מר מ.מ. (להלן: "התובע") מבקש להכיר בתאונה שארעה לו ביום 14.11.12 כתאונת עבודה כמשמעה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").
- התובע, יליד 1997, תושב כפר מועאוויה.
- ביום 14.11.2012, בהיותו נער בגיל 15, נפגע התובע בצווארו לאחר שנחתך מדיסק חיתוך בטון חשמלי, באתר בנייה בכפר יונה. לאחר האירוע פונה התובע באמבולנס לקבלת טיפול רפואי בבית החולים "הילל יפה" בחדרה, שם שהה ארבעה ימים.[1]
מסיכום אשפוז בבית חולים "הילל יפה" מיום 18.11.2012 עולה, כי כתוצאה מעבודה עם דיסק נגרם לתובע חתך עמוק וגדול באורך 15 ס"מ בצוואר מימין.[2]
- התובע לא היה רשום אצל הנתבע, המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") כעובד שכיר אצל מאן דהוא בזמן האירוע, ואף לא היה רשום כעצמאי.
- יודגש, כי בעת התאונה היה התובע בן 15 ונאלץ לעבוד במקום ללמוד בבית ספר עקב מצב כלכלי קשה אליו נקלעה משפחתו, זאת לאחר שאביו השתחרר מבית הסוהר.[3] התובע לא ידע להגדיר במדויק, בתחילתו של ההליך בבית הדין, מי למעשה העסיק אותו באותו אתר בנייה בעת קרות התאונה. מראש יצרו כאן מעסיקיו של התובע ערפול לגבי העובדות הרלוונטיות במגמה להקשות על בירור חקר האמת. בהמשך עוד נרחיב לגבי התנהלות מעסיקיו של התובע והערפול שיצרו כאן בתיק.
לטענת התובע בכתב התביעה, הוא הועסק על-ידי חוסין בן פאיז מחאמיד (להלן: "חוסין" או "חוסין האב"), וכשבוע וחצי לאחר תחילת עבודתו אירעה התאונה. לא הוצג לפנינו הסכם התקשרות בין חוסין לבין התובע.
- ביום 31.01.13 הגיש התובע תביעה לדמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה למל"ל.[4] התביעה הוגשה ללא הצהרת המעסיק על הפגיעה, ולא צורף "טופס ב"ל 250" מטעם המעסיק (טופס "בקשה למתן טיפול רפואי לנפגע עבודה"). התובע טען כי המעסיק סירב לשתף פעולה עם חתימה על המסמכים.
- ביום 20.03.13 דחה המל"ל את תביעת התובע זאת משום שהתובע לא המציא מסמכים שנדרשים לצורך קבלת החלטה בתביעה, לרבות: שם מלא וכתובת של המעסיק, והעתק מפניות העובד למעסיק לחתום על טופס תביעה.[5]
- לאחר פניותיו של התובע אל המל"ל ומסירת מסמכים שהתבקש, זומן התובע לחקירה ביום 12.01.14. המל"ל לא מסר לתובע החלטה בתביעתו לדמי פגיעה, ומכאן התביעה שלפנינו, אשר הוגשה לבית הדין ביום 07.09.15.
- לאחר קבלת רשות מבית הדין הגיש המל"ל הודעת צד ג, כנגד חוסין, אשר צורף כצד ג וכנתבע נוסף לתיק. במסגרת הודעה זו טען המל"ל, כי אם תתקבל תביעתו של התובע, הרי שהיה על מעסיקו לשלם עבורו דמי ביטוח וכיוון שלא עשה כן, חייב הוא בשיפויו בהתאם לסעיף 369 לחוק.
- ישיבות קדם משפט בהליך התקיימו בימים: 17.04.16, 20.11.16, 26.02.17, ו-09.07.17.
- בדיון המוקדם שהתקיים ביום 20.11.16, עלתה תמונה של תבנית העסקה מאוד מעורפלת, כאשר מי שהתובע טוען כי היה מעסיקו, חוסין - מכחיש את עובדת היותו מעסיק. בתוך כך, עלה שמו של בנו של חוסין, מוחמד, כמי שהיה מעורב בהעסקתו של התובע, וכן שני עובדים נוספים ששהו במקום העבודה בעת התאונה. על מנת להפיג את העמימות והערפל בדבר זהות המעסיק, נתנה החלטה בבית הדין לצרף כנתבעים וכצדדים שלישיים לתביעה את הצדדים הבאים: טאהר בן מוחמד מחאמיד (להלן:"טאהר"), מג'די בן מוחמד מחאמיד (להלן: "מג'די"), ואת בנו של חוסין, מוחמד בן חוסין בן פאיז מחאמיד (להלן: "מוחמד").
- כמו כן, במהלך אותו דיון מיום 20.11.16, לאחר שעורך דין מחאמיד ג'מאל רמז כי לתובע הונפק תלוש שכר עבור חודש נובמבר 2012 הוא נשאל על כך במישרין על ידי בית הדין והשיב כדלקמן: "לשאלת בית הדין האם אני יודע שיש דיווח אני משיב שכפי שנודע לי ממקורות אחרים מישהו דיווח עליו כעובד."[6]
רק לאחר אותו דיון מיום 20.11.2016 בדק בא כוח התובע שוב במל"ל וגילה להפתעתו כי עבדאללה בן חוסין פאיז, בנו של חוסין (להלן: "עבדאללה") דווח כמעסיקו של התובע ובעקבות כך הגיש המל"ל ביום 26.12.2016 בקשה לצרף גם את עבדאללה הבן כצד ג נוסף.
אין ספק שכבר במעמד הדיון מיום 20.11.16 ועוד הרבה קודם לכך, חוסין האב ידע כי במל"ל דווח בנו עבדאללה כמעסיקו של התובע, שהרי בהמשך ההתדיינות שהתנהלה במשך שנים לאחר מכן בבית הדין העלה חוסין את הטענה לפיה הוא זה שביקש מעבדאללה להנפיק לתובע תלוש שכר וזאת כמעין טובה בעקבות תחנוניו של אביו של התובע מחוסין להנפקת אותו תלוש שכר.
יש כאן דוגמה מובהקת לאותו טשטוש וערפול של העובדות בהם נקטו חוסין ובניו לאורכו של כל ההליך.
- במסגרת ההליך התקיימו שתי ישיבות הוכחות: ביום 28.01.18 וביום 24.06.18. במהלך ישיבות ההוכחות נשמעו העדויות הבאות:
- מטעם התובע: התובע[7], ואביו של התובע, מר מחאמיד מוחמד (להלן: "אביו של התובע");
- מטעם צדדי ג' והנתבעים העידו כולם, ובנוסף אליהם העיד גם מר אבו חסן מורשיד, לגביו טענו תחילה חוסין ובניו, כי זהו קבלן משנה ששהה באתר העבודה ביום התאונה (להלן: "מורשיד"). [8] אלא שבהמשך הדברים מהדיווח שהגיש בא כוחם של חוסין ובניו לבית הדין (מוצג נ/3) עלה כי מורשיד זה דווח כשכיר של עבדאללה בחודש 11/2012.
למעשה מעבר למל"ל שנתבע כאן ישנם כאן טאהר ומג'די, שהם בני דודיו של התובע והנתבעים הנוספים הם חוסין האב ושני בניו, מוחמד ועבדאללה.
- הצדדים הגישו סיכומים בכתב מטעמם.
- בטרם ניגש לפירוט התשתית העובדתית והמשפטית, נגדיר את המחלוקות שבין הצדדים. הצדדים אינם חולקים על עצם פגיעתו של התובע באתר בנייה בכפר יונה ביום 14.11.12 ואין אנו נדרשים להכריע בנסיבות בהן אירעה פגיעתו של התובע. אלא, שעיקר המחלוקת שלפנינו הינה בשאלות הבאות:
- האם בעת פגיעתו של התובע התקיימו יחסי עובד-מעסיק בינו ובין מאן דהוא? ככל שיקבע, כי התובע היה במעמד של "עובד" - מי היה מעסיקו? ומה היה שכרו?
- האם פגיעתו של התובע נבעה מתאונת עבודה ועקב העבודה?
- בכפוף לאמור לעיל, האם זכאי התובע לדמי פגיעה מאת המל"ל?
וככל שכן - האם המל"ל זכאי להיפרע מצד ג?
- בתחילת חודש 11/2012, טאהר ומג'די, שהם קרובי משפחתו של התובע, מסרו לו שמעסיקם, חוסין, זקוק לעובדים בעבודת אינסטלציה ומים, והציעו לתובע לעבוד איתם אצלו ואצל בניו בכפר יונה. התובע הסכים, ויום למחרת התחיל את עבודתו.
- עם ההגעה לאתר העבודה בכפר יונה, שהינו מתחם של 4 בניינים (להלן: "האתר"), פגש התובע את חוסין, עבדאללה ומוחמד. השלושה סיכמו עם התובע על תנאי ומתכונת העבודה שכללו 6 ימי עבודה, בין השעות 16:00-07:00, תמורת שכר בסך 200 ₪ (נטו) ליום.
- מידי יום טאהר אסף את התובע ברכבו, ובאתר פגש התובע את מוחמד, עבדאללה ואת חוסין, וקיבל הוראות וסידור עבודה יומי ממוחמד.
- בחלוף מספר ימים מתחילת עבודתו של התובע, חוסין פנה אליו וביקש ממנו שלא יגיע לעבודה, עד שהוא יבדוק את אפשרות המשך העסקתו בשל היותו מתחת לגיל 18. לאחר כיום או יומיים, ביום 12.11.12, חוסין עדכן את התובע שהוא יכול להמשיך את עבדותו אצלו. התובע חזר לעבודה החל מהיום שלמחרת, 13.11.12.
- ביום 14.11.12 בשעה 09:30 או בסמוך לכך, מוחמד הוביל את התובע לקומה 8 באחד מארבעת הבניינים, ושם נדרש על-ידי מוחמד לחתוך קיר איטונג באמצעות דיסק חשמלי, שמוחמד מסר לו. מוחמד הסביר לתובע כיצד להפעיל ולהשתמש בדיסק החשמלי, ומיד לאחר שהתובע הפעיל את הדיסק, הדיסק פגע בתובע וחתך את צווארו.
- לאתר הוזמן אמבולנס והתובע פונה לבית החולים "הילל יפה" בחדרה, שם אושפז לתקופה של ארבעה ימים. לתובע נגרמה פגיעה בצוואר.
- חוסין ביקר את התובע בעת אשפוזו בבית החולים ולאחר מכן בביתו, ולמרות שהבטיח לחתום עבורו על טופס 250 ולתת לו תלוש שכר - הוא לא עשה כן.
- לאחר שהתובע הגיש את תביעתו לבית הדין, התברר לו שהוא דווח בדיעבד כעובד שכיר של עבדאללה בחודש 11/2012, כאשר במועד הגשת התביעה למל"ל הוא עדיין לא היה מדווח כאמור. (שוב יודגש, כי עובדה זו התבררה לראשונה בבית הדין רק לאחר הדיון שהתקיים ביום 20.11.16).
- לטענת התובע מעסיקיו היו חוסין האב, ושני בניו, עבדאללה ומוחמד, אשר ניהלו במשותף עסק משפחתי בתחום האינסטלציה, ואשר נרשם באופן פורמאלי על שם עבדאללה.
- לטענת אביו של התובע, לאחר התאונה, בעת ביקורו של חוסין בביתו, הוא ביקש ממנו להמציא מלשכת התעסוקה כרטיס עבודה עבור התובע והבטיח שהוא יוציא תלוש שכר וטופס 250 עבור התובע. אלא שלאחר שאביו של התובע מסר לחוסין את כרטיס העבודה כבקשתו, חוסין ניתק איתו קשר.
[1] נספח א' לתצהיר עדות ראשית מטעם התובע - דו"ח פרמדיק של מגן דוד אדום ושטר חוב להסדרת התשלום למגן דוד אדום; נספח ב' לתצהיר עדות ראשית מטעם התובע - סיכום אשפוז מבי"ח "הילל יפה" מיום 18.11.2012.
