ע"מ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
9652-01-17
25/09/2019
|
בפני השופטת:
ירדנה סרוסי
|
| - נגד - |
מערערת:
בטחון שרותים אבידר בע"מ
עו"ד יואב ציוני
|
משיב:
מנהל מע"מ ת"א 3
עו"ד נעה אלשיך ועו"ד סיון הוידה מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי)
|
| פסק דין |
פתח דבר
- על פי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן – חוק מע"מ), עוסק זכאי לנכות מהמס שהוא חייב בו בעסקה החייבת במע"מ את מס התשומות הכלול בחשבונית שהוצאה לו כדין ובלבד שהתשומה שימשה לצרכי העסק.
לצד זאת, בתקנות מס ערך מוסף התשל"ו-1976 (להלן – תקנות מע"מ) קיימות הוראות המגבילות את התרת ניכוי התשומות, על אף ששימשו לצורך עסקאות חייבות במס.
- מנהל מס ערך מוסף תל אביב 3 (להלן – המשיב) קבע כי חברת בטחון שירותים אבידר בע"מ (להלן – המערערת) ניכתה מס תשומות שלא בהתאם למגבלות הקבועות בתקנות מע"מ.
בהתאם, הוציא המשיב למערערת שומת תשומות ביחס לשנות המס 2011-2015 בסך של 5,674,809 ש"ח (קרן מס).
שומה זו היא מושא הערעור שבפניי.
- הדיון להלן סובב סביב שתי סוגיות:
האחת, האם המערערת רשאית לנכות מס תשומות בגין רכישת תלושים לארוחות לעובדיה, זאת בהתחשב במגבלה הקבועה בתקנה 15א לתקנות מע"מ?
השנייה, האם המערערת רשאית לנכות מס תשומות בגין שכירת כלי רכב פרטיים מחברות להשכרת רכבים, זאת בהתחשב במגבלה הקבועה בתקנה 14 לתקנות מע"מ?
- בין שתי הסוגיות קיימים קשרי גומלין והמערערת אכן העלתה טענות המשותפות לשתיהן.
בתמצית, המערערת סבורה כי אי הכרה בתשומות אשר שימשו, לטענתה, לצרכים עסקיים, מנוגדת לעקרון ההקבלה ולהוראת סעיף 38 לחוק מע"מ. לטענתה, יש לפרש בצמצום את התקנות המגבילות את זכות ניכוי מס התשומות וכפועל יוצא לאפשר ניכוי בשיעור יחסי שהוא כיחס השימוש לצרכי העסק לכלל השימוש.
- טרם אכנס לדיון גופו אציין כי אין אנו חורשים על קרקע בתולה. שאלות אלו עמדו לפתחם של בתי המשפט לא פעם ולא פעמיים ובתי המשפט, לרבות בית המשפט העליון, כבר קבעו מסמרות בשאלות שבמחלוקת והציגו פרשנות ברורה וסדורה של התקנות באופן המקרין על יכולת והיקף התערבותו של בית משפט זה בהחלטת המשיב. משאמרתי זאת, הגיעה העת להיכנס לטרקלין.
(יצוין כי ההדגשות במסמך אינן במקור, אלא אם נכתב אחרת).
המסגרת הנורמטיבית
- מס ערך מוסף, כשמו כן הוא, מוטל על "הערך המוסף" של היחידה העסקית. מס ערך מוסף בנוי על העיקרון לפיו כל יצרן מחויב במס על הערך המוסף שהוא תרם למוצר בשרשרת הייצור עד הגעת המוצר לצרכן הסופי. באופן זה, מוטל המס על ערך המכירות בכל שלבי הייצור כאשר הקונה זכאי לנכות את המס שהתחייבו בו קניותיו (מס תשומות) מהמס שיתחייבו בו מכירותיו (מס עסקאות) (ראו, ע"א 364/81 מנהל אגף המכס והבלו נ' "אתא" חברה לטקסטיל בע"מ, פ"ד לז(2) 744 (1983) (להלן – עניין אתא)).
- "מס תשומות" מוגדר בסעיף 1 לחוק – "מס הערך המוסף שהוטל על מכירת נכסים לעוסק, על יבוא נכסים בידי עוסק או מתן שירותים לעוסק, הכל לצרכי עסקו או לשימוש בעסקו".
מכאן, שניתן לנכות כמס תשומות רק מס ערך מוסף ששולם על רכישת או על קבלת נכסים או שירותים על ידי עוסק ובתנאי שהם "לצרכי העסק או לשימוש בעסקו" של העוסק.
- סעיף 38(א) לחוק מע"מ מאפשר לעוסק לנכות מס תשומות: "עוסק זכאי לנכות מהמס שהוא חייב בו את מס התשומות הכלול בחשבונית מס שהוצאה לו כדין...".
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת