פס"ד בערעור העוסק במחלוקת בין הורים על חיסון בנם הקטין

ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה מיום 15.3.20 (כב' השופט יהורם שקד) שנעתר לבקשת המשיבה 1 והתיר לה לחסן את בנם הקטין, על אף התנגדותו של האב – המערער.

א.רקע עובדתי

1.המערער (להלן גם: האב) נישא למשיבה 1 (להלן: האם) וביום 00.00.12 נולד להם הבן ג' (להלן גם: הקטין). הקטין אובחן על הספקטרום האוטיסטי.

2.ביום 5.7.16 אושר וקיבל תוקף של פסק דין הסכם גירושין בין הצדדים ובסעיף 18 להסכם נקבע כי:

"מוסכם בין ההורים כי כל בדיקה וטיפול רפואי לג' יהא בהסכמת שניהם מראש בלבד...".

3.ביום 22.1.19 הגישה האם תביעה כנגד האב בנושא משמורת שבמסגרתה היא טענה שהאב מסרב לאשר חיסון לקטין (סעיף 12). ביום 3.3.19 הגישה האם בקשה לאישור חיסון לקטין ללא הסכמת האב. המדובר במנה השנייה של החיסון למחלות חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח (להלן: החיסון), לאחר שהקטין חוסן במנה הראשונה של החיסון בהסכמת שני ההורים.

4.ביום 28.5.19 החליט ביהמ"ש קמא במותב אחר להיעתר לבקשה ולאפשר לאם לחסן את הקטין אף ללא הסכמת האב. האב הגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה ובית משפט זה קיבל את הבקשה בחלקה והורה לביהמ"ש קמא ליתן החלטה מנומקת.

5.ביום 19.9.19 החליט ביהמ"ש קמא להתיר את חיסונו של הקטין על אף התנגדות האב. האב לא השלים עם ההחלטה והגיש בקשת רשות ערעור שבמסגרתה טען בין היתר, שהיה על ביהמ"ש קמא לאפשר לו לזמן רופא מומחה מטעמו להוכחת טענתו שהחיסון יזיק לקטין.

6.ביום 7.10.19 נעתר בית משפט זה חלקית לבקשת האב ואפשר לו להגיש לבית המשפט קמא חוות דעת מומחה מטעמו, לתמיכה בטענותיו שאין לחסן את הקטין.