[2] נספח ב' לתצהיר עדות ראשית מטעם התובע - סיכום אשפוז מבי"ח "הילל יפה" מיום 18.11.2012.
[3] עדותו של התובע, פרוטוקול דיון מיום 28.1.18, עמ' 22 ש' 20-15.
[4] נספח ג' לתצהיר עדות ראשית מטעם התובע.
[5] נספח לכתב ההגנה. מסמכים נוספים שבגין אי הגשתם לנתבע נדחתה תביעתו של התובע הם: תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה; סיכום מחלה בי"ח הלל יפה; דו"ח מגן דוד אדום; תלושי שכר לחודשים 11/2012-8/2012.
[6] פרוטוקול דיון מיום 20.11.2016, דברי ב"כ חוסין, עמ' 7, ש' 25-24.
[7] חקירתו הנגדית של התובע לוותה במתורגמנית מטעם בית-הדין לשפה הערבית.
[8] נציין, כי בשל חשש ממשי לתיאום עדויות בין עדותו של חוסין לבין עדויותיהם של בניו, עבדאללה ומוחמד, בית הדין החליט על סדר שמיעת העדים שיתקיים לאחר שמיעת עדותו של חוסין. ראו: החלטת בית הדין בדיון מיום 28.1.2018, עמ' 58 ש' 9-5.
- לטענת המל"ל, התביעה נדחתה כדין, משלא הוכח קיומם של יחסי עובד-מעסיק בין התובע לבין מי מצדדי ג במועד הפגיעה. מכאן, כי לתובע לא ארעה פגיעה בעבודה כהגדרתה בחוק, התובע לא היה מבוטח בענף נפגעי עבודה וממילא אינו זכאי לדמי פגיעה. עוד נטען, כי אין קשר סיבתי בין הפגיעה הנטענת בצווארו של התובע לבין עבודתו אצל המעסיק הנטען אלא הפגיעה נובעת ממצבו התחלואתי של התובע.
- מעבר להכחשה זו, הגיש המל"ל הודעות צד ג' בהליך כנגד חוסין האב וכנגד עבדאללה, לפיהן, ככל שיימצא כי התובע נפגע בתאונה בעבודה בהיותו עובד שכיר של המעסיק, יהיה חייב המעסיק בשיפוי המל"ל בסכום הגמלה שתשולם לתובע בהתאם לאמור בסעיף 369 לחוק.
- בנקודה זו נציין כבר כעת, כי המל"ל בסיכומיו לא חזר על הטענה לפיה יש לדחות את התביעה בנימוק שהפציעה לא נבעה מתאונת העבודה ועקב העבודה. המל"ל אינו יודע לאבחן מי באמת העסיק את התובע, כמה ימים הועסק התובע ובאיזה שכר, זאת בשל הסתירות הרבות שעלו בעדויות של הנתבעים. לכן בסיכומיו הותיר בא כוח המל"ל לשיקול דעת בית הדין את ההכרעה לגבי מי צריך להיות מחויב כאן כצד ג'.
יש לציין, כי נוכח מגמת הערפול וההסתרה בה נקטו חוסין האב ושני בניו הרי ששלושתם צורפו כצדדים שלישיים להליך.
- בכתב ההגנה להודעת צד ג, טען חוסין, כי הוא היה בתקופה הרלוונטית לתביעה עובד שכיר של חברת איי.אס.פי אלקטרו מכני בע"מ (להלן: "איי אס פי"), והוא לא העסיק את התובע. טענה זו הועלתה באופן סתמי ולא נתמכה בראייה כלשהי.
- בתצהיר עדותו הראשית הוסיף וטען, כי לא היה נוכח באתר העבודה ביום 14.11.12 שבו ארעה התאונה של התובע, כי התובע לא היה עובד של בנו, וכי אביו של התובע הגיע לביתו מספר ימים לאחר התאונה וביקש ממנו להוציא עבור התובע תלוש שכר, והוא הבטיח שיבקש מבנו עבדאללה לבדוק אפשרות זו.
כבר כאן יודגש, כי טענה זו לא הועלתה על ידי חוסין האב ואף לא על ידי בא כוחו בדיון שקיימנו ביום 20.11.16 ולא רק זו אלא שבאותו דיון כשנשאל בא כוחו של חוסין האב האם ידוע שמישהו דיווח על התובע כעובד, התשובה שניתנה לבית הדין באותו מעמד לא היתה שעבדאללה בנו של חוסין דיווח על התובע כעובד אלא "... שכפי שנודע לי ממקורות אחרים מישהו דיווח עליו כעובד."[1]
- בעדותו לפנינו טען חוסין, כי הוא כלל לא מכיר את העובדים של בנו עבדאללה. אביו של התובע פנה אל עבדאללה בבקשה להכין עבור התובע תלוש שכר, ולאחר מכן אביו של התובע התקשר גם אל חוסין. לטענתו, הוא עשה לאביו של התובע "טובה" והנפיק תלוש שכר לבנו, למרות שלא היה עובד - לא של חוסין ולא של עבדאללה.[2]
- בתקופה הרלוונטית עבדאללה שימש כקבלן משנה של חברת איי אס פי, לביצוע עבודות אינסטלציה בארבעה המגדלים באתר בכפר יונה, והעסיק עובדים, בין היתר את טאהר ומג'די (בני דודיו של התובע). בסעיף 5 לתצהיר עדותו הראשית של עבדאללה הוא מצהיר כי הוא הנפיק למג'די ולטאהר תלושי שכר. הנה איזה פלא הגיש עבדאללה לתיק בית הדין דו"ח מעביד לחודש 11/2012 (מוצג נ/3) שמפרט לטענתו את כל העובדים שהוא העסיק אותה עת, אך מג'די כלל לא מופיע כעובד שלו.
- עבדאללה טוען, כי לא העסיק את התובע, ולמעשה הוא כלל לא הכיר אותו, ולא ביקש ממנו לעבוד באתר. התובע נפגע בבניין מספר 3 באתר, ששם עבד קבלן משנה של עבדאללה, מורשיד. אלא שאותו מורשיד מופיע בדו"ח מעביד לחודש 11/2012 (מוצג נ/3) כשכיר של אותו עבדאללה.
לטענתו של עבדאללה, טאהר ומג'די טענו בפניו, כי התובע הגיע איתם לאתר העבודה "לא לצורך עבודה אלא לטיול".
- אשר להוצאת תלוש השכר לתובע לחודש 11/2012 - לטענתו, אביו, חוסין, ביקש ממנו להוציא תלוש שכר לחודש 11/2012 עבור התובע. והוא דאג להוצאת התלוש ממנהל החשבונות שלו כחודשיים לאחר נובמבר 2012.[3]
- יש לציין, כי מדובר בעסק די גדול לאינסטלציה המבצע עבודות אינסטלציה באתרי בניה של בניינים ומעסיק לא מעט עובדים כאשר במהלך הדיון שהתנהל לפנינו עלה חד משמעית כי חלקם כלל לא מדווחים למל"ל. יחד עם זאת, עסק בסדר גודל שכזה רשום פורמאלית על שמו של עבדאללה אך אותו עבדאללה לא ידע לספר דברים מהותיים לגבי העסק שבבעלותו:
- בעדותו בבית הדין עבדאללה מספר כי הוא עבד כקבלן משנה של חברת איי.אס.פי (זו בעצם החברה שהאב חוסין טוען שהוא השכיר שלה) אך עבדאללה לא ידע לאמר איך נוצר הקשר בינו לבין חברת איי.אס.פי?
- האם פורסם מכרז כלשהו בו זכה עבדאללה לעבוד עם החברה הנ"ל?
- מי חיבר את עבדאללה לאותה חברה?
- מה פרטי ההתקשרות בחוזה שנחתם בינו לבין אותה חברת אא.אס.פי?
- ולבסוף העיד עבדאללה בבית הדין שהוא בעצם לא כל כך יודע לקרוא עברית ואחיו מוחמד שהוא מהנדס הוא בקיא יותר בפרטי ההתקשרות של העסק עם חברת איי.אס.פי.[4]
- מוחמד טוען, כי הועסק אצל אחיו, עבדאללה, כאחראי צוות העובדים. לטענתו, התובע לא נמנה על צוות העובדים של עבדאללה והוא מעולם לא פגש אותו לפני התאונה. התובע נפגע בבניין שבו עבד מורשיד, ולא בדירה שבה עבדו עובדיו של עבדאללה, ולא מכלי העבודה של עבדאללה.
- טאהר ומג'די הועסקו אצל עבדאללה וטאהר הוא שהעסיק את התובע באתר, כדי שיסייע לו לסיים את העבודה במהירות.
- עוד טען מוחמד, כי בחודש נובמבר 2012 מג'די לא עבד אצל עבדאללה, אלא אצל אחיו, טאהר. זו טענה תמוהה בפני עצמה שהרי בדו"ח מעביד לחודש 11/2012 (מוצג נ/3) שהוגש על ידי הנתבעים, טאהר מדווח כעובד שכיר של עבדאללה באותו חודש בו עבד 24 ימים במשכורת (עלות מעביד) בסך 4,717 ₪. כלום הגיוני הדבר שטאהר אשר מדווח כעובד שכיר של עבדאללה בתנאים שפורטו יעסיק גם כעצמאי את אחיו מג'די?
בהמשך עדותו בבית הדין טען מוחמד, כי למרות שטאהר עבד כשכיר של אחיו עבדאללה, בהסכם ההתקשרות בין טאהר לבין עבדאללה סוכם שעבדאללה ישלם לטאהר בקבלנות על כל דירה בה טאהר יבצע עבודות אינסטלציה. מוחמד העיד כי עבדאללה שילם לטאהר יומית בסך 300 או 400 ₪ וטאהר הביא עובדים משל עצמו שהם מג'די והתובע עימם היה צריך לחלוק את ה-300 או 400 ₪ שקיבל ביום מעבדאללה.[5]
ניתן לראות כבר כאן, שאין כל קשר בין הגרסה שעלתה בתצהירו של מוחמד לבין גרסתו שעלתה בבית הדין לבין דו"ח מעביד לחודש 11/2012 (מוצג נ/3) על פיו עלות מעביד בגין העסקתו של טאהר היתה בסך 4,717 ₪ של 24 ימי עבודה כשלפי דו"ח זה נטו לתשלום היה 4,400 ₪ ומכאן יוצא שעבדאללה שילם לטאהר יומית בסך 183 ₪.
כך גם לגבי אבו חסן מורשיד העיד מוחמד שפעם מדובר בקבלן משנה ופעם מדובר בשכיר של עבדאללה. נזכור כי בסעיף 9 לתצהיר עדותו של עבדאללה מצהיר עבדאללה כי "... התובע נפגע במגדל מספר 3 באחת מהדירות בהן עבד באופן בלעדי קבלן משנה שקיבל את העבודה ממני בשם אבו חוסין מורשיד". הנה כי כן, בעדותו של מוחמד שהוא האח הדומיננטי יותר בעסק ,מוחמד הסכים חד משמעית "אני מסכים עם בית הדין שכאשר אני מוציא לעובד תלוש אז הוא שכיר שלי וכשאני מוציא לו חשבונית הוא קבלן".[6] יוצא איפה, שלפי דו"ח מעביד לחודש 11/2012 (מוצג נ/3) שהגיש עו"ד ג'מאל מחאמיד הרי שבחודש הנ"ל עבדאללה היה מדווח כמעסיקו של אותו מורשיד ובכך הגרסה שצוינה בסעיף 9 לתצהירו של עבדאללה קורסת.
- מורשיד טוען, כי עבד באתר הבניה בכפר יונה כקבלן משנה של עבדאללה, והדיסק שבו השתמש התובע שייך לו. לטענתו, הוא הכין את הציוד שלו לביצוע עבודות האינסטלציה בדירה ובמסגרת זו חיבר את הדיסק לחשמל. לאחר שהתובע נפצע מהדיסק, התברר לו שהתובע השתמש בדיסק ללא רשותו וללא ידיעתו.
- לטענתו, הוא אינו מכיר את התובע ולא פגש אותו לפני התאונה.
איך יכול להיות שמורשיד קבלן משנה של עבדאללה בחודש 11/2012 אך עבדאללה מדווח עליו כמעסיקו של מורשיד באותו חודש ממש? (ראה נ/3).
- לטענתם, הם הועסקו אצל חוסין ובניו, כאשר כל נושא סידור העבודה והתשלום התבצע מול מוחמד.
- טאהר הציע לתובע לעבוד ביחד איתו אצל חוסין ובניו, לאחר שתיאם זאת עם מוחמד, שמסר לו שהוא זקוק לעובדים נוספים.
- כבר בפתח הדברים מוצאים אנו לאמר כי נתגלתה לנגד עינינו תמונה עגומה ומדאיגה של ילד בן 15 אשר נוצל קשות על ידי חוסין האב ושני בניו, מוחמד ועבדאללה, להם יש עסק די גדול לעבודות אינסטלציה באתרי בניה בהם נבנים בניינים . אותו תובע שהיה אז ילד בן 15 נאלץ לצאת לעבוד במקום ללמוד בבית ספר עקב מצב כלכלי קשה אליו נקלעה משפחתו, לאחר שאביו השתחרר מבית הסוהר והוא הגיע לעבוד כעובד שקוף בעסק לעבודות אינסטלציה של חוסין האב ושני בניו.
במהלך ההתדיינות בתיק עשו חוסין ושני בניו כל אשר לאל ידם כדי להתנער ממעורבות כלשהי בהעסקתו של אותו ילד ועל מנת להתחמק מאחריותם לתאונת העבודה שאירעה לתובע ביום 14.11.12, עת שעבד אצלם בעסק לביצוע עבודות אינסטלציה באתר בניה בכפר יונה, תוך שהוא נחתך מדיסק חיתוך בטון חשמלי ונגרם לו חתך עמוק וגדול באורך 15 ס"מ בצוואר מימין.
מה לא נטען על ידי חוסין האב, שני בניו ובא כוחם עו"ד ג'מאל מחאמיד, כדי לחמוק מאחריות:
א. אחת הטענות התמוהות שהועלתה על ידם היתה כי התובע שהה באתר הבניה ב"טיול" או "כאורח" או "ברח מלימודיו ליום אחד" – כך נטען מפורשות בסעיף 4 לסיכומיו של עו"ד ג'מאל מחאמיד.
אין כל ספק שהתובע נכח באתר הבניה ביום 14.11.12 כעובד באותו עסק לאינסטלציה וזה לא היה במסגרת טיול כלשהו אלא במסגרת העבודה הוא נדרש להשתמש בדיסק חיתוך בטון חשמלי כשתוך כדי שימוש ועבודה עם הדיסק הוא נפגע בצווארו ולאחר קרות התאונה מנסים מעסיקיו האמיתיים לטשטש ולערפל את העובדות בכדי לחמוק מאחריות.
ב. מעצם הניסיון להסתיר, לטשטש ולערפל ניתן ללמוד על התקשרות בעייתית ומורכבת של חוסין ובניו, מוחמד ועבדאללה, עם אותו ילד מוחלש בן 15.
מדוע מראש ומלכתחילה לא הבהיר עו"ד מחאמיד ג'מאל המייצג את חוסין ושני בניו, שעבדאללה דיווח למל"ל על התובע כעובד באיחור של כחודשיים?
כלום מלכתחילה לא ידע חוסין האב את הגרסה לפיה הוא ביקש מבנו עבדאללה להנפיק את תלוש השכר עבור התובע רק משום שרצה לעשות טובה לאביו של התובע ולא באמת משום שהתובע עבד בעסק?
כל הטיעון, כאילו תלוש השכר הונפק לתובע כמעין טובה בעקבות תחנוניו של אביו של התובע הוא טיעון מופרך, לא אמין ואנו מאמינים, כי תלוש שכר זה הונפק בדיעבד ובאיחור של כחודשיים רק משום הלחץ בו היו נתונים חוסין ושני בניו, כתוצאה מהעובדה שהעסיקו בשחור ילד בן 15, נתנו לו לעבוד עם דיסק באתר בניה ותוך כדי עבודתו הוא נפגע בצווארו מאותו דיסק.
ג. עורך דין ג'מאל מחאמיד אשר מייצג בתיק זה את חוסין האב ואת שני בניו הגיש בדיון מיום 28.01.18 דו"ח מעביד לחודש 11/2012 (מוצג נ/3) ממנו עולה כי עבדאללה עצמו דיווח על מורשיד כשכיר שלו וכך גם על טאהר. מכאן, ניתן ללמוד כי המדובר בטענות מופרכות כאילו התובע הועסק על ידי מורשיד או על ידי טאהר באותו חודש 11/2012 עת שאירעה לו תאונת העבודה.
ד. אותו עסק לביצוע עבודות אינסטלציה באתרי בניה אומנם רשום ברשויות המס על שמו של עבדאללה אך לעבדאללה עצמו אין כמעט מושג מה נעשה בעסק והדמויות הדומיננטיות בעסק זה הן האב חוסין ובנו מוחמד. עבדאללה לא ידע לתת פרטים בסיסיים לגבי התקשרות העסק שלו עם קבלני משנה ומנגד לא סתם אביו של התובע פנה דווקא לאב חוסין בתחנונים שיונפק תלוש שכר לבנו כדי שבנו בן ה-15 "יפסיק להיות שקוף" ועל מנת שהתאונה תוכר כתאונת עבודה. הטענה כאילו האב חוסין כלל לא קשור לעסק היא טענה מאוד לא אמינה שנועדה כחלק מהאסטרטגיה לטשטש ולהתחמק מאחריות. לא הוצגה כל ראיה ממנה ניתן ללמוד כי האב חוסין אכן עבד אותה תקופה כשכיר באותה חברת איי.אס.פי.
ה. נוכחנו לדעת כי הבן מוחמד הוא הרבה יותר דומיננטי בעסק מאחיו עבדאללה למרות שעבדאללה רשום כבעלים של העסק ועל כך ניתן ללמוד מעדותו של עבדאללה עצמו עת שנשאל בבית הדין שאלות פשוטות לגבי העסק שלו והוא מפנה את תשובותיו לכך שמי שבקיא בפרטים הוא בעצם אחיו מוחמד שהינו גם מהנדס. [7]
- ב.1. התשתית העובדתית שאירעה באמת
- בשונה מהגרסאות הסותרות והמפותלות של חוסין ושני בניו אנו מקבלים את התשתית העובדתית שהוצגה כאן על ידי התובע לפיה בתקופה הרלוונטית לתביעה הוא היה נער בן 15, בן למשפחה שהיתה שרויה במצוקה כלכלית לאחר שאביו השתחרר מבית הסוהר. שני בני דודיו של התובע, טאהר ומג'די, מסרו לו כי מעסיקם חוסין זקוק לעובדים בעבודות אינסטלציה ומים והציעו לתובע לעבוד איתם אצל חוסין ושני בניו באתר בניה בכפר יונה. התובע הסכים וכך הגיע לאותו אתר בניה בכפר יונה שהינו מתחם בו נבנו 4 בניינים. באותו אתר בניה פגש התובע את חוסין ושני בניו, מוחמד ועבדאללה, אשר סיכמו עם התובע על תנאי ומתכונת העבודה שכללו 6 ימי עבודה, בין השעות 16:00-07:00 תמורת שכר בסך 200 ₪ (נטו) ליום.
מידי יום טאהר אסף את התובע ברכבו ובאתר הבניה פגש התובע את חוסין ושני בניו, מוחמד ועבדאללה. את סידור העבודה היומי קיבל התובע מהבן מוחמד.
בחלוף מספר ימים מתחילת עבדותו של התובע, פנה אליו חוסין וביקש ממנו שלא יגיע לעבודה, עד שחוסין יבדוק את אפשרות המשך העסקתו של התובע משום שהיה אז מתחת לגיל 18. לאחר כיום-יומיים בתאריך 12.11.12 חוסין עדכן את התובע שהוא יכול להמשיך את עבודתו באותו עסק והתובע חזר לעבודה החל מהיום שלמחרת, 13.11.12.
ביום 14.11.12 בשעה 09:30 או בסמוך לכך, מוחמד הוביל את התובע לקומה 8 באחד מארבעת הבניינים ושם נדרש התובע על ידי מוחמד לחתוך קיר איטונג באמצעות דיסק חשמלי, שמוחמד מסר לו. מוחמד הסביר לתובע כיצד להפעיל ולהשתמש בדיסק החשמלי ומיד לאחר שהתובע הפעיל את הדיסק, הדיסק פגע בתובע וחתך את צווארו. (להלן: "תאונת העבודה").
לאתר הוזמן אמבולנס והתובע פונה לבית החולים "הילל יפה" בחדרה, שם אושפז לתקופה של ארבעה ימים. לתובע נגרמה פגיעה בצוואר.
חוסין ביקר את התובע בעת אשפוזו בבית החולים ולאחר מכן בביתו, ולמרות שהבטיח לחתום עבורו על טופס 250 ולתת לו תלוש שכר - הוא לא עשה כן.
לאחר שהתובע הגיש את תביעתו לבית הדין, התברר לו שהוא דווח בדיעבד כעובד שכיר של עבדאללה בחודש 11/2012, כאשר במועד הגשת התביעה למל"ל הוא עדיין לא היה מדווח כאמור (שוב יודגש, כי עובדה זו התבררה לראשונה בבית הדין רק לאחר הדיון שהתקיים ביום 20.11.16).
לטענת התובע מעסיקיו היו חוסין האב, ושני בניו, עבדאללה ומוחמד, אשר ניהלו במשותף עסק משפחתי בתחום האינסטלציה, ואשר נרשם באופן פורמאלי על שם עבדאללה.
לאחר התאונה, בעת ביקורו של חוסין בביתו של התובע, הוא ביקש מאביו של התובע להמציא מלשכת התעסוקה כרטיס עבודה עבור התובע והבטיח שהוא יוציא תלוש שכר וטופס 250 עבור התובע. אלא שלאחר שאביו של התובע מסר לחוסין את כרטיס העבודה כבקשתו, חוסין ניתק איתו קשר.
[1] לעיל ה"ש 6.
[2] עדותו של חוסין, פרוטוקול דיון מיום 28.1.2018, עמ' 53 ש' 14-10.
[3] עדותו של עבדאללה, עמ' 63 למעלה, פרוטוקול הדיון מיום 28.1.2018.
[4] עדותו של עבדאללה, פרוטוקול הדיון מיום 28.1.2018 עמ' 60-59.
[5] עדותו של מוחמד, עמ' 72 לפרוטוקול דיון מיום 24.6.2018.
[6] עדותו של מוחמד, עמ' 74 לפרוטוקול דיון מיום 24.6.2018.
[7] עדותו של עבדאללה, פרוטוקול דיון מיום 28.1.2018, עמ' 59 ש' 11-9.
- א.1. חוסין האב יחד עם שני בניו, מוחמד ועבדאללה העסיקו את התובע במשותף
- סעיף 79 לחוק מגדיר תאונת עבודה לגבי "עובד" כדלקמן:
"'תאונת עבודה' – תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו...".
- סעיף 75(א)(1) לחוק שעניינו מבוטחים ותנאים לביטוח נפגעי עבודה קובע:
"(א) אלה המבוטחים לפי פרק זה:
(1) עובד, למעט שוטר..., סוהר...., ועובד שירותי הביטחון...".
- סעיף 1 לחוק מגדיר עובד כדלקמן:
"עובד" – לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחסי עבודה, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד; לענין זה, "בן משפחה" – אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות".
- עוד נקבע בפסיקה כך:[1]
"שאלת היותו של הנפגע מבוטח בביטוח נפגעי עבודה בגדרו של סעיף 75 לחוק, היא שאלה פרלימינרית, הקודמת לבחינת התקיימותם של היסודות הנדרשים במסגרת סעיף 79 לחוק. לשון אחר: רק בבוא הנפגע בגדרי סעיף 75 לחוק, כאחד המבוטחים בענף נפגעי עבודה, יוכל לבוא בשערי מבחן ה"תוך כדי ועקב עבודתו" שבסעיף 79 לחוק".
- בהקשר זה נקבע בפסיקה,[2] כי "עובד" לפי סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי "הוא קודם כל מי שקיים בינו ובין מעסיקו יחס של עובד ומעביד על-פי הקריטריונים של משפט העבודה". על כן, הוראות חוק הביטוח הלאומי, בהגדרתן מיהו "עובד", למעשה באות להוסיף לגבי מי שלא ניתן להגדירו כ"עובד" על פי משפט העבודה.
- יחסי עובד מעסיק במשפט העבודה - הלכה היא[3], כי היותו של אדם "עובד" הוא דבר הקרוב לסטטוס, ומעמד זה אינו נקבע לפי התיאור שניתן לו על ידי הצדדים או אחד מהם, אלא-על פי נסיבות המקרה כהווייתן. לפיכך, יש לבחון האם ומהי מהות היחסים שנוצרו הלכה למעשה בין התובע לבין מי מצדדי ג, כפי שעולה מתוך מכלול הסממנים והעובדות במקרה שלפנינו.
- המבחן הרווח לקביעת מעמדו של מבצע העבודה ("עובד" או "עצמאי") הוא המבחן המעורב. במרכזו של המבחן המעורב עומד מבחן ההשתלבות, ולו שני פנים: הפן החיובי - במסגרתו נבחנת השאלה האם המועסק היווה חלק מהמערך הארגוני של המפעל, ואין המדובר בגורם חיצוני; ככל שהתשובה לשאלה ראשונה זו הינה חיובית, נבחן הפן השלילי של המבחן - האם המועסק פועל במסגרת עסק משלו.[4]
- בהתאם להלכה הפסוקה, מבחן ההשתלבות הוא המבחן המרכזי בתוך מכלול מבחני המשנה, שמכיל המבחן המעורב, ויש ליתן לו משקל נכבד במסגרת המבחן המעורב.[5]
- לצד מבחן ההשתלבות, נקבע, כי יש מקום לבחון היבטים נוספים, כגון: הסכמת הצדדים לגבי אופן ההעסקה, אופן הפיקוח על ביצוע העבודה, הכפיפות, ביצוע העבודה באופן אישי, בלעדיות העבודה, התלות הכלכלית והסתמכות המעסיק על המועסק, המבנה הארגוני של העסק, היכן מתבצעת העבודה ומי מספק את כלי העבודה, ההקשר התעשייתי, סוג התפקיד, התמשכות וסדירות הקשר בין הצדדים, צורת התשלום והרישום ברשויות המס ובמוסד לביטוח לאומי וכן הלאה[6].
- ככל שייקבע, כי התובע היה עובד שכיר בזמן התאונה, הרי שיש לקבוע - מיהו המעסיק של התובע? הכללים לקביעת זהותו של מעסיק במערכת יחסים משולשת נקבעו על ידי בית הדין הארצי לעבודה בפסק הדין המנחה בעניין כפר רות,[7] ובין היתר הינם: כיצד ראו הצדדים את היחסים ביניהם וכיצד הגדירו אותם; בידי מי הכוח לפטר את העובד; מי קיבל את העובד לעבודה ומי הסדיר את תנאי קבלתו אליה; מי משבץ את העובד במקום העבודה; מי חייב לשאת בתשלום שכרו של העובד; כיצד דווחו יחסי הצדדים לרשויות המס; למי הבעלות על הציוד והחומרים המשמשים את העובד בעבודתו; מי מפקח על עבודתו של העובד ולמרותו של מי הוא סר.[8]
- א.1.ב. האם בתקופה הרלוונטית לתביעה עבד התובע כעובד שכיר?
- התובע לא דווח לנתבע לא כשכיר ולא כעצמאי במועד הארוע.[9] אלא רק כחודשיים לאחר חודש נובמבר 2012. בעדותו אישר עבדאללה, כי אינו זוכר מתי הדיווח למל"ל על העסקתו של התובע התבצע וכמה חודשים לאחר ההעסקה והתאונה[10], ואישר, כי תלוש השכר הונפק כחודשיים לאחר מכן.[11]
- אף אחד מצדדי ג' לא הודה במסגרת ההליך, כי הוא העסיק את התובע, וכי חלה עליו החובה לדווח על התובע למל"ל אף במועד מאוחר יותר. גם לגרסתו של עבדאללה, הדיווח על התובע כעובד שלו נעשה כמעין טובה לאביו של התובע, ולא משום היותו מעסיקו.
- הוראות סעיף 365 לחוק קובעות כך: "היה אדם חייב לפי חוק זה לשלם דמי ביטוח בעד הזולת ולא שילמם, יראו, לענין הזכות לגמלה כאילו שולמו". העובדה, כי התובע לא דווח כעובד שכיר אין בה כדי להעיד על כך, כי במועד האירוע לא היה כזה ואינה אמורה לשלול ממנו זכאות להכרה בפגיעתו כפגיעה בעבודה.[12] גם בעובדה שלא נערך הסכם העסקה בכתב עם התובע, אין בה כדי לשלול את מעמדו של התובע כ"עובד". עלינו לבחון האם התובע הינו "עובד" בהתאם למבחנים שהותוו כאמור לעיל בפסיקה.
- כאמור, לטענת התובע הוא עבד באתר הבנייה בכפר יונה אצל חוסין ובניו. הם זימנו אותו לעבודה באמצעות טאהר ומג'די שעבדו אצלם. ומנגד, לטענת חוסין ובניו, הם לא העסיקו את התובע וכלל לא הכירו אותו במועד קרות התאונה. לטענתם, התובע שהה באתר הבנייה ללא ידיעתם, ללא אישורם וכלל לא עבד שם, אלא שהה שם ב"טיול".[13] לחלופין, ניסו לטעון, כי התובע היה עובד שכיר של טאהר.[14]
- גרסתם של התובע והעד מטעמו (אביו), כמו גם גרסתם של טאהר ומג'די, היו קוהרנטיות, עקביות ואמינות בעניינו, והחלטנו לקבוע ממצאים על פיהן, בכל הקשור להיותו של התובע "עובד".
- ראשית, אנו דוחים את טענות עבדאללה, חוסין ומוחמד, כי התובע שהה באתר הבנייה ב"טיול" או "כאורח" או "ברח מלימודיו ליום אחד".[15] מדובר בטענה מופרכת, וכפי שיפורט להלן – הוכחה כלא נכונה.
- בעדותו לפנינו העיד התובע, כי הוא נאלץ לצאת לעבוד במקום ללמוד בבית ספר עקב המצב הכלכלי הקשה שאליו נקלעה משפחתו, לאחר שאביו השתחרר מבית הסוהר, וכי הוא עבד אצל חוסין.[16]
- בדו"ח רופא/פראמדיק של מגן דוד אדום, שהגיע לפנות את התובע ממקום התאונה באמצעות אמבולנס, צוין, כי התובע מסר שבזמן עבודתו באתר בניה הוא נפצע מדיסק בצווארו.[17] גם בדו"ח סיכום אשפוז של התובע בבי"ח "הילל יפה" בחדרה מיום 18.11.2012, צוין, כי התובע מסר בקבלתו שהוא עבד עם דיסק ונחתך בצווארו.[18]
- על פי הפסיקה, נוטה בית הדין לייחס משקל מיוחד לרישומי בית החולים שמוסר התובע בבואו לקבל את הטיפול הרפואי המתאים, בהיותם רישומים אובייקטיבים, הנערכים בזמן אמת על ידי איש מקצוע שאין לו עניין במשמעות המשפטית של הרישום או בתוצאתו, ועל כן הם מהימנים ומדויקים.[19] בהתאם לכך, נתנו משקל לדבריו של התובע למגן דוד אדום ובעת הגיעו לבית החולים, לפיהם פציעתו נגרמה לו בזמן העבודה.
- בטופס התביעה למל"ל ציין התובע שהוא נפצע לאחר שעבד עם דיסק, וציין את חוסין כמעסיקו.[20] גם בחקירת התובע בפני חוקר המל"ל העיד התובע, כי הוא נפצע במסגרת עבודתו אצל חוסין.[21]
- גרסתו של התובע, לפיה הוא הוזמן לעבודה אצל חוסין ובניו, בתיווכם של טאהר ומג'די, היתה עקבית ואמינה והיא מקובלת עלינו:
- בתצהירו תיאר התובע, כי בני דודיו[22], טאהר ומג'די, מסרו לו שמעסיקם, חוסין, הסכים לקלוט אותו לעבודה אצלו בעבודת אינסטלציה ומים[23]; כי הוא פגש באתר את חוסין ובניו עבדאללה ומוחמד, ואיתם הוא סיכם את תנאי העבודה[24]; כי השכר שעליו הוסכם הוא בסך 200 ₪ נטו ליום[25].
- בעדותו חזר התובע על גרסתו בדבר נסיבות תחילת עבודתו, כך[26]:
"ת. תאהר ומג'די עבדו אצל חוסיין. אמרו לי שחוסיין רוצה פועלים. ביום השני למחרת הלכתי איתם לעבודה, וסיכמתי עם חוסיין והבן שלו מוחמד, שיש עבודה של שבוע ימים – 6 ימים, ומשלמים לי עבור כל יום 200 ₪".
- לשאלת אב"ד העיד התובע כך[27]:
"ש. עם מי סיכמת את זה?
ת. עם חוסיין והילדים שלו.
ש. איפה זה היה כל זה?
ת. בשטח כשהלכתי ביום הראשון על מנת להתחיל את העבודה.
ש. לאן נסעתם?
ת. לכפר יונה".
- התובע חזר על עדותו זו מספר פעמים בעדותו[28].
- הוכח שמקום העבודה שבו נפגע התובע היה באתר בנייה שבו ביצעו חוסין ושני בניו, מוחמד ועבדאללה עבודות אינסטלציה - עבדאללה הוא באופן פורמלי בלבד בעל עסק לאינסטלציה, בעל רישיון "עוסק מורשה", מחודש 6/2012.[29] על הנייר בלבד שימש עבדאללה לטענתו בתקופה הרלוונטית לתביעה כקבלן משנה של חברת האינסטלציה "איי אס פי"[30], שביצעה עבודות אינסטלציה בפרויקט של חברת "דניה סיבוס בע"מ" באתר, אלא שבפועל לא הוצגה כל ראיה להתקשרות זו.[31] נדגיש שוב, כי על טענה זו של עבדאללה לגבי קבלנות המשנה שלו למדנו מעדויות הצדדים, אך לא הוצגו בפנינו הסכמי התקשרויות – לא עם חברת דניה סיבוס ולא עם חברת איי אס פי.
- עבדאללה דיווח למל"ל שהתובע היה עובד שכיר שלו בחודש 11/2012[32] אך דיווח זה נעשה כחודשיים, אם לא למעלה מכך, לאחר קרות התאונה.
- התובע היה כפוף למוחמד ונשמע להוראותיו - התובע חזר בתצהירו ובעדותו על כך, כי מידי יום היה פוגש באתר את חוסין ובניו עבדאללה ומוחמד, ומקבל מהם הוראות עבודה[33] כאשר את מרבית ההוראות וסידור העבודה היה נותן לו מוחמד[34].
- התובע חזר בתצהירו ובעדותו על גרסתו, כי הוא קיבל כלי עבודה ממוחמד לצורך העבודה, לרבות את הדיסק החשמלי שממנו הוא נפצע, ומוחמד הוא שדרש מהתובע לעבוד עם הדיסק ביום התאונה, כך[35]:
"ש. ז"א מוחמד חוסיין היה נוכח בעת שאתה נפגעת מהדיסק?
ת. הוא נתן לי את הדיסק, נתן לי סידור, אמר לי ככה עובד הדיסק, באתי לחתוך, קפץ עלי הדיסק, התחלתי להשתולל, ודם נזל ממני, ולא ידעתי מה קרה".
ובהמשך העיד כך:
"ש. מי נשא את הדיסק לקומה 8?
ת. מוחמד הביא לי אותו מפני שכל הכלים איתו.
ש. ז"א שאתה ומוחמד עליתם ביחד כשהוא מחזיק את הדיסק?
ת. נכון הוא נתן לי את הדיסק בקומה 8. עלינו ביחד לקומה 8.
ש. אז הדיסק לא היה בקומה 8?
ת. לא. הוא היה אצלו עם הכלים."[36]
- התובע תיאר בתצהירו[37], ובעדותו, סממנים לקשרי עבודה עם חוסין. כך לדוגמה, חוסין מסר לו בעל-פה בסיום יום העבודה, כי יתכן שלא יוכל להמשיך לעבוד בשל גילו הצעיר אך למחרת הודיע לו שהוא יכול להמשיך לעבוד[38]. בנוסף, לבקשתו של חוסין, התובע המציא כרטיס עבודה לאחר התאונה.[39] חוסין הגיע לבקר את התובע בבית החולים ובביתו לאחר התאונה.[40]
- עדותו של התובע נתמכה בעדותו של אביו, שהעיד, כי התובע עדכן אותו שהוא התחיל לעבוד אצל חוסין[41], וכי חוסין בא לבקר את התובע בבית החולים ובביתו וביקש מאביו של התובע פנקס עבודה מלשכת התעסוקה[42]. מה יש לחוסין לבקש שהתובע ימציא פנקס עבודה מלשכת התעסוקה אם הוא לא קשור לעניין ולא רואה עצמו כמעסיקו של התובע?
- עדותו של התובע נתמכה גם בעדותם של טאהר ומג'די. טאהר העיד, כי מוחמד מסר לו שהוא זקוק לעובדים ואישר להביא את התובע לעבודה אצלו[43] והוא שהעסיק את התובע[44]. מוחמד חילק את סידור העבודה לעובדים לרבות לתובע,[45] והתובע עבד 9 ימים לפני שארעה לו התאונה באתר[46].
- עדותו של התובע התיישבה עם האמור בתצהירו ובעדותו בפני חוקר המל"ל. על אף שהתובע לא זכר בעת חקירתו הנגדית לומר האם הוא ניגש בעצמו או באמצעות אביו לקבל את כרטיס העבודה, ומתי ומהיכן הוצא הפנקס,[47] ועל אף שהתובע לא זכר האם קיבל תשלום בגין עבודתו בחודש נובמבר 2012, שוכנענו, כי עדותו אמינה ומהימנה.
- לא נשמט מעינינו כי טאהר ומג'די, שני הבחורים הצעירים, הינם קרובי משפחה של התובע, ועל אף זאת לא נסתרה גרסתם, שהיתה אמינה בעניינו, ממנה עלה, כי התובע עבד ביחד איתם אצל חוסין ובניו.
- בהקשר זה נציין, כי בעוד שלגרסת התובע, טאהר ומג'די מסרו לו ששוחחו עם חוסין והוא אישר להם לזמן את התובע לעבודה, טאהר העיד כי הוא פנה אל מוחמד והוא הגורם שאישר לזמן את התובע לעבודה. עם זאת, לאחר ששקלנו בדבר מצאנו, כי אין בכך כדי להטיל ספק במהימנותם של העדים, וכדי לאיין את עצם זימונו של התובע לעבודה אצל חוסין ובניו לצורך ביצוע עבודות אינסטלציה באתר הבנייה. סתירה קלה בעדויות בסוגיה הזו דווקא מחזקת את הסממנים למערכת יחסים סבוכה ובלתי שגרתית שהצטיירה לנגד עינינו, אותה יצרו חוסין ושני בניו שאף הצדדים ליחסי העבודה במקרה זה לא ידעו לאבחן ולזהות בדיוק מיהו המעסיק האמיתי.
- לסיכום נקודה זו: אנו מקבלים את טענת התובע, כי הוא שהה באתר הבנייה בכפר יונה בעת שנפגע מהדיסק החשמלי, בעת שביצע עבודה כעובד שכיר.
- יש לציין, כי אנו דוחים את טענת עבדאללה, חוסין ומוחמד בסיכומיהם,[48] לפיה, התובע נמנע מהבאת עדים רלוונטיים שלטענתו נכחו במקום הפגיעה, ועשויים היו "לשפוך אור על עובדות תיק דנן", וכי הדבר ייזקף לחובתו. אנו מקבלים את דבריו של התובע, כי הוא נכח לבדו בעת התאונה.[49] התובע העיד, כי לפני הפגיעה פגש אנשים אחרים שעבדו בבניין, ולאחר הפגיעה הם "ראו את המצב".[50] בהקשר זה, אנו דוחים גם את הטענה כי אי הבאה לעדות את אימו של התובע, או קרובי משפחה אחרים,[51] נזקפת לחובתו של התובע, משלא הוכחה הרלוונטיות שלהם ומשממילא היו מעידים מפי השמועה ומשקל עדותם היה נמוך.
גם כך, בעקבות התנהלות לא ראויה של חוסין ושני בניו אשר הערימו קשיים לבירור חקר האמת, נמשכה ההתדיינות בתיק כמעט 4 שנים ומבחינתם של חוסין ובניו ניתן היה להמשיך ולהתדיין בתיק זה עוד שנים רבות.
- עדויותיהם של חוסין ובניו היו רצופות סתירות, ובעלות מגמת הסתרת פרטים מהותיים מבית הדין. לא רק זאת שהתרשמנו, כי עדותם אינה אמינה, אלא שגם על-פי מבחני הסבירות וההגיון הגענו למסקנה שיש להעדיף את גרסת התובע. הכל כפי שנפרט בנימוקים שיובאו להלן:
[1] עבל 1187/04 מסרי זייד – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע מ 665.
[2] עב"ל 327/99 המוסד לביטוח לאומי - כבהא, פד"ע לו 877 (21.8.2001).
[3] דב"ע לא/27-3 עירית נתניה –בירגר, פד"ע ג 177.
[4] ע"ע (ארצי) 300021/98 עו"ד זאב טריינין- חריש, פד"ע לז, 43 (2002).
[5] סטיב אדלר "היקף תכולת משפט העבודה- מכפיפות לתכלית", ספר גולדברג (תשס"א) 17.
[6] עניין טריינין, לעיל ה"ש 19.
[7] דב"ע נב/142- 3 חסן אלהרינאת- כפר רות ואח', פד"ע כד 535.
[8] דב"ע נד/96- 3 מ.ב מחלקת הבנייה של הקיבוץ הארצי בע"מ- חליל עבד אל רחמן עאבד, פד"ע כט 151; ע"ע 1218/02 XUE BIN- א. דורי חברה לעבודות הנדסיות בע"מ, פד"ע לח 650.
[9] סעיף 6 לכתב הגנה מטעם המל"ל; עדותו של עבדאללה, פרוטוקול דיון מיום 28.1.2018, עמ' 63 ש' 6-4.
[10] עדותו של עבדאללה, פרוטוקול דיון מיום 28.1.2018, עמ' 62 ש' 31-29.
[11] עדותו של עבדאללה, פרוטוקול דיון מיום 28.1.2018, עמ' 62 ש' 32, עמ' 63 ש' 1.
[12] דב"ע נו/0-301 המוסד לביטוח לאומי נ' רדאידה ואח' (פורסם בנבו, 25.11.1996); דב"ע מא/ 0-70 סמירה מוחמד איסמעיל נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יג 29.
[13] סעיף 14 לתצהיר עדותו הראשית של עבדאללה.
[14] עדותו של מוחמד, פרוטוקול דיון מיום 24.6.2018, עמ' 78.
[15] סעיף 4 לסיכומים מטעם עבדאללה, חוסין ומוחמד.
[16] עדותו של התובע, פרוטוקול דיון מיום 28.1.2018 עמ' 22 ש' 20-15.
[17] נספח א לתצהיר עדות ראשית מטעם התובע.
[18] נספח ב לתצהיר עדות ראשית מטעם התובע.
[19] עב"ל 368/99 שלמה יצחק – המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי כרך לג(53) 31.
[20] נספח ג לתצהיר עדות ראשית מטעם התובע.
[21] פרוטוקול חקירת התובע במוסד, צורף כנספח א לכתב הגנה מטעם המל"ל
[22] עדותו של התובע, פרוטוקול דיון מיום 28.1.2018 עמ' 34 ש' 22.
[23] סעיפים 4-3 לתצהיר עדות ראשית מטעם התובע.
[24] סעיף 5 לתצהיר עדות ראשית מטעם התובע.
[25] סעיף 5 לתצהיר עדות ראשית מטעם התובע.
[26] עדותו של התובע, פרוטוקול דיון מיום 28.1.2018 עמ' 23 ש' 21-19.
[27] עדותו של התובע, פרוטוקול דיון מיום 28.1.2018 עמ' 23 ש' 28-22.
[28] עדותו של התובע, פרוטוקול דיון מיום 28.1.2018 עמ' 29 ש' 28-22.
[29] עדותו של חוסין, פרוטוקול דיון מיום 28.1.2018, עמ' 52 ש' 23-20.
[30] עדותו של עבדאללה, פרוטוקול דיון מיום 28.1.2018, עמ' 59, ש' 20-12; עמ' 60 ש' 20-19, עמ' 64 ש' 19-18.
[31] עדותו של עבדאללה, פרוטוקול דיון מיום 28.1.2018, עמ' 59 ש' 6-3; עמ' 64 ש' 9-4, ש' 21-20, ש' 29-28; עדותו של מוחמד, פרוטוקול דיון מיום 24.6.2018, עמ' 72 ש' 8-5.
[32] סעיף 15 לתצהיר עדות ראשית מטעם התובע.
[33] סעיף 14 לתצהיר עדות ראשית מטעם התובע; עדותו של התובע, פרוטוקול דיון מיום 28.1.2018 עמ' 27 ש' 7-3; עמ' 31 ש' 14-12; עמ' 34 ש' 11-20.
[34] עדותו של התובע, פרוטוקול דיון מיום 28.1.2018 עמ' 31 ש' 14-12.
[35] סעיף 13 לתצהיר עדות ראשית מטעם התובע; עדותו של התובע, פרוטוקול דיון מיום 28.1.2018 עמ' 27 ש' 18-12; עמ' 35 ש' 6-14.
[36] עדותו של התובע, פרוטוקול דיון מיום 28.1.2018 עמ' 33 ש' 6-1.
[37] סעיפים 7-6 לתצהיר עדות ראשית מטעם התובע.
[38] עדותו של התובע, פרוטוקול דיון מיום 28.1.2018 עמ' 30 ש' 7-4.
[39] עדותו של התובע, פרוטוקול דיון מיום 28.1.2018 עמ' 25 ש' 34-27; עמ' 26 ש' 11-1.
[40] עדותו של התובע, פרוטוקול דיון מיום 28.1.2018 עמ' 32 ש' 20-17.
[41] עדותו של אביו של התובע, פרוטוקול דיון מיום 28.1.2018 עמ' 37 ש' 31-30.
[42] עדותו של התובע, פרוטוקול דיון מיום 28.1.2018 עמ' 38 ש' 29-24.
[43] עדותו של טאהר, פרוטוקול דיון מיום 24.6.2018 עמ' 100 ש' 14-7, עמ' 101 ש' 12-11.
[44] עדותו של טאהר, פרוטוקול דיון מיום 24.6.2018 עמ' 102 ש' 31-24.
[45] עדותו של טאהר, פרוטוקול דיון מיום 24.6.2018 עמ' 100 ש' 29-28.
[46] עדותו של טאהר, פרוטוקול דיון מיום 24.6.2018 עמ' 103 ש' 2-1.
[47] עדותו של התובע, פרוטוקול דיון מיום 28.1.2018 עמ' 25 ש' 34-27; עמ' 26 ש' 11-1.
[48] סעיפים 18-14 לסיכומים.
[49] עדות התובע, פרוטוקול דיון מיום 28.1.2018 עמ' 27 ש' 22-16.
[50] עדות התובע, פרוטוקול דיון מיום 28.1.2018 עמ' 28 ש' 19-8.
