פס"ד בעניין קבלת התנגדות לצוואה נוטריונית בשל העדר כשירות והשפעה בלתי הוגנת

לפניי בקשה למתן צו לקיום צוואת המנוחה ש.כ. ז"ל מיום 24.05.18 (להלן: "הצוואה")(ראה: נספח 1 לתצהיר התובעים), שהוגשה ע"י שני ילדיה של המנוחה, והתנגדות לקיום הצוואה שהוגשה ע"י נכדה של המנוחה, בנו של הבן הנוסף של המנוחה שהלך לעולמו טרם פטירת המנוחה.

תמצית רקע עובדתי

1. גב' ש.כ. (להלן: "המנוחה") נפטרה ביום 28.04.19. בעלה של המנוחה, מר שמ.כ ז"ל (להלן: "שמ.") נפטר בשנת 2008.
2. למנוחה ולבעלה המנוח נולדו שלושה ילדים: הגב' ח.ב. (להלן: "ח." ), מר ב.צ.כ. (המכונה: "ב.") ומר מ.כ. (להלן: "מ.") מ. הלך לעולמו ממחלה קשה ביום 13.05.18 בהיותו כבן 55 שנים. בנו של מ. (להלן: "המתנגד") הוא יורשו הבלעדי בהתאם לצו ירושה שניתן ביום 12.11.18 (ראה: נספח א' לתצהיר המתנגד).
3. ב"כ היועמ"ש הודיע על היעדר כוונה להתערב בהליכים.
4. יצוין, כי בתחילה התנהלו ההליכים התלויים ועומדים בפני כבוד השופטת עידית בן-דב ג'וליאן, ובמהלך שנת 2022 הועברו לטיפולי.
5. ב. הגיש תצהיר מטעמו, אולם עקב מצבו הרפואי לא יכול היה להתייצב לעדות ולכן תצהירו על נספחיו הוצא מהתיק בהתאם להחלטה מיום 05.12.22.

טענות המתנגד לקיומה של צוואה

1. ככל הידוע למתנגד, המנוחה ובעלה ערכו צוואות הדדיות, כך שכל אחד מהם מוריש לרעהו את כל הרכוש, ולאחר אריכות ימיהם של בני הזוג, מתחלק הרכוש בין שלושת ילדיהם בחלקים שווים. גם אם לא מדובר בצוואות הדדיות, זו הייתה הכוונה של בני הזוג. לאחר פטירתו של שמ., כל רכושו עבר למנוחה בהתאם לצוואות הדדיות.
2. בין מתנגד ל- מ. אביו המנוח הייתה מערכת יחסים מורכבת לאור זהותו המינית של מתנגד ו"יציאתו מהארון". לאור הנתק בין מתנגד לאביו, נוצר גם נתק בין מתנגד לסבתו המנוחה, שכן מ. התגורר יחד עם המנוחה.
3. כ – 11 ימים בלבד לאחר פטירת מ., שינתה המנוחה את צוואתה והדירה את מתנגד, שהינו יורשו הבלעדי של אביו מ., שהיה עד למועד שינוי הצוואה אחד מיורשיהם של המנוחה ובעלה המנוח.
4. ח. הסבירה למתנגד, כי צוואת המנוחה שונתה לאחר פטירת אביו מאחר והייתה "גרועה מאוד", תוך שהפנתה אותו לעוה"ד א.ש (להלן: "עו"ד ש.") להמשך בירור, אולם האחרון לא השיב לפניותיו.
5. רק לאחר שמתנגד שכר ייצוג משפטי התברר לו, כי ביום 19.05.19 הגישה ח. בקשה לקיום צו צוואת המנוחה וכי פורסמה ידיעה בעיתון ביום 05.06.19, עליה לא ידע. נוסף על כך, ביום 13.05.19 פנה מתנגד לח. בבקשה לקבלת תעודת פטירה של המנוחה על מנת לברר את חלקו בירושה וזו השיבה לו כי תעודת פטירה טרם הופקה וייקח כחודש לקבלה. לשיטתו, סמיכות הזמנים בין ההתכתבות בינו לבין ח. לבין הגשת הבקשה למתן צו קיום צוואה מלמדת על חוסר תום הלב של ח. והרצון "להרדים" את מתנגד כדי למנוע את זכותו להתנגד לצוואה.
6. באת כוחו של מתנגד פנתה לעורך הדין ש. , אשר ערך את הצוואה, על מנת לקבל את המידע הנדרש לבחינת זכויותיו של מתנגד ואמיתות הצוואה, אולם עו"ד ש. סירב להציג מסמכים אודות מצבה הקוגניטיבי של המנוחה בעת עריכת הצוואה ואמר כי יציג מסמכים רק לפניי בית המשפט.
7. לטענת מתנגד, מדובר באישה בת 85 שנים במצב סיעודי, אשר מצבה הרפואי, הנפשי והקוגניטיבי מוטלים בספק ודורשים בחינה מעמיקה, האם שינוי הצוואה נעשה בהבנה מלאה ושיקול דעת ולא כתוצאה מהשפעה בלתי הוגנת של ילדיה. המנוחה הייתה אישה כנועה, מונמכת, ללא השכלה, ואין ספק כי ילדיה ניצלו את יגונה העמוק על לכתו בטרם עת של בנה שנפטר ממחלת הסרטן ואת מבנה אישיותה המציית לצורך שינוי הצוואה.

טענותיה של ח. בתגובה להתנגדות ובתצהיר עדות ראשית

8. המנוחה ובעלה המנוח ערכו ביום 19.11.04 צוואות באותו נוסח, כל אחד בפני עצמו. בעלה של המנוחה ציווה את כל רכושו למנוחה, ללא תנאי או סייג, וציין כי ככל שחו"ח המנוחה לא תהיה בין החיים במועד פטירתו, אזי יעבור כל רכושו לשלושת ילדיהם בחלקים שווים. המנוחה ציוותה אף היא את כל רכושה לבעלה וככל שחו"ח לא יהיה בין החיים במועד פטירתה, יתחלק העיזבון בין שלושת ילדיהם. לפיכך, מעמדם של הילדים בצוואות הוא מעמד של "יורש במקום יורש".
9. צוואות המנוחה ובעלה ז"ל נחתמו ביום 19.11.04, טרם התיקון לחוק הירושה מיום 01.08.05 בעניין צוואות הדדיות, כך שבכל מקרה אין תחולה להוראות התיקון לחוק. מלשון הצוואות ברור כי כל אחד מהצדדים (המנוחה ובעלה ז"ל) העניק את מלוא זכויותיו ללא שום הגבלה רעהו, ורק אם בן הזוג/בת הזוג אינם בחיים, מועבר העיזבון לילדים. המנוחים כלל לא נתנו דעתם לנכדים, ובכלל זה ל-מתנגד. גם אם מ. היה בחיים וזוכה לקבל 1/3 מעיזבון המנוחה על פי צוואתה, לא בטוח שהיה מעביר את חלקו למתנגד לאור הנתק ביניהם.