת את מלוא שכר הלימוד של הבן א' בסך של 700 ₪ לחודש עבור ישיבת ההסדר. המשיב מסרב להשתתף בתשלום זה ואינו מוכן להשתתף בהוצאותיו.

12. בנוסף, הילדים השתתפו בחוגים ובתנועות הנוער בתקופת החיים המשותפים של הצדדים ולפני פרוץ הסכסוך הזוגי הבן א' השתתף בחוג טניס, הבת א' השתתפה בחוג פסנתר והבן א' השתתף בחוג אתלטיקה במתנ"ס. הילדים משתתפים גם בתנועת הנוער בני עקיבא שנים רבות ובהסכמת הצדדים.

13. אין מחלוקת כי התשלום בגין החוגים ותנועת הנוער בהם משתתפים הילדים הוא בבחינת הוצאה חינוכית חריגה ועל שני ההורים לשאת בה במשותף.

14. החוגים הם לטובת הילדים ואין כל סיבה להפסיק את השתתפותם בחוגים ובתנועות הנוער רק בשל פרוץ הסכסוך ונקמנותו של המשיב.

15. עלות החוגים מגיעה לסך של כ-1000 ₪ לחודש. עלות תנועת הנוער מגיעה לסך של 2400 ₪ בשנה לשלושת הילדים.

16. המשיב החליט על דעת עצמו להפסיק לשלם את חלקו (מחצית) עבור החוגים ותנועת הנוער. כן מסרב המשיב לשאת בתשלום עבור הקייטנות של הקטינים תוך שמלוא עלות הקייטנות בסך של 1700 ₪ בשנה נופל על כתפי המערערת.

17. המערערת פנתה ללשכת ההוצל"פ בכדי לכפות על המשיב לשלם את חלקו בהוצאות החינוכיות החריגות ואולם כב' רשם ההוצל"פ דחה את בקשת המערערת בנימוק כי לא מדובר בהוצאות חריגות.

18. טעה כבוד הרשם אשר סבר כי לא מדובר בהוצאות חריגות והטיל את מלוא נטל התשלום על המערערת.

19. טעה כבוד הרשם אשר לא שם ליבו לעובדה כי לא מדובר בהוצאות חינוך רגילות.

עיקר טענות המשיב

20. דין הערעור להידחות או להימחק על הסף.

21. המועד הקבוע להגשת הערעור חלף הואיל וכבר ביום 31.12.2019 ניתנה החלטה באותו נושא במסגרתה נדחתה בקשת המערערת (להלן: "ההחלטה הראשונה").

22. באופן זהה בהחלטה מושא הערעור, נדחתה עתירת המערערת בגין הוצאות שכר לימוד, חוגים וקייטנות בנימוק כי מדובר בהוצאות לימוד כלליות תוך שכבוד הרשם מפנה להחלטה הראשונה.

23. להודעת הערעור לא צורף תיק המוצגים.

24. דין הערעור להידחות גם לגופו. כפי שטענה המערערת במסגרת בקשת המשיב להרחבת זמני השהות עם הילדים, על בית המשפט למשוך את ידו ממתן החלטה בבקשות זמניות באשר להליכים המשפטיים בין בעלי הדין העומדים לקראת סיום.

25. הדבר היחיד המעניין את המערערת הינו כסף ולא טובת הילדים.

26. בהחלטה קבע כבוד הרשם בצורה ברורה כי ההוצאות שהגישה המערערת אינן במסגרת החלטת בית המשפט. כבוד הרשם נימק את החלטתו כי מדובר בהוצאות שכר לימוד כלליות שאינן נחשבות להוצאות חינוך חריגות שלא ניתנות להערכה ולצפייה.

27. העתירה ביחס לחוגים וקייטנות, נדחתה בהיעדר הוראה מפורשת בפסק הדין (כך במקור – פ.ג.) ומכיוון שהוצאות אלה אינן נחשבות להוצאות חריגות.

28. המדובר בהוצאות הידועות מזה שנים ולא בכדי לא פעלה המערערת להבהיר עניין זה.