[51] ס' 37 לסיכומים.
- הסתרת הדיווח על התובע כעובד שכיר של עבדאללה
חוסין הגיש כתב-הגנה להודעת צד ג' ביום 08.11.16, במסגרתו הכחיש, כי הוא היה מעסיקו של התובע, וכי התחייב כלפיו בכל התחייבות שהיא. במועד זה הסתיר חוסין את העובדה שהוא היה מעורב בהנפקת תלוש שכר לתובע לחודש 11/2012, וכי התובע דווח למל"ל כעובד של עבדאללה (בנו של חוסין) בחודש 11/2012.
רק במהלך הדיון שהתקיים בבית הדין ביום 20.11.16, עלה לראשונה על ידי ב"כ של חוסין כי "... מישהו דיווח עליו כעובד".[1] גם כאן אין אמירה ברורה כי עבדאללה בנו של חוסין דיווח על התובע כעובד.
אשר לתלוש השכר, רק במסגרת דיון שהתקיים ביום 26.02.17, התברר שחוסין היה אחראי על הנפקת תלוש שכר לתובע[2] ורק במסגרת דיון הוכחות ביום 28.01.18, הוצג לראשונה תלוש השכר שהונפק לתובע לחודש 11/2012 וצורף לתיק בית הדין.[3]
- עדויות סותרות בנוגע להנפקת תלוש השכר לתובע לחודש 11/2012
בעדותו, העיד עבדאללה, כי "אני אף פעם לא דיברתי עם האבא של הילד, אני לא מכיר אותו".[4] וחזר על גרסה זו כמה פעמים[5]. וכן, העיד, כי "לשאלת בית הדין איך הוצאת לתובע תלוש שכר אני משיב שלא הוצאתי לו תלוש. לא רציתי לעשות לו תלוש בכלל. אבא שלי הוא זה שעשה את התלוש".[6]
לעומת זאת - ב"כ של חוסין ציין בדיון ביום 26.02.17, כי אביו של התובע פנה אל עבדאללה וביקש ממנו "טובה" להוציא לו תלוש שכר[7].
חוסין העיד, כי אביו של התובע "קודם כל פנה לבן שלי לעבדאללה ועבדאללה דיבר איתי".[8] חוסין חזר על גרסה זו כמה פעמים במהלך עדותו.[9] זאת, בניגוד לתצהירו, שם טען חוסין, שאביו של התובע ביקש ממנו "כמעשה צדקה וטובה" להוציא תלוש שכר לתובע[10].
- סתירה נוספת מצאנו בגרסתו של עבדאללה, כאשר הוא הצהיר שביום התאונה הוא נכח באתר בכפר יונה[11], ובעדותו העיד שלא נכח במקום.[12]
- מכל מקום, בין אם אביו של התובע פנה אל עבדאללה או אל חוסין בבקשה להוציא תלוש שכר לבנו, ובין אם כטענת אביו של התובע הוא כלל לא פנה בבקשה כזו - אין מחלוקת שהונפק תלוש שכר לתובע לחודש נובמבר 2012 על ידי עבדאללה והוא דווח כעובד שכיר של עבדאללה, רק כל זאת נעשה כחודשיים לאחר מכן וגם הדיווח עצמו לא היה מדויק אלא כלל יום עבודה אחד בלבד.
- איננו מקבלים את גרסתם של חוסין ועבדאללה, לפיה, למרות שהתובע לא היה עובד שלהם, הם הוציאו תלוש שכר ודיווחו למל"ל על התובע כעובד שכיר, מתוך רחמים ולפנים משורת הדין[13]. לא זו בלבד שגרסתם לא אמינה, היא אף אינה סבירה. סביר יותר בעינינו, כי הדיווח למל"ל והנפקת תלוש השכר לתובע נעשו מאחר שהם ראו בתובע עובד שכיר שלהם בחודש נובמבר 2012, אלא שלאחר קרות התאונה חוסין ושני בניו נלחצו מהעובדה כי העסיקו בשחור ובאופן לא חוקי ילד בן 15 אשר נפגע מדיסק לחיתוך בטון עת שעבד אצלם ועקב עבודתו שם באתר הבנייה. היה כאן ככל הנראה ניסיון של חוסין ובניו לתקן איכשהו בדיעבד את המחדל הנוראי שהתגלה כתוצאה מאותה תאונת עבודה אומללה שאירעה לילד אותו הם העסיקו.
- העובדה שלא הונפק לתובע תלוש שכר ב"זמן אמת" והתובע לא דווח למל"ל כעובד שכיר בגין עבודתו בחודש נובמבר 2012, אינה מלמדת, כי התובע לא היה "עובד". מן העדויות והמסמכים בתיק עולות אינדיקציות לדפוס התנהגות פסול ובעייתי של חוסין האב ושני בניו, מוחמד ועבדאללה, ובכשלים חמורים באופן העסקת התובע ועובדים נוספים. כך:
- עבדאללה הצהיר והעיד[14], כי בחודש 11/2012 העסיק את טאהר ומג'די אצלו. למרות זאת, מן המסמכים שהוגשו בתיק עולה, כי בעוד שטאהר דווח כעובד שכיר של עבדאללה בחודש נובמבר 2012, עבדאללה לא דיווח למל"ל על מג'די כעובד שכיר שלו בחודש 11/2012 ולא הוציא לו תלוש שכר לחודש זה – אף כי אין מחלוקת שהוא היה "עובד" שלו. השכר שולם לו במזומן.[15]
- על אף שטאהר ומג'די הועסקו כעובדים שכירים באותה עת, מוחמד ראה את מג'די וטאהר כמי שלטענתו "עבדו כקבלנים משניים – עם תלושי שכר"[16].
- חוסין העיד, כי בעבר הוא העסיק את אביהם של טאהר ומג'די, וכי לפעמים הם היו "מצטרפים אל עבודתו של אביהם".[17]
- טאהר העיד, ועדותו אמינה עלינו ולא נסתרה, כי לעיתים הוא עבד עבור בן אחר של חוסין, מר פאיז, אך את התשלום קיבל מאחיו - עבדאללה[18].
- מוחמד העיד, כי מורשיד התקשר עם עבדאללה לפעמים כעובד ולפעמים כקבלן משנה. לפעמים מורשיד היה מקבל תלושי שכר וגם הפועלים שעבדו אצל מורשיד לכאורה - היו מקבלים תלושי שכר ממוחמד.[19]
- לגבי עבודתו של טאהר - מוחמד תיאר בעדותו, שבחודש עבודה מסוים, בחלק מהימים טאהר הועסק כעובד שכיר, ובחלק מהימים ההתקשרות היתה בכובעו של טאהר כקבלן משנה, אך בכל מקרה את התשלומים הוא קיבל באמצעות תלוש שכר[20]. מכאן אנו למדים, כי לא נעשתה הבחנה בין העסקה באמצעות קבלנות משנה תמורת חשבוניות לבין העסקה ביחסי עובד-מעסיק.
- לסיכום נקודה זו: שוכנענו שבנסיבות המקרה שלפנינו, התקיים מבחן ההשתלבות - הפן החיובי - מכלול הסממנים מצביעים כי התובע נשכר לביצוע עבודות בניין, כי אכן הגיע לאתר ועבד בבניין, השתלב כעובד בעסק האינסטלציה של חוסין ושני בניו שרק באופן פורמאלי רשום על שם עבדאללה וכי התאונה התרחשה באתר תוך כדי עבודתו. גם הפן השלילי התמלא - התובע לא ניהל עסק עצמאי משל עצמו. בנוסף, הוכח שהתובע סיכם עם חוסין ובניו את תנאי ומתכונת ההעסקה, הם פיקחו על עבודתו, נתנו לו את כלי העבודה, התובע היה כפוף למרותם ולסידור העבודה שהוכתב לו מדי יום, העבודה התבצעה באתר העבודה שבו בוצעו עבודות אינסטלציה באמצעות אותו עסק של חוסין ושני בניו, והתובע דווח (בדיעבד ולאחר כחודשיים) בפני המל"ל כעובד שכיר וכן הונפק עבורו תלוש שכר.
- כל אלו במצטבר, מביאים אותנו למסקנה, שבעת קרות התאונה ועובר אליה, התובע עבד כעובד שכיר.
- א.1.א. מיהו המעסיק של התובע?
- לאחר שקבענו, כי יש לראות בתובע כעובד שכיר, עלינו לזהות את המעסיק במערכת היחסים כפי שהצטיירה לנגד עינינו. יישום טכני של מבחני העזר הפורמליים עשוי לתמוך במסקנה, כי עבדאללה, אשר דיווח על התובע במל"ל כעובד שכיר שלו בחודש נובמבר 2012 והוא הנפיק את תלוש השכר עבור התובע - הוא הגורם שהעסיק את התובע. אולם, יחסי העבודה נבחנים על פי מכלול הנסיבות ואופי ההתקשרות. השתכנענו, כי חוסין האב ושני בניו, מוחמד ועבדאללה, העסיקו את התובע במשותף:
- התובע לא השתמש בכלי עבודה ששייכים לו, אלא בכלי עבודה שניתנו לו, לרבות הדיסק החשמלי שממנו נפגע.
- חלקו של חוסין בהעסקתו של התובע:
- עם הגעתו של התובע לאתר העבודה בכפר יונה באותו מתחם של 4 בניינים שהיו אז בשלבי בנייה פגש התובע את חוסין ושני בניו והשלושה סיכמו עימו על תנאי ומתכונת העבודה שכללו 6 ימי עבודה בין השעות 16:00-07:00 תמורת שכר בסך 200 ₪ (נטו) ליום.[21]
- ביומו הראשון בעבודה, ומידי בוקר בתחילת יום העבודה, התובע פגש באתר הבניה את חוסין ושני בניו, מוחמד ועבדאללה ואיתם הוא סיכם את תנאי ומתכונת עבודתו והם היו אמורים לשלם את שכרו.
- לאחר מספר ימים שהתובע עבד, חוסין עמד בקשר עם התובע בנוגע לשאלת המשך העסקתו בשל היותו מתחת לגיל 18, כאשר בסופו של דבר ביקש מהתובע להמשיך להגיע לעבודה.
- חוסין ביקש מאביו של התובע שימציא כרטיס עבודה מלשכת התעסוקה בשל גילו הצעיר של התובע.
- לאחר שהתובע נפגע, חוסין הגיע לבקר את התובע בבית החולים בעת שאושפז שם. גם לאחר שהתובע שב לביתו לאחר התאונה, חוסין הגיע לבקש את התובע בביתו.
- חוסין דאג שבנו עבדאללה ינפיק תלוש שכר לתובע .
- חלקו של עבדאללה בהעסקת התובע:
- עבדאללה כאמור הוא רק רשום כבעל עסק לאינסטלציה, ובעל רישיון "עוסק מורשה"[22], ועבודת התובע התבצעה באתר שבו עבדאללה שימש כקבלן משנה לעבודות אינסטלציה. שוכנענו מהעדויות ומהראיות שעמדו לפנינו, כי בנוסף לתובע עבדו באותו האתר עובדים אחרים שהועסקו באותה עבודה של התובע ובאופן דומה:
- עבדאללה אישר בעדותו, כי העסיק את טאהר ומג'די בתקופה הרלוונטית לתביעה באתר בכפר יונה.[23]
- מג'די העיד, כי הוא הועסק אצל עבדאללה[24], אך לא דווח באופן רשמי על ידי עבדאללה כעובד שלו בתקופה הרלוונטית ולא קיבל תלושי שכר,[25] אלא קיבל שכר במזומן[26]. מוחמד היה אחראי על סידור העבודה[27].
- טאהר העיד, כי הוא הועסק על ידי עבדאללה[28] או מוחמד[29], וכי מוחמד סיכם איתו על תנאי ההעסקה[30] והוא זה שמחלק את סידור העבודה לעובדים[31].
