פס"ד בסוגיות של מעמדו של פסק דין נוטריוני ומה דינו של תצהיר אדם שנפטר טרם שנחקר

השופט ע' טאהא:

בפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בנצרת (כב' השופטת רונית גורביץ) שניתן ביום 11.4.2019 במסגרת תמ"ש 11249-06-14.

רקע

1. הצדדים הם שני אחים, בניה של המנוחה xxxxx אשר הלכה לעולמה ביום xx.x.1996 (להלן: "המנוחה"). לצדדים 8 אחים ואחיות נוספים. המנוחה הותירה אחריה צוואה נוטריונית מיום 14.9.1993 לפיה, יורשיה הם שלושת בניה: המערער, ראובן ושמעון, כך שהמשיב הודר מהצוואה. ביום 12.1.2015 ניתן פסק דין מטעם בית משפט קמא שבגדרו הורה על קיום הצוואה מיום 14.9.1993, כאשר טענתו של המשיב בדבר זיופה של הצוואה נדחתה.

2. במוקד המחלוקת בפנינו עומד ייפוי כוח נוטריוני מאושר על ידי עו"ד בנו כהן ז"ל (נפטר במאי 2015). בהתאם לייפוי כוח זה, המנוחה ושתי בנותיה פלונית ואלמונית מינו את המשיב לבא כוחן לשם מכירת או העברת חלקן בזכויות באדמות כפר-כנא (להלן: "הנכס") לצדדי ג' ללא תמורה. בגוף ייפוי הכוח נרשמו שמותיהם של המשיב ושני אחיו, ראובן ושמעון כצדדי ג', הנהנים מהעברת הזכויות. ייפוי הכוח הבלתי חוזר נתמך באישור נוטריוני של עו"ד בנו כהן (ז"ל), לפיו אישר כי ביום 12.5.1998 (כשנתיים וארבעה חודשים לאחר פטירת המנוחה), התייצבו במשרדו בנצרת עילית המנוחה ושתי בנותיה פלונית ואלמונית, חתמו בפניו מרצונן החופשי על ייפוי הכוח הבלתי חוזר ואימת את חתימותיהן.

3. ביום 23.2.2011, הוגשה הצהרה למיסוי מקרקעין על ידי עו"ד ראסם אמארה על מכר ללא תמורה במקרקעין בין המוכרות: המנוחה ובתה אלמונית לבין הרוכשים: המשיב ושמעון. בהמשך, הוגשה בקשה לתיקון עסקת המתנה כך שהתווסף שמה של פלונית למוכרות, והתווסף שמו של ראובן לרוכשים. לבקשת התיקון צורף ייפוי הכוח הבלתי חוזר שהוזכר לעיל. מאחר שהמנוחה לא הייתה בחיים במועד שבו נערך ונחתם ייפוי הכוח שערך עו"ד בנו כהן, התעורר חשד באשר לאותנטיות שלו ובאשר לביצוע מעשי מרמה בעריכת ייפוי הכוח ובשימוש בו. נוכח חשדות אלה וטרם רישום העסקה, דרש אגף ההונאה ברשויות המס לקבל תצהיר מטעם עו"ד בנו כהן (שהיה אז בין החיים) על השתלשלות העניינים אשר הביאו לחתימת ייפוי הכוח הנוטריוני אודות עסקת המתנה בפניו. לשם כך, פנה עו"ד ראסם אמארה, אשר ייצג את המשיב ברישום העסקה, לעו"ד בנו כהן וביקש ממנו להצהיר אודות השתלשלות העניינים אשר הביאו לחתימת ייפוי הכוח בפניו. ביום 20.3.2011 חתם עו"ד בנו כהן על תצהיר לבקשת עו"ד אמארה, בו הוא הסביר כי המנוחה יחד עם בנותיה פלונית ואלמונית חתמו בפניו, אם כי במועדים שונים כאשר התאריך המופיע בייפוי הכוח הנוטריוני משקף את התאריך בו חתמה האחרונה, שלא נקב בשמה. עוד הצהיר, כי המנוחה חתמה בפניו בשנת 1995 טרם פטירתה. עו"ד ראסם אמארה אימת את תצהירו של עו"ד כהן, התצהיר הוגש לרשויות המס, ובעקבות כך תוקנה השומה ברשויות המקרקעין: תאריך העסקה נקבע ל-10.5.1998 (תאריך מתן ייפוי הכוח), והצדדים לעסקה תוקנו כך שהמוכרות הן פלונית, אלמונית והמנוחה, והרוכשים הם המשיב, ראובן ושמעון. המשיב מכר את הזכויות שקיבל במקרקעין בהתאם לייפוי הכוח לצדדי ג' והזכויות נרשמו על שם צדדי ג' ביום 21.1.2014.

4. המערער (התובע בבית משפט קמא), הגיש תביעה נזיקית כספית נגד אחיו המשיב לפיצוי בסך 680,000 ₪ בגין מכירת חלקו במקרקעין מירושת המנוחה, בטענה כי ייפוי הכוח הנוטריוני מיום 12.5.1998 מזויף.

פסק דינו של בית משפט קמא

5. בית משפט קמא דחה את התביעה, קיבל את גרסת המשיב, וחייב את המערער בהוצאות. בית משפט קמא קבע, כי לא עלה בידי המערער להרים את הנטל להוכיח, כי מדובר בייפוי כוח מזויף. בית משפט קמא העדיף את גרסת המשיב שנתמכה בעדים ובראיות חיצוניות, נתן מעמד בכורה לתצהירו של עו"ד בנו כהן מיום 20.3.2011 למרות שהוא לא נחקר עליו מחמת פטירתו במהלך ניהול ההליך (מאי 2015), קיבל את עדותו של עו"ד אמארה, וקבע כי עדותו אמינה ומהימנה. בית משפט קמא דחה את עדויותיהן של פלונית ואלמונית, אשר העידו כי לא חתמו על ייפוי הכוח הבלתי חוזר בפני עו"ד כהן, כי לא התייצבו במשרדו, כי לא העבירו את זכויותיהן לטיפולו של המשיב וכי הן אף פעם לא חתמו על ייפוי כוח לידי עו"ד כלשהו. בית משפט קמא קבע, כי מאחר שהוכח כי פלונית ואלמונית אכן חתמו על ייפוי כוח לעו"ד שאדי מעיוף אשר ייצג אותן בתיק זה, וזאת בניגוד להצהרתן בתצהירי העדות הראשית, ומאחר שמדובר בעדויות של בעלות אינטרס אישי בתוצאת ההליך, אין לקבל את עדויותיהן וקבע כי אינן אמינות. בסופו של יום, נדחתה גרסת המערער כי מדובר בייפוי כוח מזויף, והתביעה נדחתה כאמור.

6. המערער מאן להשלים עם פסק דינו של בית משפט קמא, ומכאן הערעור שבפנינו.