29. אין כל אזכור של "חוגים" ו"תנועות נוער" בהחלטה למזונות הזמניים או בהסכם אליו הגיעו הצדדים אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 26.07.2019 (להלן: "ההסכם").

30. אין כל קשר בין הוצאות חריגות לבין גובה המזונות.

31. המערערת מתעלמת מהעובדה כי פעלה בניגוד לקבוע בסעיף 5 להסכם בו הסכימו הצדדים כי כל הוצאה רפואית חריגה ו/או הוצאה חינוכית חריגה תתואם בין הצדדים. המערערת פעלה כרצונה ללא תיאום עם המשיב.

32. המערערת לא העבירה למשיב את חלקו במענק ה"קורונה" ואילצה אותו לפעול בלשכת ההוצל"פ.

33. המערערת מתנגדת להרחיב את זמני השהות של הילדים עם המשיב.

34. ההחלטה למזונות הזמניים היא החלטה ברורה והצדדים פעלו על פיה ורק לאחר מכן החליטה המערערת לסחוט את המשיב.

35. המערערת ציינה בעצמה בהודעת הערעור כי קיימת חוסר בהירות בהחלטה למזונות הזמניים.

36. כב' הרשם קיבל את עתירת המערערת בנוגע להוצאות חינוך של דמי שכלול וקבע כי זוהי אכן הוצאת חינוך חריגה אך דחה את בקשת המערערת לגבי תשלומים שטרם שולמו על ידה.

המתווה הדיוני

37. נוכח ההלכה לפיה דיון בעל פה בערעור הוא בבחינת השלמת טיעון בלבד ראו: ע"א 5035/20 ערוץ 10 החדש בע"מ ואח' נ' שרת התרבות והספורט מירי רגב מיום 23.07.20 (פורסם בנבו) הוצע לצדדים כי הערעור יוכרע על יסוד כתבי הטענות וללא קיום דיון. הצדדים לא התנגדו להצעה זו.

דיון והכרעה

38. לאחר עיון בכתבי הטענות, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להתקבל.

39. בטרם ההכרעה לגופה, אתייחס לטענות הפרוצדוראליות של המשיב.

40. אין ממש בטענת המשיב כי דין הערעור להידחות או להימחק על הסף נוכח חלוף המועד להגשתו, שכן כבר ביום 31.12.19 נדחתה בקשה דומה של המערערת. הערעור הוגש על ההחלטה מיום 5.6.20 ומשהמועד להגשת הערעור על החלטה זו לא חלף, אין כל מניעה לדון בערעור של המערערת בשל העובדה כי בעבר ניתנה החלטה דומה, עליה לא הוגש ערעור.

41. אין ממש בטענת המשיב כי דין הערעור להידחות או להימחק על הסף נוכח אי צירוף של עיקרי הטיעון לכתב הערעור. אכן, תקנה 258 ל' לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 קובעת כי "לכתב הערעור יצורפו עיקרי טיעון ותיק מוצגים".

42. ואולם, עיקרי הטיעון נועדו למקד את המחלוקות. בעניין שלפני כתב הערעור מסתכם ב-4 עמודים בלבד ואין כל צורך בצמצום נוסף של הטענות או המחלוקות.

43. אין ממש בטענת המשיב כי על בית המשפט להימנע ממתן החלטות בבקשות זמניות משום שההליכים המשפטיים עומדים לקראת סיום. במסגרת הערעור מותב זה אינו משמש ערכאה דיונית אלא ערכאת ערעור ומחובתו לבחון האם נפלה שגגה בהחלטה כב' הרשם.

44. לאחר שדחיתי את טענות הסף של המשיב, אדון בערעור לגופו.

45. בפסיקת מזונות ילדים קיימת הבחנה בין סוגי צרכים.

