פס"ד בעניין תביעת רכוש ומזונות

1. תביעות אישה, כנגד בעלה, אגב פרידתם. הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י בשנת 2006, ונפרדו ביום 9.6.17, הוא המועד הקובע לאיזון משאבים (להלן - "המועד הקובע") (עמ' 4 ש' 3, עמ' 6 ש' 10 לפרוטוקול מיום 9.12.18). מנישואי הצדדים נולדו ארבעת ילדיהם: י.א., יליד x.x.10, א.א. יליד x.x.11, נ.א. יליד x.x.13, וג.א. ילידת x.x.16.
2. האישה הגישה כנגד האיש תביעה רכושית (תלה"מ 16446-03-18), תביעת למזונות ילדים (תלה"מ 16400-03-18), ותביעת משמורת וסדרי שהות (תלה"מ 16367-03-18), ואילו האיש הגיש כנגד האישה תביעת משמורת וסדרי שהות (תלה"מ 53021-04-18). מאז הוגשו התביעות, הושגו אי אלו הסכמות, אשר ייתרו את הצורך להכריע בענייני המשמורת וסדרי השהות, עת אומצו, בהסכמת הצדדים, המלצות העו"ס, לפיהן המשמורת על הילדים נתונה לאישה והם ישהו במחיצת האיש, לרבות לינה, יומיים באמצע השבוע, כל סוף שבוע שני ומחצית מחופשות בית הספר, החגים והמועדים (עמ' 1 ש' 14-24, עמ' 2 ש' 1-15, לפרוטוקול מיום 9.12.18). כן הוסכם, כי יפורק על דרך מכר שיתוף הצדדים בדירה אותה רכשו, ואשר במועד הקובע בנייתה טרם הושלמה (להלן - "הדירה"). הדירה נמכרה בהליך כינוס נכסים, תמורת המכר, יתרת הלוואת המשכנתא נפרע מתמורת המכר, ולאחר מכן חולקה בין הצדדים יתרת תמורת המכר, בניכוי הוצאות המכר, בחלקים שווים, עת כל אחד מהצדדים קיבל לידיו סך 200,000 ₪. כפי שיפורט בהמשך הצדדים חלוקים באשר לחובותיהם האחד כלפי משנהו בכל הנוגע להחזר תשלומים חודשיים של הלוואת המשכנתא, ולהחזר חודשי של הלוואה אותה נטלו מבנק יהב לשם רכישת הדירה.

תביעת הרכוש - תלה"מ 16446-03-18

1. בפתח הדיון אעיר אי אלו הערות, אשר יקלו על הבנת הדברים. האיש פועל מזה שנים רבות, ועוד קודם לנישואין, בתחום הבניין, וליתר דיוק ביצוע עבודות שיפוץ והקמת מבנים וחלקי מבנים. לכתחילה הפעיל האיש את עסקו "כעוסק מורשה" במע"מ, להבדיל מבאמצעות תאגיד, ובשנת 2012 העביר פעילותו העסקית לחברה אותה הקים, היא חברת XXX (להלן - "החברה" או "XXX"). חברה זו עוסקת בביצוע עבודות בינוי, חשמל, אינסטלציה ומיזוג לשם הקמת חנויות.
2. בשנת 2015 העביר האיש, ללא תמורה, מחצית ממניותיו בחברה אל מר ד.א. (להלן - "ד.א."), וכפועל יוצא מכך האיש וד.א. מחזיקים בכלל מניות החברה בחלקים שווים ביניהם. בבעלות ד.א. חברה נוספת, שאינה פעילה, היא חברת ע.ד. (להלן - "ע.ד."), אשר נוסדה ביום 25.5.17 (כשבועיים קודם למועד הקובע). ד.א. אף מנהל פעילות עסקית, שלא באמצעות XXX, ואף לא באמצעות תאגיד אחר, "כעוסק מורשה" במע"מ. ד.א. הוא "קבלן רשום" כמשמעות המונח בסעיף 4 לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, תשכ"ט - 1969 (להלן - "חוק רישום קבלנים").
3. עיקר פעילות החברה היא ביצוע עבודות בינוי, חשמל וכיוב' בקבלנות משנה, עבור ד.א., אשר בהיותו קבלן רשום כאמור, מתקשר עם גורמים שונים לשם ביצוע עבודות אלו, ומעביר את מלאכת הביצוע בפועל אל החברה (סעיפים 26-34 לסיכומי האישה).
4. לוז המחלוקת הרכושית הוא במספר סוגיות כדלקמן: האחת, שווי XXX; השנייה, טענת האישה בדבר הברחת הכנסות XXX מפניה בסמוך למועד הקובע; השלישית,  טענות האישה לאיזון נכסי קריירה ומוניטין, ובכלל זה טענות לאיזון שלא מחצה על מחצה, ובפרט, טענות לעניין פערי השתכרות מהותיים בין הצדדים, אופן איזון הזכויות הפנסיוניות, וסוגיית רכב הסוזוקי שבבעלות הצדדים. 

על הראיות

7. האישה ביקשה להורות לאיש, ליתן מידע באשר לנכסים, זכויות ורכוש שצברה XXX, אשר כאמור מחצית ממניותיה בבעלותו, כן ביקשה, כי ימונה רו"ח חוקר אשר יעריך את שווי החזקות האיש בחברה (סעיפים 18 ב'-ד' לכתב התביעה). עוד טרם התקיים דיון קדם המשפט, בבקשתה מיום 12.11.18, העלתה האישה טענותיה בדבר "העמסת הוצאות" על XXX, והסטת הכנסות XXX אל ע.ד. בדיון קדם המשפט הסכימו הצדדים, כי יינתן צו גילוי מידע ומסמכים הדדי שיאפשר לכל צד לקבל כל מידע כלכלי אודות משנהו (עמ' 8 ש' 5-6 לפרוטוקול מיום 9.12.18).

8. בבקשתה מיום 18.12.18 - נוכח הסכמת XXX לגילוי מסמכי שני חשבונות הבנקים שבבעלותה - הוסיפה וביקשה האישה, כי האיש יגלה מסמכים נוספים אודות XXX, כדלקמן: מאזנים כספיים, דו"חות מס הכנסה ומע"מ, דו"חות מעביד (עובדים ומשכורות חברה) כרטסת הנהלת חשבונות של החברה, הסכמי התקשרות והסכמי עבודה, רשימת לקוחות ורשימת ספקים. נוכח החלטתי מיום 15.1.19 אף מסמכים אלו ונוספים גולו לאישה.

9. בחלוף חודש ימים מדיון ההוכחות, הגישה האישה בקשה נוספת למינוי רו"ח חוקר, אשר נדחתה בהחלטתי מיום 10.8.20, תוך שהובהר כי ספק אם יש תועלת במינוי מומחה עת הסוגיה אותה יש לבחון לצורך ההליכים דנן, היא שווי מניות האיש בחברה, תוך הבאה בחשבון של טענותיה, כפי שהובאו בהליך בדבר "העמסת הוצאות", ואי סדרים בחברה באופן בו ספריה אינם משקפים בפועל את רווחיה.

1. את עיקר הראיות להוכחת טענותיה דנן הביאה האישה עצמה (לרבות בדרך של שימוש בצווי גילוי המסמכים האמורים) ודומה, כי בידיה כלל הנתונים העשויים להימצא בידיה לשם הוכחת טענותיה, ומומחה "חוקר" מטעם בית המשפט לא יסייע לבירור ההליך, וממילא לא הובהר כיצד יעלה בידי מומחה מטעם בית המשפט לגלות נתונים אותם לא עלה בידי האישה לגלות בעצמה. תכלית מינוי מומחה מטעם בית המשפט אינה לשם מציאת ראיות להוכחת טענות בעלי דין, אלא לשם בירור ראיות שהובאו על ידי מי מהם. אף הכינוי מומחה חשבונאי "חוקר" מטעה, שכן פעולות החקירה של מומחה מעין זה, אינן בילוש אחר בעלי הדין, אלא לכל היותר דרישת מסמכים לשם הכנת חוות דעת, בין באמצעות הצדדים עצמם ובין בסיוע בית המשפט. ראו: ש' שוחט, ד' שאוה, "סדר הדין בבית המשפט לענייני משפחה" (2009) בעמ' 289 - 291.
2. בד בבד, ניתנה לאישה שהות להגיש חוות דעת מטעמה, ככל שעומדת היא על טענותיה כי מניות האיש בחברה בעלות ערך. ניתנה לה ארכה, לבקשתה, לשם הגשת אותה חוות דעת, אך בסיכומיה הודיעה, כי בחרה שלא לעשות כן, עת לעמדתה אין תועלת בחוות דעת מומחה מטעמה מקום בו האיש דואג להסיט הכנסותיו, וממילא עת מסמכי החברה אינם משקפים בפועל מצבה, הרי שאין בחוות דעת כאמור כדי לסייע לה (עמ' 4 לסיכומים).  בד בבד, שבה האישה אף בסיכומיה על בקשתה למינוי רו"ח חוקר (סעיף 80 לסיכומים). יחד עם האמור, בסמוך ולאחר החלטתי דלעיל, הגישה האישה תביעה בה עתרה למתן פסק דין הצהרתי, כי לאיש מחצית משווי "העוסק המורשה" ד.א., וכי חלקו של האיש "בעוסק מורשה" זה שייך לאיש ולאישה בחלקים שווים (תלה"מ 37860-09-12). כפי שיובהר בפסק דין נפרד שיינתן יחד עם פסק הדין הנוכחי, דין תביעתה הנוספת להימחק על הסף מחמת היעדר עילה.