ת"א
בית משפט השלום קריות
|
57272-04-19
12/08/2019
|
בפני השופט:
שלמה מיכאל ארדמן
|
- נגד - |
תובעת:
איריס נוף
|
נתבעת:
עדי אגודה שיתופית להתיישבות בע"מ
|
החלטה |
בפני בקשה לעיכוב הליכים מחמת תניית בוררות. עניינה של התובענה הינו תביעה לצו עשה שהגישה התובעת – חברה באגודה השיתופית הנתבעת המתגוררת ביישוב עדי והינה בעלת זכות חכירה, כנגד הנתבעת, בגין התקנת שוחת ביוב ציבורית בחניה פרטית שלה, המבקשת לחייב את הנתבעת להעתיק את שוחת הביוב הנ"ל.
הנתבעת הגישה בקשה לעיכוב הליכים מחמת תניית בוררות המצויה בסעיף 10 לחוזה מיום 23.9.94 בינה ובין גבעת עדי – עמותה לבניה כפרית לבין התובעת הקובע כי אם יתגלעו חילוקי דעות בין הצדדים תועבר ההכרעה לוועדה פריטטית הכוללת את המתיישבים והאגודה, ובהעדר הכרעתה, להכרעתו של סגן יו"ר המועצה האזורית יזרעאל.
בתגובה לבקשה טענה התובעת כי לא ניתן להעביר את הסכסוך לדיון במסגרת בוררות וזאת שעה שהסמכות לדון בתובענה למתן סעד של צו עשה כסעד יחיד המבוקש במסגרת התובענה, הוקנתה לבית המשפט ולא לבורר, במסגרת סעיף 16 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968. התובעת טענה גם כי סעיף הבוררות עליו מצביעה הנתבעת אינו מסמיך את הבורר לדון בתובענה שהסעד המבוקש בה הוא צו עשה. עוד טענה התובעת כי ההסכם בין התובעת לבין הנתבעת נגע רק לתקופת הפיתוח ובניית ביתה של התובעת שהסתיימה לפני 17 שנים ונושא הסעד המבוקש אינו קשור לתכנית הפיתוח המקורית של אותה התקופה המתייחסת להסכם.
בתשובה לתגובה, טענה הנתבעת כי הסכם הבוררות חל על כל סכסוך שבין הצדדים ובנוסף על כך נוכח העובדה שבניית צנרת הביוב של הבית מוסדרת בהסכם וכי התובעת בנתה יחידה מושכרת בניגוד להסכם, וטוענת לנזקים לה משוחת הביוב, עסקינן בעניין בהסכם המוסדר בתניית הבוררות. עוד טענה הנתבעת כי הבורר בענייננו מוסמך ליתן צווי עשה.
דיון והכרעה:
לאחר עיון בטענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה לעיכוב הליכים להידחות, אך לא מנימוקי התובעת.
עניינה של התובענה כאמור הינו העתקת שוחת ביוב ציבורית העוברת מתחת מגרשה של התובעת. כך גם עולה מכתב הגנתה של הנתבעת. לעניין זה יש לשים לב כי בעניין זה מדובר בסמכות מוניציפאלית בסמכותו של הועד המקומי של הישוב, שיכול וזהותו האנושית זהה לוועד ההנהלה של האגודה השיתופית, אך מדובר בגוף נפרד לחלוטין מגופי האגודה השיתופית.
הסמכויות המוניציפאליות באגודה שיתופית מוסדרות בצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי"ח- 1958 (להלן: "הצו"), אשר הוצא ע"י שר הפנים מכוח סמכותו לפי פקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה"). בהתאם לסעיף 3 לפקודה ניתן לקבוע בצו הוראות בדבר הקמת ועדים מקומיים בישובים המרכיבים את המועצה האזורית, וכן הוראות בדבר סמכויותיו וחובותיו של ועד מקומי, הוראות בדבר האצלת תפקידים של המועצה המקומית לועד המקומי והוראות הנוגעות לתיאום סמכויות ביניהם.
בסעיף 90 לצו נקבע, כי כל ישוב במועצה אזורית יתנהל ע"י ועד מקומי. בסעיף 132 לצו נקבע, כי סמכויות ועד מקומי תהיינה כסמכויות המועצה האזורית הקבועות בסעיף 63 לצו. סמכויות אלה יוקנו לועד המקומי ככל שהמועצה אינה עושה בהן שימוש.