46. בתוך כך הבחינה הפסיקה בין צרכים הכרחיים לבין צרכים שאינם הכרחיים:

הצרכיםההכרחיים הם  "... דברים בסיסיים, שבלעדיהם אין הילד יכול להתקיים ממש" ראו:  ע"א 591/81 פורטוגז נ' פורטוגז, לו(3) 449 ואשר כוללים " מזון, ביגוד, ביטוח בריאות חובה, חינוך חובה ושאר צרכים מינימליים בסיסיים (הסכום נחפף באופן חלקי כשמדובר בכמה ילדים), בתוספת כשליש עד מחצית מהסכום שמשלמת רחל עבור שכר דירה ועלויות המדור הנלוות לו" ראו: בע"מ 919/15 מיום 17.7.19 (פורסם בנבו) לבין צרכים שאינם הכרחיים.

הצרכים שאינם הצרכים ההכרחיים הינם "יתר הרכיבים יכללו ברשימת הצרכים" ראו: תמ"ש 6936-09-13  מיום 29.2.16 (פורסם בנבו); תמ"ש  42952-05-12 מיום 31.12.12 (פורסם בנבו).

47. הפסיקה הכירה בסוג נוסף של צרכים אשר זכה לכינוי "הוצאות חריגות". הפסיקה לא התברכה בפסקי דין המגדירים באופן ברור וממצה את הרכיב המכונה "הוצאות חריגות" והפסיקה הקיימת דנה, ככלל, בהוצאה חריגה קונקרטית ראו, למשל: ע"ר 16978-12-14 מיום 4.1.15 (פורסם בנבו) בו נקבע כי רכיבה טיפולית היא הוצאה רפואית חריגה.

48. בתוך כך נקבע בע"ר 21892-06-12 מיום 3.10.12 (פורסם בנבו) כי:

"סוגיה של הוצאות חריגות, אשר אינן מגולמות בדמי מזונות הבסיס, מהווה כר פורה למחלוקות בין הצדדים בעניין מזונות. המחלוקות הללו מובאות תדיר בפני רשמי ההוצאה לפועל ואף פני בתי המשפט לענייני משפחה ומעמיסות עד מאוד על מערכות אלה, העמוסות לעייפה ממילא".

49. בתה"ס 7847-11-08 מיום 14.2.10 (פורסם בנבו) דן בית המשפט בתביעה לתיקון סעיפים בהסכם גירושין העוסקים בהוצאות קטין, שהוגדרו כ"חריגות" ונקבע, בין היתר, כי:

"לפתחו של בית המשפט מוגשים מידי יום הסכמים שערכו בני זוג הכוללים הסדרים שונים, לרבות בעניין מזונות ילדים . בסוגיית המזונות, בין אם הוסדרו במסגרת הסכם ובין אם במסגרת פסק דין, נהוג לקבוע מזונות חודשיים קבועים ובנוסף היקף השתתפותו של כל אחד מההורים בהוצאות חריגות בגין טיפולים רפואיים שאינם מכוסים על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי או ביטוח רפואי נוסף והוצאות בגין חוגים, חינוך מעבר לאגרות חינוך רגילות, שיעורי עזר פרטיים , קייטנות וכיוצ"ב הוצאות שלא ניתן לעמוד על היקפן מראש, ולרוב מחולקות שווה בשווה בין שני ההורים.

50. אין מחלוקת כי ראוי ורצוי, בין במסגרת הסכם גירושין/מזונות ובין בהכרעה שיפוטית לפרט, פירוט רחב ככל שניתן, של ההוצאות החריגות.

51. בתוך כך, מותב זה נוהג, למשל, לכלול במסגרת פסקי הדין, פירוט של הוצאות חריגות כדלהלן:

" ... הוצאות רפואיות חריגות מכל מין וסוג שהוא, לרבות רפואת שיניים כולל אורתודנטיה, משקפיים/עדשות מגע, טיפולים פסיכולוגיים/רגשיים, איבחונים לרבות איבחוני ליקוי למידה, וכל הוצאה רפואית אחרת חריגה אשר איננה מכוסה (במלואה או בחלקה) על ידי קופ"ח ובכלל זה הפרשים בגין אותה הוצאה חריגה לאחר קבלת החזר מכל מקור שהוא, אלא א"כ ההחזר מתקבל מביטוח פרטי הממומן ע"י הורה אחד בלבד שאז רק ההורה המממן זכאי ליהנות מהחזר זה".

