אב לבן 8 טען שהחיסונים שקיבל בעבר גרמו לו לאוטיזם, וסירב לאשר מתן חיסון נוסף עבורו. עתירה שהגישה האם התקבלה ובית המשפט אפשר לה לבצע את החיסון ללא הסכמתו. האב ערער ונדחה.
בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה לאחרונה ערעור שהגיש אב לילד בן 8 על פסק דין המתיר לאמו של הילד לחסן אותו על אף התנגדותו. האב טען שהחיסון יפגע בילד שנמצא על הרצף האוטיסטי. בית המשפט קבע שהוא לא הוכיח את הטענה והתיר לאם לחסן את הקטין ללא הסכמת האב.
בנם של הצדדים נולד ב-2012 ואובחן על הספקטרום האוטיסטי. ב-2016 הם חתמו על הסכם גירושין בו נכתב שכל בדיקה וטיפול רפואי יהיו בהסכמת שניהם.
בינואר 2019 הגישה האם נגד האב תביעה בה טענה שהוא מסרב לאשר מתן חיסון לילד. היא הבהירה שמדובר במנה השנייה של החיסון למחלות חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח וביקשה לאשר לה לחסן אותו ללא הסכמת האב.
האב התנגד והגיש מכתב מטעם ד״ר אריה אבני שטען כי החיסון יחמיר את מצבו של הקטין.
במאי 2019 נעתר בית המשפט למשפחה בתל אביב לבקשה והתיר את חיסון הקטין על אף התנגדות האב. בפסק הדין נכתב שמדובר בחיסון שגרתי המומלץ על ידי משרד הבריאות והאב לא הוכיח שהחיסון עלול לפגוע בקטין. עוד נכתב כי ד״ר אבני כלל אינו מומחה בתחום זה וחוות הדעת לא מבוססת על תשתית מדעית כלשהי. כמו כן נקבע שמדובר ברופא שמחזיק בעמדה עקרונית לפיה אין להעניק שום חיסונים, עמדה המבוססת על הגיונו של המומחה בלבד.
האב לא השלים עם פסק הדין והגיש ערעור. לטענתו, מומחים רבים מצאו שיש קשר בין חיסונים לאוטיזם ולכן החיסון מסכן את הקטין. הוא הפנה לאתרי אינטרנט וציין כי די במחקרים המופיעים בהם כדי לבטל את פסק הדין.
עוד הדגיש האב כי החוק בישראל אינו מחייב הורים לחסן את ילדיהם ובית המשפט לא מוסמך לכפות חיסון על קטין אם אחד ההורים לא מסכים לכך. הוא טען כי ילדים רבים נהפכו לאוטיסטים בעקבות החיסונים ו"מעולם לא הוכח מדעית שאין קשר בין חיסונים לאוטיזם".
האם טענה שהאב לא הוכיח כי בנם עלול להיפגע ממתן החיסון וחוות הדעת הרפואית שהגיש מטעמו אינה נשענת על נימוקים מדעיים אובייקטיבים.
חשוב גם לסביבה
השופטים שאול שוחט, איריס לושי-עבודי ונפתלי שילה דחו את הערעור. הם הבהירו כי לפי הפסיקה כאשר הורה סבור כי החיסון יגרום נזק לקטין, עליו להצטייד בחוות דעת רפואית שקובעת שאין לחסן את הקטין. אחרת, ברירת המחדל היא לחסנו מאחר שככלל, אי חיסון מהווה סכנה בריאותית הן עבור הקטין והן עבור סביבתו.
השופטים ציינו כי לאב ניתנה הזדמנות להוכיח שהחיסון יפגע בקטין אך הוא לא עמד בנטל, ולו במעט. הם קבעו כי מכתבו של ד״ר אבני אינו בגדר חוות דעת ואף המערער הודה כי ״יש איתה בעיות״. הרופא כלל לא בדק את הקטין ולא הביא כל ראיה לכך שהאוטיזם של הקטין נגרם מהחיסונים שניתנו לו בעבר.
עוד ציינו השופטים כי הפנייה למאמרים ברשת אינה יכולה להוות הוכחה שהחיסון יזיק לילד. הם הדגישו כי ביצוע החיסון חשוב לא רק לקטין עצמו לצורך שמירה על בריאותו אלא גם לשמירה על סביבתו מאחר שהעדר חיסון פוגע ב"חסינות העדר" ומסכן את כלל החברה.
האב חויב בהוצאות בסך 10,000 שקל.
- ב״כ המערער: לא צוין
- ב״כ המשיבה: עו"ד מיכל ברנקין
עו״ד ורדה חקלאי
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין