פס"ד בערעור להכרה בפגיעה בשמיעה כנכות לפי חוק הנכים תגמולים ושיקום

1. המערער משרת בצה"ל מאז שנת 1993 ...

            המערער הגיש בקשה להכיר בפגיעה בשמיעתו כנכות לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 (להלן: "חוק הנכים").

            המערער טען כי הפגיעה בשמיעתו נגרמה לו עקב חשיפה לרעש במסגרת השירות הצבאי.

2. לצורך קבלת החלטה בבקשת ההכרה, הפנה המשיב את המערער לבדיקה על-ידי ד"ר אלי ולדנר, מומחה בתחום אף-אוזן-גרון, אשר בדק את המערער ב-19/9/17.

            בחוות-דעתו של ד"ר ולדנר מ-14/11/17, ציין ד"ר ולדנר כי המערער מתלונן מזה כ-12 שנה על ירידה בשמיעה ועל טינטון, וכי הוא נבדק במרפאת אף-אוזן-גרון, ובשל בעיותיו הורד לו הפרופיל הצבאי לפרופיל 64.

            ד"ר ולדנר התייחס בחוות-דעתו לשתי בדיקות שמיעה שבוצעו במכון האודיולוגי מרפ"א מהתאריכים 24/12/08 ו-4/7/16, ופירט את ממצאיהן, וחיווה דעתו כי המערער פנה לטיפול בשל תלונותיו בשנת 2008, ולאחר הבדיקה משנת 2016, הורד לו הפרופיל.

לדעת ד"ר ולדנר, יש להכיר בליקויי שמיעה וטינטון כקשורים לשירות הצבאי.

פרופ' ברלינר, היועץ הרפואי לקצין התגמולים, המליץ לקבל את מסקנות חוות-הדעת של ד"ר ולדנר.

בתאריך 6/12/17 נשלחה פניה לוועדות הרפואיות לזמן את המערער לוועדה רפואית לקביעת דרגת נכותו בגין ליקוי שמיעה וטינטון - גרימה.

העתק מהפניה, בצירוף חוות-הדעת של ד"ר ולדנר, נשלחה גם למערער ולבא-כוחו.

3. בתיקו הרפואי של המערער כפי שהוגש לבית-המשפט, מצויה בדיקה אודיולוגית מ-24/12/08, וכן בדיקה אודיולוגית מ-4/7/16.

בבדיקה מ-4/7/16 קיימת ירידה בשמיעה בתדירויות מעל 2,000 הרץ.