פס"ד בעניין אפשרות הענקה של רכוש לאחר הפטירה במסגרת הסכם ממון

השופט נפתלי שילה:

לפנינו ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בהמ"ש לענייני משפחה מיום 29.11.18 (כב' סגנית הנשיא השופטת מירה דהן), שבמסגרתו נקבע בין היתר שלמערערת זכויות במקרקעין וכן ניתן תוקף להוראה בהסכם ממון המורה על העברת כספים למערערת לאחר פטירת בן זוגה ומאידך, צומצמה זכותה של המערערת לקבלת כתובתה.

רקע כללי

1.המשיבה והמערערת שכנגד (להלן: "האלמנה") נישאה לד' א' (להלן: "המנוח") ביום 16.10.82 (להלן: "בנה"ז"). לשניהם היו אלו נישואין שניים. המערערים והמשיבים שכנגד, הם ילדיו של המנוח מנישואיו הראשונים (להלן גם: "הילדים").

2.עוד לפני נישואי בנה"ז, רכש המנוח ביום 10.4.80 עם עוד שותפים, 33.3% מ- 2/3 של מגרש בחולון (להלן: "המגרש"). המנוח והשותפים בנו על המגרש בניין מסחרי (להלן: "הבניין").

3.ביום 27.4.83 רכשה האלמנה 2/18 חלקים מאחד מהשותפים של המנוח במגרש. האלמנה שילמה מס רכישה על החלק במגרש שהיא רכשה (להלן: "הסכם הרכישה").

4.הבניין חולק לכמה אולמות בין השותפים והשותפים השכירו את האולמות. בחלק מחוזי השכירות, מצוינת האלמנה כאחת המשכירות.

5.ביום 18.3.98 חתמו בנה"ז על הסכם ממון שאושר ע"י בית המשפט ביום 18.5.98 (להלן: "ההסכם הראשון"). בהסכם הראשון נקבע שדירת האלמנה בת"א ותכולתה תיוותר בבעלות האלמנה בלבד. כמו כן נקבע בהסכם הראשון ביחס לבניין כי:

"כל הפירות הנובעים משימוש או השכרה של זכויות הבעל... יהיו שייכים לאישה כל זמן שהצדדים נשואים ויהיו שלה גם לאחר פטירת הבעל במשך כל ימי חייה, בתנאי שהצדדים יהיו נשואים בעת פטירתו של הבעל".

6.ביום 24.8.11 חתמו הצדדים על תיקון להסכם הראשון (להלן: "הסכם הממון") שאושר וקיבל תוקף של פס"ד ביום 11.12.11. בהסכם הממון נקבע כי במקום הסעיף הנ"ל בהסכם הראשון, ייקבע כי: