פס"ד בערעור על דחייה על הסף של בקשה לקבלת מעמד בישראל מטעמים הומניטאריים

ערעור על פסק דינו של בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (כב' הדיין אסף נועם) בערר (י-ם) 2844-21 מיום 8.11.2021. בפסק הדין נדחה ערר שהגישה המערערת כנגד דחייה על הסף של בקשתה לקבלת מעמד בישראל מטעמים הומניטאריים.

רקע עובדתי

1.המערערת היא כבת 51 (ילידת 1972), אזרחית נפאל. היא נכנסה לישראל בשנת 2006 כעובדת בענף הסיעוד ברישיון ב/1, שתוקפו הוארך מעת לעת עד ליום 19.11.2020.

2.במהלך שנים 2006 עד 2009 המערערת החליפה שלושה מעסיקים, עד שבראשית שנת 2010 היא החלה לעבוד אצל בני הזוג גוזנר ז"ל - שניהם לפי הנטען ניצולי שואה. בתחילה, המערערת שימשה כעובדת סיעודית של הגב' גוזנר. עם פטירתה של הגב' גוזנר, המערערת עברה לשמש כעובדת סיעודית של בעלה מר גוזנר, וזאת עד פטירתו ביוני 2020. במהלך 10 שנות העסקתה של המערערת אצל בני הזוג גוזנר, היא יצאה שלוש פעמים לביקורים בנפאל ושהתה שם כחודש בכל פעם (הפעם האחרונה הייתה בשנת 2019).

3.ביום 21.7.2020, בחלוף כחודש וחצי לאחר פטירתו של מר גוזנר, הגישה המערערת בקשה לקבלת מעמד בישראל מטעמים הומניטאריים (להלן גם: הבקשה). בבקשתה טענה המערערת כי בשנת 1994, כשהייתה כבת 22, חוותה אונס קשה בנפאל בעקבותיו היא הרתה ונולד לה בן. נטען כי אונס נחשב לאות קלון בנפאל, וכי המערערת אולצה להינשא לגבר האנס, וכשנה לאחר מכן סולקה מביתו תוך ניתוקה מבנה שאין לה קשר עמו עד היום. במשך 10 השנים שלאחר מכן, המערערת עבדה בעבודות מזדמנות בנפאל, עד אשר נקרתה בדרכה הזדמנות להגיע לישראל ולעבוד בתחום הסיעוד. על רקע זה, הכירה המערערת את משפחת גוזנר. לפי הנטען בבקשה, בין בני הזוג גוזנר המנוחים, ילדיהם ונכדיהם ובין המערערת נוצרו קשרים עמוקים. לאחר פטירת בני הזוג גוזנר שראו במערערת כבת, נותר קשר אמיץ בינה ובין ילדיהם של בני הזוג גוזנר, אשר נטען כי הם רואים צו מוסרי לדאוג למערערת אותה הם מחשיבים כבת משפחתם, וזאת כפי שציווה עליהם אביהם טרם פטירתו. עיקר הדגש בבקשה הושם על מערכת היחסים שלפי הטענה התפתחה בין המערערת ובין אחת מבנותיהם של בני הזוג גוזנר ז"ל, הגב' ש.ב.ש. הטענה היא כי הגב' ש.ב.ש סובלת מסכיזופרניה פרנואידית, והיא נקשרה למערערת עוד בזמן שהמערערת טיפלה בהוריה, בני הזוג גוזנר. נטען כי בין השתיים ישנו קשר רגשי מיוחד, וכי המערערת מהווה עוגן רגשי תומך עבור הגב' ש.ב.ש באופן התורם ליציבות במצבה הנפשי ומונע את אשפוזה. כיום מתגוררת המערערת בבית המנוחים ביחד עם הגב' ש.ב.ש ובעלה. נטען כי עזיבתה של המערערת את ישראל, תוביל להחמרה במצבה הנפשי של הגב' ש.ב.ש ולשברון לב אצלה. עוד נטען כי ילדיהם ונכדיהם של בני הזוג גוזנר המנוחים מהווים משפחה עבור המערערת. נטען כי אין למערערת קרובי משפחה בנפאל מלבד אחות אחת שאין לה כל קשר עמה. אמהּ של המערערת נמצאת בלונדון ויתר אחיה מפוזרים בעולם. בבקשה נטען כי קיים חשש לפיו ככל שהמערערת תשוב לנפאל, משפחת האנס עלולים לרדוף אותה ולפגוע בה. לבקשה צורפו המסמכים הבאים:

(-) מכתב של המערערת לתמיכה בבקשתה למעמד בישראל מטעמים הומניטאריים.

(-) מכתבים חמים של בני משפחת גוזנר ומכרים.

(-) מכתב של העו"סית הגב' שרה מנסברג מיום 14.7.2020.

(-) תעודה רפואית של הפסיכיאטרית ד"ר איזבלה גרינברג מיום 19.7.2020, בה הובא פירוט אודות מצבה הנפשי המורכב של הגב' ש.ב.ש. צוין כי המערערת "ממלאת מקום חשוב בחייה של [ש.ב.ש] כמו הבת שאף פעם לא הייתה לה".

(-) צילומים של המערערת עם בני משפחת גוזנר.

4.במעמד הגשת הבקשה ביום 21.7.2020, נערך למערערת ריאיון. לאחר כשלושה חודשים וחצי, ביום 12.11.2020, ניתנה החלטה מנומקת של ראש הדסק על דחיית בקשתה של המערערת על הסף. בהחלטה נקבע כי "לא נראה כי ממכלול הטעמים שהוצגו בבקשה עולה סיכוי מסוים לצורך העברת עניינה [של המערערת] לדיון בפני הוועדה הבינמשרדית שמכוחה יכול ויינתן לה מעמד בישראל".

5.על החלטה זו הגישה המערערת ביום 3.12.2020 ערר פנימי, לאחריו נערך לה ריאיון עדכני ביום 28.6.2021. באותו היום הגישה המערערת לעיון המשיב עדכון בכתב מטעמה, אליו צירפה שני מסמכים עדכניים כדלקמן: