פס"ד בערעור על דחיית טענה להעברת דירה במתנה על אף שנחתמו תצהירי מתנה במסגרת סכסוך ירושה

השופט נפתלי שילה:

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב מיום 5.2.20 (תמ"ש 20384-11-15 מפי כב' השופטת אסתר ז'יטניצקי רקובר) שקבע שסבתה המנוחה של המערערת לא העניקה לה דירה במתנה ולכן הדירה מהווה חלק מעיזבון המנוחה. 

• רקע עובדתי

1. למנוחה ח' ז"ל (להלן: המנוחה) היו שני בנים: י' שהוא המשיב 1 (להלן: י') וא' אשר נפטר ביום 23.12.10. המערערת (להלן גם: ר') והמשיבות 2-3 הן בנותיו של א'.

2. ביום 5.12.07 ערכה המנוחה צוואה בעדים (להלן: הצוואה). במסגרת הצוואה, המנוחה העניקה דירה ברח' --- בתל אביב לשלוש נכדותיה, דירה ברח' ---- לבן של י' ואת כל יתרת רכושה היא העניקה בחלקים שווים לשני בניה י' וא' ואם מי מהם לא יהיה בחיים במועד פטירתה, היא הורתה שחלקו יועבר לצאצאיו.

3. המנוחה התגוררה כדיירת מוגנת בדירה ברח' ---- בתל אביב (להלן: הדירה) וביום 12.2.09 היא רכשה את זכות הבעלות בדירה מבעלת הבית בתמורה לסך של 532,000 ש"ח.

4. ביום 8.10.09 חתמה המנוחה על הסכם למכירת הדירה למערערת ולבעלה בתמורה לסך של מיליון ₪ (להלן: ההסכם). למרות שעל ההסכם מתנוססות חתימות המערערת ובעלה, המערערת טענה שהיא לא חתמה על ההסכם וחתימתה זויפה. בו ביום, חתמה המנוחה גם על ייפוי כוח בלתי חוזר המסמיך את עו"ד פרידמן להעביר את הדירה לצד ג' ועו"ד פרידמן אישר את חתימת המנוחה (להלן: ייפוי הכוח).

5. המערערת טענה שבאותו יום, 8.10.09, היא חתמה על מסמך שכותרתו "תוספת להסכם מיום 8.10.09" שנחתם באותו יום בפני עו"ד פרידמן, ולפיו הוסכם שהתמורה עבור הדירה היא 400,000 ₪ ולא מיליון ₪ (להלן: התוספת להסכם). התוספת להסכם הוצגה ע"י המערערת לראשונה באחד מדיוני ההוכחות שהתקיים ביום 28.2.19.

6. ביום 16.11.10 חתמה המנוחה על תצהיר העברה ללא תמורה של הדירה למערערת והמערערת חתמה בו ביום על תצהיר קבלת הדירה ללא תמורה. התצהירים אומתו ע"י עו"ד פרידמן (להלן: תצהירי המתנה).