פס"ד בעניין מחיקה על הסף של ערעור הוצל"פ

בפניי בקשת האב  מיום 26.10.20 למחיקה על הסף של ערעור שהגישה האם על שלוש החלטות של כב' רשמת ההוצאה לפועל מיום 10.6.20 ; 17.6.20 ו- 8.7.20 בטענה שהערעור הוגש  באיחור רב מן המועד הקבוע בדין להגשתו.

לאחר שעיינתי בבקשת האב, בתגובת האם, ובתשובת האב וכן בתצהיר ב"כ האם מיום 31.12.20, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל מן הטעמים שלהלן :

ראשית, ב"כ האם הודה בפה מלא "בהודעה מטעם המערערת" מיום 11.11.2020 כי ידע אודות החלטת כב' הרשמת מיום 10.6.2020 בתיק ההוצל"פ  512696-09-20 מעיון אקראי של אחד מעורכי הדין במשרדו במערכת (הכוונה למערכת "כלים שלובים", א"כ) ביום 18.6.2020. אין חולק כי החלטתה השנייה של כב' רשמת ההוצאה לפועל ניתנה ביום 17.6.2020 וניתן להניח בסבירות גבוהה כי עיון אקראי זה  בתאריך המאחר להחלטה הוביל גם לצפייה בהחלטתה השנייה הנ"ל.

מהודאת ב"כ האם, עולות שתי מסקנות: האחת, כי משרדו מקבל הודעות במערכת "כלים שלובים", ואין נפקא מינה אם הוא אישית מסר את כתובת המייל של משרדו (או שלו) למערכת ההוצאה לפועל לשם קבלת ההודעות כאמור, או מאן דהוא אחר ממשרדו. השנייה, כי משרדו מקבל הודעות ממערכת כלים שלובים לכל הפחות מיום 18.6.2020, ולפיכך לא ברורה טענתו לפיה מבירור שערך מול מנהלת בלשכת הוצל"פ xxx נוכח לדעת כי פרטי עו"ד ממשרדו (מספר טלפון וכתובת מייל) מוזנים במערכת לכל הפחות מיום 30.8.2020- תחילת מועד עבודת עוה"ד הנ"ל  במשרדו. 

לא זו אף זו, עיון בתגובת המשיב מיום 22.11.2020 והמסמכים שצרף לה, מעלה כי לב"כ האם פעילות רבה במערכת "כלים שלובים" , אף  כי יתכן, כאמור, שב"כ האם לא מסר את כתובת המייל שלו ו/או של משרדו באופן אישי למערכת ההוצאה לפועל (כפי שהצהיר בתצהירו מיום 31.12.20), אלא מאן דהוא אחר ממשרדו, חזקה שאותו שלוח שלו פעל בשמו ומטעמו  ומעדכן את ב"כ המערערת בכל הקשור לתיקים אשר בטיפול משרדו.

סעיף 1 לחוק ההוצאה לפועל מורה כדלקמן:

"המצאה מלאה" – כל אחת מאלה:

(1)        המצאה באחת הדרכים המפורטות בפרק ל"ב, סימנים א', ב' וג' לתקנות סדר הדין.."

עיון בפרק ל"ב , סימן ג' 2, תקנה 497ג(ג1) לתקנות מעלה כי על מנת שצפייה תיחשב להמצאה כדין, יש לשלחה לתיבת הדואר האלקטרונית של נמען שנמסרה לבית המשפט. על פי לשון התקנה, המצאה באופן זה עונה על הדרישות הקבועות בקנה 497ג(ג1) לעיל, ויראו את כתב בי-הדין (בעניינו החלטות כב' רשמת ההוצאה לפועל), ככתב שהומצא במסירה אישית (דהיינו, כ"המצאה מלאה").

אין חולק, כי ערעור בגין שלוש החלטות כב' רשמת ההוצאה לפועל הוגש באיחור ניכר של למעלה משלושה חודשים, וזאת בניגוד לתקנה 258כח לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות"), המורה על הגשת ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל בענייני משפחה בתוך 15 יום. אין חולק גם כי לא הוגשה כל בקשה להארכת מועד להגשת ערעור, אלא ביום הגשת הערעור (21.10.2020). כידוע, בקשה להארכת מועד יש להגיש בתוך המועד להגשת הערעור ולא זמן רב לאחריו וזאת כאמור כאשר החלטת כב' הרשמת הייתה ידועה לב"כ המערערת זמן רב קודם לכן כאמור לעיל.