" ... הוצאות החינוך על פי דרישת מערכת החינוך ו/או המסגרת החינוכית –כדלקמן: אגרות חינוך, שכר לימוד, סל תרבות וכל תשלום אחר הנדרש לתשלום ישירות למערכת החינוכית ו/או למסגרת החינוכית לרבות ועד הורים, וכן מעון, צהרון (עד סוף כיתה ג' בהתאם לתעריף צהרון ציבורי), חוגים ( עד שני חוגים לכל אחד מהקטינים בעלות מתנ"ס), שיעורי עזר (ע"פ המלחצת הגורם הרלוונטי), תנועת נוער, קייטנות (מחזור אחד בקיץ ואחד בחופשת הפסח בעלות קייטנת עירייה/מתנ"ס) מסע לפולין".

52. שונים הם פני הדברים מקום בו עסקינן בהחלטה למזונות זמניים.

53. כידוע, בעת פסיקת מזונות זמניים "אין השופט חייב להכנס לעובי הקורה", בית המשפט אינו דן בניתוח מקיף של הראיות ואין הוא בודק את מכלול הראיות כאילו עמד להכריע בעניין סופית" ראו: בע"מ 853/15 מיום 17.2.15 (פורסם בנבו); רמ"ש 17094-05-19 מיום 6.6.19 (פורם בנבו); רמ"ש 36444-01-17 מיום 26.02.17 (פורסם בנבו).

54. בתוך כך, במסגרת החלטה למזונות זמניים אשר מהווה "סיוע ראשון" ראו: רמ"ש 25843-03-17 מיום 03.17 (פורסם בנבו); רמ"ש 51744-03-17 מיום 26.03.17 (פורסם בנבו) לא בכל מקרה ניתן לפרט את כלל הרכיבים ובכלל זאת את כלל ההוצאות החריגות.

55. כפועל יוצא, במסגרת החלטה למזונות זמניים, מסתפק בית המשפט לא אחת בקביעה כללית יותר כגון שהוצאות רפואיות וחינוכיות חריגות ישולמו על ידי שני ההורים בהתאם ליחס שנקבע.

56. במצב דברים זה על רשם ההוצאה לפועל לבחון האם ניתן להגדיר הוצאה כהוצאה חריגה באמצעות יישום "מבחן האלמלא" קרי אם בעת שיתוף היו רואים הצדדים בהוצאה מסוימת כהוצאה חריגה, הוא הדין אף לאחר הפירוד ראו: תיק 0100438145 לשכת הוצאה לפועל תל אביב מיום 25.06.15 (פורסם בנבו).

57. הדבר נכון ביתר שאת מקום בו נדרש רשם ההוצאה לפעול להכריע בהוצאות חריגות שנקבעו בהחלטה למזונות זמניים. זאת מכיוון שהחלטה למזונות זמניים היא סעד זמני ראו: עמ"ש 52149-09-16 מיום 31.10.17 (פורסם בנבו) ומטרתו של סעד זמני לשמור על המצב הקיים ראו: רע"א 8622/13 המוסד לביטוח לאומי נ' שחר מיום 7.9.16 (פורסם בנבו); רמ"ש 15719-04-18 מיום 23.05.18 (פורסם בנבו).

58. במקרה שלפני קבע כב' הרשם כי ההוצאות מושא הערעור, אינן הוצאות חריגות מכיוון שאין בהחלטה הוראה מפורשת לגביהן. בפועל, הוצאות אלה, למעט הקייטנות, פורטו על ידי המערערת במסגרת הבקשה למזונות הזמניים תחת הכותרת "צרכי הקטינים" ואלה, למעט חוג הטניס ושיעורי הפסנתר, לא הוכחשו על ידי המשיב.

59. בנוסף, בהסכם שנכרת על ידי הצדדים כחצי שנה לאחר שניתנה ההחלטה למזונות הזמניים, הסכימו הצדדים כי המזונות בסך של 750 ₪ לחודש לקטין אינם כוללים "מחציות" ראו: ס' 4 להסכם. בתוך כך, גם בשלב זה הייתה תמימות דעים בקרב הצדדים כי ההוצאות החריגות לא נכללות בסכום המזונות.