- דיווח למל"ל על ידי עבדאללה על העסקת התובע, והנפקת תלוש שכר לתובע - למרות שלא נעשו בזמן אמת אלא בדיעבד, וחרף היותו של תלוש השכר פיקטיבי ולא משקף את ימי עבודתו של התובע והשכר שהוא היה זכאי לו תמורת עבודתו באותו חודש - מלמדים ללא צל של ספק כי עבדאללה ראה בתובע כ"עובד" שכיר שלו ושל אחיו מוחמד ואביו חוסין.
- בהקשר זה, חוסין ושני בניו לא סיפקו הסבר המניח את הדעת, מדוע הוציאו לתובע תלוש שכר למרות שלטענתם הם לא העסיקו אותו.
- חלקו של מוחמד בהעסקתו של התובע:
- מן העדויות עולה, כי מוחמד הפעיל את עסק האינסטלציה ביחד עם עבדאללה. כך העיד עבדאללה[32]:
"ש. זה יהיה נכון לומר שלמעשה היית רק מבחינה רשמית הבעלים של העסק, מול המוסדות, אבל בפועל מי שהפעיל את העסיק (צ"ל – "העסק", א"ק) הוא אחיך מוחמד?
ת. או הוא או אני. הוא היה נותן לי תשובות. הוא מהנדס. הוא אח שלי הגדול והוא יודע הכל."
- כפי שכבר פורט לעיל, מוחמד היה מעורב בגיוס התובע וקבלתו לעבודה; בפיקוח על עבודתו ומתן ההנחיות עבודה וסידור העבודה, והוא היה הממונה באתר העבודה על התובע ועל עובדים נוספים. מוחמד הוא הגורם שהורה לתובע ביום התאונה להשתמש ולעבוד בדיסק החשמלי. מוחמד למעשה לימד את התובע כיצד עליו לעבוד עם אותו דיסק.
- מוחמד נשאל בחקירתו הנגדית, על ההתקשרות עם מורשיד. מוחמד העיד, כי לעיתים מורשיד התקשר כקבלן משנה ולעיתים "אני מוציא תלוש שכר, לפועלים של מורשד וגם למורשד" וכן "אם אחד מהפועלים שלו עבד אצלי אני מוציא לו"[33]. גם בהמשך חקירתו הנגדית, התבטא מוחמד כמי שהעסיק בעצמו עובדים, לרבות את טאהר[34] ומשלם להם בעצמו את המשכורת.[35]
- כאמור, אין מחלוקת, כי טאהר דווח למל"ל כעובד של עבדאללה. עם זאת, טאהר העיד, שכאשר הוא עבד עם אח נוסף של מוחמד ועבדאללה, בשם פאיז – מוחמד היה משלם לו את שכרו[36].
- מכאן אנו מסיקים, כי מוחמד בעצמו, ראה את מערכת היחסים בינו לבין העובדים, כמי שמעסיק אותם ביחד עם עבדאללה, כאשר תלושי השכר והדיווח התבצעו על שמו של אחיו, עבדאללה.
- אשר לטענה שטאהר העסיק את מג'די ואת התובע – לטענת מוחמד, במסגרת עבודתו של טאהר אצל עבדאללה סוכם ביניהם, כי בסיום עבודתה בדירה שבאחריותו טאהר יקבל 2,400 ₪, באמצעות תלוש השכר בסוף חודש העבודה. על מנת לסיים מהר את העבודה בדירה, טאהר "הביא פועלים",[37] את מג'די ואת התובע, כדי שיסייעו לו בעבודה. בנסיבות אלה, לשיטתו, התובע היה עובד של טאהר ולא של עבדאללה.[38]
אנו דוחים טענה זו. כמפורט לעיל, עבדאללה, ביחד עם אחיו ואביו העסיקו את התובע. טאהר בעצמו היה מדווח במל"ל כעובד של עבדאללה (ראה מוצג נ/3), ולא הוכח כי העסיק עובדים מטעמו בתקופה זו, לרבות לא את התובע.
- אשר לטענה שהתובע עבד בבניין שבו עבד מורשיד - במועד שבו נפגע התובע באתר הבניה, מורשיד היה מדווח גם הוא למל"ל כעובד של עבדאללה, כפי שעולה בבירור מדו"ח מעביד לחודש 11/2012 (מוצג נ/3). [39]
עדויותיהם של מורשיד[40] ומוחמד[41] באשר לאופי ההתקשרות בתקופה הרלוונטית לתביעה סותרות – פעם העידו, כי מורשיד התקשר עם עבדאללה כקבלן משנה, ובפעם אחרת העידו, כי אינם זוכרים אם בתקופה הרלוונטית ההתקשרות עם מורשיד היתה באמצעות קבלנות משנה או כעובד שכיר[42]. אך כאמור, מן הראיות בתיק עולה, כי בתקופה הרלוונטית מורשיד דווח על ידי עבדאללה כעובד שכיר שלו.
- בנסיבות אלה, גם אם הדיסק החשמלי שממנו נפצע התובע היה שייך למורשיד,ועל כך לא הובאה כל ראיה, וגם אם התובע נפצע בבניין שבו עבד מורשיד - בכל מקרה, מדובר בביצוע עבודה עבור העסק של חוסין האב ושני בניו, מוחמד ועבדאללה, במסגרת יחסי עבודה ביניהם.
- לסיכום: מצטיירת לפנינו תמונה של תבנית העסקה שיצרו חוסין האב ובניו, מוחמד ועבדאללה, עם התובע, סבוכה עד כדי שיהא קשה לערוך כל הבחנה ביניהם, כאשר חלקם פעלו ישירות אל מול התובע - מוחמד וחוסין, ועבדאללה כגורם הפורמאלי שהעסיק את התובע, דיווח עליו במל"ל כעובד והנפיק עבורו תלוש שכר.
- על כן, מתבקשת המסקנה היחידה לפיה יש לראות את חוסין האב ושני בניו, מוחמד ועבדאללה, כמעסיקים במשותף של התובע.
- א.1.ב. גובה השכר של התובע
- אנו מקבלים את גרסת התובע, לפיה סוכם איתו על שכר בסך 200 ₪ (נטו) ליום עבודה, והתובע עבד 10 ימים, קרי, שכרו החודשי שהוא היה אמור לקבל, הסתכם בסך 2,000 ₪ נטו. התובע חזר על גרסה זו בחקירת התובע בפני חוקר המל"ל[43], בתצהירו ובעדותו בבית הדין.
- תימוכין לגרסת התובע מצאנו בתלוש השכר שהונפק בדיעבד עבור התובע על ידי עבדאללה, לחודש 11/2012, במסגרתו צוין, כי התובע עבד לכאורה יום אחד והשתכר בסך 200 ₪. עבדאללה הכחיש, כי סוכם עם התובע שכר כלשהו, וכי התלוש משקף התקשרות כלשהי עם התובע. עם זאת, עבדאללה אישר בעדותו, כי הוא ביקש ממנהל החשבונות שאת תלוש השכר יוציא על שכר בסך 200 ₪ ליום[44].
- ערים אנו לסתירה שנפלה בגרסתו של התובע, כאשר בעדותו בפני חוקר המל"ל העיד, כי קיבל את התשלום בגין עבודתו ואילו בחקירתו הנגדית בבית הדין לא זכר האם קיבל את התשלום אם לאו. בחינה של כלל העדויות לפנינו מטה את הכף לכיוון המסקנה, כי התובע היה אמור לקבל שכר בסך 200 ₪ (נטו) עבור יום עבודה, גם אם השאלה האם קיבל את התשלום בסופו של יום – אינה ברורה דייה.
- לפיכך אנו קובעים כי גובה השכר הקובע של התובע עומד על סך 200 ₪ (נטו) ליום עבודה בן 9 שעות (22 ₪ נטו לשעת עבודה).
- בחינת ההודעה שהוגשה כנגד צד ג
- המל"ל טען, בהודעת צד שלישי, כי יש לחייב את מעסיקו של התובע, לשאת בכל תשלום בו יחויב המל"ל כתוצאה מתובענה זו הואיל וצד ג' לא דיווח למל"ל על עבודת התובע אצלו ולא שילם דמי ביטוח בגינו של התובע בעד עבודתו אצלו.
- בטענה זו מסתמך המל"ל על סעיף 369(א) לחוק הביטוח הלאומי, שכותרתו "אי רישום ואי תשלום דמי ביטוח: אחריות המעביד", וזה לשונו:
"לא נרשם מעביד בהתאם לתקנות על פי סעיף 379 או לא שילם במועד התשלום את דמי הביטוח בעד עובד פלוני, ולפני הרישום או אחרי מועד התשלום ולפני סילוק הפיגורים קרה לעובד מקרה המזכה לגמלה, רשאי המוסד לתבוע מהמעביד סכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד, או שהוא עתיד לשלמן, ואת השווי הכספי של הגמלאות בעין שניתנו לזכאי לגמלה, בקשר לאותו מקרה."
- סעיף זה מאפשר לביטוח הלאומי לחזור אל המעסיק בתביעת שיפוי בתנאי שהוכיח, כי המעסיק לא נרשם כמעסיק ולא שילם דמי ביטוח בעד העובד לפני קרות האירוע - מקרה המזכה בגמלה.
- חוסין ושני בניו, מוחמד ועבדאללה לא דיווחו על התובע כעובד למל"ל בזמן אמת, אלא בשלב מאוחר נעשה דיווח כי התובע היה עובד שכיר של עבדאללה ביום אחד בחודש נובמבר 2012. כפי שקבענו, הדיווח האמור הינו פיקטיבי, במובן זה שהוא אינו משקף את תקופת העסקתו האמיתית של התובע. התובע עבד כ-10 ימים וזכאי היה לשכר של 200 ₪ (נטו) בגין כל יום עבודה.
- לאחר שהתפוגג הערפל שוכנענו כי מעסיקיו האמיתיים של התובע בעת קרות תאונת העבודה מיום 14.11.2012 היו חוסין ושני בניו, מוחמד ועבדאללה, ועל כן בהתאם לסעיף 369(א) לחוק הביטוח הלאומי מאחר והם לא נרשמו במועד התשלום לדמי ביטוח כמעסיקיו של התובע ולא דווחו ככאלו בזמן אמת למל"ל אנו מחייבים את שלושתם ביחד ולחוד לשפות את המוסד לביטוח לאומי בכל גמלה שהוא ישלם לתובע בגין אותה תאונת עבודה.
[1] דבריו של ב"כ צד ג, פרוטוקול דיון מיום 20.11.2016 עמ' 7 ש' 25-23.
[2] פרוטוקול דיון מיום 26.2.2017, עמ' 11.
[3] פרוטוקול דיון מיום 28.1.2018, עמ' 31 ש' 23-17. התלוש צורף וסומן נ/1.
[4] פרוטוקול דיון מיום 26.2.2017, עמ' 13 ש' 9 (דברים שנאמרו על ידי עבדאללה בערבית ותורגמו על ידי ב"כ התובע לעברית).
[5] עדותו של עבדאללה, פרוטוקול דיון מיום 28.1.2018, עמ' 62 ש' 20-16.
[6] דבריו של עבדאללה, פרוטוקול דיון מיום 26.2.2017, עמ' 13 ש' 9-1.
[7] סעיף 8 לתצהיר עדות ראשית מטעם חוסין.
[8] עדותו של חוסין, פרוטוקול דיון מיום 28.1.2018, עמ' 50 ש' 29-28.
[9] עדותו של חוסין, פרוטוקול דיון מיום 28.1.2018, עמ' 51 ש' 5, עמ' 52 ש' 30, עמ' 53 ש' 3-1.
[10] סעיף 8 לתצהיר עדות ראשית מטעם חוסין.
[11] סעיף 12 לתצהיר עדות ראשית מטעם עבדאללה.
[12] עדותו של עבדאללה, פרוטוקול דיון מיום 28.1.2018, עמ' 67 ש' 24-23.
[13] עדותו של חוסין, פרוטוקול דיון מיום 28.1.2018, עמ' 53 ש' 14-10, עמ' 54 ש' 14, עמ' 56 ש' 19, עמ' 57 ש' 10-9.
[14] עדותו של עבדאללה, פרוטוקול דיון מיום 28.1.2018, עמ' 63 ש' 8-7.