60. ער אני לכלל האוסר על רשם ההוצאה לפועל לפרש החלטות שיפוטיות ראו: תמ"ש 21982-06-12 לעיל אולם במסגרת שקול דעתו וסמכויותיו רשאי רשם הוצאה לפועל לפנות לבית המשפט כדי לקבל הבהרה ראו: ס' 12 לחוק הוצאה לפועל, תשכ"ז – 1967 הקובע כי:

"היה רשם ההוצאה לפועל סבור שפסק הדין או חלק ממנו טעון הבהרה לשם ביצועו, רשאי הוא לפנות בכתב לבית המשפט שנתנו כדי לקבל הבהרה"

61. המשמעות של סעיף זה, לטעמי, היא כי כאשר מתעורר בלבו של הרשם ספק לגבי סיווג הוצאה כזו או אחרת, עליו לפנות לבית המשפט כדי לקבל הבהרה. ובמה הדברים אמורים?

62. במקרה שלפני חוייב המשיב בהחלטה למזונות הזמניים לשאת במזונות של 5 ילדים בסך של 6,250 ₪ לחודש היינו בסך של 1,250 ₪ לחודש לכל קטין. בהסכם הופחת סך זה לסך של 750 ₪ לחודש. אין מחלוקת כי סכומים אלה נמוכים מסכום המזונות ההכרחיים אשר נע כיום בין סך של 1,600-1,800 ₪ ראו: תלה"מ 59480-10-18 מיום 27.04.20 (פורסם בנבו).

63. לפיכך, העובדה כי הורה יצטרך לממן שכר לימוד, חוגים, קייטנות ותנועות הנוער בסכומים העולים על הסכומים אשר משולמים לידו על ידי ההורה השני, אמורה להוות טעם עבור רשם הוצאה לפועל לפנות לבית המשפט להבהרת ההחלטה. הדבר נכון ביתר שאת מקום בו נקבע כי שני ההורים יישאו בהוצאות חריגות בחלקים שווים וכאשר קיימת מחלוקת לגבי סיווג ההוצאה.

64. במקרה שלפני, כב' הרשם לא פנה לבית המשפט בבקשה להבהיר את ההחלטה והוא הסתפק בקביעה כי שכר הלימוד בישיבות בהן לומדים הילדים, החוגים והקייטנות בהם משתתפים הילדים ותנועת הנוער אינם בבחינת הוצאות חריגות.

65. שגגה נפלה תחת ידו של כב' הרשם. באופן עקרוני הוצאות אלה הן הוצאות חינוך חריגות ראו: בתה"ס 7847-11-08 לעיל ביחס לקייטנות ולחוגים ראו גם: ספרה של הרשמת שוורץ, מזונות – הליכי גבייה בלשכת ההוצאה לפועל (2011) עמ' 67 ותנועת הנוער אינה שונה מכל חוג אחר.
66. ביחס לתשלום סך 1,350 ₪ לחודש בעבור שכר לימוד לילד אחד, אין הדבר בבחינת הוצאת "חינוך חובה" ואין זה סביר שהורה אחד יאלץ לשאת לבדו בהוצאה זו.

67. יוזכר כי במסגרת ההסכם הסכימו ההורים על "המחציות" וזאת עת הייתה פרושה בפני כל אחד מהם "מפת ההוצאות", מהותן ושיעורן.

68. הערעור מתקבל כאמור ואני קובע כי ההוצאות בעבור שכר הלימוד בישיבות, חוגים, קייטנות ותנועת הנוער הקיימים לקטינים, הן בבחינת הוצאות חינוך חריגות ועל שני ההורים לשאת בהוצאות אלה בחלקים שווים וזאת מיום מתן ההחלטה למזונות הזמניים קרי מיום 08.01.19.

69. לאור המתווה הדיוני, המשיב יישא בהוצאות משפט בשיעור מופחת בסך 2,500 ₪ .

70. ניתן לפרסם לאחר השמטת פרטים מזהים.

71. המזכירות תסגור את התיק.

ניתן היום,  ט"ז אב תש"פ, 06 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.