[15] עדותו של עבדאללה, פרוטוקול דיון מיום 28.1.2018, עמ' 63 ש' 20-17; עדותו של מג'די, פרוטוקול דיון מיום 24.6.2018 עמ' 94 ש' 2-1, ש' 17-15.
[16] סעיף 7 לתצהיר עדות ראשית מטעם עבדאללה.
[17] עדותו של עבדאללה, פרוטוקול דיון מיום 28.1.2018, עמ' 53 ש' 31-24; עמ' 54 ש' 2-1.
[18] עדותו של טאהר, פרוטוקול דיון מיום 24.6.2018, עמ' 99 ש' 13-9.
[19] עדותו של מוחמד, פרוטוקול דיון מיום 24.6.2018, עמ' 77 ש' 27-13.
[20] עדותו של מוחמד, פרוטוקול דיון מיום 24.6.2018, עמ' 79 ש' 26-13.
[21] ראה דבריו של התובע עמ' 5, פרוטוקול דיון מיום 20.11.2016.
[22] עדותו של חוסין, פרוטוקול דיון מיום 28.1.2018, עמ' 52 ש' 23-20.
[23] עדותו של עבדאללה, פרוטוקול דיון מיום 28.1.2018, עמ' 65 ש' 16-15; עמ' 66 ש' 12-7, ש' 33-30, עמ' 67 ש' 18-17.
[24] עדותו של מג'די, פרוטוקול דיון מיום 24.6.2018, עמ' 88 ש' 31-28, עמ' 89 ש' 7-6.
[25] עדותו של מג'די, פרוטוקול דיון מיום 24.6.2018 עמ' 94 ש' 2-1, ש' 17-15.
[26] עדותו של עבדאללה, פרוטוקול דיון מיום 28.1.2018, עמ' 63 ש' 20-17; עדותו של מג'די, פרוטוקול דיון מיום 24.6.2018 עמ' 94 ש' 2-1, ש' 17-15.
[27] עדותו של מג'די, פרוטוקול דיון מיום 24.6.2018 עמ' 90 ש' 20-19, עמ' 91 ש' 6.
[28] עדותו של טאהר, פרוטוקול דיון מיום 24.6.2018 עמ' 98 ש' 4-1.
[29] עדותו של טאהר, פרוטוקול דיון מיום 24.6.2018 עמ' 98 ש' 13.
[30] עדותו של טאהר, פרוטוקול דיון מיום 24.6.2018 עמ' 100 ש' 6-1.
[31] עדותו של טאהר, פרוטוקול דיון מיום 24.6.2018 עמ' 100 ש' 29-28.
[32] עדותו של עבדאללה, פרוטוקול דיון מיום 28.1.2018, עמ' 59 ש' 11-9.
[33] עדותו של מוחמד, פרוטוקול דיון מיום 24.6.2018, עמ' 77 ש' 31-23.
[34] עדותו של מוחמד, פרוטוקול דיון מיום 24.6.2018, עמ' 78 ש' 16-1.
[35] עדותו של מוחמד, פרוטוקול דיון מיום 24.6.2018, עמ' 79 ש' 8-5.
[36] עדותו של טאהר, פרוטוקול דיון מיום 24.6.2018 עמ' 99 ש' 13.
[37] עדותו של מוחמד, פרוטוקול דיון מיום 24.6.2018, עמ' 78.
[38] עדותו של מוחמד, פרוטוקול דיון מיום 24.6.2018, עמ' 78.
[39] שורה 7 לדו"ח מעביד של עבדאללה לחודש 11/2012, צורף לתיק ביה"ד כנספח נ/3.
[40] עדותו של מורשיד, פרוטוקול דיון מיום 24.6.2018, עמ' 83 ש' 17.
[41] עדותו של מוחמד, פרוטוקול דיון מיום 24.6.2018, עמ' 74 ש' 25-24.
[42] עדותו של מורשיד, פרוטוקול דיון מיום 24.6.2018, עמ' 83, ש' 5-3, ש' 8..
[43] פרוטוקול חקירת התובע במוסד, צורף כנספח א לכתב הגנה מטעם המל"ל
[44] עדותו של עבדאללה, פרוטוקול דיון מיום 28.1.2018, עמ' 63 ש' 27-26.
- עניינו הרואות ניצול בוטה של חולשתו של ילד בן 15 אשר הועסק באופן לא חוקי כעובד שקוף בענף הבניין על ידי חוסין ושני בניו, מוחמד ועבדאללה, תוך זילות קשה בבריאותו ובחייו של הילד.
התובע שבעת קרות התאונה היה ילד בן 15, נדרש על ידי חוסין ושני בניו, מוחמד ועבדאללה, לבצע עבודה באתר בנייה עם דיסק חשמלי לחיתוך בטון כשאין לו שום מיומנות או ידע לבצע עבודה זו וברור לכל כי הילד הנ"ל לא הגיע לאתר הבניה באותו יום בו הוא נפגע בתאונת העבודה לצרכי טיול כפי שניסו חוסין ושני בניו לטעון בצורה מקוממת בבית הדין. התובע נאלץ לעבוד לצורך סיוע בפרנסת משפחתו שהיתה שרויה במצוקה כלכלית לאחר שאביו שוחרר מבית הסוהר.
- כמו בפרשת סוראל[1] אשר נדונה לא מכבר בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, הרי שגם כאן נעשה כמעט כל ניסיון אפשרי לטשטש את זהותם האמיתית של מעסיקיו של התובע. נגלתה לעניינו שוב במלוא כיעורה תופעה פסולה של העסקה לא חוקית בשחור/ במזומן ילד בן 15 שהועסק בענף הבניין, ולאחר שהוא נפגע שם בתאונת עבודה מנסים מעסיקיו האמיתיים לגלגל מעצמם את האחריות כמעט בכל דרך אפשרית.
יפים הם לענייננו דבריה של כב' השופטת רוזנפלד, כך:
"51. ... העובד שלפנינו, ככל עובד אחר, הוא בן אנוש, והוא זכאי לכבוד כבן אנוש, ללא קשר להיותו מהגר עבודה, ואפילו הוא בעמדת מיקוח המאפשרת לו לדרוש ואף לקבל שכר גבוה, למורת רוחם של הנזקקים לכישוריו.
הערתנו זו רלוונטית לדברינו בהמשך, אודות תאונות העבודה בענף הבניה. מן הנתונים שנציג נוכל ללמוד על פגיעותם המיוחדת של העובדים מהגרי העבודה בענף, ועל אפשרות של קשר בינה לבין כשלים במתכונת ההעסקה עליהם עמדנו. חומרה יתירה טמונה באופן תשלום שכרם של העובדים, כך שבעת צרה, שעה שהם מעורבים למרבה הצער באותן תאונות, ובהן תאונות קטלניות, נפגעת רשת הביטחון הסוציאלי האמורה לתמוך בהם, וגמלתם אינה משולמת להם על פי שכרם הנכון והמלא..."
ובהמשך:
"56. בהפניית המבט חזרה מן הסקירה הכללית אל עובדות המקרה שלפנינו, נזכיר, כי לעובד מר גאנג שנפגע קשות בתאונה באתר הבניה עת נפל מגובה, משולמת גמלה מן המוסד לביטוח לאומי על פי שכרו כפי שדווח על ידי תאגיד כוח האדם סוראל. בעתירתו לבית הדין פרש העובד את טענותיו בדבר שכר גבוה בהרבה מזה שעליו דיווח תאגיד כוח האדם בו הועסק. על יסוד פסק דיננו יבקש לדבריו לתקן את בסיס השכר על פיו מחושבת הגמלה המגיעה לו מן המוסד לביטוח לאומי. נמצאנו למדים כי טענות דומות לאלה שהעלה העובד לפנינו בדבר דרכי העסקה ותשלום שכר שלא על פי הוראות הדין, הועלו ונדונו בזמן האחרון במסגרת הליכים אחדים בבתי הדין לעבודה. גם באותם הליכים הועלו טענות בדבר דרכי העסקה ואופן תשלום לעובדים מהגרי העבודה מסין, בדומה לתמונת המצב כפי שהועלתה לפנינו. גם באותם מקרים נטען לפגיעה בזכויותיהם של העובדים ואף של התלויים בהם לתשלום גמלאות מן המוסד לביטוח לאומי, עקב דרכי העסקה ותשלום בניגוד להוראות הדין. מצאנו לנכון להציג כאן ולו על קצה המזלג פרטים מאותם הליכים. דומה כי יש בהם כדי להוסיף וללמד על "פגיעותם" של העובדים, ולא רק על הפיגומים באתרי הבניה במקומות העסקתם."
וכן-
"58. סקרנו לעיל שלושה הליכים, בהם התבררו תביעות בעניינם של עובדים מהגרי עבודה מסין, שנפגעו בתאונות עבודה באתרי בניה בהם עבדו. בשלושת המקרים הועלו טענות בעניין שכרם האמיתי של העובדים שנפגעו. משלושת המקרים עולה תמונת מצב מורכבת ובעייתית של העסקת העובדים ואופן תשלום שכרם, ובשלושתם הועלו טענות בדבר פגיעה משמעותית בגמלה המשולמת להם או לתלויים בהם, עקב דרכי ההעסקה. דומה כי אין קושי לאתר נקודות דמיון בין המקרים הללו לבין נסיבות המקרה שלפנינו. מכל מקום, הם אך מוסיפים ומבססים את הצורך בבחינת דרכי העסקת מהגרי העבודה, אכיפת הוראות הדין, ושינוי ההסדרים הנורמטיביים, ככל שימצא כי אכן נדרש שינוי כזה."
- תביעת התובע מתקבלת באופן הבא:
א. ביום 14.11.2012 בשעה 09:30 או בסמוך לכך אירעה לתובע תאונת עבודה הכל כאמור בסעיף 43 לפסק דין זה.
ב. תאונת העבודה אירעה לתובע עת שעבד אצל חוסין בן פאיד מחאמיד ת.ז 52559671, מחאמיד מוחמד בן חוסין פאיז ת.ז60142643, ומחאמיד עבדאללה בן חוסין פאיז ת.ז 301151213 (להלן: "המעסיקים במשותף").
ג. שכרו של התובע היה בסך 200 ₪ (נטו) ליום.
ד. בהתאם לסעיף 369(א) לחוק הביטוח הלאומי מאחר ושלושת מעסיקיו של התובע במשותף לא נרשמו במועד לתשלום דמי הביטוח כמעסיקיו של התובע ולא דווחו ככאלו בזמן אמת, אנו מחייבים את שלושתם ביחד ולחוד לשפות את המוסד לביטוח לאומי בכל גמלה שתשולם לתובע בגין תאונת העבודה שהוכרה בפסק דין זה.
- הרחבנו רבות לגבי ההתנהלות הלא ראויה של שלושת מעסיקיו של התובע – חוסין ושני בניו, מוחמד ועבדאללה, אשר ניסו כמעט בכל דרך אפשרית לערפל את העובדות ולהקשות על בירור חקר האמת שכתוצאה מהתנהלות פסולה זו צורפו לתיק גם טאהר ומג'די (שני בני דודיו של התובע) שבדיעבד התברר כי לא היה כל צורך לצרפם.
במצב דברים זה אנו מחייבים את חוסין ושני בניו, מוחמד ועבדאללה, לשלם ביחד ולחוד הוצאות משפט כדלקמן:
א. לתובע סך 20,000 ₪.
ב. למוסד לביטוח לאומי סך 15,000 ₪.
ג. לטאהר ומג'די יחדיו סך 15,000 ₪.
סכומים אלו, ישולמו תוך 30 יום מקבלת פסק הדין, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.
ניתן היום,25.02.19 , בהעדר הצדדים וישלח אליהם.
|
|
|
|
|
|
|
אהובה מטסרו
נציגת עובדים
|
|
אלכס קוגן – נשיא
|
|
אבי פרלה
נציג מעסיקים
|
[1] ע"ע (ארצי) 14403-10-16 Gang – סוראל יישום שירותי בניה בע"מ (31.12.2017)